היה אדיר
רץ 5 בשמיניה נהנה משני העולמות - ק"מ גבוה (34 ק"מ לא כולל התברברות) ומנוחה ארוכה יחסית. כיוון שהוזנקנו מוקדם (8:40) ובאנו לעשות כיף יום לפני זה ישנו כולנו בכפר סאלד. הזדמנות לטפח את ההווי הקבוצתי (יש הרבה, תודה!). הזנקה בכפר-סאלד ויוצאים לדרך. בסבב הראשון למעט פספוס קטן של מפתחות של מכונית אחת שנסעו במכונית אחרת הגענו לכל תחנות הסיום לעודד את הרץ המגיע ולחזק את הרץ היוצא. הקטע שלי - אגמון החולה, 12:00 בצהריים, חם, בלי פינת צל. פעם ראשונה שרצתי עם שקית שתיה. הכר את החוגר. היה קשה. באופן מפתיע לא העיר שום שדים, כנראה שהזעתי אותם החוצה. לקראת הקטע הבא שלי - עראבה-חינתון קפצנו בשלב מוקדם יחסית לעראבה ובדרך עצרנו לקפה. החלטה מצוינת, לאכול כמעט ורק שזיפים במשך 24 שעות זה לא מספיק. קטע מישורי ונחמד ואפילו שקיעה תוך-כדי. עוקפת כמה רצים בהתחלה ומשלמת על זה אחרי זה כשהתברברתי והם בעקבותי (סליחה!). תענוג של קטע, שעה נוחה, מזג האוויר מצוין. קטע שלישי זה כבר הסוף.. כאמור בקבוצה של שמונה יש מנוחה מצליחה לפתוח שק"ש ולישון כמעט שעה בצומת זרזיר. אחר-כך מדלגים לזורע עם כל מיני התקלות לוגיסטיות בדרך (זה חלק מהכיף!). הקטע עובר במהירות, אומרת שלום לכמה חברה' בדרך. וזהו נגמר, מהר מדי..אוספת את הרץ הבא אחרי והולכים לשתות קפה, עכשיו זה נגמר באמת. וואו. בסוף מסיימים את ה-2 ק"מ האחרונים על הרץ האחרון שלנו. תענוג. היתה חוויה אדירה. ארגון מתוקתק ברמות, תיק מסלול וסיפורי דרך מצוינים. גם העייפות אדירה, יומיים בלי יותר מדי שינה, מזל שאני לא צריכה לנהוג הביתה. טרמפ ממש עד הבית. כמה שרירים כואבים, קצת שיזוף מאחורי האזניים, יעבור מחר. מחר מתחילים לחלום מחדש
כיף לשמוע!
