פינת הניתוחים השבועית.

Human Nature

New member
../images/Emo38.gif פינת הניתוחים השבועית. ../images/Emo38.gif

שבוע טוב לכולם :) הפורום הזה מזמן היה צריך פינת ניתוחים, אבל אני מאז ומתמיד הייתי עצלן. אז ההנהלה (כמה רשמי) יזמה הקמה של פינה כזו, ואני התנדבתי לקחת אותה תחת חסותי. החל מהשבוע יופיע כאן שיר חדש לניתוחכם, מקווה שתמיד ביום שני (בגרויות ושאר ירקות יכולים למנוע ממני העלאת פינה בשבוע מסוים). איך זה יתנהל בדיוק? בשתי הודעות מרכזיות. הראשונה, תספק מידע על המשורר שעומד מאחורי השיר - פרטים ביוגרפיים למיניהם. בהודעה השני יופיע השיר עצמו, כשאני אשתדל כמעט תמיד לנקדו במלואו (למרות שלא תמיד זה יהיה אפשרי). אתם תדָּרשו למצוא את הרעיון המרכזי של השיר ואת מה שיש למשורר/ת לומר עליו. העזרה שלכם תהיה האמצעים האמנותיים שמשולבים בשיר (מצלול, חזרות, דימויים,תבניתיות וחריזות בשירה מודרנית וכו'). כמה דברים חשובים: 1. אפשר לא לאהוב שיר שאני שם כאן. טעם באמנות זה משהו אישי ואין צורך לכפות על עצמכם משהו שנחשב לאיכותי אבל אתם לא מוצאים בו דבר שקשור אליכם. מה שכן - אם לא אהבתם שיר, אנא הסבירו מדוע לא אהבתם אותו. בקרו אותו על-פי טיביו האמנותיים, כמו גם על פי הרגשות שהתעוררו (או לא) כשקראתם אותו. 2. לגשת אל שיר זה לא משימה פשוטה, אבל היא אפשרית. העצה שלי לניתוח נכון הוא לנסות לברר איזה נושא עומד במרכז השיר. כשמוצאים אותו, מנסים להבין מה המשורר מנסה לומר עליו. 3. מותר לא להסכים עם אנשים בקשר לפרשנות. הרעיון הוא להסביר למה אחרים טועים על סמך הטקסט, ולא באויר. 4. חשוב שתערבו גם את עצמכם בשיר. מאד אשמח לשמוע את ההתחברות שלכם לכל שיר, כי, בסופו של דבר, אמנות גם מעוררת בנו רגשות. 5. אשמח לשמוע משוב והצעות לשירים להעלאה לניתוח. תיבת המסרים שלי פתוחה לרווחה :) 6. אשמח לשיתוף פעולה מצדכם, כדי שהפינה תצליח. קריאה של שירים וניתוחם משפרים את רמת הכתיבה. מיד אוסיף את השיר הראשון, שמתקשר באופן כלשהו ליום השואה.
 

Human Nature

New member
סילביה פלאת'.

