../images/Emo35.gifשאלה../images/Emo35.gif
מאז שהתוודעתי לעבודה בפעם הראשונה ופגשתי את המשפט 'אנשים הם השתקפות שלנו' עלו לי סימני שאלה. ניכר בי כל הזמן הספק אם זה נכון. האם יש משהו בעבר השני? מה הוא? אנשים שונים מביאים אנרגיות שונות ומזמינים מחשבות שונות בראשי, מה זה אומר? איך אני יודעת שמה שאני רואה הוא נכון? האם אני יודעת שמה שאני רואה הוא נכון כשאני לא סובלת? ואולי השאלה הזו שייכת לרוצה להיות צודקת ולא חופשיה. היה קול שאמר, מה פתאום האחר הוא השתקפות שלי, הוא באמת ככה. אני לא מדמיינת. אם אני לא יודעת מה האחר אני חוטאת לקול הפנימי. איך אדע מה האמת. האם יש משהו שם בעבר השני? מה זה המשהו שאני רואה. אז נכון, הבנתי שאני 'אמורה' להיות בעסק שלי ולא בעסק האחר. ועדיין, לא יכולתי להרפות מהעניין. משהו התנגד בתוכי. החקירות הובילו אותי כל פעם מחדש להיות בעסק שלי מבלי להתכוון לכך. ראיתי איך עם כל חקירה מה שחשבתי שאני רואה לא היה. לפני חקירה אני מוצאת את עצמי במציאות אחת, ואחרי חקירה אני במציאות אחרת. שום דבר לא השתנה ואני נעה בין מציאויות שונות. ועדיין, משהו שם התנגד לעניין שאנשים הם השתקפות שלי. לפני שבוע שלחתי לקייטי שאלה על כך. היא ענתה מה שענתה. עדיין נשארתי עם השאלה. לא הצלחתי להבין. ואז דיברתי עם חברה על העניין. אמרתי לה שחשוב לי לדעת מה יש בצד האחר, מה השני חושב. למשל אם אני רוצה להיות ליד האחר והוא לא רוצה אני צריכה לדעת את זה. והיא ענתה מה זה משנה? מה זה משנה אם אני יודעת שהוא רוצה להיות לידי או לא. ואז נפל האסימון. והבנתי יותר את התשובה של קייטי. זה ממש לא משנה. ופתאום הבנתי שאם מישהו רוצה להיות לידי זה טוב. אם הוא לא רוצה להיות לידי זה גם טוב. מה זה באמת משנה? זה לא אומר עליי כלום ולא אומר עליו כלום. הכל בסדר. אני לא צריכה לדעת עד לרגע שאני אדע. שמתי לב גם לכך שאנשים לא מזמנים מחשבות שונות בראשי. ראשית אלו המחשבות שלי. ושנית, המחשבות חוזרות על עצמם. אני יכולה לראות כמה זה נכון שאנשים הם ההשתקפות שלי. אני כועסת על בן אדם. כותבת עליו דף שיפוט. חוקרת. ואני מלאת אהבה כלפי הבן אדם הזה. אני רואה איך מה שחשבתי עליו קיים בי. אני לומדת כמה אני עוורת. הכל נסוב עליי. ואני רואה איך לחיות בעסק שלי ורק בשלי 'מעביר' אותי לעולם ולמציאות אחרת. כמו קסם. מציאות נפלאה שאין בה פחד, רק אהבה עצומה והמון שלווה. כך שמה האחר חושב, מאמין, צריך לא חשוב לי כבר. חשוב מה אני חושבת, אומרת, צריכה...!! ואני גם מגלה שהאחר הרבה יותר נפלא ממה שחשבתי או שהמיינד שלי היה יכול לקלוט. יש לי מיליוני חקירות לעשות ודרך ארוכה, ואני הרבה בעסק של האחר, ויחד עם זאת אני כבר מאמינה יותר שמה שאני רואה זה סיפור ולא אמת. אני מגיעה לחקירה עם הנחת יסוד אחרת. אני מבינה שמה שאני רואה הוא סיפור, אני מבינה שאני רואה את מה שאני רואה באופן זמני, ומה שמשתקף לי כרגע יכול להשתנות בחקירה הבאה או כשאני מבררת עם האדם את הסיפור יש שלי נכון, ואז זה שוב יכול להשתנות. הכל ארעי ומשתנה בכל רגע. אני נסמכת על המיינד שלי והוא מתעתע בי, כך שהכל נזיל ומשתנה מרגע לרגע בהתאם לשגיונותיו של המיינד שלי. ושאלותיי הן: איך אתם רואים, חווים או מבינים את העניין? האם אני לא רואה משהו שאולי מישהו מכם רואה לגבי 'אנשים הם השתקפות שלי'? האם מישהו יכול להאיר לי את העניין מזוית נוספת? האם אתם מזהים משפטים שאני יכולה לקחת לחקירה? מישהי אמרה לי שאני past my evolution עם כל התובנה הזו. זה לא מרגיש לי כך אבל אולי... אני אשמח לשמוע. תודה
