ganbarimasu
New member
../images/Emo32.gif עסקת טיעון לקצב
הבוקר נודע שנרקמת לה עסקת טיעון במשפטו של הנשיא קצב. עיניי ממאנות לקרוא ואזניי ממאנות לשמוע. יש מקרים בהם יש מחוייבות לדין ליקוב את ההר. עסקת טיעון הינה מצב בו בית המשפט (האמור לייצג את הצדק ואת החברה) מסכים כי בשל היעדר אמצעים (זמן, משאבים, עניין ציבורי) ניתן לסגור את הפרשה העומדת לפני במעין FIFTY FIFTY. הנאשמם יודה באישום מופחת והעונש גם הוא יופחת. במקרה כזה בעצם הנאשם מוסרית מודה כי ביצע את הפשע אולם ה"חברה" באמצעות בית המשפט מסכימה כי על-מנת לקצר תהליכים ולמנוע בזבוז משאבים ניתן להסתפק בכך ובעונש מופחת. אין המצב המדובר כזה. הנאשם הוא נשיא, וההאשמה היא מהחמורות הקיימות בספר החוקים. יש פה עניין ציבורי מלא לעילא ולעילא. יש פה נשיא שסרח לפי כתב האישום גם בתפקיד הרשמי שניתן לו על-ידי המדינה, וגם כאדם אישי כמו-גם כסימבול. יש פה אדם שלפי הטענה פגע בשמו הטוב של תפקיד הנשיא, שהנו מסמלי המדינה ובכך פגע במדינה עצמה. יש מקום במצב כזה ללכת למשפט עד למיצוי הדין. לכאן או לכאן. אן זכאי או אשם. נשיא שמודה בעסקת טיעון מופחתת בעצם אומר "עשיתי אבל אשמח לצאת עם עונש מופחת" במקום לומר" אני מאמין בצדקת דרכי ואלך עם זה עד הסוף!". זו הודאה באשמה ברורה. ולא אכנס לכך שאפילו הטרדה מינית פשוטה שמבוצעת על-ידי נשיא הנה עילה להדחה ולענישה קשה. נשיא שמואשם בעונש ויוצא בעסקת טיעון כי הוא מודה ב"הטרדה מינית" זהו עלבון לנשיאות המדינה, עלבון לחברה הישראלית, ואפילו עלבון לאנשים מן השורה שנאשמים באונס ולא "זוכים" לעסקות טיעון כי אין להם את המשאבים ואת עורכי הדין שיש לנשיא. הנשיא אומר לנו פה "טוב, נו. אז למרות שאמרתי שלא היו דובים ולא יער אז כן היה חלק. אבל לא משהו רציני. סתם שעשוע". הוא אומר לנו בעסקת הטיעון שלנשק בחורה או לגעת בה או לעשות בה מעשה מגונה זה "לא נורא" וש"מה אנחנו רוצים ממנו" הוא סתם גבר עם יצרים... הנשיא אומר לנו שאנחנו ובנותינו לא ממש שווים הרבה כי אם לנשיא מתחשק להטריד אותנו ולאחר מכן לשקר לנו במצח נחושה זה השתובבות קטנה וזוטה. בית המשפט נותן לזה הכשר. בית המשפט באם יאשר את עסקת הטיעון יקבע את הזלזול של מר קצב בנו כעובדה ואפילו ייתן לכך הכשר וגושפנקא משפטית שתהווה אף תקדים. אני מתבייש בנשיא שלי שבמעשה הזה הודה בעצם כי פשע, ואף שיקר על כך והוסיף בכך עוון על חטא. אני מתבייש בנשיא שלי, ואם העסקה תצא אל הפועל אתבייש גם בבית המשפט ובמערכת הצדק במדינה שבמחי יד אחת הופך למטהו של האליטות ובעלי השררה ולא להיכל הצדק המתגאה בכך שאינו בעל משוא פנים! חיים וינטראוב
הבוקר נודע שנרקמת לה עסקת טיעון במשפטו של הנשיא קצב. עיניי ממאנות לקרוא ואזניי ממאנות לשמוע. יש מקרים בהם יש מחוייבות לדין ליקוב את ההר. עסקת טיעון הינה מצב בו בית המשפט (האמור לייצג את הצדק ואת החברה) מסכים כי בשל היעדר אמצעים (זמן, משאבים, עניין ציבורי) ניתן לסגור את הפרשה העומדת לפני במעין FIFTY FIFTY. הנאשמם יודה באישום מופחת והעונש גם הוא יופחת. במקרה כזה בעצם הנאשם מוסרית מודה כי ביצע את הפשע אולם ה"חברה" באמצעות בית המשפט מסכימה כי על-מנת לקצר תהליכים ולמנוע בזבוז משאבים ניתן להסתפק בכך ובעונש מופחת. אין המצב המדובר כזה. הנאשם הוא נשיא, וההאשמה היא מהחמורות הקיימות בספר החוקים. יש פה עניין ציבורי מלא לעילא ולעילא. יש פה נשיא שסרח לפי כתב האישום גם בתפקיד הרשמי שניתן לו על-ידי המדינה, וגם כאדם אישי כמו-גם כסימבול. יש פה אדם שלפי הטענה פגע בשמו הטוב של תפקיד הנשיא, שהנו מסמלי המדינה ובכך פגע במדינה עצמה. יש מקום במצב כזה ללכת למשפט עד למיצוי הדין. לכאן או לכאן. אן זכאי או אשם. נשיא שמודה בעסקת טיעון מופחתת בעצם אומר "עשיתי אבל אשמח לצאת עם עונש מופחת" במקום לומר" אני מאמין בצדקת דרכי ואלך עם זה עד הסוף!". זו הודאה באשמה ברורה. ולא אכנס לכך שאפילו הטרדה מינית פשוטה שמבוצעת על-ידי נשיא הנה עילה להדחה ולענישה קשה. נשיא שמואשם בעונש ויוצא בעסקת טיעון כי הוא מודה ב"הטרדה מינית" זהו עלבון לנשיאות המדינה, עלבון לחברה הישראלית, ואפילו עלבון לאנשים מן השורה שנאשמים באונס ולא "זוכים" לעסקות טיעון כי אין להם את המשאבים ואת עורכי הדין שיש לנשיא. הנשיא אומר לנו פה "טוב, נו. אז למרות שאמרתי שלא היו דובים ולא יער אז כן היה חלק. אבל לא משהו רציני. סתם שעשוע". הוא אומר לנו בעסקת הטיעון שלנשק בחורה או לגעת בה או לעשות בה מעשה מגונה זה "לא נורא" וש"מה אנחנו רוצים ממנו" הוא סתם גבר עם יצרים... הנשיא אומר לנו שאנחנו ובנותינו לא ממש שווים הרבה כי אם לנשיא מתחשק להטריד אותנו ולאחר מכן לשקר לנו במצח נחושה זה השתובבות קטנה וזוטה. בית המשפט נותן לזה הכשר. בית המשפט באם יאשר את עסקת הטיעון יקבע את הזלזול של מר קצב בנו כעובדה ואפילו ייתן לכך הכשר וגושפנקא משפטית שתהווה אף תקדים. אני מתבייש בנשיא שלי שבמעשה הזה הודה בעצם כי פשע, ואף שיקר על כך והוסיף בכך עוון על חטא. אני מתבייש בנשיא שלי, ואם העסקה תצא אל הפועל אתבייש גם בבית המשפט ובמערכת הצדק במדינה שבמחי יד אחת הופך למטהו של האליטות ובעלי השררה ולא להיכל הצדק המתגאה בכך שאינו בעל משוא פנים! חיים וינטראוב