Joining You

Jagged chaos

New member
../images/Emo26.gifJoining You../images/Emo36.gif

שם: Joining You אלבום:Supposed Former Infatuation Junkie, MTV Unplugged שנה : 1998 עובדות: 1# - השיר האהוב מ-Supposed על הפורום הזה בשנת 2005. 2# - גם ב-2004 הוא זכה. 3# - בדצמבר 1998 היה אמור להשתחרר לו קליפ. אלאניס גנזה אותו. 4# - לכן הסינגל השני היה Unsent. 5#- joining you היה השלישי. 6# - המיקום שיא שלו בבילבורד היה 21, שיחסית לשיר ללא קליפ זה סבבה. 7# - בדצמבר 1998 היא ביצעה אותו אצל ג'יי לנו. 8# - זו היתה ההופעה הראשונה מתוך שמונה שהיה לה אצלו. 9#- היא גם ביצעה אצלו בין השנים את – that I would be good, hands clean, precious illusions, 21 thins I want in a lover, eight easy steps, perfect acoustic, crazy. 10# - את הקליפ ניתן לראות במהודרת DVD של האוסף. 11# -הביצוע הראשון שלו בהופעה היה בפסטיבל הסובלנות 1997. 12#- she was frantic saying you we're talking crazy. האימא של הנער דיברה ב-frantic (בשיגעון\בטירוף) כשהבן שלה התאבד, אלאניס ככה על הבוקר לפי These R the thoughts. 13#- you and I we're like 4 years old we want to know why…. נוגעת בנקודות פסיכולוגיות שלפיהן ילדים בגיל 3-4 מגלים את העולם, ספונטנים, חסרי בושה ואלוהים ובעלי השקפה שהעולם הוא לפי עינהם. 14#- ב-You Learn היא אומרת את אותו מסר Wear it out – the way a 3 year old would do 15#- יקירי, אמך (חברה שלי) השאירה לי הודעה במשיבון, היא היתה נסערת ואמרה: 1 – שדיברת כמו מטורף 2 – שרצית להתאבד בטח היא חשבה שאני מפלט טוב כי היה לנו את החיבור שאין הסבר לו מאז הנעורים שלנו וכן, הם בהלם, הם בפאניקה אתה והכרוניקה, הם והדרמה שלהם. אתה, הבושה הזאת ואנחנו בתוך האשליה לו היינו הגופות שלנו לו היינו העתיד שלנו לו היינו ההגנות הייתי מצטרפת אלייך לו היינו התרבות שלנו לו היינו המנהיגים שלנו לו היינו ההכחשות הייתי מצטרפת אלייך אני זוכרת בבירור יום שהיה לפני כמה שנים – היינו במחנה ידעת יותר ממה שחשבת שעלייך לדעת אמרת "אני בחיים לא ארצה לעבור שטיפת מח" והייתי מזועזע היית להוט הרבה באי נוחות בתוך עורך הייתי צמא אבל בעיקר היית מדהים לו היינו השמות שלנו לו היינו הפסילות שלנו לו היינו ההוצאות הייתי מצטרפת אלייך לו היינו הביזיונות שלנו לו היינו ההצלחות שלנו לו היינו הרגשות הייתי מצטרפת אלייך אתה ואני, אנחנו כמו ילדים בני 4, אנחנו רוצים לדעת למה ואיך על כל דבר אנחנו רוצים לחשוף עצמינו עם שיקול דעת ולדבר את מחשבותינו ולא לדבר בצניעות ולהיות אינטואיטיבי ולשאול בעוצמה ולמצוא את אלוהים, בייקון מעונה אנחנו צריכים למצוא שותפים בעל אותה חשיבה כמותינו לו היינו ההרשעות שלנו לו היינו ההקרנה שלנו לו היינו הפרנויות הייתי מצטרפת אלייך לו הייתי ההכנסות שלנו לו היינו האובססיות שלנו לו היינו המכאוב הייתי מצטרפת אלייך אנחנו צריכים השתקפות וזיכרון טוב תרגיש חופשי לדבר איתי לעיתים קרובות יותר dear dar(lin') your mom (my friend) left a message on my machine she was frantic saying you were talking crazy that you wanted to do away with yourself I guess she thought i'd be a perfect resort because we've had this inexplicable connection since our youth and yes they're in shock they are panicked you and your chronic them and their drama you this embarrassment us in the middle of this delusion if we were our bodies if we were our futures if we were our defenses i'd be joining you if we were our culture if we were our leaders if we were our denials i'd be joining you I remember vividly a day years ago we were camping you knew more than you thought you should know you said "I don't want ever to be brainwashed" and you were mindboggling you were intense you were uncomfortable in your own skin you were thirsty but mostly you were beautiful if we were our nametags if we were our rejections if we were our outcomes i'd be joining you if we were our indignities if we were our successes if we were our emotions i'd be joining you you and i we're like four year olds we want to know why and how come about everything we want to reveal ourselves at will and speak out minds and never talk small and be intuitive and question mightily and find god my tortured beacon we need to find like-minded companions if we were their condemnations if we were their projections if we were our paranoias i'd be joining you if we were our incomes if we were our obsessions if we were our afflictions i'd be joining you we need reflection we need a really good memory feel free to call me a little more often
 

