it must be bunnies
New member
../images/Emo39.gifPotential../images/Emo38.gif
את הפרק הזה אני ממש ממש אוהבת. אני ממש אוהבת את ההתחלה, את השעור. זה נראה כמו שתי ילדות תמימות ומפוחדות מותקפות ע"י ערפד, אבל זה קצת יותר מסובך.. אוקיי, שתי אלה מתות, למה? Cause the black chick always gets it first? מה החושים שלך אמרו לעשות באותו הרגע. "הם אמרו לי לברוח". ויי? They told me to run. They're still sort of telling me to run. ספייק תוקף את באפי, והיא מתיישבת עליו. "עכשיו, זה לוהט". So, we're supposed to, like, make out with them or something? ועברתי לאחרי שיר הפתיחה, לנאום של באפי לכל הפוטנציאליות על המוות. Death is what a slayer breathes, what a slayer dreams about when she sleeps. Death is what a slayer lives. באפי אומרת לכולן שהן מיוחדות, ודון מתחבאת מאחורי המדרגות, אפילו מתקנת את באפי- אבל אף אחד לא שומע אותה. ולבסוף, באפי אומרת שהן כאן כי הן הנבחרות, ושנייה אח"כ אומרת לדון למהר ללכת לביה"ס. That's just harsh. והנה אמנדה באה לבאפי היועצת. "אנשים חושבים שאת מוזרה"? I guess. Sure, in a charming, endearing, loveable... Yeah. והנאום של באפי לאמנדה שהתחיל כנסיון לעזור לאמנדה, והסתיים כוידוי של באפי לגביה ולגבי ספייק. Sometimes that's how people relate. Being mean to each other. Even mortal enemies Then with the And that leads to no good, absolutely no good. And much confusion. A-and then it's over. Absolutely, seriously, definitely over. And that's confusing too. The over part. Which it is. Over! So, maybe. באפי חייבת לקחת את הפוטנציאליות לסיור, כי אם לא, היא תשבור את הלבבות הקטנים שלהן.. דון מוציאה משפט סטייל Older and far away, שפשוט מראה לנו שהיא מרגישה אותו הדבר כמו אז,you guys have more important things to do. אנדרו הוא לא רשע, אבל כשהוא מתקב לרשע, הוא סופג אותו, כמו פטרייה או משהו. הוא כמו וג'טה בדרגון בול Z, הוא היה פעם סאיין טהור(מה שזה לא יהיה) אבל עכשיו הוא נלחם לצידו של גוקו. Still not coming. ואנדרו שונא את ה-free will שלו. והוא שוב נשאר לבד בחדר עם דון. "רוצה לשחק דרגון בול Z"? ווילו עושה את הכישוף- I got my tumbleweed, my eggs...got my chrysalises,chrysali? My butterfly transformer pods. Hey, wh-where's my snake skin? הוא אצל אנדרו. At your ssssservice, Miss Rosenberg, ssssir. אנדרו חולק איתנו פיסת מידע מרתקת: להרוג חזירים זה ממש שגוי, וגם קשה. ו.. מה זה הריח הזה? I'm fairly sure that's the smell of a hardboiled egg being thrown into a fire. אז הרסת את הכישוף שוב! לפחות זה מריח, את יודעת.. Other-worldly. או, תראו, Pretty. נאום העידוד של אניה לדון נחמד- it's like one second you were this klutzy teenager with fake memories and a history of kleptomania, and then—then suddenly you're a hero, a hero with a much abbreviated lifespan. הגיוני שדון היא פוטנציאלית. זוכרים את הקטע הזה שהן חולקות אותו דם או משהו? yeah, I never got that. זה ממש דומה ללהיות האפיפיור, אלא שאת לא צריכה להיות איזו קתולית זקנה. והנה אנדרו מגיע, עם הרצון שלו לפופקורן מצופה חמאה.. והוא מגלה על דון- Say Skywalker and I'll smack ya. ודימוי ההיבלעות של אניה- "זה בגלל שאת חלק ממשהו גדול יותר. זה כמו להיבלע.. ע"י משהו גדול יותר". אנדרו מתיחל לדבר על כל ה"מטאפורה לנשיות"- I'll pay you to talk about Star Wars again. באפי יודעת מה המשמעות של זה, Short, brutal life. Sharp, sharp knives. I covered this. זה בר של שדים. It's like a gay bar, אבל עם שדים. כולם ישמחו למלוק לכם את הצוואר פה. "באפי"? "קלם"! אתן חושבות שהיא יצאה גם איתו? קלם אומר לכולן Howdy, ומולי עושה מן שלום חמוד עם היד, שאותו אימצתי. על דון ואמנדה אין הרבה מה לומר. הן מדברות חצי שעה על Walking, מותחות משהו בגוף ש דון שאולי היא תצטרך מאוחר יותר בחיים, ואז נכנסות לביה"ס למצוא את הערפד. האופנה, תנאי החיים של הערפדים- יכולים להשתנות. אבל החיה שבפנים- Always the same. המקום של ספייק היה.. Comfy. זה קטע חמוד. כל הפוטנציאליות מבינות שבאמת יש משהו- או לפחות היה, בין באפי לספייק. רונה מצאה גופה. "זו לא גופה".