מאז שהתוודעתי לעבודה בפעם הראשונה ופגשתי את המשפט 'אנשים הם השתקפות שלנו' עלו לי סימני שאלה. ניכר בי כל הזמן הספק אם זה נכון. האם יש משהו בעבר השני? מה הוא? אנשים שונים מביאים אנרגיות שונות ומזמינים מחשבות שונות בראשי, מה זה אומר? איך אני יודעת שמה שאני רואה הוא נכון? האם אני יודעת שמה שאני רואה הוא נכון כשאני לא סובלת? ואולי השאלה הזו שייכת לרוצה להיות צודקת ולא חופשיה. היה קול שאמר, מה פתאום האחר הוא השתקפות שלי, הוא באמת ככה. אני לא מדמיינת. אם אני לא יודעת מה האחר אני חוטאת לקול הפנימי. איך אדע מה האמת. האם יש משהו שם בעבר השני? מה זה המשהו שאני רואה. אז נכון, הבנתי שאני 'אמורה' להיות בעסק שלי ולא בעסק האחר. ועדיין, לא יכולתי להרפות מהעניין. משהו התנגד בתוכי. החקירות הובילו אותי כל פעם מחדש להיות בעסק שלי מבלי להתכוון לכך. ראיתי איך עם כל חקירה מה שחשבתי שאני רואה לא היה. לפני חקירה אני מוצאת את עצמי במציאות אחת, ואחרי חקירה אני במציאות אחרת. שום דבר לא השתנה ואני נעה בין מציאויות שונות. ועדיין, משהו שם התנגד לעניין שאנשים הם השתקפות שלי. לפני שבוע שלחתי לקייטי שאלה על כך. היא ענתה מה שענתה. עדיין נשארתי עם השאלה. לא הצלחתי להבין. ואז דיברתי עם חברה על העניין. אמרתי לה שחשוב לי לדעת מה יש בצד האחר, מה השני חושב. למשל אם אני רוצה להיות ליד האחר והוא לא רוצה אני צריכה לדעת את זה. והיא ענתה מה זה משנה? מה זה משנה אם אני יודעת שהוא רוצה להיות לידי או לא. ואז נפל האסימון. והבנתי יותר את התשובה של קייטי. זה ממש לא משנה. ופתאום הבנתי שאם מישהו רוצה להיות לידי זה טוב. אם הוא לא רוצה להיות לידי זה גם טוב. מה זה באמת משנה? זה לא אומר עליי כלום ולא אומר עליו כלום. הכל בסדר. אני לא צריכה לדעת עד לרגע שאני אדע. שמתי לב גם לכך שאנשים לא מזמנים מחשבות שונות בראשי. ראשית אלו המחשבות שלי. ושנית, המחשבות חוזרות על עצמם. אני יכולה לראות כמה זה נכון שאנשים הם ההשתקפות שלי. אני כועסת על בן אדם. כותבת עליו דף שיפוט. חוקרת. ואני מלאת אהבה כלפי הבן אדם הזה. אני רואה איך מה שחשבתי עליו קיים בי. אני לומדת כמה אני עוורת. הכל נסוב עליי. ואני רואה איך לחיות בעסק שלי ורק בשלי 'מעביר' אותי לעולם ולמציאות אחרת. כמו קסם. מציאות נפלאה שאין בה פחד, רק אהבה עצומה והמון שלווה. כך שמה האחר חושב, מאמין, צריך לא חשוב לי כבר. חשוב מה אני חושבת, אומרת, צריכה...!! ואני גם מגלה שהאחר הרבה יותר נפלא ממה שחשבתי או שהמיינד שלי היה יכול לקלוט. יש לי מיליוני חקירות לעשות ודרך ארוכה, ואני הרבה בעסק של האחר, ויחד עם זאת אני כבר מאמינה יותר שמה שאני רואה זה סיפור ולא אמת. אני מגיעה לחקירה עם הנחת יסוד אחרת. אני מבינה שמה שאני רואה הוא סיפור, אני מבינה שאני רואה את מה שאני רואה באופן זמני, ומה שמשתקף לי כרגע יכול להשתנות בחקירה הבאה או כשאני מבררת עם האדם את הסיפור יש שלי נכון, ואז זה שוב יכול להשתנות. הכל ארעי ומשתנה בכל רגע. אני נסמכת על המיינד שלי והוא מתעתע בי, כך שהכל נזיל ומשתנה מרגע לרגע בהתאם לשגיונותיו של המיינד שלי. ושאלותיי הן: איך אתם רואים, חווים או מבינים את העניין? האם אני לא רואה משהו שאולי מישהו מכם רואה לגבי 'אנשים הם השתקפות שלי'? האם מישהו יכול להאיר לי את העניין מזוית נוספת? האם אתם מזהים משפטים שאני יכולה לקחת לחקירה? מישהי אמרה לי שאני past my evolution עם כל התובנה הזו. זה לא מרגיש לי כך אבל אולי... אני אשמח לשמוע. תודה