קצרים ליום שלישי

[כבשה בשדה]

../images/Emo26.gifקצרים ליום שלישי../images/Emo36.gif

 

[כבשה בשדה]

לא מצליחה לישון....

כן השעה הזאת מוקדמת מדי גם אם לא הייתי בפגרה פשוט לא מצליחה לישון הראש מלא במחשבות, בעיקר על עבודה או שאולי פשוט ישנתי יותר מדי בשבוע האחרון, בכל זאת מדובר על ממוצע של 9 שעות בלילה (לא להרביץ לי בבקשה

) אתמול בערב הייתי בנמל ת"א, החלטתי להוציא את העבודה למקום קצת יותר נעים לא חשבתי על כמה יהיה מתסכל לראות את הרצים והרוכבים איזה כמויות! התבאסתי לראות מעט מאוד נשים אבל אולי בגלל החושך והתרגשתי לראות פלטון של נוער חולף על פני במהירות עוד 6 ימים לתום הפגרה! הערב אעשה פילאטיס בשביל להרגיש את הגוף קצת.... שיהיה יום נפלא לכולן! ואם לא פיספסתי- סוזי- שתהיה טיסה קלה וחופשה נהדרת

 

[אמא אדומה]

גם אני ../images/Emo10.gif

שעה 3 נגמרה לי השינה. דווקא הייתי צריכה לנוח מעמל היום ויקיצה טבעית גמרה את החלום. אמש היה לי אימון שחיה מצויין, תחושת מים מצויינת, האם סופסוף "ירד האסימון" ? לא אימון קשה כי הקבוצה "בפגרה" אבל הצלחתי להלחם בשדים שיושבים לי על הדו ראשי ולגרוף את עצמי לדעת. יומיים של אכילה מבוקרת ומתונה (אויי הצמיג....) משפיעים על מצב הרוח לטובה. עוד כמה שעות טובות נפגשת עם המאמן הראשי לשיחה.התרגשות.

 

[מור שלז]

איזה יופי על השחייה! ובהצלחה בפגישה

כיף לשמוע על ההתרגשות שלך. התרגשות טובה

מעניין: ספרי אחר כך מה היה ומה החלטת

 

[מור שלז]

9 שעות בלילה??? ../images/Emo2.gif

סחתיין עליך.... מה פלא שאת לא מצליחה לישון? הגוף שלך לא רגיל לכל הפינוק הזה

 

[כבשה בשדה]

חשבתי עלייך כשכתבתי

היה לי ברור שאת תראי 9 שעות ותופתעי... מה לעשות שאין לי ילדים ואורח החיים שלי הפך לכזה שאני מכניסה הכל כולל אימונים ועדיין יכולה לישון יחסית נורמאלי.... זה דווקא די מעודד כי יש לי קצת פחד ששבוע הבא יתחיל הקושי של קימה מוקדמת בקור ובחושך, אולי יהיה פחות נורא משנה שעברה... ואגב הצלחתי להירדם שוב קצת אחרי 5 אבל התעוררתי ב 7 וחצי ביקיצה טבעית

 

[גמדים קטנים]

גם לי יש תקופות של 9 שעות

אם אפשר אז למה לא?

 

[גמדים קטנים]

וואו הרגליים...

בשבת - מירוץ אייל השאיר אותי תפוסה בראשון - אימון כייפי אך קטלני לרגליים. אחת הפעמים הבודדות שאני זוכרת שלא הצלחתי לסיים תרגילים פשוט כי נגמר לי הכח. ואיזה כיף להתלונן בתחילת האימון שאני תפוסה ועדיין לרדת לשפגט... אתמול תכננתי לנוח אבל קיבלתי "מידע פנים" שהאימון היום קל, אז אמרתי - יאללה ריצה. היתה ריצה מעולה, 12 ק"מ בקצב מושלם, ואפילו אחי הצטרף! אחרי הריצה עוד ליוויתי אותו הביתה על אופניים, מה שהאריך את הדרך בכמה ק"מ. כיוון שלא יכולתי לישון (אדרנלין בכמויות מסחריות) הלכתי לשוונגמאפ ובדקתי כמה ק"מ עשיתי על אופניים באותו יום. 33. לא רצוף אבל וואו זה ממש הרבה! והיום - וואו הרגליים תפוסות!!! איזה כיף! עכשיו תגידו לי - למה תמיד נתפס לי התחת מריצות? אני באמת מתקשה להבין. חושבת שזה אולי כי אני נשענת קדימה מידי עם הגוף. סה"כ זה שריר שאני עובדת עליו המון באופניים ובקונג פו, למה דווקא בריצות מתחשק לו להודיע על קיומו?

 

[vivikoob]

את עושה מתיחות אחרי , נכון?

כי זה באמת מאד מוזר. אולי מתיחות ספציפיות לאיזור הבעייתי יעזרו. וחוץ מזה - הצלת אותי עם טבליות האבץ! מיום שבת נהייתי גם מצוננת וזה ממש עוזר. תודה!

 

[גמדים קטנים]

כן, אבל הם נתפסים תו"כ

שמחה שאת מרגישה טוב!

