פסיכולוגיה קוגנטיבית

soulbird

New member
../images/Emo32.gif פסיכולוגיה קוגנטיבית

בקצרה באנגלית Cognitive therapies rely on other, largely verbal, learning principles —namely, those that involve cognition (perception, thinking, reasoning, attention and judgment). The basic strategy is to change the thoughts, beliefs, assumptions and attitudes that are contributing to the client’s emotional or behavioral problems. Two of the best known cognitive therapies are: Cognitive therapy This approach assumes that people who are suffering — for example, from depression — view themselves and the world around them negatively because of distortions in thinking. Some of these distortions include all-or-none thinking (a tendency to see events or situations as either entirely good or entirely bad), overgeneralization (allowing one unfortunate event to support a negative interpretation of all events), and selective perception (focusing only on discouraging events). The therapist helps the client to first recognize and then change these maladaptive cognitive behaviors. אם משהו מעוניין בעוד אינפו שיגיד
 

דוVשה

New member
יש לי שאלה...

כמובן אם היא אישית מדיי או לא במקום - את/ה לא חייב/ת לענות... עברת פעם טיפול כזה?
 

soulbird

New member
לא עברתי אבל למדתי את הנושא

אם את רוצה עוד אינפו אני כאן אבל לצערי זה יהיה בעיקר באנגלית (סורי)
 

דוVשה

New member
קודמכל....

הייתי שמחה לדעת אם את בת או שאתה בן =] דבר שני אין שום בעייה שהמידע יהייה באנגלית, דבר שלישי והכי חשוב הוא שהפסיכולוג שאיתו אני עובדת על השיטה הזו נתן לי חומר ומידע לקרוא... סתם עניין אותי אם עברת את הטיפול אי פעם ואם את מסכימה [כן! עשיתי אותך בת!] לדעה שלי , בשרשור למטה, שעצם זה שמעלים את הסימפטומים ומלמדים מחשבות נגד לבטל את השליליות יכול לגרום לבנאדם להזכר ו/או לחוות ארוע מסויים שבו הוא חש את אותם הסימפטומים.
 

soulbird

New member
אמממ אני לא ממש בטוחה אם אני מבינה

אבל בואי ניקח סמפטום כמו פחד אם המטפל מלמד אותך לבטל את השליליות שבפחד ... לא ניראה לי שהבנתי את השאלה. נתקעתי
 

דוVשה

New member
שאלה כללית....(יכול להיות טריגר)

[חה! צדקתי, את בת
] לפי נסיונם של אנשים כאן... מהו לדעתכם הטיפול הכי טוב לחרדה?
 

soulbird

New member
לפי דעתי לחרדה הכי מתאים

טיפול התנהגותי \ ביהויוריסטי
 
אני ממליץ על אהבה לטיפול בכל דבר

אני יודע שזה נשמע כוללני מדי אבל בסופו של דבר אם תסתכלו על כל דבר ודבר שעזר לכם, הייתה שם אהבה מרפאת. יכול להיות שזה חבר או הורה שאהב אתכם מספיק כדי לתת לכם לעבור את מה שהייתם צריכים לעבור בלי להתערב וליעץ. יכול להיות שהיה שם מטפל שהיה אנושי מספיק כדי לאהוב אתכם ולשחרר אתכם מהטיפול לחיים האמיתיים. יכול להיות שגם אתם פתאום אהבתם את עצמכם מספיק כדי לסלוח לעצמכם או לקבל את הדברים בכם כמו שהם. תמיד איפשהו בדרך הייתה אהבה. השיטה הספציפית היא רק המכניקה ובקשר למכניקה - כל אחד ומה שמתאים לו ומה שעוזר לו.
עכבר
 

smiling

New member
כ"כ מסכימה עם עכבר....

זה הדבר הכי נכון לגבי.... כל אחד מה שעוזר לו...אבל תמיד תמיד נגלה שהאהבה היא המפתח... אוהבת את כולם.
 

moonlight

New member
מסכימה עם סמיילינג....

שמסכימה עם העכבר... אין כמו אהבה לרפא את כל החוליים שבעולם. ולא צריכים דווקא פרטנר לאהבה. זה שם. בפנוכו. מעיין שלם אינסופי. אצל כל אחד ואחת מאיתנו... אהבה כלפי עצמינו ואהבה כלפי אחרים אוהבת אתכם
 

anesthesi

New member
../images/Emo23.gif אהבה ../images/Emo23.gif

אהבה היא דבר אדיר. דבר מדהים. היא עושה ניסים. פעמיים היא הפכה לי את החיים על פיהם מן הקצה אל הקצה (לטובה). אבל היא לא מספיקה. היא יכולה לגרום לתופעות רעות ולרגשות רעים להיעלם, אבל פוטנציאל ההרס עוד טמון וממתין לשעת כושר בכדי לחזור. רק כדוגמה אני יכול לתת לך את עצמי בגיל 19. בגיל 19 באה לי האהבה הראשונה בחיים שלי והפכה לי את החיים. היא נתנה לי את הכמה חודשים המאושרים בחיי. אבל עם חלוף הזמן, הלכתי ושקעתי, ושקעתי והלכתי, עד שהגעתי למצב ממש עצוב לפני שנה. מן אפתיה דכאונית כזו. מצב ממש ממש על הפנים. אותה בחורה שעשתה את השינוי אצלי בגיל 19, חזרה לי שוב לחיים אחרי 7 שנות נתק, ושוב הפכה לי אותם על פיהם. ושוב הביאה לי תקופה מאוד זוהרת, רק שהפעם הבנתי שזה לא מספיק. יש סיבות שאני שוקע. יש סיבות שאני מתדרדר לאפתיה. יש סיבות שאני בוחר בבחירות רעות או מפחד לשנות.... את הסיבות האלה האהבה לא יכולה לגלות לי. לסיכום, אהבה יכולה לעשות _המון_, היא יכולה לתת טעם לחיים, היא יכולה לדחוף לפעולה, היא יכולה להוציא אותך מהדיפ שיט שאתה תקוע בו. אבל היא לא תחליף להיכרות עם עצמך ועם תת-המודע שלך. אורי
 

דוVשה

New member
הייתי חייבת להוסיף.