- It's leftovers. "אתן רואות את הבחור הזה"? "אבל הוא היה מת לפני שנייה". That was a minute ago. Now.. He's the enemy. אני ממש אוהבת את המעברים בין הסצינות של באפי והפוטנציאליות לבין אמנדה ודון. הם פשוט עשויים מעולה. "אתן לא יכולות לחשוב יותר מדי. אתן צריכות להגיב. זה יכול להיות ההבדל בין להישאר חי והדבר השני. הקטע דון נלחמת בערפד, ושומעים את באפי בקרע הוא אחת מהסצינות הכי טובות שראיתי. cause you make that one mistake, and it's over. You're not the slayer. You're not a potential. זאנדר מגיע לדון בדיוק בקטע שהיא נותנת את הכוח שלה, כמו שהוא אומר בסוף. היא מוותרת ונותנת את התפקיד לאמנדה. הגענו לבית, הפוטנציאליות מדברות על איך הן הרגו את הערפד, ומקבלות את אמנדה לחבורה. ודון חבויה לבדה, חוזרת למצב שבו הייתה בתחילת הפרק. צופה בכל אלה שכן נבחרו, אלה שחשובים. והנה הולכים כולם ונשארים שני הסיידקיקים. חסרי הכוחות, השוליים, ובמידה מסויימת- גם הלא שייכים. והגעתי לסוף, לנאום המרגש החותם את הפרק. אני לא יכולה להשמיט שום חלק בנאום הנוגע הזה, אז מצטערת אם זה ייצא ארוך. They'll never know how tough it is, Dawnie, to be the one who isn't chosen. To live so near to the spotlight and never step in it. But I know. I see more than anybody realizes because nobody's watching me. I saw you last night. I see you working here today. You're not special. You're extraordinary. הסוף. מיה.
את הפרק הזה אני ממש ממש אוהבת. אני ממש אוהבת את ההתחלה, את השעור. זה נראה כמו שתי ילדות תמימות ומפוחדות מותקפות ע"י ערפד, אבל זה קצת יותר מסובך.. אוקיי, שתי אלה מתות, למה? Cause the black chick always gets it first? מה החושים שלך אמרו לעשות באותו הרגע. "הם אמרו לי לברוח". ויי? They told me to run. They're still sort of telling me to run. ספייק תוקף את באפי, והיא מתיישבת עליו. "עכשיו, זה לוהט". So, we're supposed to, like, make out with them or something? ועברתי לאחרי שיר הפתיחה, לנאום של באפי לכל הפוטנציאליות על המוות. Death is what a slayer breathes, what a slayer dreams about when she sleeps. Death is what a slayer lives. באפי אומרת לכולן שהן מיוחדות, ודון מתחבאת מאחורי המדרגות, אפילו מתקנת את באפי- אבל אף אחד לא שומע אותה. ולבסוף, באפי אומרת שהן כאן כי הן הנבחרות, ושנייה אח"כ אומרת לדון למהר ללכת לביה"ס. That's just harsh. והנה אמנדה באה לבאפי היועצת. "אנשים חושבים שאת מוזרה"? I guess. Sure, in a charming, endearing, loveable... Yeah. והנאום של באפי לאמנדה שהתחיל כנסיון לעזור לאמנדה, והסתיים כוידוי של באפי לגביה ולגבי ספייק. Sometimes that's how people relate. Being mean to each other. Even mortal enemies Then with the And that leads to no good, absolutely no good. And much confusion. A-and then it's over. Absolutely, seriously, definitely over. And that's confusing too. The over part. Which it is. Over! So, maybe. באפי חייבת לקחת את הפוטנציאליות לסיור, כי אם לא, היא תשבור את הלבבות הקטנים שלהן.. דון מוציאה משפט סטייל Older and far away, שפשוט מראה לנו שהיא מרגישה אותו הדבר כמו אז,you guys have more important things to do. אנדרו הוא לא רשע, אבל כשהוא מתקב לרשע, הוא סופג