קצרים ליום שלישי

נפלא!!

זה שהצלחת לשחרר ולאפשר לעצמך לצאת ממסגרת האימונים שלך זו גם התקדמות עבורך. בתק' שלפני המרתון קרה לי גם קרה שלא הצלחתי להתעורר אצלך זה מעט מאוד קורה - אז אם זה כבר קורה - קבלי כפליים. כן מותר ותשמרי על האף שלך
 
היי הג'ינס! ../images/Emo90.gif../images/Emo241.gif../images/Emo68.gif

שלום, זו אני. זוכרות?
רציתי לצאת מה-
שלי כדי לשתף אתכן במשהו משמח שקרה לי הבוקר. זה לא ממש ספורטיבי - למרות שבעצם זה מאוד ספורטיבי, כנראה. כבר שבועיים שאני על משטר דיאטה בחסות הגברת
, שנועד לפתור כל מיני בעיות בתזונה שלי שלא הלמה את הפעילות הגופנית שלי. וראו זה פלא, הבוקר מסיבה לא ברורה החלטתי לשלוף מן הארון זוג מכנסי סקיני ג'ינס שלא לבשתי מאז סוף 2008 - כי שמנתי והם לא עלו עלי. האמת שבימי ההכנה למרתון שלי כנראה שגם התנפחו לי השרירים ברגליים, והג'ינס אפילו לא הצליח לעבור את שרירי התאומים.
בכל אופן, בניגוד לכל הציפיות, הג'ינס לא רק עלה, הוא גם נסגר בקלילות (ובלי צורך בכף נעליים!). אז זו הבשורה שלי לבוקר זה. שיהיה לכולן יום חביב ומצוין.
 

omaopa

New member
../images/Emo13.gif../images/Emo45.gifאיזה בשורות משמחות!

למרות שקשה לי קצת לראות איפה בדיוק השמנת, אבל מבחן הג'ינס סקיני, הוא אכן המבחן הקובע! יש!!!
 

מור שלז

New member
אין על הג'ינס!

אני בכלל מאמינה במבחן הג'ינס, יותר מאשר במשקל או דברים אחרים, כדי לדעת שאני בדרך הנכונה. איזה כיף! אין עליך, ואין על ה
.
 
גם אצלי זה ככה

אין לי משקל בבית, לא עולה על משקל אלא בביקור החד-שנתי במרפאת הספורט. הדרך הכי טובה לדעת אם עליתי במשקל - או רזיתי - היא המכנסיים! :)
 
איזה כיף../images/Emo70.gif../images/Emo13.gif אין על התחושה של ג'ינס

שראה שנתיים רק את עומק הארון. יפה לך!
 

מאיה283

New member
אין דבר משמח מג'ינס, שמתיישב יפה

ושהכפתור נסגר לאחר שהוא הפסיק להיסגר, ושהכפתור לא משאיר צלקת על הבטן אלא נח לו עליה בקלילות, ושהבטן לא מתפוצצת, והמותניים לא מתפוצצות הצידה. כמי שמתה על ג'ינס הכי צמוד שיש, גם סקיני גם כל ג'ינס שהפמיניסטיות לא אוהבות, מרימה איתך
בשבילי זה לא מובן מאליו.
 

omaopa

New member
בדיוק התכוונתי לשאול גם....../images/Emo35.gif

מגדירה את עצמי פמיניסטית אבל אוהבת את הג'ינס סקיני שלי גם.... אנחנו פה בעידן הפוסט. חלף עידן שריפת החזיות
 

מאיה283

New member
פמניסטיות אדוקות,

כאלו שלא שמעו על הפוסט, מדברות סרה בבגדים צמודים מאוד, שקשה לעיתים להשתחל אליהם, שקשה לצאת מהם, שנכנסים למקומות אינטימיים, משל האשה קורבן לאופנות שהמציאו גברים. סקיני, לפי פמיניסטיות אדוקות לא פחות, כאלו ששוחרות גם ג'ינס, יאמרו שסקיני זה בכלל לא ג'ינס כי ג'ינס אמור להיות מלבוש נוח. מאוד אוהבת סקיני, וכמה שצמוד כך ייטב, היום פשוט ירדתי סוף סוף את הקילו שרציתי להוריד, אחרי המון זמן שעבדתי על זה. לכן אני בחגיגה. (שיט, אכלתי כרגע לא מעט אורז שנשאר על אחת מהצלחות בבית. מקוה שזה לא יעלה לי ביוקר ושגם מחר אוכל להתפלסף על סקיני)
 

omaopa

New member
אהההה אז כנראה שאני לא אדוקה

לא רק בפמיניזם. אני לא אדוקה כמעט בשום דבר.....
 
הכי כייף שיש!

שמחה שאת מופיעה פה ועוד יותר שמחה בשמחתך. אכן הכי כייף לעבור את מבחן הג'ינס.
 

