שאלה פילוסופית משהו

hastings

New member
../images/Emo35.gif שאלה פילוסופית משהו ../images/Emo35.gif

בפילוסופיה נוטים להבחין בין פילוסופים "פרוגרסיביסטים" ופילוסופים שאינם כאלה. הפרוגרסיביסטים מאמינים ביכולת הפרוגרס, הקידמה, של המין האנושי. אין ספק שההיסטוירה הוכיחה שהמין האנושי מסוגל לקידמה טכנולוגית, השאלה היא האם המין האנושי מסוגל לקידמה מוסרית. האם אנו הופכים מוסריים יותר, טובים יותר, צודקים יותר עם הזמן? [שאלה עמוקה יותר היא האם עלינו לשאוף להתקדמות כזו, אבל זה מחוץ לתחום הדיון הנוכחי.] השאלה שרציתי להפנות אליכם מורכבת משני חלקים: א. האם לדעתכם ההיסטוריה עד עתה מעידה על יכולתו של המין האנושי לקידמה כזו? ב. האם הקידמה הזו תלויה בתנאים כלשהם ואם כן מה הם?
 
כמו שאמר איש משרד הפטנטים

אלברט אינשטיין:"הכל יחסי...". ראשית קבעת כי המין המין האנושי מסוגל לקידמה טכנולוגית, אכן המין האנושי מסוגל להשתכלל להמציא המצאות חדשות, אולם אין בכולתנו לקבוע דבר באשר ליכולתנו להבין את המציאות טוב יותר בעזרת אותם כלים (קידמה מדעית אמיתית), מאחר ואין לנו עדיין את היכולת להבין את סודות היקום כולם לא ניתן לדעת לדעת, והיה זה טיפשי להניח, שהתקדמנו בהבנה זו כהוא זה לעומת הניאנדרטל שילל מול הירח וצייר ממוטות במערה שלו. באשר לקידמה מוסרית, בכדי לקבוע שאכן המין האנושי "התקדם" מוסרית ולפיכך יכול להמשיך להקתדם הלאה, יש להניח ראשית שיש מוסר אחיד, ויש טוב ורע במונחים מוחלטים, זאת כאשר מונחים אלה (מוסר, טוב ורע) הם בעליל מונחים יחסיים המשתנים מזמן לזמן וממקום למקום. לפיכך אין לנו דרך לקבוע התדקמות מוסרית, יתרה מכך, לא נראה לי שיש דבר כזה התקדמות מוסרית.
 
אוקיי, עם החלק השני של הודעתך

אין לי בעיה, וכל מה שאמרת על המוסר אמת ויציב. אבל לטעון שלא התקדמנו בהבנת היקום לעומת הניאנדרתל (או אפילו לעומת העולם שלפני אלף שנים) זו מין התייפיפות האפשרית רק תוך עצימת עיניים לעובדות הפשוטות. הענווה האדירה כלפי האינסוף, דבריו של ניוטון על היותו ילד המשחק בצדפים על שפת האוקיאנוס - כל אלה טובים ויפים. אבל העובדה היא שהתקדמנו **מאד** ביחס לאותו ניאנדרתל ביכולתנו להבין וגם ביכולתנו לתמרן את עולם התופעות. אם אתה רוצה לטעון שבמקביל איבדנו כל מיני יכולות ותובנות והיו מובנות ומולדות באותו ניאנדרתל, זה כבר ויכוח אחר. אבל בעוד שהוא יילל מול הירח, היום אנחנו טסים לשם (ושוב: השאלה אם יש בכך באמת תועלת היא דיון נפרד. לי אין ספק שכן, אבל אפשר לדבר על זה).
 
