.....................

שי ז.

New member
סבא שלי נאלץ לעזוב ולא עלה מבחירה

כי היו לו שני ילדים מתוך החמישה שהיו אחד חבר בתנועה הקומוניסטית והשני בתנועה הציונית. אם היה נשאר בעירק היו לי היום פחות 2 דודים כי היו תולים אותם. לרגע לא אמרתי שהפינוי הזה קל או שלא קשה לאנשים אלא שמה שקשה יותר מאובדן הבית הוא ההפסד במאבק האידאולוגי והמפתח לשיקום שלהם לא נמצא לא בישובי וילות לחוף הים ולא בהעתקת הגוש למקום אחר בתחומי הקו הירוק אלא רק בהכרה במציאות החדשה ומבט קדימה.
 

Kalla

New member
זה בכלל לא דומה.

עם כל הצער על המצב הוריך, הם נקלעו למצב קשה, היו צריכים לבחור ופעלו בהתאם. הייתה להם מטרה חשובה - להציל את העסק. הכל היה באחריות שלהם ומבחירה שלהם. לאיזו מטרה עצמית ומאיזה צורך אישי התפנו המתנחלים? פרט לכך, הוריך כנראה אנשים חזקים מאוד, לא כולם כאלה חזקים. ועוד דבר - הוריך כנראה היו צריכים לדאוג רק לעצמם ולא לעוד כמה וכמה ילדים קטנים שצריכים לבנות את כל חייהם מחדש. גם הסבים שלך עזבו מבחירה שלהם, כדי להגשים חלום. כאן המצב בדיוק הפוך. אבל זו לא הפואנטה. הפואנטה היא שכל אדם הוא שונה ורואה את חייו ואת מרכיביהם בצורה אחרת. אפילו אם בני משפחתך היו בידוק באותו מצב כמו חלק מהמפונים, עדיין עצם העובדה שהם היו פועלים בצורה מסוימת, שתואמת את אופיים ואת אמונתם, לא היה בו כדי לעשות דלגטימציה לכאלה שהיו מגיבים אחרת ולא היו מסוגלים לעשות את הסוויץ' במהירות, בקלות וביעילות כזאת. "מי שעשה את הקירות ואדמת הבור לבית זו את והמשפחה ולא הקירות" - אתה שוב חוזר על אותו הטיעון שנכון להרגשתך אבל לאו דווקא נכון או עוזר למי שמרגיש אחרת. ברור שהאנשים הם אלה שעשו, אבל יש אנשים שקשה להם להיפרד ממשהו שהשקיעו בו את כל נשמתם, מרצם, כספם וזמנם. יש כאלה שיותר קל להם ויש כאלה שיותר קשה להם. למה כל כך קשה להבין את זה?
 

שי ז.

New member
מה שאני מנסה להגיד זה לא שהם לא

עברו טראומה ולא שזה לא קשה אלא שהדרך ליציאה מהמצב הזה הוא כן בידיהם ואם היו משקיעים 50% מהאנרגיה של החיאת המאבק בהתנתקות בלשקם את עצמם הם היו במצב הרבה יותר טוב. אני בהחלט מבין את השבר האידאולוגי שלהם אבל מעבר לחלומות צריך להיות גם עם רגליים על הקרקע. שימי לב שרוב שוכני המלונות הם לא אותם מבוגרים שעליהם מדברים אלא דווקא משפחות צעירות שבהחלט יכולים לבנות את עצמם ולהשתקם מהר יחסית. גם אם נקבל את ההנחה שהממשלה והמנהלת מנסים רק לנקום במפונים ולהזיק להם עדיין מי שיש לו מספיק אנרגיה לנסח שלטים, השקיע מליונים בלפרסם אותם ולנהל מערכת עניפה של יחסי ציבור יש לו גם מספיק אנרגיה לעזור לאותם אלה שלא יודעים או לא יכולים לעזור לעצמם.
 

ashlaya

New member
הבית שלי הוא המשפחה שלי

וממש לא חשוב לי בין איזה קירות אנחנו ולא אנחנו לא גרים בבית או דירה שלנו אלה במשהו מאולתר לחלוטין
 

mbar30

New member
עצוב עצוב שלא נמצא לכם עדיין

הסידור הנכון מה עם הרעיון של לספח קצין צהל למשפחה שפינה אחי (היה בפינוי) אמר שיש התקדמות אבל לא רואים באופק כלום. מקווה שהבית שלכם יהיה מוכן ומהר
 
לענות גם לשאלה הקודמת ששאלת

ולהזכיר גם למי שלא כל כך נוח לו לזכור שבגלל החלטה ממשלתית יש היום עדיין אנשים רבים שאין להם בית ופרנסה חליפיים. אותה ממשלה שהחליטה על הפינוי הצהירה "יש פתרון לכל מתיישב", ועד שלא יהיה כיסוי להצהרה הזו אני אשתדל לפחות להזכיר שוב ושוב שהאנשים האלה חיים כאן, בינינו, בלי פתרון. זה המעט שאפשר לעשות למענם כרגע - לא לתת לנושא לרדת מסדר היום.
 
אין לי בעיה עם זה שאת מעלה את הנושא

ואני בהחלט מרחמת על התושבים שעברו את החוויה הקשה של הרס קהילתם ויותר מכך לא מצליחים למצוא מקום לגור ולחזור לאיזה שהיא שגרת חיים . אבל אני תמיד מנסה לראות איך אפשר להמשיך הלאה ,וזה בעצם מה שמסקרן אותי למה חלק מתושבי הגוש לשעבר עדיין "תקוע" בבתי מלון ?
 

פלגיה

New member
כי הוא רוצה לעבור כקהילה

וגם כי האנשים שבורים בנפשם, ולא מצליחים לחשוב על צעדי שינוי (בית, מקום עבודה, מקומות לימודים, ולהישאר עם כמה שיותר מהקהילה) יש כמה שכבר עברו: אנשי מורג התיישבו בישוב טנא-עומרים בדרום הר חברון אנשי נצרים התפצלו - חלקם עוברים למושב בנגב, וחלקם נשארים באריאל שבשומרון. כל החלטה כזאת היא קשה, מלווה בהרבה ויכוחים, בהרבה תהיות, בהרבה קשיים. ואם אנשים "מלמעלה" גם מטרפדים יוזמות שמגיעות מהשטח - נוצר מצב שבו החורף מגיע והם עדין בבתי המלון. (ולא, הם לא נהנים מזה)
 
אין לי ספק שקבלת ההחלטה היא קשה

אבל נראה לי שהרבה יותר קשה להשאר בבית מלון . כי בבית מלון לא מצליחים לחזור לשגרת חיים של משפחה . לגבי "ואם אנשים "מלמעלה" גם מטרפדים יוזמות שמגיעות מהשטח " לא יכולה לענות בשם המטרפדים מלמעלה - אבל יודעת שלפעמים אלה מלמעלה יש להם שקולים אחרים ונוספים מאלה שבשטח .
 

פלגיה

New member
ואחד השיקולים הוא

לפורר קהילות, ולשבור אנשים. אני לא יודעת מה יותר - שלומאליות או רשעות
 

פלגיה

New member
כי ככה זה נראה

הפרסום (שעלה מיליונים, וכוון לכלל תושבי המדינה ולא למתיישבים עצמם) דיבר על "פיתרון לכל מתיישב" ולא על פיתרון לכל יישוב. יישובים שבאים כגוף אחד נתקלים בקיר אטום ובסחבת. ההצעות שהאנשים מקבלים הן ברובן דירה פה דירה שם, ולא פתרונות כוללים לשימור קהילות.
 
למעלה