אני דווקא די מבין את אהרונוביץ'
האמת, די כיף כל האקשן של הימים האחרונים. אני לא זוכר זמן כלשהו בעבר שבו כל האתרים הישראליים המוקדשים לנושאי רכב סערו וגעשו כפי שהם סוערים בימים האחרונים. העלבון גדול ונראה שכולם מנצלים את ההזדמנות להיפרע מאהרונוביץ', האיש שכולם אוהבים לשנוא. והשנאה אליו היא באשמתו ובאשמתו בלבד. כי הוא יהיר והוא מריר והוא מתנשא והוא מזלזל והוא מפזר חיצי רעל לכל עבר והוא זורע שנאה (?!?) ובכלל הוא איש מאוד מאוד לא נחמד. האמת (1) ? לא מזיז לי כהוא זה שהוא לא נחמד. האמת (2) ? אני יכול גם, קצת, להבין אותו. רוני אהרונוביץ' יסד את עיתונות הרכב בישראל. אני חושב שגם שונאיו הגדולים ביותר לא יחלקו על כך. האיש חי את התחום ברמת מחויבות טוטאלית, מחויבות השמורה למי שתחביבו הפך בגיל צעיר למפעל חיים, והתמזל מזלו להתפרנס מהתחביב הזה. גם אילו לא התפרנס מהתחביב הזה, אני חושב שמידת המחויבות שלו לא היתה מצטמצמת אפילו במעט (להבדיל ממספר עוסקים אחרים בתחום, שכותבים בעיקר בשביל ההילה והכבוד שכלולים בדיל). היום, אין עיתונות רכב בישראל, בוודאי לא ברמה שהיתה נהוגה בזמנו של אהרונוביץ'. אם יש כיום עיתונאי שהבנתו בתחום דומה לזו של אהרונוביץ', הוא לא יודע לכתוב כמוהו. אם יש אחד שיודע לכתוב כמוהו, הוא לא עומד על עקרונותיו כמו אהרונוביץ'. השילוב ה"קטלני" הזה של
ידע נרחב ביותר
יכולת לפרק את חווית הנהיגה לניואנסים הכי זעירים שלה
יכולת לתאר את חווית הנהיגה בכתיבה קולחת ומרתקת שלא נשמעת כמו CUT ו PASTE של הכתבה הקודמת
וגם (ובעיקר) אמונה עיוורת בצדקת הדרך, מתובלת בתחושת שליחות ש(לפעמים) נדמית קצת לשגעון גדלות אלה הפרמטרים שעושים אותו עיתונאי רכב בקליבר שלא קיים כיום. וכשאחד כזה (לדעתי, כאמור, עיתונות הרכב הישראלית רשומה על שמו בטאבו) רואה מה נהיה היום מעיתונות הרכב הישראלית, קופצים לו כל הפיוזים. כשהמרחק בין כל חובב רכב לבין משרת עיתונאי מצטמצם לבעלות על עותק פיראטי של Word, אפשר להישתגע. אז אם אתה לוקח את זה פחות ללב (כמוני וכמו רבים אחרים), אתה פשוט מבטל, בצער עמוק, את המנוי שהיה לך במשך שנים על העיתון שאהרונוביץ' פעם ערך, ומסתפק בקריאת אתרים מחו"ל, פה ושם. ואם אתה לא לוקח את זה פחות ללב, אתה מתפוצץ, כמוהו. אתה מתפוצץ מזה שאין לך שום דרך להבדיל בין סגנון הכתיבה של עיתונאי אחד לזה של אחר. אתה מתפוצץ מזה שאנשים עם יכולת נהיגה בינונית ומטה (אבל שמסוגלים לבלום בפניה ולהרים גלגל פנימי אחורי לטובת הצילום) אמורים ללמד אותך משהו שאתה לא יודע. אתה מתפוצץ מזה שמו"ל מרשה לעצמו להיות עיתונאי רכב ולכתוב שטויות, רק כי יש לו כיסים תפוחים (ושאת השטויות שלו קוראים בשקיקה בני נוער, כמו שאתה קראת כשהיית ילד, ולא מבינים שמאכילים אותם זבל). אתה מתפוצץ כי אתה רואה שהחובבנות והשטחיות שאוכלות כל חלקה טובה בשיח הציבורי בכלל ובתקשורת בפרט, הגיעה בגדול גם לעיתונות הרכב ושיטחה גם אותה. כשאתה קורא כתבה על מאזדה 3 בעיתון רכב ישראלי, נדמה לך שעולם הרכב נברא כשה- 323 הושקה (לעתים בגלל שמחבר הכתבה נולד בערך באותו זמן). להגיד לך שאני מת על ההתבטאויות של אהרונוביץ' ? לא. ממש לא. אני חושב שחלק מההתבטאויות שלו בימים האחרונים (וספציפית ההתקפה על האיש רועי צוקרמן ולא על טיעוניו) היו לחלוטין לא במקומן. עם זאת, ברור לחלוטין שהביצה גועשת בימים האחרונים כפי שלא געשה זמן רב, בעיקר בגלל שלכולם, למצדדים ולשונאים, יש מה להגיד על מה שאהרונוביץ' כותב. גם היום, באתר נידח באינטרנט, עם פורום שאינו פורום וחופש דיבור של איש אחד בלבד, אהרונוביץ' נותן את הטון כפי ששום עיתון ו\או אתר ו\או עיתונאי יכול לתת. אני בספק גדול מאוד אם איזה שהוא טקסט של ה"ה פלרמן\פרומצ'נקו\קווה\שאולי\פוסק\נאק\ברק\מלמד (והסליחה עם מי ששכחתי) היה מותיר איזה שהוא חותם, או גורם אפילו למיני סערה. את הטקסטים של אהרונוביץ' צריך לקרוא במנותק לחלוטין מהאיש אהרונוביץ'. זה שדבריו לא נעימים, לא מנומסים ומנוסחים לעתים עם קורט של שגעון גדלות כלל אינו רלוונטי לנושאי כתיבתו. גם היום I will take כתבה שלו anyday על כתבה בכל כלי תקשורת מקומי אחר. קח לדוגמה את הכתבה שלו על פיז'ו 407. אתה יכול להסכים איתה, אתה יכול להתנגד לכל מה שנאמר בה, אבל דבר אחד ברור. סגנון הכתיבה לא דומה לשום כתבה אחרת שקראת, וברור שכתב אותה מישהו עם דעה מוצקה ומנומקת. לא אחד שהעתיק את תיק העיתונות של פיז'ו. ואני מעדיף את זה Any Day על עיתונאי רכב שתכונת האופי הנבחרת שלו היא שהוא מאוד, מאוד נחמד.