Rוית

New member
אמיל! ../images/Emo6.gif

"my tortured beacon" זה לא בייקון מעונה! הפירוט המילולי הוא "משוואתי המעונה" "and be intuitive and question mightily and find god my tortured beacon" להיות אינטואיטיביות, ולשאול בעוצמה (=ללא פחד) ולמצוא את אלוהים, משוואתי המעונה" יכול להיות שהכוונה לכל משוואת ה-התבגרות-התפכחות-שאלת השאלות הקשות, לזה הכוונה במשוואה קשה ומעונה, או אולי אלוהים בפני עצמו הוא משוואה קשה ועלומה בפני אלאניס.. מצאתי פירוש שעשיתי לשיר, אני אעלה אותו בקרוב..
 

Woodstock99

New member
זה גם לא בדיוק משוואה...

המשמעות, לפי מה שאני יודעת, Beacon זה כמו אור של מגדלור, משהו שמנחה אותך או מזהיר אותך (כמו מגדלור שמנחה את הספינות לחוף). יכול להיות שהיא מתכוונת לזה שאלוהים אמור להיות איזשהו דמות מנחה, או שהיא מייחסת את זה לחבר שלהף שעליו היא כתבה את השיר... אך, איזה שיר מדהים!
 

Jagged chaos

New member
../images/Emo122.gif../images/Emo6.gif חחח

ידעתי ת'כלס שזה לא הכוונה... אבל לא ידעתי מה הכוונה
 

Rוית

New member
הפירוש (הארוך משו) שלי לשיר..