 

[מור שלז]

הסבר אפשרי וגם... נזיפה../images/Emo3.gif

נתחיל בנזיפה: ככה מחרישים כתבות שוות? http://www.shvoong.co.il/he-IL/98/6603/ אהבתי! כתוב כל כך בגובה העיניים, כל כך אמיתי וכן. (ולמי שלא קראה – שווה קריאה!) ועכשיו להסבר האפשרי ל"נתפס לי התחת". בתור אחת שסובלת מזה לא מעט (להלן הפציעה הנוכחית שלי) – בישבן יש כמה שרירים שאחראים על יציבה. השרירים האלו עובדים קשה בזמן הריצה, ויותר מכך כשאת רצה מהר במיוחד ובעיקר – בתוואי שטח משתנה. אני מנחשת שרוב אימוני הריצה שלך נעשים בקצב מסויים, ובתוואי שטח מסויים. אני מנחשת שגם כשאת יוצאת לריצת טיול, מן הסתם תוואי השטח משתנה, אבל הקצב הוא קצב טיול, ולא תחרות. נשמע לי הגיוני שהשילוב של תוואי שטח משתנה, ובעיקר שונה ממה שאת רגילה ביומיום, והקצב המהיר (גם אם זה הקצב הרגיל שלך – חלק ממרוץ אייל עובר בשדות ובפרדסים, וחלקו בעלייה המפורסמת – כך שעל אותו הקצב את משקיעה יותר מאמץ). יכול להיות?

 

[גמדים קטנים]

אני מניחה שכולם קוראים בשוונג...

אבל תודה על המחמאה. לא יותר הגיוני שייתפס לי הארבע ראשי?

 

[גמדים קטנים]

ועכשיו זה עוד יותר גרוע

מה לעזאזל עשיתי לעצמי אתמול? הבוקר בקושי דיוושתי לאוניברסיטה. הרגליים הכריזו על שביתה כללית במשק. הורדתי הילוך אבל זה רק אומר שצריך להזיז את הרגליים יותר פעמים...

 

[מתרוצצת]

כאילו לא רצתי שנה

יצאתי הבוקר לרוץ. דבר ראשון, היה לי נורא קשה להתעורר. לא כי לא ישנתי הרבה (קחו את התשע שעות של הכבשה ותוסיפו עוד שעה...) אלא כי אני כבר לא רגילה לקום בשעות כאלו. השבוע הזה היה פינוק... ואז יצאתי לרוץ. היה לי לא קל. פשוט הרגשתי כבדה, כאילו לא רצתי שנה. המרתון הרגיש רחוק. באיזשהו שלב התייאשתי, אמרתי לעצמי - איך יכול להיות שאני רצה 36 קמ? או 10, לשם העניין? הרגיש לי אותו קושי. אבל שינסתי מותניים, הורדתי קצב, ופשוט רצתי. בלי לחץ (זה שקר מוחלט. היה שם לחץ, והרבה). בשניים-שלושה קילומטרים האחרונים קרה מה שידעתי שיקרה, וכל הג'יפה בראות ובאף התחילה לצאת, ודי נגעלתי מעצמי, אם להיות כנה. בסיכומו של יום, 18 ק"מ בקצב קל. הרגליים בסדר, הכל בסדר, אפשר להסתכל קדימה בתקווה.

 

[vivikoob]

גם בבוקר , גם אחרי השבתה (קלה , קלה..)

זה לא נשמע מתכון לריצה פשוטה. את יודעת , יש גם כאלה... את באה היום לגבעה????

 

[מתרוצצת]

לא, כבר דפקתי קילומטרז' הבוקר...

 

[tamark4]

נזלת זה נפלא

יותר טוב בחוץ מבפנים. באמת אין לחץ - אבל אני ממש מבינה את הקטע הזה. יש את הימים הכבדים האלו, ולך עוד יש עכשיו תירוץ מעולה, והם תמיד גורמים למן הרגשה אדיוטית כזו - "איבדתי את זה" . נכון פאתטי ? חוץ מזה - 18 ק"מ - זה הרבה !

 

[מתרוצצת]

בטח שנפלא...

סליחה על הבוטות, כן? תמיד כשאני רצה יש לי נזלת. כמו שכמה מכן יכולות להעיד, לרוב אני פשוט מקנחת את האף לתוך היד ומעיפה את האיכסה הצידה, ואם צריך - מנקה על המכנס. ככה זה, מעל דופק מסויים כבר לא מתעסקים בקטנות. בקיצור, זה מה שעשיתי היום מתוך הרגל, אבל איכס איכס איכס!!! זו ממש לא אותה נזלת... והמבין יבין. מצאתי את עצמי רצה עם חולצה מלאה בג'יפה, פנים מרוחות כמו תינוק בן יומו... פשוט מזעזע. אבל כן, כרגיל את צודקת

עדיף שהכל יצא, וזו באמת אחת הסיבות שהוצאתי את עצמי מהמיטה הבוקר.

 

[dalitrin]

בדיוק בשביל זה צריך כפפות

טוב אולי לא בטמפ' של 25 ומעלה

 

[מור שלז]

דלית../images/Emo24.gifטוב לראות אותך

מה שלומך?