המשך הסיפור, כי שכחתי...
אז בקיצור, אנחנו מגיעות לדלת של הבית, ואמא עוזרת י לקםץ לאמבטיה כשאני צורחת מכאבים. אז אמא מסתכלת על הרגל ואומרת "אני חושבת שהיא שבורה, ניצני..." ואני צורחת ובוכה, ואבא שלי בדיוק נכנס הביתה, ושומע אותי בוכה, ואז כולנו בהיסטריה, ואני שוב מקפצת לי במדרגות, הפעם למטה, כי צריך לקחת אותי לבית חולים, אז אנחנו נוסעים דווקא לשניידר, לא לאיכילוב או תל השומר שקרובים אליי הביתה, אלא לשניידר, וכל הדרך אנשים מטורפים חותכים אותנו בכביש, וכולנו עצבניים, ו... היה נורא, בקיצור... ניצן והרגל הנקועה שלה