השיר, שמתחיל בהודעה שהוקלטה לאלאניס על המשיבון, נשמעת לי כמו הודעה שאלאניס משאירה על המשיבון של אותה חברה עליה מדובר.. (וכן, אני בדעה שמדובר על חברה ולא חבר
Joining You
dear dar(lin') your mom (my friend) left a message on my machine she was frantic saying you were talking crazy that you wanted to do away with yourself I guess she thought i'd be a perfect resort because we've had this inexplicable connection since our youth and yes they're in shock they are panicked you and your chronic them and their drama you this embarrassment us in the middle of this delusion דר(לין) היקרה, אמא שלך (חברה שלי), השאירה הודעה על המשיבון שלי היא השתוללה, אמרה שאת מדברת דברי שיגעון, שאת רוצה להרוג את עצמך אני מניחה שהיא חשבה שאני אהיה המפלט המושלם בגלל שהיה לנו קשר שלא ניתן להסבירות עוד מהילדות. וכן, הם היו בשוק, הם והפניקות שלהם, את והכרוניקה שלך, הם והדמה שלהם, את הבושה הזאת, אנחנו באמצע שהאשליה הזאת.
השיר מתחיל במעין הקדמה. לאורך השיר אלאניס מדברת על זיכרונות ילדות, התבגרות, שלה ושל חברה טובה. בבית הראשון יש לנו את הרקע לחברות הזאת, ללמה בכלל אלאניס מתחילה להיזכר בכל הדברים האלו. לדעתי (dar(lin' הכוונה לשם ולא למעין תחכום עם המילה "יקירתי" כי הרי לפני המילה הזאת יש לנו את המילה dear. אז יתכן שלחברה, שקוראים לה דרלין (או דר, שהוא קיצור חברי ומראה קרבה) נמאס מחייה והיא החליטה להתאבד (to do away with yourself). אלאניס מתחילה להסביר למה האמא התקשרה דווקא אליה - מסתבר שלאלאניס ולאותה חברה יש קשר בלתי מוסבר עוד מהילדות. בלתי מוסבר במובן שהוא היה כזה חזק ועמוק (כמו שיתואר לאורך השיר), שגם עכשיו, שנים אחרי, האמא עצמה יודעת שאלאניס היא המוצא הכי בטוח וטוב שיכול לעזור לביתה, החברה שאליה היא יכולה להתקשר בקשר לבת שלה. השתי שורות האחרונות הן בעצם אלאניס שמנסה לנתח את הבעיה ובכך להרגיע את החברה. היא מעין אומרת לה: "כן, הם בשוק, וכן הם בפניקה מהכרוניקות (מחלות ממושכות, פיזית ונפשית) התמדיות שלך, וכן הם יעשו מזה דרמה ויהפכו אותך לבושה ושכולם בעצם, גם "הם", גם את, גם אני - זה מרגיש שכולנו בכלל באשליה". זה עוד לא אומר הרבה, לדעתי אלו מילים שבאות בעצם