המיתוס של סילביה פלאת', שיש מי שמגדירהּ כמשוררת המיתית האחרונה, מסרב לדעוך. היא נולדה בבוסטון בשנת 1932. אביה, אוטו פלאת', נולד בגרמניה והיגר לארה"ב. הוא היה כוורן, והדבורים הן מוטיב בשירתה של פלאת'. אמהּ הגיעה מאוסטריה ולא הפנימה את אורחות החיים בארה"ב. בגיל שמונה פלאת' התייתמה מאב. כשהיתה בת 21, פלאת' נסתה להתאבד. הנסיון כשל, ואמהּ אשפזה אותה אצל פסיכיאטר. היא קבּלה מכות חשמל, כפי שהיה נהוג בעבר לטפל בחולי-נפש. מכות החשמל הללו יופיעו מאוחר יותר ברומן היחיד שכתבה - "פעמון הזכוכית" (הופיע ב-1962). בשנת 1956, עת שהיא לומדת באנגליה, הכירה פלאת' את המשורר טד יוז במסיבה. זמן קצר לאחר מכן, הזוג התחתן, ונדד בין אנגליה לארה"ב. היא ילדה ליוז שני ילדים - פרידה-רבקה (1960) וניקולס פראר (1962). יוז, שהיה משורר מצליח ומושך, בגד בסילביה לעתים תכופות. ב-1962 נמאס לסילביה, והיא עזבה את יוז עם שני ילדיהם. ב-1963 קצה בחייה, פתחה את ברז הגז בביתה והתאבדה. היא היתה בת 30 במותה. היא הוציאה בסך הכל שני קבצי שירה ורומן, אך האגדה סביבה מתחזקת עם הזמן. היא זכתה לסרט שיצא ב-2003 ("סילביה", בכיכובה של גווינת' פאלטרו), ומאות ביוגרפיות נכתבו ונכתבות עליה (כמו "מוזה אפלה" של רונית ליברמנש. היא זכתה להוקרה אמיתית ב-1982, כאשר זכתה בפוליצר. שירתה של פלאת' היתה מיתית בעצמה. היא שילבה בשירתהּ מוטיבים מהמיתולוגיה היוונית יחד עם פרטים ביוגרפיים מחייה. כבעלה, שירתה מאד מיסטית ומסתורית. אחת מהאגדות הרווחות (והתורמות למיתוס שלה) היא כישוף הוודו שהטילה פלאת' על יוז וחברתו אסיה גוטמן (משוררת אף היא). אסיה התאבדה בדרך דומה לזו של סילביה - חנקה את עצמה למוות בגז. השגעון של פלאת' הוא דבר שנתון בויכוח. מעריצי יוז טוענים, כי פלאת' נולדה סובלת ממחלת נפש ושליוז לא היה קשר לזה. מעריצי פלאת' טוענים שהעיסוק האובססיבי של יוז במיסטיקה והחדרתו למוחה של פלאת' הוא זה שגרם לה להשתגע. חוגי ספרות נשיים-פמיניסטיים אף הרחיקו את יוז מהן בגלל סיבה זו.
 

Human Nature

New member
:p

בגרות בתאטרון + טלפונים + שיר ממש ארוך +מחשב ממש דפוק = לוקח לשיר זמן להופיע
לא למדתם את הנוסחה במתמטיקה? :p
 

Human Nature

New member
אבא/ סילביה.

