קצרים ליום שלישי

[מור שלז]

../images/Emo26.gifקצרים ליום שלישי../images/Emo36.gif

 

[גמדים קטנים]

חיבוקים, דמעות ו-6 ק"מ בפחות מחצי שעה

לא בהכרח בסדר הזה. כן, היום היתה ריצה האחרונה ומסיבת הפרידה מהגרמנים וממני. הבירה והמטוגנים שציפו לנו הביאו לספרינט מטורף וקיצור מסלול עצבני. אמנם איבדתי את המטורפים אחרי 3 ק"מ בערך, אבל אחד-שניים האטו ונשארו איתי, רצתי הכי מהיר שלי (מה שיצא די מהר) ואמרתי לעצמי "זה רק 5 ק"מ". זה היה כמעט 6, אבל מי סופר? רצנו בתוך העיר לשם שינוי, כמעט כל הבתים כבר מקושטים לכריסטמס, עצים גבוהים מלאים מנורות צבעוניות, מנורות בצורת איילים, אנשי שלג, מקלוני סנטה וכאלה - וזה מגניב. בבית שלי, האמת, כבר חודש בערך שהקישוטים עומדים, אבל זאת כנראה מחלת הנפש הפרטית של המשפחה המארחת... אח"כ שתינו, אכלנו (אחלה כנפייים!), אמרתי תודה לכולם (אפילו עמדתי על כיסא בשביל זה) וקיבלתי כל מיני מזכרות מאנשים. העוגיות זכו להצלחה מסחררת! צחקנו. התחבקנו. בכיתי. התחבקנו שוב. בוכה שוב. אוף... מחרתיים עוזבת את העיר. לפני 4 חודשים לא חשבתי שאי פעם ארוץ עם קבוצה, שאי פעם ארוץ על אספלט (ושזה לא יפריע לי, חתיכת נסיכה על העדשה!), שאני רצה לאט, שאשתפר בריצה מהירה, שיש לי בעיה עם עליות, שארוץ חצי מרתון בלי להתכונן, שארוץ במינוס 14 מעלות, או שאשתה שני פיינטים בלילה אחד ואצליח לדווש הביתה. זה רק מראה לכם כמה שלא הכרתי את עצמי.

 

[מור שלז]

מדהים מה שעברת ב-4 חודשים ../images/Emo24.gif

היה מרתק לעקוב אחרי הרפתקאותייך כל התקופה הזו, בריצה, בספורט, אבל לא רק... באמת עשית כברת דרך בריצה: במרחקים, במהירות, ביכולת לרוץ לבד, וגם עם אנשים, בכל תנאי מזג אויר כמעט. איזה כיף להיות את

אז עכשיו נראה אותך במפגשי פורום???

 

[נעמי של פז]

יכולתי לראות את המראות בדמיון

ונראה לי מדהים לרוץ בשלג ובכלל בתקופת כריסמס. נעשתי

ירוקה מקנאה. איזה כייף להצליח לעשות דברים שקודם לא חושבת שיש לזה סיכוי. זו ממש הרגשה נהדרת!

 

[מרב.]

שונאת פרידות...

גם אני מהבוכות

וזו הייתה וואחד פרידה, נשמע שעברת ה-מון בתקופה כל כך קצרה. לאן שפנייך מועדים (שלחתי מסר

), נשמע שאת הולכת לשם שלמה יותר, מהירה יותר ובטוח שבטוחה יותר! (אומנויות לחימה או לא

)

 

[אגשית]

../images/Emo45.gifכל הכבוד על השינוי!

וואו, ממש יכולתי לדמיין את מה שאת מתארת...

ואשמח לקבל פרטים פרקטיים על ריצה בשלג. אני דוחה נסיעה לארה"ב מהחשש שלא אוכל לרוץ.

 

[גמדים קטנים]

לא רצתי פיזית בשלג, אבל ליד

עוד לא נתקלתי פה בתנאים של "ככה אי אפשר לרוץ", ואם הבנתי נכון מהחבר'ה - מינוס 30 עם רוח חזקה זה הגבול למה שאפשר להתלבש נגדו... השלג בעיקר בחצרות, ואם יש יותר מידי על המדרכה אפשר לרוץ על הכביש, כי הכבישים שקטים. גם כמעט לא היו משקעים בזמן הריצות שלי (בעצם בכלל, יחסית למה שהולך עכשיו בארץ...) בקיצור אני לא מקור טוב לטיפים - אבל חפשי פה בפורום - יש כתבה וטיפים של מור, וגם נראה לי שיש לנו נציגות אמריקאית (MiTh).

