נדלק לי אור

chicka

New member
../images/Emo32.gif נדלק לי אור ../images/Emo62.gif

השבוע, לאחר לבטים אינסופיים, הודעתי על סיום תפקידי הנוכחי. אני נמצאת בתפקיד מזה שנה, כאשר הקשיים שחוויתי במהלך השנה הזו הביאו אותי לתחושות של סירוס, עייפות, חוסר אנרגיות ותסכול רב. הסיבות לעזיבתי הן מכלול - גם התפקיד עצמו כפי שהוא היום אינו מתאים לי וגם לאורך כל התפקיד היה לי קושי עצום מול המנהלת שלי, זה היה ממש "ריקוד רע". לא האמנתי שהיום הזה הגיע, אבל השיחה שניהלתי עם הבוסית שלי הייתה אחת הטובות מימיי, סוף סוף הלכתי עם האמת הפנימית שלי ואם כל התעוזה בעולם, בלי לפחד בכלל מה יהיו התוצאות - אל מקום שהרבה יותר נוח לי, כיף לי ובעיקר...שלם לי. אני עוד לא ממש יודעת מה העתיד צופן לו, הארגון שאני עובדת בו הוא די גדול ויכול להיות שאני אוכל למצוא פה הזדמנויות נוספות אבל גם אם לא, אני שמחה שצפויה לי דרך חדשה - דרך שאין לי ספק אדע לבחור הפעם מה גורם לי לאושר ומה ישמח אותי לקום בבוקר לעבודה. התחושה הזו, גרמה לי לחשוב...כמה פעמים נעצרתי בגלל הפחד, הפחד הזה שמשתק אותי מהלא נודע, כמה הוא מפחיד ולא ברור. ורציתי לדעת איפה הפחד הזה פוגש אתכם. מה כ"כ מפחיד בו... האם יש משהו שאתם נורא רוצה לעשות בחיים ולא מעיזים? (לא בהכרח קשור למשקל)
נגה
 
מבינה אותך הייתי שם ,

לפני 3 חודשים. פחדתי לעזוב , רציתי שינויים ולא העזתי כעת אני במקום אחר טוב בהרבה , לא מאמינה שפחדתי , הפחד ששיתק אותי למקום שהייתי בו למרות שהוא גם ארגון גדול וכ',,, היום אני יודעת שמה שלא יהיה תמיד דברים מסתדרים לטובה. במקום שאני נמצאת בו טוב לי מעריכים אותי והתפקיד
אפילו קיבלתי חדר לבד עם דלת
לך נגה <בלי ו'
> אני יודעת שמחכה לך משהו טוב יותר אם רק תרצי להיות במקום חדש ואם רק תרצי ליצור לך סביבה טובה יותר זה יקרה . הכל תלוי בך. כעת יש שפע של עבודות והצעות טובות את יודעת מה היכולות שלך את תצליחי אין לי ספק. אני מאמינה בך בהצלחה אמרתי
 

matyc

New member
אני ממש מבינה לליבך

לפני כשנה עשיתי מהפך בחיים שלי הן מבחינת עבודה ואין מבחינת החיים עצמם והפחד מהשינוי הענק הזה היה עצום והיום שאני מסתכלת אחורה אני מבינה עד כמה השינוי הזה היה משמעותי בשבילי נגה המון בהצלחה בדרך החדשה ואם את צריכה עזרה במשהו אני פה
 
ואוו איזה תיזמון מצויין לשאלה...

במוצאי השבת האחרונה קראתי בפעם השנייה את הספר "מי הזיז את הגבינה שלי". הפעם הראשונה היתה לפני כמה שנים כשהוא יצא לחנויות ולא זכרתי הרבה ממנו, קריאת הספר גרמה לנורה שלי להידלק. יש משהו שאני מאוד רוצה לעשות בחיי ולא מעיזה והוא לימודי רפואה משלימה. חודשים ארוכים אני עסוקה בלבטים, בודקת איזה תחום ספציפי מעניין אותי, מה עלויות הקורסים וכו' וכו', אבל כדי לממש את החלום שלי אני לא ממש עושה צעד מעשי קדימה וביום שבת הבנתי שאני מעקבת את עצמי בגלל חשש, בגלל פחד שמא לא אעמוד בדרישות הלימודים, חוששת שאולי בעצם לא אהיה מטפלת טובה, שאכשל. ולך נוגי, אני שולחת
גדול מלא געגועים
 
שיהיה בהצלחה בשינוי../images/Emo140.gif

לפעמים הלא נודע לא מפחיד כל כך כמו שזה נראה. דלת נסגרת הפתחת אחרת. שינויים זה דבר טוב, אם לא תנסי לשנות ותהיי מקובעת במקום אחד מתוך פחד מהלא נודע לעולם לא תוכלי לדעת מה צופן לך במקום אחר.... בכל מה שתבחרי או בכל דרך שתכלי שיהיה בהצלחה.
 
