אשת השבוע - עפרונית

הילהל

New member
חיים לא פשוטים

נשמע שאת יודעת לצמוח ולגדול מתוך כל חוויה. שלילית או חיביות, קשה או קלה. זו תכונה נפלאה בעיני.
 
גם לי יש

קודם כל, כל הכבוד על הכוחות שלך והנתינה שלך ונקודה שמעניינת אותי: איך היה לגדול במשפחה אומנת, או בעצם בשתי משפחות?
 
היה קשה, המון בעיות של זהות ושייכות

כי בעצם אני לא של הוריי כי הם נתנו אותי ואני לא של המשפחה האומנת, כי ככה האחים גרמו לי להרגיש, אבל ההורים המאמצים היו מקסימים, הם אהבו אותי מאוד תמכו בי ברגעים הקשים, הילדים שלהם עשו לי חיים קשים אבל שרדנו את זה ויש לי משפחה נפלאה משלי, היה לי קושי ביחסים שלי עם עמית ושיר הייתי מאוד צעירה הדברים עלו וצפו, לא פעם ראיתי בהן את עצמי, היה לי קושי לחבק ולהראות להן כמה אני אוהבת כי מעולם לא ממש קיבלתי אהבה, המאמצים אהבו אך לא ממש הראו זאת. היום אני בוגרת יותר, עברתי תהליכים ואנחנו מתמודדים עם הכל.
 

אתי אתי

New member
את אשה מרתקת ../images/Emo140.gif

איך את מתחברת לתעצומות הנפש שלך ? בסביבה כל כך קשה, איך את שומרת על כל כך הרבה אופטימיות ואומץ ? ויש לך קשר היום עם האחים הביולוגים שלך ? והאחים המאמצים ?
 
../images/Emo13.gif תודה

אני לא יודעת מאיפה הכוחות אולי זה מהילדים שלי, מניר מהנתינה לילדים שזקוקים לי זה תופס אותי חזק. האמת שעכשיו אני מעט במשבר קטן, המעבר מהפנימייה לעיר, פתיחת פעוטון, חשש לעתיד כלכלי אבל שומרים על אופטימיות. הקשר עם האחים הביולוגיים לא משהו, הם גם לא שומרים על קשר, אך עם האחות המאמצת שהיא בעצם כל המשפחה שלי: אמא ואבא ואחות ובעצם ה-כ-ל איתה אני שומרת על קשר, קשר של אהבה, קשר מיוחד. היא גדלה בבית שגידל 30 ילדים במהלך השנים הילדות שלה לא זכורה לה לטובה ובעצם היא די נמחקה, היא אישה מדהימה שאימצה שני ילדים מדהימים.
 

אתי אתי

New member
אז עוד שאלה

מה את עושה כדי למלות מצברים ? כלומר, את לוקחת זמן רק בשביל עצמך ? מה הדברים שאת אוהבת לעשות בזמן הזה ?
 
האמת היא שבזמן האחרון, כלומר

מאז הלידה אין לי כל כך זמן לעצמי, אבל מידי פעם אני עושה יוגה, מדיטציה, אני יוצרת וסתם מתפנקת עם ניר.
 

טיפוטף

New member
עוד שאלות

מה את אוהבת? מה את שונאת? איזה טיפוסים הם הילדים שלך? בעלך? ואיזה טיפוס את? אני חייבת להגיד, שאני "הולכת" עם הסיפור שלך מאתמול. נראה לי כזה משא כבד, כלומר אף אחד לא בוחר לאיזו משפחה להיוולד, וכמובן שלא בוחרים בכל מיני דברים שיכולים לקרות במשך החיים... אבל ההקרבה העצמית שלך, כ"כ גדולה, שפשוט כל כך ברור לי שאני לא הייתי מכניסה את עצמי לזה. אני חייבת להקשות ולשאול, איך עושים זאת? כלומר איך מתמודדים ביום יום? למה מצפים? כשאי אפשר להתרחק מהעבודה ולהירגע בבית? כשהבית הוא בעצם העבודה? לקחת חופשות במשך השנים האלה, רק אתם? ואיך היה לחזור לשם? את חושבת שתישארי בקשר עם הילדים האלה אחרי שתעזבו? זה מומלץ בכלל?
 