נלקח מפורום וידויים - כל מילה ממילותיה של JoyJoy.... אני- אישית - לא יכולה להסכים יותר. פשוט - קולע בול. אנחנו יכולים לחוות אהבת חוסר (D-deficiency) ואהבת יישות (B-being) אהבת חוסר (D-deficiency) מבוססת על צורך במשהו שחסר לאדם כמו הערכה עצמית, חברה שתמנע בדידות וכו´. ולכן זו אהבה שיש בה יותר לקבל מאשר לתת ולכן זו אהבה של הזדקקות למשהו שלא יכול להתמלא לגמרי לעולם. היא אהבה אנוכית של מי שלא מקבל ואוהב את עצמו כמו שהוא ולכן זקוק כאויר לנשימה להיות נאהב. ואהבת יישות (B-being) היא אהבה המבוססת על הערכת בני האדם זה לזו (או לזה ),בלי כל רצון לשנות אותו או להשתמש בו .זה לאהוב את "יישותו-היותו" למרות מגרעותיו. היא לא רכושנית או חודרנית ועיקרה הוא לטפח באדם השני דימוי עצמי חיובי,קבלה עצמית שמאפשר לו לצמוח ולהתפתח. כמובן שזה אמור להיות הדדי ואז כולם מרוצים. שכשאנשים זקוקים נואשות לאהבה ,הם בסוף יתאכזבו גם כי הם מצפים ממנה למלא את עולמם לגמרי ולא רק להוסיף ולהפוך אותו מהנה יותר. וגם כי זה לא מספיק,וזה לא יעשה אותם שלמים ומאושרים.. כי אם אדם לא אוהב את עצמו הוא לא יכול לגמרי להבין ולקבל את זה שאוהבים אותו, הוא תמיד יפקפק ויפחד שאהבה הזו שהוא נתמך בה עלולה לא להישאר...וזה נכון היא עלולה..אבל אדם שאוהב את עצמו..עדיין יהנה ממנה.
 

joyjoy

New member
רק תיקון קל ..דובשית...

כמו שכתבתי גם שם לפחות את החלק הראשון של ההודעה... את החלק של סוגי האהבה שניתן לחוות מישהו אחר הגה או הגדיר ... כשכתבתי את ההודעה המקורית שכחתי את שמו (ולכן כתבתי שם "שמישהו אמר את זה ,לא זוכרת מי...") ובינתיים ביררתי ונזכרתי עם חברה שלי בשמו - אברהם מאסלו.. לכל המעוניין לדעת ודובשה
שמחתי לשמוע שזה דיבר למישהו אליי זה דיבר וזה היה אחד מהדברים שקראתי ואמרתי לעצמי...וואו!
 

חיפושיט

New member
סתם, על העניין עם האהבה העצמית,

וזה שאם אני לא אוהבת את עצמי, אני לא אבין למה אחרים אוהבים..
 
חיפו?

את לא אוהבת את עצמך? לא מאמין לך. טוב עד שתפסיקי להתכחש לרגשות שלך כלפי עצמך הנה קצת ממה שאני מרגיש כלפייך
חיפו
וגם קצת
לקישוט עכבר
 

חיפושיט

New member
:), מתי אתה ואני מתחתנים?? ../images/Emo99.gif

אני לא ממש מתכחשת לרגשות שלי כלפי עצמי [חיחי.. "חיפו, אני אוהבת אותך", "באמת??, חיכיתי לשמוע את זה שנים!!", "טוב, בא לך איזה גלידה??", יו איזה הומור חולני יש לי :], רק שהם לא מי יודע מה מפותחים.. בעיקרון, בהגדרה השטחית של העניין, אני יכולה להגיד שאני אוהבת את עצמי.. כאילו, אני די מחבבת את האדם שאני.. בעיקר את ההומור המטורף שלי
אבל בעניין העמוק יותר של "אני אוהבת את עצמי", אני לא ממש יכולה להגיד את זה ולהאמין בזה ולדעת שזה נכון.. אני בתהליכים של למידה של מה טוב בי, וכלמיני כאלו שיגרמו לי להפסיק לפקפק בעצמי.. חוצמיזה, אם אני רוצה להיות מכי"ת בנים [ואלוהים, כמה שאני רוצה!! :], אני צ´כה קצת ביטחון עצמי, לא? אבל תודה
,
עכבר כתמתם
 
חתונה? איכס

כרגע דיברנו על זה שאת אוהבת את עצמך, לא? אז למה לעולל לעצמך כאלו דברים כמו חתונה. מילא לך, אבל למה לעולל אותם לי? לזמן מה כבר התחלתי לחשוב שאת אוהבת אותי, אבל חתונה? חתונה! למה? למה? למה? את מעדיפה טבעת קרה על פני האהבה שיש לנו זה לזו? את מעדיפה חוזים דתיים על פני אהבת אמת? אויה, אני חש בליבי אני חייב לנוח עכבר שליבו נשבר מזה שהחיפושית שלו רוצה לממש את האהבה איתו "כמו כולם"
וווואאאאאאההההההההה
 
למעלה