להרגיע. למה? דבר ראשון אלאניס מבינה אותה, היא אומרת לה "כן, אני יודעת שהם עכשיו זועמים עליך" אבל באותה מידה היא אומרת לה "זאת הזיה בה כולנו נמצאים" במילים אחרות, עוזרת לה להתמודד עם זה לאט לאט ובפרופורציות. אגב, כל ה"הם" שרשמתי, הכוונה הישירה היא, לדעתי, משפחה. ומשפחה שככה מתנהגת לבת שלהם, כ"בושה", WELL, אפשר להבין שאולי הבת באה ממצוקות נפשיות כאלו ואחרות מהבית.. אבל באותה מידה, האמא התקשרה לאלאניס, כלומר היא כן מנסה לעזור לבת שלה.. מעין צביעות שכזאת אם תשאלו אותי.. if we were our bodies if we were our futures if we were our defenses i'd be joining you if we were our culture if we were our leaders if we were our denials i'd be joining you אם היינו הגוף שלנו אם היינו העתיד שלנו אם היינו ההגנות שלנו הייתי מצטרפת אליך אם היינו התרבות שלנו אם היינו המנהיגים שלנו אם היינו ההכחשות שלנו הייתי מצטרפת אליך. את הפזמון, לדעתי, אפשר לחלק לשני חלקים, וכל שורה בכל חלק היא מגבילה לשורה בחלק השני. ולפני שבכלל לא תבינו מה אני רוצה מהחיים שלכם - אסביר. אם היינו הגוף שלנו=אם היינו התרבות שלנו אם היינו העתיד שלנו=אם היינו המנהיגים שלנו אם היינו ההגנות שלנו הייתי מצטרפת אליך=אם היינו ההכחשות שלנו הייתי מצטרפת אליך. ואיך זה יוצא מקביל? -גוף מייצג תרבות ע"י סממנים בולטים שמזהים אדם עם המוצא שלו ומכך עם תרבותו. (בדוגמאות הכי ברורות - חרדים לובשי שחור ועם זקן יזוהו ישר עם היהדות, בעלי עיניים מלוכסנות יזוהו עם סינים\יפנים וכו'..). -עתיד מייצג מנהיגים בצורה די ברורה (הנוער של היום, במידה כזאת ואחרת, יהיה ההנהגה של העתיד
) -ההגנות מייצגות הכחשות. אחת מצורות ההגנה על עצמינו היא הכחשה. אנחנו מכחישים בפנינו ומכך "מעילמים" את הבעיה ומגינים על עצמינו מפניה. לאורך הפזמון הזה אלאניס מציינת דברים שאנחנו פחות או יותר נולדים להם- גוף, תרבות וכמו כן דברים שאנחנו נטמיע בעצמנו כמו הגנות והכחשות ועיצוב העתיד. את כל זה איכשהו אפשרי עוד להסביר, אבל להסביר לאן אלאניס תצטרף או למה אלאניס לא מגדירה את עצמה כחלק מהדברים המוזכרים בפזמון, קשה לי להגיד.. קל לקשר שה"joining you" מתייחס להתאבדות גם כן, אבל אני בספק אם לזאת הכוונה.. אשמח לשמוע רעיונות בנושא..!
כבר ממשיך....
 