 

[MayaShuShu]

עוד תתגעגעי לזה ../images/Emo13.gif

שינוי מהארץ...

 

[מתרוצצת]

שומרת על קור רוח. עד כאן.

 

[מור שלז]

../images/Emo24.gifחשבתי עליך הבוקר

אני בתקופות כאלו מוצאת את עצמי קוראת המון, הרבה יותר מהרגיל (טוב צריך לעשות משהו עם כל הזמן שמתפנה פתאום

) אני בדרך כלל מחפשת בעיקר ספרי השראה, ואחד הספרים שלי עזרו מאוד בתקופות פציעה, פשוט כי הוא מכניס לפרופורציות: חזרה לחיים של לאנס ארמסטרונג אם לא קראת, אני ממליצה, ובמיוחד עכשיו (יש לי אותו בבית, את מוזמנת לקפוץ אלי ואשאיל לך אותו בשמחה) הנה בקורת קצרה שכתבתי על הספר פעם לאתר הקבוצה שלנו: סיכום במילה אחת: פרופורציות האמת את הספר הזה קראתי הרבה לפני שנחשפתי לעולם האופנים, והוא השפיע עלי עמוקות. אי אפשר שלא להעריץ את האיש, להעריך את המאבק, ולחיות ביחד איתו את ההתמודדות הנוראית, ואת הנצחון המדהים. אין כמו הסיפור הזה בשביל להכניס לפרופורציות כל דבר אחר בחיים. ואחרי כל זה... יש כמובן את הטור דה פראנס, ואת האופניים, ואת הסיפור המדהים. חובה לקרוא

 

[מרב.]

../images/Emo218.gif

היא עוד תשוב, היא עוד תשוב, זה ITB קטן והוא יעלם ולא ישוב...

 

[מרב.]

הוי, איזה כיף על הבוקר ../images/Emo13.gif ../images/Emo13.gif ../images/Emo13.gif

אחרי 3.5 שעות שינה (האומנם? אני מתקשה להאמין, אבל כן, ספרתי שוב), גרדתי את עצמי מהמיטה ויצאתי לאימון שפעם היה השנוא עלי ביותר, ועכשיו- האהוב ביותר, הנחשק והמצופה ביותר. 11 ק"מ של חימום, שיחרור ובאמצע אינטרוולים, על קצבים גבוהים יחסית ובקלילות מרשימה. וגם: סוף סוף הצלחתי לתפעל את הגארמין ביעילות ובצורה נכונה עם כפתור ה-lap. בריצת השיחרור בחזרה חשבתי על חגיגות השנה לריצה שמתקרבות בצעדי ענק, וכאשר הגעתי לאוטו הקלטתי מהר את כל המחשבות וההגיגים שצפו לי בריצה אל תוך הנייד, כדי שלא אשכח עד שאגיע אל מחשב או דף נייר

השמיים היו נדיבים אלי, והגשם התחיל 200 מטרים אחרי שנכנסתי לאוטו

מתה על ימים שמתחילים ככה

 

[מור שלז]

אינטרוולים אחרי 3.5 שעות שינה ../images/Emo2.gif איך אפשר???

נשמעת התחלה מופלאה של היום... ואגב, גם אני לא מסתדרת עם כפתור ה-lap של הגרמין – רבע מהפעמים הוא מסרב להלחץ

 

[עוד נועה]

זה לא סוג של ביזאר, להנות מאינטרוולים../images/Emo35.gif../images/Emo3.gif

ועוד בלי לישון קודם

בדיוק אתמול חשבתי שחגיגות השנה שלך תכף פה (יש לי איזה פטיש לתאריכים

) וכמה מדהים לחשוב איך התחלת ולאן הגעת בשנה הזו. הכתיבה שלך משדרת כיף אמיתי. איזה כיף לקרוא. התאפקת כל היום אתמול ולא אכלת גרנולה

 

[אגשית]

יפה לך!