הופיע בקובץ "אריאל" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל-אביב: 1982), אותו תרגם שמואל רגולנט. למקור באנגלית. אבא/ סילביה פלאת' אַתְּ אֵינֵךְ יָאָה עוֹד נַעַל שְחוֹרָה. בָּהּ חָיִיתי כְּמוֹ רֶגֶל שְלֹשִים שָנָה, עֲלוּבָה וְחִוְּרָה, כִּמְעַט לֹא מְעֵזָה לִנְשֹם אוֹ לְהִתְעַטֵּש. אַבָּא, הָיָה עָלַי לִקְטֹל אוֹתְךָ. מַתָּ בְּטֶרֶם הָיָה סִפֵּק - כָּבֵד כַּשַּיִש, צִקָּלוֹן מָלֵא אֱלֹהַּ, דּמוּת מְשֻקָּצָה וּבֹהֶן אֲפֹרָה אַחַת גְּדוֹלָה כְּכֶלֶב-יָם בְּמֵי-סַן-פְרַנְצִיסְקוֹ. וּכְמוֹ רֹאש בָּאוֹקְיָנוֹס הַהֲפַכְפָּךְ עָרוֹת יָרֹק-הַפּוֹל עֲלֶי-כָּחֹל בַמַּיִם אֶל מוּל פְּנֵי נוֹסֶה הַיָּפָה. נָהַגְתִּי לְהִתְפַּלֵּל שֶתָּשוּב אֵלַי. Ach, du. בַלְשוֹן-גרְמָנְיָה, בָעִיר הַפּוֹלָנִית שְקֻּרְצְפָה כָּלִיל בִּידֵי מַכְבֵּש - הַמּלְחָמוֹת, הַמּלְחָמוֹת, הַמּלְחָמוֹת. אַךְ שֵם-הָעִיר שָכִיחַ. יְדִידִי הַפּוֹלָקִי אוֹמֵר כִּי יֵש תְּרֵיסָר אוֹ שְנַיִם. כָּךְ שֶמֵּעוֹלָם לֹא יָכֹלְתִּי לוֹמַר הֶיכָן הִצַּבְתָּ רַגְלֵךָ, שָרְשֵךָ, מֵעוֹלָם לֹא יָכֹלְתִּי אֵלֶיךָ דַּבֵּר. לְשוֹנִי דָּבְקָה לְחִכִּי. הִיא דָּבְקָה בְּפַח-יָקוּש שֶל תַּיִל דּוֹקְרָנִי. ich, ich, ich, ich. כִּמְעַט לֹא יָכֹלְתִּי דַּבֵּר. דִּמִּיתִי שֶכָּל גֶּרְמָנִי הָיִיתָ אַתָּה. וְהַשָּפָה נֶאֱלָחָה קַטָּר, קַטָּר נַשֵּף אוֹתִי עָשָן כְּמוֹ יְהוּדִי. יְהוּדִי לְדָכָאוֹ, אָאוּשְוִיץ, בֶּלְזֶן. הִתְחַלְתִּי לְדַבֵּר כְּמוֹ יְהוּדִי. דּוֹמֶה כִּי יְהוּדִי הִנֵּנִי. הַשֶלֶג שֶל טִירוֹל, הַבִּירָה הַצְּלוּלָה שֶל וִינָה אֵינָם זַכִּים כָּל-כָּךְ אוֹ נֶאֱמָנִים. בְּהוֹרָתִי הַצּוֹעֲנִית וּבְתַעְתּוּעֵי-מַזָּלִי וּבִקְלָפֵי הַפּוּר שֶלִּי, וּבִקְלָפֵי הַפּוּר שֶלִּי אוּכַל הֱיוֹת קֻרְטוֹב שֶל יְהוּדִי. תָּמִיד יָרֵאתִי מִמְּךָ, מִן הַ"לוּפְטְוָאפֶה" שֶלְּךָ, וְגַעְגּוּעַ-הָאַוָזִים וּשְׂפָמְךָ הַשָּעִיעַ וְעֵינֶיךָ הָאָרִיּוֹת, הַכְּחֻלּוֹת-בְּהִירוֹת. Panzer-man, Panzer-man, הוֹ אַתָּה - אֵין אֱלֹהַּ אֶלָּא צְלָב-הַקֶּרֶס כֹּה שָחוֹר שֶשּוּם רָקִיעַ לֹא יַבְקִיעַ בַעֲדוֹ. כָּל אִשָּה מַעֲרִיצָה פָשִיסְט, בַפָּנִים מַגָּף, הַלֵּב הַגַּס, הַגַּס, שֶל גַּס כָּמוֹךָ. אַתָּה נִצַּב עַל-יָד הַלּוּחַ, אַבָּא, בַּתְּמוּנָה שֶבְּיָדִי, שֶסַע בְּסַנְטֶרְךָ בִמְקוֹם רַגְלְךָ אַךְ לֹא פָּחוֹת שָׂטָן לַמְרוֹת הַכֹּל לֹא קֻרְטוֹב פָּחוֹת הָאִיש הַשָּחוֹר שֶאֶת לִבִּי הָאָדֹם-הָאָדֹם בִּתֵּר. הָיִיתִי בָּת עֶשֶר כְּשֶקָּבְרוּ אוֹתְךָ. בָּת עֶשְרִים בִּקַּשְתִּי לָמוּת וּלְהֱאָסֵף, לְהֱאָסֵף אֵלֶיךָ. חָשַבְתִּי שֶדַּי אֲפִלּוּ בָעֲצָמוֹת. אַךְ הֵם מָשְכוּ אוֹתִי מִתּוֹךְ הַשַּׂק, וְהֵם אִחוּ אוֹתִי אַחוֹת בְּדֶבֶק. וְאָז יָדַעְתּי מַה לַעֲשוֹת. אוּתְךָ שִוִּיתִי לְנֶגְדִּי, אִיש-בְּשָחוֹר וּבַאֲרֶשֶת "מַיְינְקַמְפְּף" וְחֶמְדַּת-הַסּוֹהֵר וְהַסַּד. וָאֹמָר הֵן לַגְּזָר. כָּךְ אַבָּא, סוֹף-סוֹף, אֲנִי גְמוּרָה. הַטֶּלֶפוֹן הַשָּחוֹר נִקְטַע בִסוֹדוֹ, הַקּוֹלוֹת פָּשוּט לֹא יִסְתַּנְנוּ בַעֲדוֹ. לוּ הָרַגְתִּי אֶחָד, הַרָגְתִּי שְנַיִם. הָעַרְפָּד שֶאָמַר כִּי הָיִיתָ אַתָּה וְעִלַּע אֶת דָּמִי בְּמֶשֶךְ שָנָה, שֶבַע שָנִים, אִם תַּחְפֹּץ לְדַעַת. אַבָּא, עַתָּה תָּנוּחַ בְּשָלוֹם עַל מִשְכָּבְךָ. יֵש שִפּוּד בְּלִבְּךָ הַדָּשֵן, הַשָּחוּר וּבְנֵי-הַכְּפָר מֵעוֹלָם לֹא אֲהָבוּךָ. הֵם רוֹקְדִים וּבוֹטְשִים בְּגֵוְךָ. תָּמִיד יָדְעוּ כִּי זֶה הָיִית אַתָּה. אַבָּא, אַבָּא, אַתָּה נָבָל, אֲנִי - חֲסָל.
 

