להורים שלי - לאמא: עם הדופק, לאבא בערך שבועיים אחר כך. להורים שלו - אחרי הסקירה הראשונה (נדמה לי). בעבודה - שבוע 12 (ביום שהודיעו לי שמפטרים אותי). קרובי משפחה - לאף אחד עדיין לא סיפרתי. חברים - משתנה: בין שבוע 8 ל- 17, ויש הרבה שעדיין לא הספקתי.
אני רק בשבוע 6 וכבר רואים בטנונה. החצי לא רוצה לגלות כבר לשאר העולם (ההורים והאחים יודעים) ואפילו הגזים והוסיף שאם ישאלו אז לשקר. אני ממש רוצה כבר לספר, לפחות לחברה הכי טובה.
ביום רביעי עוד שבועיים יש לי בדיקה ראשונה ומקווה
לראות דופק (אני אמורה להיות בשבוע 7 ו6 ימים. איך אני אשכנע אותו? שכחתי לציין שהסיבה שהוא לא רוצה שנספר היא נגד עין הרע. תודה על החפירה.
אם הסיבה שהוא לא רוצה לספר הינה בגלל עין הרע, יש בעיה להכחיש דברים כמו הריון, בגלל "ברית כרותה לשפתיים" שזה אומר שלדיבור היוצא מהפה יש כח ממשי (בעיקר להזיק), ולכן לא מכחישים הריון. להסתיר מותר, להכחיש.... אנחנו מפחדים שזה עלול להתגשם חס ושלום.
והאמת? משתדלת לא לראות הרבה אנשים בדיוק מהסיבה הזאת- כבר (שבוע 11!) קיבלתי את התנועה של להחזיק את הבטן, וזה נהיה נורא שקוף- כמובן שמאוד נוח לי זה שאני בבית ולא בעבודה, ולומדת כל הזמן, אז יש לי תירוץ למה אני לא יכולה להיפגש עם אנשים, וחוצמזה- אני רק צריכה לסחוב עוד 12 יום
להורים ולחברים הקרובים - אחרי הדופק בעבודה - אחרי השקיפות כל השאר פשוט ראו לאט לאט לבד כשיצאה הבטן (היא יצאה בערך בשבוע 16 ויש גם כאלה שעד לפני שבוע (שבוע 20) לא שמו לב....)
אני בשבוע 6 ... כנראה נספר רק בחודש 3 .. ואולי לאמהות בחודש 2 , אני מזה בסרטים שאמא שלי תכעס אבל הבעייה שהיא יכולה לספר לכל העולם מרוב התרגשות ואני חיכיתי שנה שלמה שזה יקרה ולא בא לי שכולם יידעו לפחות לא בינתיים ... אפילו לחברה הכי טובה שלי עוד לא סיפרתי.. עוד חודש חודש וקצת נספר למי שממש קרוב ב"ה!!