המון שאלות ../images/Emo141.gif אנסה לענות

אני אוהבת ליצור: אומנות שימושית, לצייר, לטייל בטבע, לעשות יוגה, אוהבת לעבוד, אוהבת אינטנסיביות, אוהבת חברה, יש לי כמה חברות נפש. שונאת - ביקורת, שונאת רוע, שונאת בטלה זה עושה אותי חולה, שונאת להיות לבד, שונאת מתוקים - שוקולדים. הילדים שלי: עמית היא טיפוס חזק, שורד, עומד על שלו ועצבני - טוב גיל התבגרות. שיר, ילדת חינוך מיוחד, טיפוס רגיש מאוד, חרוצה, שקדנית, משיגה את המטרה שלה, מקסימה ושובה לב. שרון- תינוקי שלי בן כמעט 5 עדין, מניפולטור לא קטן, עקשן ומאוהב באמא. שקדיונת מתוקה, עדינה ויפה. איך עושים את מה שאני עושה? אני כל הזמן מרגישה את הילדים האלה, מגלה אמפתיה לעתים בלי פרופורציה ואני לעתים נופלת. הילדים האלה באיזה שהוא אופן הם אני - אולי תיקון, אולי סגירת מעגל, לא יודעת זה מניע אותי. מצפים להערכה כלשהי, לפירות, לאהבה לרוב לא מקבלים את זה, אי אפשר להתרחק זה הבית וזה מתסכל ומכאיב, חופשות יש וזה המזל חופשות חגים וכן חופש גדול. אני אהיה בקשר עם חלק מהילדים, בהחלט מומלץ.
 

טיפוטף

New member
אפשר לשאול על הפעוטון?

אני עצמי כאמא לילדים, מדי פעם חושבת על "גן החלומות" או "בית ספר החלומות", שהייתי פותחת אם הייתי עושה הסבה מקצועית פעם. ומה את מתכננת? ומה דעתך על מערכת החינוך בכלל?
 

זואי5

New member
עפרונית יקרה, בתור אחת שלא גדלה

בבית גם לי יש חלומות על אימוץ ילד ולתת לו את הההרגשה שהוא הכי הכי מיוחד. כמובן שלא עכשיו, אלא שילדיי יגדלו קצת. רציתי לדעת האם עברתם מבחנים, ראיונות וכד'? לפני קליטת הילדים? ואגב זה מדהים שכל אחת "שהכרתי" דרך הפרוייקט הזה, "נשמעת" אשה מדהימה ומיוחדת במינה.
 
הי זואי

עברנו ראיון בפנימייה עצמה וכן ראיון נוסף עם הנהלת המפעל להכשרת ילדי ישראל. תודה.
 
אני מתכננת לפתוח את הפעוטון

באוגוסט, השקעתי בפעוטון שיראה בדיוק איך שחלמתי לי וקיוויתי, עשיתי פרסום, חילקתי פליירים אך אין ממש נרשמים לצערי. נרשמה ילדה בת שנתיים, כמעט, ילדה אוטיסטית מתוקה להפליא אך בשל חוסר הנרשמים הרוח מהמפרשים מעט ירדה, אני מתלבטת האם לפתוח בסופו של דבר... אני לא אוהבת את מערכת החינוך, מאוד מרובע, מקובע, צבוע ולדעתי אף גורם נזק לילדים. חשבתי לא מעט על חינוך ביתי אך אין באפשרותי לעשות זאת
 

אתי אתי

New member
יישר כוח ../images/Emo45.gif !!!

יש משפט שאומר "אני אחראי לפעולות, ואלוהים לתוצאות", נראה לי שאת הפעולות כבר עשית, ואם יש עוד משהו שיכול לעזור - לכי עליו, אבל את התוצאות תשאירי כבר לאלוהים (בלי להכנס לויכוחים של דוסים), נראה לי שצברת די הרבה נקודות אצלו... בהצלחה, ותעדכני אותנו מה קורה
 
למעלה