../images/Emo4.gif באמת לא יפה
לי היה משהו אחר. כשהייתי בבי"ח בגיל 18 עם חצבת, אישפזו אותי כי המצב שלי ממש התדרדר ו.. טוב, נו, כל מערכות הגוף שלי קרסו
כנראה שהגוף שלי לא ממש יודע להתמודד עם מחלות או עם החיים בכלל... קיצר, כל יום נכנסה חבורה מכובדת של סטודנטים לרפואה ועשו עלי 'מצגת'. הרגשתי כמו קוף בגן חיות.. אבל האמת שזה היה סביר. הם היו נחמדים סה"כ. לא קרה לי שצחקו עלי כמו שאת מספרת. כן קרה לי שרופאים זלזלו בכאב ובעיות שהיו לי. אחרי הלידה של הבת הגדולה שלי הייתי חווה פעם בכמה זמן כאב חד מאוד בצד הבטן. הוא ממש היה משתק אותי ואז אחרי דקה בערך נעלם (דקה בכאב כזה זה הרבה..) משכתי את זה עד שאנשים סיביב התחילו להעיר לי (כי הלכתי למשל עם חברה ופתאום נעצתי והתקפלתי והיא לא הבינה למה..) הרופאה שלחה אותי דחוף לכירוג. הכירוג היה מהרופאים המאנקים האלה שחושבים שהם מינימום אלוהים. חיכיתי קרוב לשעתיים עד שהוא התפנה אלי (למרות שהיה לי תור קבוע מראש) ואז כשהוא לחץ במקום שהו כאב לי צעקתי מכאבף אז הוא אמר לי: לא יכול להיות שזה כ"כ כואב.
הייתי כ"כ בהלם מהתגובה שלו, אני לא יודעת אפילו איך להסביר לך את ההלם שהרגשתי באותו רגע.
עכשיו הוא שלח אותי לבדיקות של כל איבר אפשרי בגוף