../images/Emo23.gifכל כך נכון ומוכר../images/Emo23.gif

ההודעה שלך מחזירה אותי לעבר שהייתי רוצה לשכוח. העבודה הקודמת שלי: הייתי צעירה יותר, תמימה יותר, פחדנית, כל כך בתולה ולא מנוסה <תרתי משמע
>. עבודה משעממת, לא מאתגרת, משכורת רעב ובוס שהיה נוגע בי ללא הפסקה. הפחד לעזוב, הפחד להתלונן, הפחד להגיד לא, הפחד לבקש תפקיד יותר מאתגר ומשכיל, הפחד לבקש העלאה.....כפי שאמרת, הפחד מהלא נודע....מה יקרה אם......?????!!!!! ואז באה המלאכית, שאמרה לי מחר את לא עובדת, מצאתי לך עבודה חדשה. בכיתי כל הלילה, איך אומרים להם שאני הולכת? איך עוזבים? מה יהיה?! כיום, אני עובדת בעבודה הנוכחית 6.5 שנים, מאתגרת, משכילה, כבר לא בתולה
, משכורת בלי עין הרע
, בוסית לבבית כמו אמא בשבילי. נוגי
אני כל כך שמחה בשבילך שעשית את הצעד הזה ומאמינה בך שתמצאי את הדרך המקצועית שתתן לך פרנסה טובה והרבה נחת מכל צוות המשרד
 

lizush

New member
נוגי

עובדת מתוקה שכמותך...
הרעיון שאנחנו נשאר מנוונים כל החיים במסלול שהוא לא מספק גם כן מאוד מפחיד... ולכן, אני משננת כל הזמן שהפחד נראה מצחיק או בלתי מובן בדיעבד (כמו להץחיל עם בחור או ללבוש בגד ים). השינויים שאני עשיתי בשנה האחרונה היו משמעותיים מאוד: הפסקתי לעשן, עזבתי את ת"א, עזבתי עבודה שהייתי בה שנה ופשוט נסעתי אל הלא נודע. אני חושבת שהמסלול שאני בעיצומו עכשיו הוא חלק מחוויה הכרחית שאני חייבת לעבור בגדילה העצמית שלי כדי להגיע למיצוי שאותו אני כ"כ מחפשת... מאחלת גם לך גדילה נעימה
 
דלת נסגרת ונפתחת חדשה

אני מאוד מאמינה בזה אין שום סיבה לפחד כשיש לך ידע וכישורים.. ויש לך. אין שום סיבה "להתקע" במקום או לעשות כל דבר אחר רק משום הפחד.. סה"כ זו התקופה הכי טובה לנסיונות ותהיות ולמידה עצמית.. כל עוד אינך מחוייבת לבית ולילדים ולמשכנתא וכדומה.. אז באמת.. קחי את ההזדמנות הזו כהזדמנות לתקן, להתייעל ולהתנסות ובהכי כיף שיש. בהצלחה ממני
 

דריה27

New member
לנגה

לנגה כל הכבוד על האומץ,אני יודעת שלקחת החלטות כאלו בחיים זה לא דבר פשוט כי מעבר לכל יש תמיד את השיקולים היבשים והרציונאליים כמו פרנסה, תמיד יש את החשש מה יהיה הלאה,האם אני אצליח למצוא עבודה חדשה ואיך אני אשתלב בה, האם בעבודה אחרת יהיה לי טוב, מה אני בכלל רוצה לעשות עכשיו וכדומה. אני מאמינה שאדם שמאמין בעצמו,ביכולות שלו ושמודע לכישורים שלו יכול לעשות הכל והוא זה שיעצב לעצמו את חייו באופן שיהיה לו טוב,שיהיו לו סיפוק ותשוקה לדבר. אנו לרוב נוטים ללכת בכיוון הבטוח והידוע כי ככה אנו חשים בטוחים יותר,וזה טבעי לגמרי אבל לפעמים צריך ללכת דווקא בעקבות הלב וזה הכי קשה אבל בסופו של דבר גם הכי מתגמל. אני עברתי גם לא פעם סיטואציה כזו בחיי ואני יכולה לומר לך שבדיעבד זה רק גרם לי לצמוח מכל הבחינות.אני בטוחה שגם לך זה יקרה כי חצי מהדרך כבר עשית.מאחלת לך בהצלחה מכל הלב בדרכך החדשה. דריה.
 
נתחיל עם בהצלחה ...../images/Emo140.gif

בהתחלה חדשה ונפלאה ..
במחשבה רק קדימה ..
לשאלתך יש לי כל כך הרבה תשובות אבל אני יסתפק באחת .. אז כן תמיד יש משהו שמפחיד אותי, השנה שלי היתה קצת הפוכה וקצת מורכבת אז בכל פעם שהפחד ניסה להכשיל אותי אני נעזרתי באור קטן משל עצמי והתגברתי עליו אז הייה פחד והייה חששות תמיד יש והכי טוב להתמודד מולו המפחיד בו כל כך הוא שהעתיד שלו לא נודע אבל אם אני לא יתמודד מולו אף פעם אני לא ידע מה מחכה לי בצד השני . בשבילי זה פחד .. נוגה מאחלת מכל ליבי בהצלחה .
 
