לפני מספר חודשים היינו ב"הופעה"
של דתיה בן דור (רציתי בזמנו לכתוב על כך, אך הימים עברו ושכחתי מזה) ההופעה הייתה בתשלום סמלי (משהו כמו 15 ש"ח) ודתיה בקשה להגביל את מספר הילדים, אך בכל זאת מספר הילדים היה גבוה יותר ממה שבקשה. עובדות אלה אולי גרמו לה להתנהג כפי שהתנהגה, אך זה עדיין אינו מצדיק את התנהגותה. היא הייתה מאוד עצבנית, ומדי פעם כשבכה איזה ילד (מה לעשות, כשמופיעים בפני ילדים אז קורה שגם בוכים...) היא פשוט צעקה על הילדים! פתאום צלצל למישהו פלאפון (באמת לא בסדר, אבל...) היא עצרה את ההופעה וצעקה שאם אנשים לא יכבו פלאפונים היא לא תמשיך להופיע (יש גם דרך אחרת לבקש). ואז הבת שלי בכתה...היא כל כך התעצבנה והחלה לצעוק שההופעה לא מיועדת לילדים קטנים (אז למי כן?) ושהיא מבקשת שעכשיו יצאו כל הילדים הקטנים ושיחזרו להופעה בעוד מספר שנים (אין סיכוי!). הבת הגדולה שלי הסתכלה עלי במבט עצוב ואמרה לי שהיא לא אוהבת את האישה הזו כי היא כל הזמן צועקת, והיא רוצה ללכת הביתה (נקרע לי הלב. הבת שלי שכל כך אוהבת את הקלטות של דתיה לא רוצה להשאר בהופעה). וכך קרה שלאחר 25 דקות של הופעה הלכנו לנו הביתה. לפחות בבית היה שקט ורגוע. הבת הגדולה אמרה לי שהיא לא אוהבת יותר את דתיה בן דור ושהיא אישה רעה... זהו, הייתי חייבת לספר כי זה יושב לי כבר הרבה זמן על הלב: אישה שכותבת שירים כל כך יפים לילדים, ויש לה קלטות שילדים כל כך אוהבים, אבל אין לה שום גישה לילדים. פשוט עצוב.