אתן גם מקבלות מחמאות?

[Dimaya]

../images/Emo32.gifאתן גם מקבלות מחמאות? ../images/Emo9.gif

אנחנו מדברות המון כאן על הערות שאנחנו מקבלות בהיותנו מניקות, ולרוב מדובר בהערות שליליות, מתחסדות, ביקורתיות וחסרות פרגון לחלוטין. ואקדים בסיפור קטן: אתמול ביקרנו אצל ההורים. בשלב מסוים הוצאתי את ה"טרקטור" שלי (ע"ע מדלה מיני-אלקטריק) והלכתי לציין "חג שאיבות שמח". אמא שלי ביקשה אישרו לשבת איתי ב"רפת". קיבלה רשות (נו, באמת - אחרי שהייתה איתי בלידה - אני לא אראה לה קצת ציצי?). שאבתי שעה וחצי, סיימנו עם כמות של 50cc. שום דבר מפתיע. פתאום אמא שלי מסתכלת עליי עם דמעות בעיניים (עדיין בגיל 28 בעיניי אחד הדברים היותר מפחידים הוא לראות את אמא שלי בוכה) ואומרת לי: "אני כל-כך גאה בך. כל הכבוד שאת לא מוותרת, אפילו שזה קשה". זה אולי נשמע טיפשי - כי מה בסך הכל היא אמרה? אבל לשמוע את זה מפי מישהי, שמהיום הראשון שהבת שלי נולדה על כל בכי שלה אמרה: "היא רעבה. לא מספיק לה. תני לה בקבוק. היא רעבה. היא רעבה. היא רעבה"... אז מבחינתי זה היה הישג ומחמאה הכי גדולה שיכולתי לקבל. ועכשיו - תורכן. האם כל מה שאתן שומעות זה הערות שליליות או שלפעמים יש גם אזו מחמאה או שתיים בדרך?

 

[rnati]

ברור שיש גם מחמאות. ../images/Emo13.gif

בשבת היינו במסעדה בארנה, סתם ישבנו לשתות בירה/שייק וכו' הילדה נהייתה רעבה, נתתי לה עוגייה קטנה לבינתיים והזמנתי לה מנת ילדים-המבורגר. ההמבורגר הגיע, הילדה אכלה, אכלה גם קצת מהצ'יפס. אבל היא גם היתה שפוכה מעייפות אז אחרי בערך 1/3 מהמנה היא ביקשה לינוק (בד"כ, זה מה שהכי מרגיז לי, הפעם בגלל העייפות שלה זה לא הפריע לי בכלל). המלצרית באה לשאול איך ההמבורגר ומצאה ילדה יונקת, התגובה שלה היתה: "או! אני רואה שהיא מצאה משהו יותר טוב" אבא שלי שהיה איתנו (ואוהב להציק למלצרים) שאל אותה: "מה? זה יותר טוב?" והיא ענתה לו: "בטח. זה הכי טוב" נורא שמחתי, במיוחד שהיא היתה בתחילת העשרים שלה, ובטח עוד לא בכיוון לאימהות.

 

[סוס של נייר]

אני מקבלת "כל הכבוד" מזדמן

ואפילו קיבלתי השבוע "אני מקנאה" מאמא ליונקת בת גילו של ענבר בדיוק, שגמלה עצמה בגיל 11 חודש.

 

[עמית@]

גם אני, מזדמן בלבד.

בסוף ימי היניקה של תמר שכבר היתה בטן של הריון הייתי מקבלת בעיקר מבטים מבוהלים וגערות "אסור להניק בהריון" בתוספת מבטי חוסר אמון ומבטי "איזו אהבלה חסרת אחריות" כשהייתי מסבירה שדווקא מותר.. (ואז, להכעיס, התחילו צירים וגמלתי..)

 

[סגולה קטנה]

../images/Emo7.gifהמחמאה שלי

באה מסבתא שלי בפסח. נסענו אליהם לשמח אותם בחג והיא היתה מאושרת לראות את אלמה. היא שאלה אם אני עדיין מניקה ומאד שמחה לשמוע שכן ואמרה שכמה שיותר זמן להניק יותר טוב (גם היא היתה מניקה למרחקים והעבירה את זה לדורות הבאים). זו היתה הפעם האחרונה שראיתי אותה ככה. קצת אחרי זה היא עברה שטף דם במוח וכבר יותר מחודש היא בטיפול נמרץ.לא כל הזמן בהכרה ולא כל הזמן נושמת בכוחות עצמה. נשאר לי כרגע הזיכרון הזה ועוד שיחת טלפון אחרונה יומיים לפני שזה קרה.

 

[אמא איריס]

אוי, עצוב.

חיזוקי בריאות

 

[nulla]

../images/Emo7.gif נשמע נורא

 

[gigish]

../images/Emo7.gif../images/Emo24.gif../images/Emo10.gif

 

[Shellylove]

../images/Emo7.gif

 

[מאמינקה]

../images/Emo7.gif אין מילים

 

[nulla]

אני מקבל רק מחמאות

באמת. אני שומעת המון "כל הכבוד" מכל הסביבה. מקסימום שואלים אותי מתי אני מתככנת לגמול, וגם זה בא מסקרנות ולא מביקורת (כך אני מרגישה). מה שהכי הדהים אותי היה שכשקיטרתי למטפלות למטה בגינה שאיתמר לא אוכל מוצקים כמו שצריך, הן שאלו אותי אם הוא יונק וכשאמרתי שכן, הן אמרו שאם ככה אין לי מה לדאוג כי ההנקה בלעדית מספיקה עד גיל שנה

. כלומר הן לא רק מפרגנות אלא גם שולטות בחומר

.

