../images/Emo32.gif שבי"זות יום א'
שבוע טוב לחברי הפורום
מצטרפת חדשה, הספקתי להציץ בחלק מהשרשורים, לא בטוחה שהנושא שלי מעניינו של הפורום. ואולי... אולי אתם שותפים לתסמונת הבאה. המקום: חדר מגורים בביתי השעה: שעה ארוכה... מצאת השבת משתתפים: החייל הצעיר (שבועיים, גולני), אמא מתוסכלת, אבא "חכם" ואחות. אמא, תפסיקי להסביר לי! תני לי להתרכז! אבא, די עם הסיגריות! עשיתם לי כאב ראש! אמא, בואי לעזור לי לארגן את התיק! דיייי! אמרתי לך שתתני לי לסדר כמו שאני רוצה! איפה המנעול שלי? מה אני אעשה עם המשחה? איפה לשים את החטיפים? למה אני צריך כל-כך הרבה גרביים/תחתונים/ etc.? אוףףף, תנמיכו את הטלוויזיה!!! אוףףף, עוד פעם החברים שלי מצלצלים! כואב לי הראש!!! אכלתי היום! מי אמר לך שלא אכלתי מספיק?! אולי אלך לבורגר-ראנצ' לאכול עם חברים? אדווההההה!!! אין לי כוח לצרוב לך את הדיסק עכשיו!!! אמאאאא!!! זהו, בקיצור הכי נמרץ. ואני חונקת חיוך
בהתאפקות, נושכת שפתיים... "מאמי, בגלגול הבא אני מבטיחה לך לגדל אותך באמריקה! שם לא תצטרך להתגייס לצבא!" הולכת על בהונות. מתחילה לארגן את הפריג'ידר המסודר ממילא. חייבת להתעסק עם מש'ו, לא? לפחות עד שוך הסערה. חושבת שביציאה הקרובה שלו {אוף, מתי הוא חוזר כבר? התגעגעתי!!} אצפין או אדרים, אקח חופשה בטהיטי, במיקרונזיה... איפה שלא יהיה... העיקר שיהיה לי בריא ויחזור בריא ושלם!!! תרגיעו אותי
החוויות האלה מוכרות לכם?
שבוע טוב לחברי הפורום
