א י נ ס ו פ
New member
../images/Emo32.gif הבהרות
שקלתי אם להגיב אישית לכמה אנשים, שאם היו לידי היו לומדים כמה דברים על איך אני באמת מגיבה במצבי אמת, ולמרות שקשה לי לעצור בעצמי, אני עושה את זה. פתחתי שרשור
חדש משום שאני רוצה להבהיר משהו כללי, ורק מי שרוצה לקרוא מוזמן לחפש אותו ולקרוא, לא חייבים להגיב (זה לא מנדטורי). קודם כל, והכי חשוב, רציתי להבהיר שאני אישית מעולם לא נעלבתי ממישהו פה, איכשהו אני קצת פחות עדינה ממה שאולי עולה מהמילים שלי, אני כותבת בגלל מה שראיתי שהמילים הללו עושות לאנשים אחרים פה. כן, כואב לי בגלל אנשים אחרים, שחלקם כבר מזמן לא פה, ולא בגללי - מדהים לא? אבל ככה אני, לפחות בפורום הזה. העובדה שמפריע לי איך מתנהגים לאנשים אחרים אולי עושה אותי חריגה, אבל אני לא חושבת שהיא הופכת אותי לאדם עדין מדי, רך מדי או משהו מדי. אני גם מסכימה אתכם שהמצב בפורום השתנה מאוד, בעיקר כי אוכלוסיה שכתבה פה בעבר פשוט עזבה או שכמעט אינה כותבת. בעיקר כי אנשים חדשים שכותבים פה מוכנים לקבל כל מילה כתובה (במסגרת חופש הביטוי?). תאמינו לי שגם אני יכולה להיות בוטה, הרבה יותר נוראית, אישית ועוקצנית לכמה אנשים פה, משהו שנראה לי לא חיובי, ולא כדאי לעשות. סך הכל חשבתי שיש פה כמה אנשים שיכולים להבין מה המילים שלהם גורמות לאנשים אחרים, כמה אנשים שיכולים ללמוד לכבד אנשים אחרים, לא כי הם חייבים, לא כי זה הדבר ה"נכון" לעשות, אלא כי זה פשוט יותר נעים ככה. מוזר, שבמקום להיות דיון על דרך ארץ או תרבות הפורום זה הפך להיות דיון ברמה האישית: האם מישהו מסכים איתי או לא או , האם אני פגיעה ועדינה מדי, ומה אני צריכה לעשות עם זה (ופה, שוב, בקושי רב, אני עוצרת את עצמי מלכתוב כמה דברים לא עדינים בכלל).
שקלתי אם להגיב אישית לכמה אנשים, שאם היו לידי היו לומדים כמה דברים על איך אני באמת מגיבה במצבי אמת, ולמרות שקשה לי לעצור בעצמי, אני עושה את זה. פתחתי שרשור