אותו, כמו פטרייה או משהו. הוא כמו וג'טה בדרגון בול Z, הוא היה פעם סאיין טהור(מה שזה לא יהיה) אבל עכשיו הוא נלחם לצידו של גוקו. Still not coming. ואנדרו שונא את ה-free will שלו. והוא שוב נשאר לבד בחדר עם דון. "רוצה לשחק דרגון בול Z"? ווילו עושה את הכישוף- I got my tumbleweed, my eggs...got my chrysalises,chrysali? My butterfly transformer pods. Hey, wh-where's my snake skin? הוא אצל אנדרו. At your ssssservice, Miss Rosenberg, ssssir. אנדרו חולק איתנו פיסת מידע מרתקת: להרוג חזירים זה ממש שגוי, וגם קשה. ו.. מה זה הריח הזה? I'm fairly sure that's the smell of a hardboiled egg being thrown into a fire. אז הרסת את הכישוף שוב! לפחות זה מריח, את יודעת.. Other-worldly. או, תראו, Pretty. נאום העידוד של אניה לדון נחמד- it's like one second you were this klutzy teenager with fake memories and a history of kleptomania, and then—then suddenly you're a hero, a hero with a much abbreviated lifespan. הגיוני שדון היא פוטנציאלית. זוכרים את הקטע הזה שהן חולקות אותו דם או משהו? yeah, I never got that. זה ממש דומה ללהיות האפיפיור, אלא שאת לא צריכה להיות איזו קתולית זקנה. והנה אנדרו מגיע, עם הרצון שלו לפופקורן מצופה חמאה.. והוא מגלה על דון- Say Skywalker and I'll smack ya. ודימוי ההיבלעות של אניה- "זה בגלל שאת חלק ממשהו גדול יותר. זה כמו להיבלע.. ע"י משהו גדול יותר". אנדרו מתיחל לדבר על כל ה"מטאפורה לנשיות"- I'll pay you to talk about Star Wars again. באפי יודעת מה המשמעות של זה, Short, brutal life. Sharp, sharp knives. I covered this. זה בר של שדים. It's like a gay bar, אבל עם שדים. כולם ישמחו למלוק לכם את הצוואר פה. "באפי"? "קלם"! אתן חושבות שהיא יצאה גם איתו? קלם אומר לכולן Howdy, ומולי עושה מן שלום חמוד עם היד, שאותו אימצתי. על דון ואמנדה אין הרבה מה לומר. הן מדברות חצי שעה על Walking, מותחות משהו בגוף ש דון שאולי היא תצטרך מאוחר יותר בחיים, ואז נכנסות לביה"ס למצוא את הערפד. האופנה, תנאי החיים של הערפדים- יכולים להשתנות. אבל החיה שבפנים- Always the same. המקום של ספייק היה.. Comfy. זה קטע חמוד. כל הפוטנציאליות מבינות שבאמת יש משהו- או לפחות היה, בין באפי לספייק. רונה מצאה גופה. "זו לא גופה".- It's leftovers. "אתן רואות את הבחור הזה"? "אבל הוא היה מת לפני שנייה". That was a minute ago. Now.. He's the enemy. אני ממש אוהבת את המעברים בין הסצינות של באפי והפוטנציאליות לבין אמנדה ודון. הם פשוט עשויים מעולה. "אתן לא יכולות לחשוב יותר מדי. אתן צריכות להגיב. זה יכול להיות ההבדל בין להישאר חי והדבר השני. הקטע דון נלחמת בערפד, ושומעים את באפי בקרע הוא אחת מהסצינות הכי טובות שראיתי. cause you make that one mistake, and it's over. You're not the slayer. You're not a potential. זאנדר מגיע לדון בדיוק בקטע שהיא נותנת את הכוח שלה, כמו שהוא אומר בסוף. היא מוותרת ונותנת את התפקיד לאמנדה. הגענו לבית, הפוטנציאליות מדברות על איך הן הרגו את הערפד, ומקבלות את אמנדה לחבורה. ודון חבויה לבדה, חוזרת למצב שבו הייתה בתחילת הפרק. צופה בכל אלה שכן נבחרו, אלה שחשובים. והנה הולכים כולם ונשארים שני הסיידקיקים. חסרי הכוחות, השוליים, ובמידה מסויימת- גם הלא שייכים. והגעתי לסוף, לנאום המרגש החותם את הפרק. אני לא יכולה להשמיט שום חלק בנאום הנוגע הזה, אז מצטערת אם זה ייצא ארוך. They'll never know how tough it is, Dawnie, to be the one who isn't chosen. To live so near to the spotlight and never step in it. But I know. I see more than anybody realizes because nobody's watching me. I saw you last night. I see you working here today. You're not special. You're extraordinary. הסוף. מיה.