Rוית

New member
...המשך...

I remember vividly a day years ago we were camping you knew more than you thought you should know you said "I don't want ever to be brainwashed" and you were mindboggling you were intense you were uncomfortable in your own skin you were thirsty but mostly you were beautiful אני זוכרת בצורה חיה יום אחד לפני שנים, הקמנו מחנה, את ידעת יותר ממה שחשבת שאת צריכה לדעת, את אמרת "אני לא רוצה אף פעם לעבור שטיפת מוח" ואת היית מזועזעת, את היית נמרצת את הרגשת לא בנוח בעור שלך את היית צמאה אבל יותר מכל את היית יפה אחד הבתים היפים לדעתי.. אלאניס נזכרתי ביום אחד, לפני שנים, שהן היו ילדות והן "הקימו מחנה" (כולנו בשלב כזה או אחר עשינו את זה כילדים.. מאלתרים איזה אוהל באמצע הבית או בגינה ונהנים מזה כאילו אין מחר
) ואלאניס זוכרת שגם בתור ילדה קטנה, העסיקו אותה שאלות גדולות, ושהיא בעצמה יודעת שהיא שואלת ויודעת יותר משהיא צריכה לשאול ולדעת בגיל כזה צעיר. אותה החברה ציינה שהיא לא רוצה לעבור שטיפת מוח. איזה שטיפת מוח? לדעתי הכוונה לחינוך שהיא קיבלה בבית, מההורים שלה, מהמבוגרים; וזה גם די מתקשר לבית הראשון ולצורה הקיצונית בה ההורים שלה והמשפחה התיחסו אליה. אלאניס מתארת את החברה בתארים מאוד חזקים ואינטנסיבים - mindboggling - זה מעין חשיבה מזועזעת, מפוחדת, intense - אינטנסיבית, נמרצת, מרגישה את הרגשות שלה בצורה חזקה ועזה. היא מציינת שהיא יודעת שהחברה הרגישה לא נוח בעור שלה. למה? יכולות להיות הרבה סיבות אבל הנקודה היא שאותה חברה השתגעה, היא הרגישה לא שייכת, וזה מוטט אותה. אלאניס מציינת שהיא היתה צמאה. לדעתי הכוונה צמאה למידע, ומשהו שיציל אותה, שיקל לה על הכאב. בסוף, אלאניס מציינת, שמעל להכל, היא היתה יפה. עם כל התיאורים וכל המילים ה'גבוהות' שאלאניס השתמשה בהם היא זוכרת שהיא הסתכלה עליה, באותו יום כשהן הקימו להן מחנה, והיא זוכרת שהיא היתה יפיפה. לדעתי, זה מקסים
if we were our nametags if we were our rejections if we were our outcomes i'd be joining you if we were our indignities if we were our successes if we were our emotions i'd be joining you אם היינו התגי שמות שלנו אם היינו הדחיות שלנו אם היינו התוצאות שלנו הייתי מצטרפת אליך אם ההינו ההשפלות שלנו אם היינו ההצלחות שלנו אם היינו הרגשות שלנו הייתי מצטרפת אליך לפי שיטת ההצלבה ממקודם: אם היינו התגי שמות שלנו=אם ההינו ההשפלות שלנו אם היינו הדחיות שלנו=אם היינו ההצלחות שלנו אם היינו התוצאות שלנו הייתי מצטרפת אליך=אם היינו הרגשות שלנו הייתי מצטרפת אליך -תגי שמות מייצגים השפלות: לא יודעת למה, אבל בראש שלי אני מדמיינת לי כנס מחזור כזה, מהפלצנים האלו שתמיד יש בסירטי הוליווד ודרמות אמריקאיות, ותמיד האנשים שם, לא משנה כמה מצליחים ויפים הם נהיו כבוגרים, ברגע שהם לובשים את התג שם שלהם, הם חוזרים להיות אותם ילדים קטנים בבי"ס שסבלו מהשפלות, או היו המשפילים. אני יודעת, קצת מגוחך, אבל ככה זה מתחבר לי בראש
בגדול זה מוביל לזה שאדם צובר במשך חיים הרבה חוויות שנוגעות לאנשים אחרים, ורק להיזכר בשם של מישהו, מעלה את כל החוויות האלו שוב. כמו שלאלניס קורה עם אותה חברה. -דחיות מייצגים הצלחות: לא בדיוק יצוג כמו משהו שיכול לנבוע ממשהו.. אם אנחנו אנשים חדורי אמבציה שלא מוותרים, לא משנה כמה פעמים ידחו אותנו, אנחנו ננסה עד שנצליח. -תוצאות מייצגות רגשות: ממ זה דווקא קצת יותר הפוך.. איך שנתנהג במצב מסויים, יכול בהחלט לקבוע את התוצאות.. ובעצם, גם תוצאה מסויימת של משהו יכולה לגרום לנו להרגיש בצורה שונה מתוצאה אחרת. כל הדברים שמוזכרים פה בעיקר, הם דברים שאנחנו יכולים לשלוט בהם בצורה כזאת או אחרת- אנחנו יכולים להחליט איך נתנהג בסיצואציות מסויימות, אנחנו יכולים להחליט אם נשאף להצליח או נפסיק. נראה לי שאיפשהו, לאותה חברה לא ממש היתה את האפשרות בחירה הזאת ובגלל זה היא עוד יותר היתה מדוכאת וסגורה בתוך עצמה.. כבר ממשיך...
 

Rוית

New member
המשך וסוף..