התקדמות מתמדת

אכן התקדמנו, גם אותם אנשי ימה"ב (ויוון) שחישבו הייטב את מסלול הירח והכוכבים ביחס ישר לכדור הארץ היציב חשבו שהתקדמו התקדמות ניכרת, ובכל פעם שמצאו אי התאמה בין חישוביהם למציאות חישבו טוב יותר ומצאו פתרון מתמטי לבעיה. ככלל, הערתי לגבי ההתקדמות המדעית היתה גם הערה פילוסופית, הבאה מתוך התפיסה הפוסט מודרנית לפיה מה שאנו רואים כ"אמיתות מדעיות אינן אלה "האמת" כפי שנתנו לנו אותה בעלי הדעה בתחום, ואל לנו לחשוב ש"אמת" זו או הבנה זו היא ההבנה האמיתית בשום צורה או אפילו התקרבות לאותה הבנה. הרי בעוד שבוע (או עם שליחת הודעה זו) יכולה להתגלות תגלית מדעית שתשנה לחלוטין את הבנת היקום שלנו, ממש כשם שגלילאו שינה את הבנת היקום של בני תקופתו, ונגלה פתאום שבמשך מאות שנים חישבנו חישובים חסרי תועלת ונשנה את "תפיסת עולמנו" לגבי היקום.
 
ואז נתקדם עוד ../images/Emo13.gif

הבעיה עם הגישה הפוסט-מודרניסטית כפי שאתה מציג אותה היא שהתינוק נשפך יחד עם האמבט. מהשצריך הוא תעלול זן, שבו יודעים ביד אחת וביד השנייה דבקים בפתיחות הבסיסית שבכוס הריקה מתה. אם מעמידים פנים שלא יודעים כלום, קשה לבנות על מה שיודעים, ואם לא בונים על מה שיודעים, לא נתקעים בקצה של הדרכים ללא מוצא, ולא לומדים לבטח מה לא נכון. בקיצור, אני רואה בגישה הזו גישה מנוונת, היאה באמת לפילוסוף הזונח את חיי המעשה לטובת ההתבוננות, אבל חסרת ערך ממשי למי שמבקש לחיות בעולם המעשה. שוב: הכרחי להחזיק בזווית מסוימת של המוח את הידיעה שה"ידע" של היום הוא "הטעות הנפוצה והמבדחת" של מחר. אבל בסופו של דבר, אתה **פועל** על סמך מה שאתה יודע.
 

hastings

New member
apples and oranges

אני שואל שאלה אחת ואתה מתעקש לענות לי על שאלות אחרות. הנחת היסוד של הדיון היא שיש אמות מידה מסוימות להתקדמות מוסרית. זה לא יכול היה להיות יותר ברור. השאלה על קיומו של מוסר אינה ממין העניין. זו שאלה פילוסופית ואותה הייתי מעלה בדיון פילוסופי, לא כאן. ולא כתבתי "התקדמות מדעית" מכיוון ששוב, לא בכך עסקינן. דרך אגב - אני במקרה כן מסכים עם סרטוריוס בעניין הזה, וחושב שאנחנו כן מבינים את העולם בצורה טובה יותר מאבותינו. או שלפחות השקרים שאנחנו מספרים לעצמינו היום נראים לי הגיוניים יותר.
 
אני חושב שכן, אבל זה עניין

שביר ומאד לא יציב. רוב החברות האנושיות אינן יציבות, וכאלה המושתתות על אידיאלים עוד פחות. זה דורש התייחסות הרבה יותר רצינית מכפי שיש לי כוח, אבל על סעיף ב´ אני חושב שאפשר לענות יותר בקיצור: בטח שכן, וזה תלוי בשני דברים פשוטים: שגשוג וביטחון. אנחנו רואים כל הזמן איך חשש מפגיעה כלכלית או מהתקפת אויב הם הגורמים הישירים להגבלת החירויות. כל י שעוקב אפילו בחצי עין על מה שהולך בשנה האחרונה בארה"ב יודע על מה אני מדבר.
 
מסכים ומוסיף ../images/Emo141.gif

לפי אמות המוסר שלי, עולם שנותן ליושביו יותר שגשוג, ביטחון ואושר ממה שהיה לאבותיהם הוא בהגדרה עולם מוסרי יותר.
 
הייסט ../images/Emo9.gif עשה לי טובה

תשאל את השאלות הללו בפורום פילוספיה או לחילופין את פרופ´ בלאבן
והוא יענה לך על התשובה הזאת ביתר פרוט ...
 
למעלה