קצרים ליום ראשון: שבוע טוב

[wonderMem]

מתיש... אבל נשמע באמת מגניב

כמובן שזה נכתב מהכורסא החמימה... כשאתמול ראינו את הגשם ונשארנו במיטה...

 

[מרחב ברעננה]

היום מנוחה, אחרי סוף-שבוע אינטנסיבי.

ביום שישי רציתי לעשות את החמישה-קילומטרים לבד, במקום עם הילדה הפצועה (שמצבה משתפר מאד, היא כבר הולכת, ואני מקוה שבהמשך השבוע היא גם תרקוד ובסוף השבוע היא כבר תרוץ). כיוון שרצתי לבד, אמרתי לעצמי: הבה ונעבוד על זה קצת. שני קילומטרים איטיים, אחד מהיר, ושניים איטיים זה בסדר, לא? אחד מהיר! זה הכל! לא צריכה להיות בעיה של ריכוז, וגם לא של פחד להתעייף, זה רק קילומטר! נו, טוב. בשבת הייתי אצל הבנזוג ברמת אביב. מדדתי לי מסלול חדש במפה, שהוא הבטיח לי שאין בו בוץ טובעני. יצאתי לי לדרך בלב קל, עד שהגעתי לגשר שמתחת לאיילון. מה זה? כל המעבר מוצף! מה עושים? חשבתי על הנשים הגיבורות בפורום, ונכנסתי בזהירות, מודדת את עומק הזרם בהליכה. מסתבר שהוא לא עמוק. עברתי והמשכתי בדרך. המסלול הוא בערך הלוך-חזור-הלוך-חזור, סה"כ עשרה ק"מ, אז יצא שעשיתי "הלוך" ועוד קצת לאט בשביל שלושה ק"מ, את כל שאר ה"חזור" ועוד כמעט "הלוך" שלם יותר מהר בשביל עוד ארבעה, ואת כל השאר שוב לאט. היה קשה. את הנחל הקטן שנוצר מתחת לגשר חציתי עוד שלוש פעמים בריצה איטית (ספלש-ספלש-ספלש כזה). ב"חזור" השני התחיל לטפטף גשם. לא הפריע לי, אבל פתאום נתקפתי דאגה שאם הגשם יתחזק מאד פתאום, אולי עד שאגיע לגשר אי אפשר יהיה לעבור... אבל זה לא קרה, לשמחתי. חזרתי ספוגת נעליים וגרביים. על מה שהראה השעון לא נדבר, כי חבל לקלקל. אני רצה בשביל הכיף, לא?

(להתקשר היום למאמנת. די, נמאס)

 

[גמדים קטנים]

כל הכבוד!

שנכנסת למים ולא ויתרת מי אמר שקילומטר זה מעט? מה, רק בגלל שזה "יחיד" ולא "רבים"? ואם היית רצה במיילים? לדעתי להחזיק בקצב "מהיר" כשרצים לבד זה מאד קשה, גם אם זה לכמה מאות מטרים. בהצלחה עם המאמנת.

 

[גמדים קטנים]

כל הכבוד

שנכנסת למים ולא ויתרת מי אמר שקילומטר זה מעט? מה, רק בגלל שזה "יחיד" ולא "רבים"? ואם היית רצה במיילים? לדעתי להחזיק בקצב "מהיר" כשרצים לבד זה מאד קשה, גם אם זה לכמה מאות מטרים. בהצלחה עם המאמנת.

 

[omaopa]

למה "רק"?

זה לא תמיד משנה מה מראה השעון. יש ריצות אצלי שאני מרגישה שאני רצה שעות (והאמת לא רק "מרגישה" אני באמת רצה שעות) ועדיין יוצא לי קילומטרז' מסכן משהו. אז מה? אז באותו יום רצתי לאט, או שרצתי עם אנשים ורצנו לאט או שרצתי בעליות ורצתי לאט. אז מה? יש גם כאלה. הרוב למעשה הם כאלה. אל תאמרי "זה רק קילומטר" אמרי מעתה "זה היה קילומטר!".....

 

[מור שלז]

נשמעת טוב הריצה שלך! ממש טוב!

קילומטר אחד מהיר - זה המון! נשמעת יופי של ריצה, נשמע שנהנית, ויש מצבים, למשל כשאת ספוגת נעליים וגרביים - שממש לא משנה מה מראה השעון

 

[adidi42]

גורילה בערפל

ריצה הזויה מתמיד. רונה אמרה עליות - שלחתי את עצמי לעליות. מישהי מכירה את ברוקליין? רצתי במעלה beacon st., עד הרזרוואר, הקפה אחת וחזרה. היות ורצתי עד היום לאורך הנהר, כבר שכחו רגלי מהן עליות של יותר מאימון עליות... וחוצמיזה הן סתם החליטו להיות מבטון היום (פוסטמורטם - ייתכן שבגלל ימי הסקי שהתווספו לתכנית הרגילה). בקיצור - קטעים. ואז גולת הכותרת - כל הצד הרחוק של המאגר - כק"מ, שלג שלא נמס. כנראה אזור שלא מקבל שמש או משהו, הרגיש כמו החלקה על הקרח. אבל בצד של הפלוסים - המאגר מהמם! קפוא כמעט כולו, עם שלג על הקרח, ועם אזור לא קפוא שכל הברווזים מצטופפים בו בצד המערבי. חוצמיזה בצד של הפלוס היא העובדה המשמחת שכשההלוך בעליה החזור - בירידה. עליות זה מחזק אמרנו? אמרנו. ולרוץ בערפל זה ממש יפה. שבוע נהדר לכולכן.