you and I we're like 4 year olds we want to know why and how come about everything we want to reveal ourselves at will and speak our minds and never talk small and be intuitive and question mightily and find god my tortured beacon we need to find like-minded companions את ואני כמו בנות 4, רוצות לדעת למה ואיך בקשר להכל, רצינו לחשוף את עצמנו לפי השיקול דעת שלנו ולדבר את מה שחשבנו ואף פעם לא לדבר קטנות ולהיות אינטואטיביות ולחקור בעוצמה ולמצוא את אלוהים המזהיר המעונה שלי והיינו צריכות למצוא שותפים שחושבים כמונו. פה אלאניס מתארת כבר את הקשר המיוחד שלהן, איך הן היו אותו דבר - הן רצו לדעת הכל ולהבין הכל (מפה ההשוואה לבנות 4, וזה גם מתקשר לבית הקודם בו החברה טוענת שהיא יודעת יותר משהיא צריכה לדעת), הן רצו שיהיה להן שיקול משלהן, להחליט בשביל עצמן בלבד, לא לעסוק בזוטות, תמיד לחקור ולדעת ולשאול את השאלות הנכונות, למצוא את אלוהים... איפשהו הן יודעות שהן קצת זן נדיר בקטע הזה (במיוחד שזה מגיע מגיל כזה צעיר) אז איפשהו המטרה הסופית שלהן היתה למצוא עוד שותפים אשר גם חושבים כמוהן ויזדהו איתן.. הבית הזה שוב מחזק את זה שאותה חברה של אלאניס היתה מאוד שונה מהדרך מחשבה של המבוגרים, של ההורים, שהיא בעצם בגדה בנורמה שהיא גדלה וחונכה עליה. אבל עם כמה שאלאניס ואותה חברה דומות במחשבה הזאת, ההבדל הוא שאלאניס ידעה להתמודד עם זה ולחיות עם זה בעוד אותה חברה השתגעה מזה והגיע למצב שבו היא חשבה להתאבד. if we were their condemnations if we were their projections if we were our paranoias i'd be joining you if we were our incomes if we were our obsession if we were our afflictions i'd be joining you אם היינו ההרשעות שלהם אם היינו ההקרנות שלהם אם היינו הפרנואידות שלנו הייתי מצטרפת אליך אם היינו ההכנסה שלנו אם היינו האובססיה שלנו אם היינו הסבל שלנו הייתי מצטרפת אליך טוב, פה המקבילות קצת לא עובדת ממש (למרות שאפשר בכוח), אבל מה שכן יש פה זה שפעם ראשונה לאורך הפיזמונים, אלאניס לא מדברת רק עליה ועל החברה, אלה היא מדבר גם עוד אנשים - "their". לדעתי אלו אותם "הם" מההתחלה, אותה משפחה ומבוגרים ונורמות. בשתי השורות שמדברות על אותם "הם", מדוברת על להיות ילדים מושלמים להורים מושלמים כביכול. כלומר שהילד יהיה בדיוק מה שההורה רוצה, מעין הקרנה של ההורה, של המבוגר הטוב והאחראי. אחרי זה אלאניס ממשיכה לתאר דברים שאנחנו שולטים עליהם - ההכנסה שלנו, האובסיסיות שלנו, הפרנויות שלנו, הסבל שלנו.. בגדול, זה דברים שאפשר לשלוט עליהם, אבל הם גם מעין דבר נתון אך נתון שאפשר לשנות אותו עם הנכונות המתאימה. בסופו של דבר נראה לי שהנקודה שמנסה לעבור היא שעם כמה שזה נראה קשה ואבוד וחסר תקנה, החברה יכולה לסיים את הסבל שלה לא רק ע"י נטילת חייה, אלה פשוט ע"י החלטה שהיא לא נותנת לזה לאכול אותה מבפנים אלה מתמודדת עם הדברים שלהם.. בפזמון הזה אני יכולה דווקא להבין את ה:"i'd be joining you".. הרי אלאניס חוותה את אותן רגשות כמו החברה רק שהיא יכלה להתמודד איתן ולא נתנה לזה להרוס אותה מבפנים. אז היא אומרת שאם היא סה"כ לא היתה יכולה להתמודד עם כל הדברים האלו, היא היתה מצטרפת לחברה ומתאבדת גם כן.. (שוב, רק השערה) we need reflection we need a really good memory feel free to call me a little more often אנחנו צריכים הירהורים, אנחנו צריכים זיכרון ממש טוב תרגישי חופשי להתקשר אלי לעיתים קרובות יותר אלאניס מציינת שני דברים שהן צריכות בשביל להתגבר ולהחזיק מעמד. הראשון, reflection. שהחלטתי לפרש בתור "הירהורים" כי לדעתי זה הכי מתאים. אלאניס אומרת שהיא לא חושבת שהחברה צריכה להתכחש למחשבות השונות שלה אלה פשוט לחשוב על זה, להרהר, לא לתת לזה לדכא אותה ומכך לפחד להתמודד עם זה. השני, זיכרון ממש טוב. למה? וואלה אין לי מושג, הלוואי עלי זיכרון יותר טוב..
. אפשר למשוך את זה להרבה קצוות - זיכרון טוב בשביל לזכור את החוויות הטובות שהן עברו, זיכרון טוב בשביל לזכור את כל הדרך שהן עברו ומה שהן למדו ממנה וכו' וכו' וכו', אפשר להתפלסף עם זה הרבה.. יתכן שיש פה אפילו בדיחה פנימית שלהן.. לא כזה קריטי לדעתי.. ולבסוף, אלאניס מסיימת את ההודעה שהיא משאירה לחברה על המשיבון בצורה הכי טובה שיש - תרגישי חופשי להתקשר אלי מתי שאת רוצה, כמה פעמים שאת רוצה.
אחד השירים...
אני יודעת שיש לו המון פירושים, כי סה"כ זה לא כזה שיר ברור.. אתם לא חייבים לקבל את הפירוש שלי, אני בעצמי לא בטוחה שהוא נכון :-| מקווה שנהנתם ושבכלל הגעתם עד לפה
 