 

[חלילית1]

גמאני במוחמאות!../images/Emo9.gif

בעיקר מבנות המשפחה הקרובה-אמא שלי וסבתא שלי - כל הזמן, בכל שיחת טלפון סבתא שלי מבקשת להתעדכן לגבי ההנקה ומאושרת לשמוע שזיו יונקת יפה. ומאמא שלי הפולניה הנצחית - אין מאושרת ממנה לשמוע שילדה שנולדה מתחת לאחוזון 5 הגיעה לפני 3 חודשים לאחוזון 25!! ולעומת זאת

חמותי בפעם היחידה שביקשנו ממנה לשמור על זיו ולהישאר קרובה אלינו (הייתי עם האמצעי בפעילות אחה"צ בגן וביקשנו ממנה לא להתרחק עם זיו מהגן, אלא לטייל בסביבה) היא אמרה שממש חבל שהיא לא יכולה להתרחק ו"מה יקרה אם הייתי נותנת לה בקבוק עם תחליף פעם אחת???". העדפתי לא להגיב וכדי לא לשמוע שוב אני מעדיפה להימנע מה"עזרה" שלה.

 

[איריסלא]

אנחנו בגמילה ושוב חזרו התלונות...

"מה, למה לגמול, היא עוד קטנה... " וזה בגיל שנה ותשעה חודשים מכל מיני הורים ודודים שבכלל לא הבינו למה אני מתעקשת על הנקה. אני בכל מקרה רואה בזה מחמאה!

 

[ב נ ה]

יהעיקר להתלונן....../images/Emo6.gif

וכמנהג הילדים:

ה-פ-ג-נ-ה לא חשוב על מה

 

[חלילית1]

ועוד ../images/Emo32.gif

איך אתן מרגישות עם הנקה בפומבי? ואיך חווים את העניין בני הזוג שלכן? לי, באופן אישי אין שום בעיה להניק, מה גם שכשהקטנה נחה לה על הציצ לא רואים כמעט כלום, כי הם די קטנים. לאיש יש בעיה עם חשיפת ציצ בפומבי. לפני שבוע היינו בסופ"ש עם החבר'ה שלו מהבסיס והרגשתי שממש לא נוח לו עם ההנקה בפומבי ובכל פעם שזיו ינקה "הגליתי" את עצמי חזרה לחדר. כך יצא שהייתי די מטורטרת והדבר היחיד שנהניתי ממנו היה המנוחה ולא שומדבר אחר. גם בארוחות משפחתיות (של המשפחה הקרובה) אני הולכת לאחד החדרים, על אף שאין לי בעיה לשבת באמצע הסלון ולהניק. איך אצלכן? ואיך מגיבה הסביבה המוכרת והלא מוכרת להנקה בפומבי?

 

[tovim]

בדיוק כמו אצלנו.

בגדול, לי יש הרבה פחות בעיה להניק בפומבי מאשר לבעלי שממש לא אוהב את זה. במפגשים משפחתיים אני תמיד פורשת לחדר צדדי. בגינה מתחת לבניין אני מניקה בגילאים צעירים אבל כשהיונקת מתחילה להפשיט אותי בגיל מתקדם אני לא מסכימה.

 

[tookmy]

תלוי

יש מקומות שיותר נוח לי ויש מקומות שפחות. באלו שפחות אני מכסה את הציצ ואת ראש התינוקת בחיתול או בסינר מיוחד שנועד למטרה הזו (במקרה יש לי, לא הייתי קונה במיוחד). לא מוכנה להגלות את עצמי לשום מקום אחר, גם כשלא ממש נוח לי מכל מיני סיבות אני מתעקשת להתגבר על אי הנוחות ולהניק, גם אם מכוסה. לא מוכנה שההנקה תבודד אותי. בקשר לאנשים אחרים, אם זה שאני מניקה מכוסה לא נוח להם, יש להם בעיה. אם לעומת זה כשאני מנקה לא מכוסה מישהו יעיר לי או ירגיש לא נוח אני אקבל את זה ואכסה, עד עכשיו זה לא קרה, כי בדרך כלל לא ממש רואים.

 

[שקדייה]

מה יש לכסות?- לא רואים כלום

בהתחלה כיסיתי עם חיתול, אבל מהר מאוד קלטתי שאין מה לכסות. זו סתם אשליה.. החולצה מופשלת עד מעט מעל הפטמה, והראש של התינוק מסתיר את העסק עצמו... צריך ממש להיכנס עם פריסקופ כדי לראות משהו.. מה שכן, הקטע של ההתחברות וההתנתקות הוא הבעיתי, אבל אז אי אפשר לשים חיתול..

 

[simoneta]

לא מתה על הנקה בפומבי.

אבל לא מגלה את עצמי למקומות מסתור.אם החולצה לא מכסה מספיק, שמה חיתול שיסתיר קצת יותר. הבנזוג כמוני- מרגיש נוח כל זמן שאני לא חשופה מדי.

 

[נסע ויוּד]

זבש"ו.

חוץ מאשר אצל ההורים שלו, שם זה היה התירוץ האולטימטיבי להעלם מהשטח. כשהיו המון אנשים ואני חיפשתי את השקט בהחלט הייתי הולכת לחדר צדדי, בעיקר שיהב גדל והיה יונק בתיזוזים ומשאיר אותי הרבה זמן חשופה ואת זה גם אני לא אהבתי. מצד שני, שהוא גדל גם כמות ההנקות הפומביות בכלל ירדה מאחר והוא גם אכל בשמחה אוכל של גדולים.