../images/Emo24.gif מכירה את התחושות של הפחד

אצלי לצערי המון דברים לא מתקדמים , תקועים, עצורים בגלל הפחדים שמשתקים אותי מלעשות את הצעד. אני אדם שמאוד פוחד משינויים , למרות שאם וכאשר אני עומדת בהם בגבורה רק לא יודעת לקבל החלטה ולבצע לוקח לי המון זמן. מאחלת לך המון הצלחה בדרך החדשה קוקי. נשיקות חיבוקים ללי
 
נגה../images/Emo24.gif

כשכתבת שבסופו של דבר השיחה שניהלת עם הבוסית שלך היא אחת הטובות שניהלת מימייך, החזרת אותי אחורה 6 שנים ומשהו.. הבוסית הקודמת שלי שנורא חרדתי מלדבר איתה בנושא ובלבטים היא זו שעודדה אותי למרות שיה לה קשה לוותר עליי(
) להיות מאושרת בעבודה, ולחפש משהו טוב יותר שיספק אותי. ואכן כן, מרוב פחד לעזוב דבר מוכר, לקח לי זמן להחליט, אבל באותה השיחה איתה הבנתי שאני רוצה את השינוי. למרות שזה היה כרוך ביציאה מהחממה הנוחה, עכברת הכפר שהופכת לעכברת העיר, וכנראה הייתי היחידה בארץ ואולי בעולם, שעבדה בחפיפה אחת של שבוע בשני מקומות ממשלתיים בבת אחת. הייתי נוסעת בבוקר למקום שכבר התקבלתי, וחוזרת למשמרות האחרונות בעבודה שעזבתי. לצערי יש מלא דברים שהפחד מונע ממני לעשות ואני חושבת שזה לא ממש ישתנה בגלגול הזה. כשהייתי צעירה היה לי יותר אומץ ופחות חששות. אז לך קודם כל ברכות על האומץ, ההחלטה, האמת הפנימית שהיא תמיד מנצחת תשקי את עצמך ותרווי את צמאונך בדברים שיתנו לחיוך האמיתי והנצרך לעלות על פנייך המדהימות תרשי לעצמך להינות מהרגע כי הוא יוביל אותך בתודעה לדברים החזקים הבאים שתעשי וברגעים קטנים של חולשה שיש לכולנו, תדלי את הרגע הזה מהזכרון ויהיה לך הכח להמשיך ולחפש ולמצוא כי את יודעת מי את
בהצלחה
אוהבתותך פרונת
 

chicka

New member
תודה לכולם על העידודים והחיזוקים

ככל שעוברים הימים אני יותר ויותר מאושרת ומחייכת מהבחירה. אין לי ספק שעשיתי את הדבר הנכון ויותר מזה...העתיד הולך להיות הרבה יותר מתוק מההווה... אז תודה לכולם
גדול, אוהבותכם, נגה
 

עופר 123

New member
יפיופי שלי ../images/Emo25.gif

אני גאה בך על הצעד שעשית. צריך הרבה אומץ והבנה, אבל בעיקר - צריכים לקבל את הדברים בלב שלם. אם הגעת להחלטה הזו בשלווה, זה הצעד הכי נכון שיש. גאה בך עד השמיים, וגם אם ייקח לך קצת זמן למצוא עבודה חדשה, אני מבטיח לך שתגיעי למקום הרבה יותר נכון.
ע'
 
נוגינקה ../images/Emo24.gif

אמיצית שלי, בכל הקשור אלייך אין לי אפילו הרהור או ספק קטנים שגם אם את מתבחבשת זמן מה זה לא יהיה יותר מידי לפני צעד קדימה אל מה שאת רוצה, בהצלחה נשמתי :) ואיפה הפחד משתק אותי?... ממש קשה לי למצוא את המילים לתאר את ההרגשה, נתחיל מזה ששיתוק זו לא המילה הנכונה בשבילי כי מרב שאני מנסה לפתור עם עצמי את העניין הזה אני לא משותקת אלא פעילה כל הזמן אממה - אני פעילה בקטן, זהירה מידי, איטית מידי, נחבאת מידי, פעולות שצריכות להיעשות עם הרבה יותר עוצמה ואינטנסיביות אני עושה לאט מידי, ממוססת את הפסגה לגבעה ונשארת שם עד שהאופי האמיתי שלי מתחיל להיחנק ואז אני רואה להבזק של רגע או שניים איפה אני צריכה להיות ושוב עושה רק צעד קטן, חלש מידי. מאוד מרגיזה את עצמי בזה אבל זה כבר סימן טוב, לפחות לא נוח לי עם הדרך הזו אז יש תקווה :)
 
למעלה