שאלה

../images/Emo35.gifשאלה

תגידו גם לכם אומרים כל הזמן שיש לכם את תסמונת הילד הראשון כל דבר שאני עושה יתר על המידה אומרים לי את זה (לדעתי לא יתר על המידה) לביתי הגדולה חוגגים היום בגן יום הולדת-6
הכנתי עוגה מדהימה הכנו בריסטול עם תמונות הילדה (שלנו היה מלא בהמון תמונות וקישוטים) של 2 הילדים האחרים היה יותר צנוע ובכלל כל התלהבות והתרפסות אומרים לי עם השניה זה כבר יעבור -לא רוצה שיעבור אני רוצה לתת את כל כולי לבנות שלי וכמה שיותר, החיוכים והאהבה שלהן שווה את הכל אתן חושבות שאולי הם צודקים ועם השנים נהיה פחות מתלהבות
שלכן שילגיה כפול-2
 
לי זה מזכיר את מחלת ה"סגמת" מהצבא

וניסיתי פעם לברר מה הסימפטומים של הסגמת מסתבר שזה נורא מורכב אם אתה הולך בול לפי הכללים ומרובע אז אתה ללא ספק חולה במחלה אם אתה הולך ומשנה נוהלים אז קל וחומר שאתה חולה במחלה אם אתה מפר נוהלים קיימים אז המחלה מקננת בך ללא כל ספק מסקנה ? מה שלא תעשה כקצין צעיר ייחשב כסגמת בעל כורחך ככה זה גם לגבי הורות ראשונה אם אתה לחוץ אז זה בגלל שזה ילד ראשון אם אתה "קול" אז זה בגלל שזה ילד ראשון וכך הלאה מסקנה ש-י-ג-י-ד-ו מי שיילך לישון עם הילד וצרכיו זאת את
 
הרבה פעמים שואלים אותי

"זאת ילדה ראשונה?" בחיוך סלחני ומבין... אז יכול להיות שאני מתלהבת. אני מקווה להתלהב כך תמיד. אתמול היו אצלינו זוג חברים, הורים לארבעה. אני לא יודעת איך התגלגלה השיחה לחינוך ילדים והזכרתי את העקרונות שנורא חשובים לי בגידול של שיר. הם הקשיבו, ענו והכל היה בסדר אבל ראיתי בזווית העין מין חיוך כזה שמבוגרים מחייכים לילד קטן כאילו הם אומרים לי: "נו, טוב. נראה אותך ואת התאוריות שלך בעוד כמה שנים... מה את מספרת לנו על חינוך ילדים ממרום 12 שנות נסיון שיש לנו..." אני מקווה מאוד שנמשיך להתלהב גם אחרי שנים.
 
למעלה