סיפור מזעזע ששמעתי הערב
יהודי חרדי מבני ברק היה בדרך לבני ברק מירושליים כשעוד חצי שעה נכנסת השבת, בדרך הוא רואה חייל מחפש טרמפ (עוד מעט שבת...) החרדי עוצר לו שואל אותו לאן, החייל עונה לו לצפון, תעלה אומר לו החרדי ניקח אותך עד איפה שנוכל, בדרך הוא מנסה לשכנע אותו לעשות אצלו שבת כדי לא לחלל שבת בדרך הביתה, החייל חילוני, מעשן בשבת לא מוכן לקבל את הפניה, החרדי מבטיח לו, אתן לך חדר, תעשה מה שבא לך, תעשן, תצא לבילוי, רק תאכל איתנו באוירה המשפחתית ובמוצאי שבת אקח אותך אני לביתך, לבסוף נעתר לו החייל ומסכים להשאר, הוא מטלפן להוריו מסביר להם את המצב ואומר להם שהוא יגיע במוצ"ש. עוברת לה שבת נחמדה בלי הרבה הטרדות מצד החרדי מה שהוסיף לנוחיותו של החייל שהתבשם משבת יהודית מיוחדת. במוצ"ש ביקש החייל מזכרת מהמארח, מזכרת מהשבת המיוחדת, חשב החרדי וענה לו, מה דעתך על מצוה קלה, לא קשה ומפרכת מדי, משהו קל ללא טירחות מיותרות? בסדר, עונה החייל. אומר לו החרדי, יש הלכה בשולחןערוך העוסקת גם בנעילת וקשירת נעליים, ומורה לנעול של ימין לפני שמאל ולקשור את של שמאל לפני ימין, קיים מצוה זו והרי לך מזכרת מהשבת. בסדר ענה החייל בנוחות ללא התנגדות מיותרת. אכן אותו חייל היה נוהג לקיים הלכה פשוטה ותמוהה זו מאז אותו יום. באחד המסדרים נזכר מיודעינו החייל ששכח בבוקר לנעול נעליו כמובא בהלכה, פנה למפקד ואמר, אני חייב לחזור רגע לחדר, למה? שאל המפקד, אני לא יכול לומר לך, אני חייב ללכת, אתה לא הולך, ענה לו המפקד, אני הולך התעקש החייל, סופו של אותו חייל שבגין אותה הלכה תמוהה נכנס למחבוש 30 יום וניצל מ.........................לעלות על אחד היסעורים באסון המסוקים הנורא. מחריד עד איפה מגעת מידת הדין ולעומתה מידת הרחמים