שבי"זות יום א'

../images/Emo8.gifכדי לעודד אותך לקראת הסיפור...

עם המפקדת נזכרתי בסיפור על שלושה חיילים שהגיעו באיחור לבסיס והועמדו למשפט בפני מפקד המחנה. נשאל הראשון מדוע הגיע באיחור,"חיכיתי המון זמן לטרמפ ולא הגיע, פתאום הגיע פרש עם סוס, לקח אותי כברת דרך כאשר לפתע הסוס נפל ומת ומשם צעדתי ברגל" כך החייל הראשון. נשאל השני מדוע הגיע באיחור, "חיכיתי המון זמן לטרמפ ולא הגיע, פתאום הגיע פרש עם סוס, לקח אותי כברת דרך כאשר לפתע הסוס נפל ומת ומשם צעדתי ברגל" כך החייל השני. "ומה איתך?" שאל המפקד את החייל השלישי, "גם לך מת הסוס?", "לא" ענה החייל, "אני תפשתי טרמפ, אך לא יכולנו לנסוע כי הדרך הייתה מלאה בסוסים מתים"
 

סמדר בנ

New member
../images/Emo6.gif../images/Emo7.gif

מכל הסיפור הזה עם הרכבות היא קיבלה על תחילת השבוע שלוש שעות עיכוב ביציאה
 

paulika

New member
איפה הם מחכים, כשמקבלים

עיכוב יציאה? אצל בני זה בבית החיל בבאר שבע ועד שגומרים את העיכוב, האוטובוס בורח והעיכוב נהיה עונש של עוד שעות. מבאס
 

סמדר בנ

New member
כן, בבית ההחיל בבאר שבע

יוכלו לעשות מפגש
היא כזו סבונית בד"כ, וממש לא מתאים לה הקטע הזה של עונשים - במיוחד לא בגלל רכבת. היא אמרה לי "חכי, זה רק תחילת השבוע..."
 

paulika

New member
טוב, אז תגידי לה שאם היא תראה

פט חתיך (שתמיד מקבל שעות, אז הוא זמין שם) שתיגש ותציג את עצמה
 

VASANA

New member
מבשם יציב לאורך זמן:

אני מזליפה < בנדיבות > את הספריי של "מקסימה". (להשיג תכלת/ורוד/ירוק/צהוב. אני מעדיפה תכלת / ורוד) זהו ספריי המיועד למייבש, לא לטעות! אבל, במייבש ריחו מתפוגג במהירות. אז "הבה נתחכמה לו": לאחר ההורדה מהחבל, או ההוצאה מהמייבש, פורשת את הכבסים על המיטה, "זליף" פה, "זליף" שם, הופכת ומרססת על הצד שלא קיבל הזלפה. ממתינה מספר דקות < לא לארוז בגדים לחים! > והווופ! לחייל נדמה כל השבוע שהררררגע חזר מהבית.
כך אני נוהגת לבשם כל מיני בגדים עליונים, ז'קטים, שאלים וכו' אבל לא לרסס בנדיבות על מוצרי 'פליס', הם לא אוהבים...
 

אממאא

New member
גם אצלי זה הפתרון, כולל גם לפליזים

שלהם...הגדול נוהג לדחוף לתרמיל שלו את הדפים המיועדים למייבש ואז כל הדברים שלו מריחים כמו כביסה נקיה, כולל אוגדן המפקד...
 

VASANA

New member
../images/Emo51.gif שלוחה לכולכם |../images/Emo24.gif

על החיבוק, העצות והשיתוף. מזל שהגעתי, מאד הוקל לי לקרא את דבריכם
אגב, נראה לכם שאני מתחילה להיות "אמא רגשנית"? תשמעו המשך: לאחר שהתייעצתי איתכם, הבנתי שהתופעה מוכרת ומושרשת לקחתי כמה רעיונות, בעיקר - נרגעתי
לאחר שחזר מהפגישה עם חברים {רגוע
אגב} אמרתי לו שאני אממממא שלו, ומוכנה "לספוג" את כל הלחצים שלו ואת השבי"זויות. זה טבעי להרגיש קצת שפל-רוח לאחר שבת בבית, ואני מבינה את הרגשתו, כי גמני מתחילה להתגעגע אליו רק לאור המחשבה שצריך לחזור. סיכמנו שלהבא את התיק יארגן כפי רצונו וצרכיו, לא רוצה להכנס לוויכוחים עקרים ומיוחרים. ושיזכור, אני רוצה להיות תמיד לצידו, לתמוך ולעודד, להוות שק חבטות
?? אם זה הכרחי
ו... נרגעתי
כששכב לישון, התיישבתי לידו ללטף את הראש עטור תספורת-המארינס, לחבק ולגנוב כמה נשיקות... והוא: "אמא, מה קרה לך? תני לישון!" ושוב נרגעתי
לפני חצי שעה צלצל להגיד שהגיע לבסיס. "ואיך המצברוח"? - שאלה הפולניה. "ככה... למטה... אבל אל תדאגי אמא, כולם שבוזים. כמוני. אבל כולם מספרים שה"וותיקים" והמנוסים אמרו שככה זה, ואין מה ל'שות, וזה עובר כמו שזה בא..." עכשיו באמת אני רגועההה
יום נהדר לכולכם!
 

סמדר בנ

New member
לאממאא ו-VASANA

אמהות לגולנצ'יקים טריים - במיוחד בשבילכן תמונה מבא"ח גולני - אמנם אוכלים חצץ - אבל בסטייל
 

אממאא

New member
יפה.... לעומת הבא"חים האחרים בהם

הייתי, זה מלון של מליון כוכבים... ובינתיים אצלי הוא לא אוכל חצץ, רק גומר לי את כל הכסף בשקם (מפונק.. לא טעים לו האוכל...)
 

VASANA

New member
פפפיייי.... מרשים!!

אילמלא מרתפי העינויים.... סתאאאאאם..... אסתטי ומרענן
טוב, חייבים לתת תחושה טובה. הוא סיפר לי, אך לא תיארתי לעצמי שברמה כזאת.
סמדר.
 
למעלה