Woodstock99

New member
פירוש מעולה ../images/Emo45.gif

אהבתי את הקטע עם הפזמון! אף פעם לא ממש הבנתי איך הוא מתקשר לבתים... מצאתי את הקטע הזה שאלאניס אמרה על השיר, זה אני משערת שזה כן חבר שלה, ולא חברה
Joining You: My reaching out to a friend who was questioning his own suffering by my saying that who we are within can manifest itself externally rather than allowing society's illusions to define who we are. אבל מה שהיא אמרה על השיר מתקשר ממש טוב לפירוש שלך. הקטע שהחבר לא חשב כמו שהחברה הכתיבה לו, ולא התנהג תמיד לפי החוקים של החברה. ובגלל זה הוא השתגע, או שהוא סתם לא ידע איך להתמודד עם זה וחשב שהעובדה הזאת הופכת אותו ללא-בסדר. ואלאניס, שבעצם תמיד חשבה והתנהגה כמוהו, אומרת לו שזה דווקא אחלה לא להיות כמו כולם. ומחשבה שעכשיו עלתה לי, אולי הקטע עם הפזמון זה לציין את כל הדברים שהם שונים בהם או לא מרוצים מהם בחברה (המנהיגים, העתיד שמכתיבים מראש, תגי השם שלנו - איך שהחברה חושבת שאנחנו צריכים להיות). ואלאניס בעצם אומרת שאם הם היו רק הדברים האלה ולא משהו גם מעבר לגוף הפיזי שלנו או להצלחות שלנו, אז גם היא הייתה מצטרפת אליו, אולי לשיגעון שלו, או אפילו הייתה מתאבדת איתו. אבל מה שהיא אומרת לו בבית הראשון us in the middle of this delusion אומר שהוא בכלל לא משוגע, לדעתה. האשליה לדעתי היא הדרך שהחברה חושבת שהם צריכים להתנהג או להיות, ואלאניס חושבת שזה בכלל לא נכון. וזה שהוא אמר לפני שנים I don't want ever to be brainwashed זה הדבר הנכון. והיא כאילו מזכירה לו את זה, כי בעצם העובדה שהוא סובל מכך שהוא לא כמו כולם, הוא בעצם כן עבר שטיפת מוח מהחברה. טוב, זה סתם נהיה ארוך ומבולבל
בקיצור, שיר מדהים ועמוק!
 

Rוית

New member
הבנתי אותך, רשמת יפה ../images/Emo45.gif!!