מור שלז

New member
../images/Emo199.gif+../images/Emo193.gif וגם... רגע של נירוואנה

במסגרת שבוע ההתאוששות שלי, גיליתי אתמול בערב שאין לי בתכנית אימון השכם בבוקר. הזדמנות מצויינת להשלים שעות שינה, וגם... לצום
. לצום ולחזור על בדיקות הדם שלי, בעיקר לבדוק את מצב הברזל (תחזיקו אצבעות לשיפור). ואני מספרת על זה כאן בעיקר מפני שגם אני, כמו רבות אחרות, נוטה לדחות את הבדיקות האלו. עושה אותן רק כשאני מרגישה ממש רע. כולנו יודעות כמה שזה חשוב, במיוחד למי שעוסק בספורט באופן קבוע (גם ובמיוחד חובבנים), ובמיוחד לנו הנשים. ואז, בדרך לעבודה הספקתי לעבור בים ולהשחיל שחייה קלה. מעט גלים, תרגלתי קפיצות דולפין לתוך הגלים, מעלה מטה, צללתי מתחתיהם, וזהו – אפשר להתחיל לשחות. לתת לכחול האינסופי הזה להכנס לי לנשמה, להתמלא בשקט המבורך, ופתאום בדרך חזרה נחתה עלי ההכרה. אחד מאותם רגעים של "עכשיו טוב". פתאום קלטתי כמה שטוב לי עם השחייה בים, וכמה שאני מרגישה עכשיו לחלוטין בקומפורט זון שלי. והרי זה כל כך לא מובן מאליו עבורי. כל כך לא מובן מאליו שאני יודעת לשחות. כל כך לא מובן מאליו שאני יודעת לשחות בים. כל כך לא מובן מאליו שאני יכולה לשחות למרחקים. ואולי, הכי הכי מפתיע, כמה שזה מרגיע אותי. כמה שעם כל החשש והכבוד שתמיד יש לי כלפי הים, אני מרגישה בנוח במקום הזה. כאן ועכשיו. הפסקתי לשחות, צפתי לי במקום, השקפתי על הצוקים שנשפכים למים, נתתי לשמש נובמבר חמימה למלא אותי באור וחום, ופשוט התענגתי על הרגע הזה. רגע של נירוואנה. זהו, סתם כי בא לי לשתף... מאחלת לכולנו את הרגעים הקטנים האלו של נירוואנה, ככה סתם באמצע החיים
 
הצלחתי לטבול את עצמי בבריכה../images/Emo19.gif../images/Emo96.gif

בשבועות האחרונים לא בא לי לשחות. השחיה שלי תקועה קצת. לא מרגישה שאני מתקדמת. לא אוהבת את הבריכה הסגורה ואת כל המועדון שמסביבה. בשבוע שעבר, ניסיתי להתחמק בשל חשש לנזלת וכוויה שגרמתי לעצמי אחרי נסיון כושל לעשות אימון טמפו במטבח (למזון שבושל ואוכליו, שלום
). זה נגמר בשיעור מדרגה שבמקום לטפל במוג'ו, גרם לי לגב כואב, לכעוס על עצמי ולותר על 5K בריצת הלילה
היום החלטתי לנצל את החלון הגדול בין השיעורים לנושא. הבטחתי לעצמי שאם אני נכנסת למים בזמן ומתארגנת מספיק מהר אחר כך, יהיה לי זמן לקפה שקט. זה עבד. מודה שהמים היום היו לי קרים, הרצפה עקומה ומלוכלכת (מי זורק עטיפות של תרופות בבריכה?) אבל שום דבר מזה לא מנע ממני לסיים את האימון ולהרוויח ביושר את הקפה. היתרון של עונה נטולת טריאתלונים הוא שהשחיה הבאה היא רק בשבוע הבא. נראה שהפעם מוג'ו השחייה שלי ישתף פעולה יותר. בסך הכל ניתן לומר שאפילו נהנתי
 
הבריכה הזאת היא ממש ../images/Emo31.gif

גם אני מכריחה את עצמי ללכת לשם, רק כדי להצדיק את מחיר המנוי (ועדיין, בתדירות הנוכחית, כל קילומטר עולה לי כ-200 ש"ח
)
 
טוב שהלכת לשחות ../images/Emo45.gif

גם לי יש ימים כאלה שלא שוחה לי כל כך טוב... ואני אומרת לעצמי בשביל מה ?!?!? ואז מגיע אימון קבוצתי פיצוץ שמחזיר לי את הפרופורציות למקום ומבהיר לי שזה רק בזכות האימונים האלה שאני לא בטוחה בשביל מה....
 

מור שלז

New member
../images/Emo45.gifקשה לחזור אחרי הפסקה

לי כל פעם מחדש קשה לחזור לבריכה אחרי שעשיתי הפסקה בשחייה. אז החלק הכי קשה מאחוריך, לאט לאט תזכרי בכל אותן הפעמים שהבריכה עשתה לך טוב
 
למעלה