1אריאדנה

New member
בין השירים האהובים עליי שלה.

אבל אני כמעט נרדמת פה על המקלדת. אגב, בגלל חוסר ההיענות כאן, אולי כדאי לנסות עם שירים יותר פשוטים? אני באופן אישי כבר קראתי את זה דיי הרבה פעמים, אבל נראה לי שאם לא הייתי מכירה אותו האורך היה מרתיע אותי קצת.
 

Kouryuu

New member
מוזר,

שימוש במשלב לשוני אחר לחלוטין היה משנה את (תרגום) השיר לגמרי. התרגום טוב יחסית, כן, אבל ארכאי מידי, בהתחשב בכך שהוא לא נכתב באנגלית עתיקה או אפילו מיושנת. חלק מהבתים עוברים יותר טוב מאחרים. ובכלזאת, אני מעדיפה את המקור. לא, זה לא קשור לניתוח השיר, אבל די התחשק לי להעיר, גם אם זה לא היה ממש נחוץ או מעניין.
 

1אריאדנה

New member
דווקא לי זה לא נראה ארכאי בכלל.

ותמיד המקור יותר טוב. בעיקר בשירה.
 

Kouryuu

New member
לאו דווקא.

בכל שפה יש יופי, מעצם היותה שפה. השאלה היא, האם ניתן להעביר את היופי הזה, ולגשר על הפערים בין השפות (פערים תרבותיים, למשל, אבל לא רק). זה היופי שבתרגום, כן, שוב יופי, שהרי מדובר פה בשפות, אחריי הכל, ואני מאמינה שניתן להעביר הרגשה מסויימת גם בשפת היעד, ולא רק במקור, גם אם פרטים מחליקים בדרך, כך שלא, לא ניתן לומר ש*תמיד* המקור יותר טוב. הייתי מנסה לתרגם את השיר בעצמי, אבל אני לא מתיימרת לנסות (לפחות לא כעת), ולתרגם שירה שכזו, ובטח לא של פלאת', ובטח לא שיר טעון כ"כ. אולי, יומאחד, אוכל להעביר גמאת הרגש, בנוסף (ומעבר), למילים.
 

1אריאדנה

New member
גם אם התירגום מעולה,

וכמעט כלום לא מתפספס בדרך (למרות שתמיד משהו מתפספס. בשירה לפחות, כשחלק גדול מהשיר הוא מקצב ודברים כאלו שמשתנים משפה לשפה), הוא עדיין לא יכול להיות יותר טוב מהמקור. זה מהעובדה הפשוטה שהוא מנסה להיות העתק- הוא לא מנסה להוסיף על מה שכתוב, אלא לפספס כמה שפחות בדרך. אני מקווה שהסברתי את עצמי בצורה נורמלית
 

ThE uVa

New member
היי, היא כתבה את "חליפת הלא נורא"..

זה ספר ילדים חביב נורא, אפילו קראתי אותו לחניך שלי פעם.
 

ThE uVa

New member
ככה,

הד ארצי הוצאה לאור [כתוב מתחת "שבא", לא יודעת אם זה קשור], תירגם איתן בן-נתן. [השם באנגלית זה The It-Dosen't-Matter Suit]
 
הו סילביה.

בדיוק אני קוראת את "פעמון הזכוכית" פשוט ספר מדהים, עם כל משפט שני הזדהתי מאוד. ספר מומלץ מאוד, בכלל הסיפור שלה חזק מאוד. תודה על העובדות עליה, זה מאוד עניין אותי ולא היה לי כוח כל כך לחפש, אז תודה
 

Tragic Kingdom

New member
שאלה לי אליך ../images/Emo9.gif

נוכל מידי פעם להביא שיר משלנו? (כולל המידע על המשורר, לא תצטרך לחפש בעצמך
).
 
למעלה