 

[כבשה בשדה]

אח איזה בוקר של כיף

אני עדיין לא מאמינה על עצמי אבל קמתי הבוקר לריצה! ככה זה כשהטריגר הוא לפנות את הערב לשופינג התחלתי את ההכנות כבר אתמול בערב, הכנתי לי את הבגדים מסודרים יפה יפה כיוונתי שעון ל 6 והלכתי לישון בעשר וחצי (אמצע היום בשבילי), כל הלילה לא ישנתי מהתרגשות, התעוררתי ב2 וחצי והייתי בטוחה שאוטוטו 6 הגעתי לנמל ת"א ב7 בדיוק, כפי שתכננתי, רצתי 32 דקות והסתובבתי. ואווו איזה מדהים! כשהגעתי לאזור הטיילת היתה קשת מדהימה! לא יכולתי לדמיין קשת יותר יפה מזו, בצבצה לה בין העננים, מעל הגלים ולפניה עברה להקת ציפורים, באסה שהפלאפון לא היה עליי, פשוט תמונה מהממת אחרי 30 דקות התחיל טפטוף, אמרתי יאללה בקטנה, לא ביג דיל, אבל אחרי כמה דקות זה הפך למבול, אני עדיין בשוק שלא עצרתי לרגע, פשוט המשכתי לרוץ לי בגשם מטורף ורוח עוד יותר משוגעת, היה מדהים! כמעט ועצרתי כי אמרתי שלא הגיוני שאני המשוגעת היחידה שרצה בגשם אבל אז הגיעו מולי כמה רצים וזה שיכנע אותי להמשיך ולא לעצור, איזה כיף! סיימתי כמו גדולה, למרות שלא היה קל בכלל וכל הזמן דמיינתי את הקשת שהייתה בהתחלה פשוט כיף להתחיל ככה את היום והרווחתי את השופינג של הערב לא התמכרתי לריצות בוקר אבל לפעמים זה שווה את זה איזה כיף שהיה לי הבוקר (אגב זה מה ששמעתי באוטו בדרך לנמל)

 

[מור שלז]

אין כמו להתחיל את היום עם קשת

זהירות, בסוף עוד תתמכרי לריצות בוקר (בלילה אי אפשר לראות קשת) שופינג בסוף היום בהחלט נראה לי מוטיבציה נפלאה לקום בבוקר לריצה

 

[עוד נועה]

איזה כיף להרטב בריצת בוקר../images/Emo182.gif

שיהיה שופינג נעים בערב...

 

[מור שלז]

מבול בהפתעה: הבגדים בהחלט עושים את ההבדל

הנה משהו שאפשר לכתוב רק בפורום נשים: הבגדים בהחלט עושים את ההבדל

כשיצאתי לריצה הבוקר (או הלילה

) היה קור אימים, ובעיקר עניין אותי משהו חם. סיימתי את הריצה (עדיין בלילה

) ונכנסתי לחדר כושר. משקולות - מגיעה שוב ושוב למצב שהרגליים רועדות מרוב מאמץ, המדריך מרוצה, אני כבר חוששת ממה יקרה לרגליים אחרי... שעה אחרי אני יוצאת החוצה, השמיים מעוננים ואני מחליטה שאין סיבה לעבור בבית לקחת משקפי שמש או כובע, נרוץ ככה. ממילא אני בשבוע התאוששות ויש לי רק טמפו קצר... חימום - הרגליים בקושי סוחבות אחרי החדר כושר, איך אני ארוץ ככה טמפו? טמפו - טוב, הרגליים מבינות שאין להן ברירה וצריך לרוץ מהר, אבל קשה לי. למה הטמפו כל כך ארוך? לפחות אינטרוולים נגמרים מהר

ובשחרור – נפתחו ארובות השמיים! איזה גשם! תוך שניות הכל מוצף, אני רטובה כולי. הכובע עם המצחייה חסר לי בטירוף – מים על הפנים זה קר!!! העליונית המחממת נספגת כולה במים תוך שניות והופכת כבדה ולא נוחה, ומכיוון שאני בטייץ 3/4 וגרבי קומפרשן (מראה הזוי ומביך במיוחד בפני עצמו) – הגרביים נרטבות תוך שניות והופכות גם הן לקרות וספוגות מים. פיכסה, בכלל לא נהניתי מריצת הגשם הזו (אפילו הגעתי למצב שנאלצתי להשתמש ב"תגידי תודה שאת כאן"). מסקנה: אם אתן לא אוהבות לרוץ בגשם, תבדקו טוב טוב מה אתן לובשות

 

[עוד נועה]

קבלי חיבוק../images/Emo24.gif מחמם.

באסה להרטב ככה. הפיצוי הוא בדרך כלל מקלחת חמה וכייפית. ולגבי המסקנה, גוזרת ושומרת