ופתאום הוא כל כך מעצבן אותי

[אמאשליובלי]

"בכביש אל תהיה צודק-היה חכם ..."

מכירה את זה? אז את צודקת - וגם אני ובערך 99% מהבחורות בעולם . אבל זו הסחורה שסיפקו לנו ואיתה צריך להתמודד . בעלי היה מדהים לפני החתונה - עשה הכל לבד . מה- הוא לא נתן לי להתקרב למכונת כביסה בתואנה שאני לא יודעת לעשות כביסות כמוהו . ועכשיו - הוא אפילו לא יודע על מה ללחוץ שלא נדבר על ההרגל המגונה של להשאיר את הכביסה המלוכלכת על (!!!!) סל הכביסה. אז מה קרה ? אני מאמינה שאיך שמגיעה מישהי (מישהי בפרט , ו"חולת ניקיון" בפרט) הם מקבלים ממש תפנית מחשבתית שאומרת להם - תעשו כמה שיותר בלאגן שאפשר , ום כבר מכריחים אותכם לסדר תשתדלו לדחות את זה או לעשות את זה כמה שיותר ל-א-ט... אבל שוב, זה מה שנתנו לנו - וסה"כ יש בהם גם כמה דברים טובים , לא?!

 

[וניל פיצפוצים]

מן הסתם את צודקת...

 

[פצפוני]

כל כך מוכר כאילו אנחנו מדברים על

בעלי. אני נמצאת במצב דומה רק קצת יותר מיואשת והפסקתי לבקש שיעזור לי. עדיין מחפשת את הפתרון לבעיה ... אולי נחפש מדריך ונרשום אותם לסדנא שיעלו בה תכנים כמו:

איך לא לעצבן את האשה,

איך שומרים על בית נקי

מה הם הדברים הבסיסים שיש לעשות בבית

10 דקות של פינוק לאשה בכל שעה עגולה ועוד ועוד אתן מוזמנות להוסיף לרשימה ...

 

[cookie1]

מכירה את תיאוריית ה"וואקום" ?

זה אומר שאם לא תעשי את הדברים אז מישהו יעשה אותם - לעולם לא נשאר חלל ריק. ז"א שאם תהיי מספיק סבלנית ומוכנה לספוג קצת השתהות ולכלוך בסוף הוא ינקה. בכל מקרה אני מאמינה גדולה במנקות/ים, מפני שזה עוזר למנוע המון ריבים ולכן שווה את הכסף !!! השיקול הוא בערך פחות בגד/נעל/גלידות/ממתקים בחודש ויש כסף למנקה. אצלינו זה עבד. מעבר לכך אני חושבת שזה ממש הזמן לשבת ולדבר. לעשות את זה ברוגע ולא בטון מאשים, ולנסות לפתור את הסוגיה. אולי תתפלאי לשמוע שיש לו רעיונות... מי יודע ? אני חושבת שבזוגיות חשוב להבין שלכל צד יש את סדרי העדיפויות שלו, ואת המקומות בהם חשוב לו להשקיע. אסור לצפות שהוא יראה את הדברים בדיוק כמוך. אם את רוצה שהדברים יעשו בדרך שלך, אין מנוס מלעשות אותם בעצמך - ככה זה. תני לו לעשות את הדברים בדרכו שלו בלי ללחוץ , כי בסופו של דבר זה רק מרגיז. החיים אחרי הלידה הם חיים של לימוד מחדש של הזוגיות , הבית, הטיפול בילד ועוד הרבה דברים. זה ממש לא קל, זה מרגיז, מעצבן ועוד מליון דברים, אבל אם יש הקשבה, אהבה ורצון להבין ולפתור הזוגיות רק מתחזקת. ולסיום - חשוב מאד מאד לנסות ולהגיע להבנות כבר עכשיו כדי למנוע חיכוכים גדולים יותר, לכן אני שוב ממליצה על שיחה גלויה ו"לא מאשימה". יש משפטים כמו "אני מרגישה ש....", "הייתי שמחה אם..." "בוא ננסה לפתור את זה יחד..." שיכולים לעזור לפן החיובי של השיחה

 

[פוליאנה היחידה]

יש שני צדדים לסיפור שלך

באחד מהם את צודקת במאה אחוז. אישה איננה משרתת (בהריון או לא בהריון) בגלל היותך אישה אין לך זכות על עבודות הבית ועל הנקיונות. ברגע ששניכם יוצאים לעבודה שניכם צריכים לדאוג לניקוי הבית. אפשר להכין רשימה של מטלות ומתי צריך לבצע אותן ולחלק את המטלות בצורה שווה בין דיירי הבית. אם הוא לא מוכן לבצע מטלות בססיות אין אף אחד שיבצע אותן והוא יגלה מהר מאד שהבגדים לא מתכבסים לבד ונכנסים לארון. הצד השני הוא שלא לכל אחד יש רגישות שווה לנקיון. יכול מאד להיות שאת הרבה יותר רגישה לנקיון ממנו ואינך יכולה לדרוש ממנו לעמוד בסטנדרטים שלך. יש לי חברה שחייבת לשטוף יום יום את הבית , היא אינה יכולה ,לדעתי, לדרוש מאף אחד לעמוד בסטנדרטים שלה בעניני נקיון. אני מכירה הרבה נשים שיש להן סטנדרטים מאד גבוהים בעיניני נקיון וכל הזמן הן משגעות את הסביבה כדי שיעשו מה שהן רוצות וזה לא עובד כך. אז חייבים לחלק את העבודה, תני לו משימות שאם הוא לא יבצע אותן הוא יסבול ,לדוגמא להיות אחראי על הכביסה , אם הוא ישכח לא יהיה לו מה ללבוש .

 

[sugerbabe1]

אני דווקא מצאתי פה נחמה..

וגיליתי בשרשור הזה שלא רק בעלי מגיע כל יום מאוחר

מהעבודה זה מה שמתסכל אותי למרות שהוא נשמה טובה ועוזר לי בטירוף אבל כל כך קשה להיות לבד כל היום..