 

[omaopa]

זה נשמע מזה כיף!!!

אם כי קר מאד.... הלוואי עלי. וויי, איך אני מקנאה..... ריצה ליד שלגים, אגמים קפואים, ברווזים, ערפל. איזה יופי! תחזיקי לי את השלג עוד חודש. כנראה בסוף ינואר אני נוסעת לבקר את אבא בניו יורק הקפואה

 

[adidi42]

טוב, עושה פו על השלג שישאר..

סבבה ניו יורק בינואר, יהיה מלא שלג בטוח תהני, ואם תבואי לבוסטון - ארוחת ערב עלינו. ואשלח את הזוגי לרוץ איתך. אני לא בקצבים..

 

[מור שלז]

וואו, איזו ריצה מדהימה../images/Emo99.gif

אני כל כך אוהבת את הרזרוואר - מדהים! איזה כיף של ריצה!

 

[adidi42]

תודה!

אכן הוא כיפי, קצת קצר להסתובבות ארוכה במעגלים, אבל לקצרות - סבבה.

 

[אגשית]

חחח... רצתי שם לפני כמה חודשים

את מברוקליין? חברה טובה שלי גרה שם

 

[adidi42]

מה במאגר?

כן, אני מברוקליין כרגע, בשנה הבאה שוב מישראל.

 

[עוד נועה]

החלטתי לשוב לאופטימיות

בתחושה שהפסימיות שנפלה עלי בגלל חוסר היכולת לרוץ עזרה גם למחלה להגיע. המטרה היא עכשיו למגר אותה, מה שלא יהיה. אז אחרי חצי יום של חום אתמול, קמתי הבוקר במצב סביר וביליתי את היום במיטה עם ערימת מבחנים... אחרי שכל הציונים כבר היו במחשב הבאתי את הילדים הביתה ונסעתי לפיזיו. מסתבר שהדלקתי לי את הפוסטיריור טיביאליס. מכיוון שאני אופטימית, החלטתי שאם זו היתה דלקת ממש רצינית, זה היה יותר כואב כשהוא לחץ על זה... זכיתי לטייפ איימתני (צבע גוף עם שחור. ידעתי שצריך להפצע רק בחורף ואז לא צריך הסברים לאף אחד, במיוחד לא לתלמידים שלי...

) קיבלתי הוראה לרוץ מחר עם הטייפ, ולדווח איך היה. מה שלא יהיה, אני הולכת להנות מכל רגע של ריצה. בתקווה שלא יכאב. מכיוון שאין בעיה לרכוב, החלטתי שזה הזמן לארגן לי טריינר כדי לא להתבאס מביטולי רכיבות בימים גשומים (שהרי אני ממש בעד גשם). איזה מזל שיש את הפורום הזה. רוני הציעה להשאיל לי את שלה. כך שיהיה פתרון למצב שאי אפשר לרוץ. מקווה שלא יהיה צורך.... בדרך חזרה הביתה, כמו בימים האחרונים, היה לי נדמה שכוווולם רצים. פתאום נזכרתי בימים שהייתי בטוחה שכווווווווולן בהריון. פרופורציות, זה שם המשחק. עדיין עובדת על זה... תחזיקו לי אצבעות שמחר יעבור בשלום.

 

[ofec bar]

מחזיקה אצבעות

כאמור אם את מוכנה להגיע להרי החושך אז את ראוייה לטריינר... רק עשי טובה - היי זהירה עם הריצה

 

[omaopa]

מחזיקה את אצבעותיי!

בדיוק התכוונתי לשים פוסט איך את מרגישה. אז קודם כל, טוב שאת מרגישה יותר טוב. זה הכי חשוב. חוצמזה, באמת הדבר הכי נכון עם פציעות זה לנסות להיות אופטימיים ולתת לגוף לעשות את שלו. הרבה פעמים שחרור שליטה, עד כמה שזה ממש ממש קשה, עושה גם הוא את שלו. ואכן, פרופורציות זה באמת שם המשחק! הריצה תהיה שם גם כשהפציעה כבר לא. הכל יהיה בסדר! ואכן גם רוני מדהימה! כך שבכלל יצא פוסט חיובי

 

[מור שלז]

../images/Emo249.gifמחזיקה אצבעות

מתאים לך האופטימיות, מחזיקה לך אצבעות למחר. מנסיון שלי - הטייפים של הקוסם מחוללים פלאים! בהחלט יש סיבה להיות אופטימית

וטריינר זה יופי כשאי אפשר לצאת החוצה...

 

[אגשית]

סבלנות...

עדיף להתייבש עוד קצת בבית מאשר להחמיר את הפציעה (הכל מניסיון...) תרגישי טוב