ותודה, על המילים ועל התוספת מפי אלאניס
 

UnprodigalSon

New member
בקשר לפזמון (פילוסופיה, כדאי לקרוא)

מאז ומתמיד אהבתי את השיר בעיקר בזכות הפזמון שלו. אני תמיד הבנתי אותו ככה, שאלאניס בעצם אומרת שמהות הבנאדם, קיום הבנאדם הוא לא רק סכום כל המרכיבים שמשפיעים עליו בחיים. כלומר, בנאדם הוא לא השתקפות של הגוף שלו, המנהיגים שלו, ההכנסה שלו וכו'. כל בנאדם הוא הרבה יותר מזה... זה כמו למשל, שתמיד מדברים על הנושא של דמיון בין תאומים זהים (עוד שניה תבינו את ההקשר). נניח וניקח שני תאומים זהים ונגדל אותם באותם תנאים בדיוק, עם אותן חוויות בדיוק ואותו הרקע... יש שיטענו שיווצרו שני אנשים זהים לחלוטין. מי שמאמין ככה, בעצם מאמין שאישיות היא תוצר של חוויות שהאדם עובר, ואין שום גורם שנקרא "אינדיבדואליות" או "נפש". אפשר לקחת את זה צעד יותר רחוק, ולהגיד שיום אחד וה"פסיכולוגיה" (הגרשיים זה בגלל שאני לא מאמין במדע הזה) תגיע לרמה כזו שיהיה אפשר לנחש בדיוק מה הצעד הבא שכל בנאדם יעשה, כשמנתחים את כל הגורמים שמרכיבים את האישיות שלו. אני, כמו שבטח אפשר להבין מהנימה של מה שכתבתי, לא מאמין ככה. אי אפשר לנתח אופי של בנאדם, גם אם מתחשבים בכל הגורמים שכביכול יצרו אותו. בגלל זה אף פעם אי אפשר להגיד עלינו שאנחנו השתקפות של החיים שאנחנו חיים. אנחנו תמיד יותר מזה. ותכלס, אם היינו רק הגוף שלנו, העתיד שלנו, ההגנות שלנו, התרבות שלנו, המנהיגים שלנו, ההכחשות שלנו, תגי השם שלנו, הדחיות שלנו, התוצאות שלנו, ההשפלות שלנו, ההצלחות שלנו, הרגשות שלנו, ההרשעות שלנו, ההשלכות שלנו, הפרנויות שלנו, ההכנסות שלנו, האובססיות שלנו והיסורים שלנו, גם אני הייתי מצטרף אליה. מקווה שהייתי ברור, כי התחושה שלי היא ש... לא.
 

Woodstock99

New member
רשמת ממש יפה!

אני מסכימה לגמרי (וזה גם מה שניסיתי להגיד לא כ"כ בהצלחה...)
 

AlanisJunkie

New member
וואו...!!

רויתי, סחטיין על המאמץ! כרגיל, הפירושים שלך מדהימים וההבנה העמוקה של הדברים מעוררת פליאה!
 

Jagged chaos

New member
../images/Emo45.gif ../images/Emo3.gif

"שטיפות מוח" = החינוך של המשפחה. ענקקק... בחיים לא חשבתי על זה ככה
יפה פירשת את הבית הזה
, ההצלבות של הפזמונים, בבית הראשון היה נראה יותר הגיוני מהבית השני.
 

legs

New member
דרך אגב בקשר לדרלין..

היא אחת המתראיינות ב-behind the music היא בלונדינית.. הפכתי לPOP Up VIDEO ממש..
 

Jagged chaos

New member
מאיפה את יודעת?

דרלין... באמת... אני חשבתי שקוראים לה הת'ר סטנלי. היא חברה טובה שלה, היא עברה איתה את כל הודו... אבל בחיים לא ראיתי שאלאניס אמרה ש- joining you נכתב עליה או על כל מישהו אחר...
 

NoNick3000

New member
אמיל,כל הכבוד על ההשקעה! ../images/Emo45.gif

ואגב,למה היא גנזה את הקליפ בכלל?? (סורי על הבורות
)
 
למעלה