דיון ומידע:מספר עוברים להחזרה

[ayoosh]

../images/Emo26.gifדיון ומידע:מספר עוברים להחזרה

דיון ומידע:מספר עוברים להחזרה
כבר הרבה זמן אני מתכננת לפתוח את ההודעה הזו, וזה נדחה לצערי מסיבות שונות. כידוע, המלצת משרד הבריאות למטופלות בארץ היא להחזיר לא יותר משני עוברים (בהנחה שאין היסטוריה שמכוונת ליותר מזה). גם בארץ זה לא בהכרח נעשה, אבל לגבינו- מטופלות תרומת הביצית- זה בכלל לא קיים. כולנו (כולל המכונים השונים) רוצות להגדיל למקסימום את הסיכויים להצליח- להשיג הריון ולידה, ולא תמיד לוקחות בחשבון את הסיכונים הנלווים. הצלחה של טיפול (בניגוד למשל לסטטסיטיקות של רוב המכונים- ויעידו על כך לצערנו המשתתפות שעברו את משוכת הבטא החיובית, וחוו אובדן הריון בשלבים שונים), היא לידה של תינוק בריא. אני יודעת שיש שכאלה שיקראו את ההודעה שלי, ואפילו יכעסו עלי על עצם הכניסה לנושא הזה. אני מרשה לעצמי (גם כמי שעברה הריון מרובה עוברים), כן לעורר את העניין- לפחות כדי שבבואנו לקבל החלטות- נחשוב על כל המשמעויות שלהן. אני מזכירה את הסיפור שלי- בטיפול הראשון הוחזרו שני עוברים יפים- והתוצאה היתה שלילית. בטיפול השני היו ארבעה עוברים יפים. ומה עשינו? החזרנו את כולם. אז כן, כבר אז עברה לנו בראש השאלה- ואם נופתע ויקלטו כולם או רובם? אבל זה התגמד בעיננו מול האפשרות להגדיל את הסיכויים. בסופו של דבר נקלטו 3 עוברים, ולאחר התלבטות, והתייעצות עם מספר רופאים, עברנו הפחתה- הליך מאוד מאוד לא נעים למי שעשתה הכל כדי לקבל את התשובה החיובית. כל הזמן חזרתי לעצמי בראש על משהו שקראתי במאמר הלכתי- שיש לקרוא לזה "החייאת עוברים" ולא "הפחתת עוברים" (אני בכלל בכלל לא נכנסת כאן לדיון בעד או נגד הפחתה- רק לעצם העניין הנובע ממספר העוברים המוחזרים). בסופו של דבר- לגבי זה היה כנראה מאוד משמעותי, כי הרחם שלי והשיליות בקושי רב עמדו בעומס של שני העוברים הנפלאים שנולדו בשבוע סביר ללידת תאומים (36+4) אבל במשקלים מאוד נמוכים(IUGR) כך שחוינו רק שבועיים של פגיה "לייט". אז בדיעבד- כמובן שאני מרוצה מהתוצאות, אבל גם כאן בפורום, כבר נתקלנו לצערנו בכאלה שחוו טרגדיות אחרי בטא כזו. אז מה אני רוצה בעצם? שנחשוב רגע לפני ההחזרה- שנתייעץ עם רופא (אולי אפילו כזה שאינו מקושר למסלול)- כמה לדעתו כדאי להחזיר בהתחשב בהיסטוריה שלנו. שנזכור שגם אם (ב"ה) יש לנו בפורום לא מעט תאומים ואפילו שלישיות בריאים- צריך לחשוב גם על הסיכונים שבעניין (ואני ממש זוכרת שכששמעתי בהריון שרופאים מגדירים הריון מרובה עוברים לאחר טיפולים כשלון של הטיפול נעלבתי באופן אישי...). וחלילה אני לא באה כמטיפה- הרי הייתי שם ובחרתי להחזיר 4 (לא מתוך מודעות מספקת ומתוך בעיות אובייקטיביות שהיו בטיפול ולא איפשרו הקפאה של העוברים). ואני אפילו לא יכולה להתחייב מה מספר העוברים שאחזיר בעתיד (באמת באמת מקווה שלא יותר משניים). אני מצרפת עלון של עמותת להב- למען הפגים בישראל שנכתב בעניין זה. בהמשך גם תגיב ותוסיף בעניין נציגת העמותה. אתם מוזמנים לקרוא, להגיב (או לא), חשאול ולהקשות- גם כדיון בפורום וגם לכותבי המסמך. והעיקר? שכל המצפות יחבקו בתום הריון מלא ותקין תינוק/ות בריאים

איוש

 

[יגעתומצאת]

אני החזרתי רק 2

דיון ומידע:מספר עוברים להחזרה
כבר הרבה זמן אני מתכננת לפתוח את ההודעה הזו, וזה נדחה לצערי מסיבות שונות. כידוע, המלצת משרד הבריאות למטופלות בארץ היא להחזיר לא יותר משני עוברים (בהנחה שאין היסטוריה שמכוונת ליותר מזה). גם בארץ זה לא בהכרח נעשה, אבל לגבינו- מטופלות תרומת הביצית- זה בכלל לא קיים. כולנו (כולל המכונים השונים) רוצות להגדיל למקסימום את הסיכויים להצליח- להשיג הריון ולידה, ולא תמיד לוקחות בחשבון את הסיכונים הנלווים. הצלחה של טיפול (בניגוד למשל לסטטסיטיקות של רוב המכונים- ויעידו על כך לצערנו המשתתפות שעברו את משוכת הבטא החיובית, וחוו אובדן הריון בשלבים שונים), היא לידה של תינוק בריא. אני יודעת שיש שכאלה שיקראו את ההודעה שלי, ואפילו יכעסו עלי על עצם הכניסה לנושא הזה. אני מרשה לעצמי (גם כמי שעברה הריון מרובה עוברים), כן לעורר את העניין- לפחות כדי שבבואנו לקבל החלטות- נחשוב על כל המשמעויות שלהן. אני מזכירה את הסיפור שלי- בטיפול הראשון הוחזרו שני עוברים יפים- והתוצאה היתה שלילית. בטיפול השני היו ארבעה עוברים יפים. ומה עשינו? החזרנו את כולם. אז כן, כבר אז עברה לנו בראש השאלה- ואם נופתע ויקלטו כולם או רובם? אבל זה התגמד בעיננו מול האפשרות להגדיל את הסיכויים. בסופו של דבר נקלטו 3 עוברים, ולאחר התלבטות, והתייעצות עם מספר רופאים, עברנו הפחתה- הליך מאוד מאוד לא נעים למי שעשתה הכל כדי לקבל את התשובה החיובית. כל הזמן חזרתי לעצמי בראש על משהו שקראתי במאמר הלכתי- שיש לקרוא לזה "החייאת עוברים" ולא "הפחתת עוברים" (אני בכלל בכלל לא נכנסת כאן לדיון בעד או נגד הפחתה- רק לעצם העניין הנובע ממספר העוברים המוחזרים). בסופו של דבר- לגבי זה היה כנראה מאוד משמעותי, כי הרחם שלי והשיליות בקושי רב עמדו בעומס של שני העוברים הנפלאים שנולדו בשבוע סביר ללידת תאומים (36+4) אבל במשקלים מאוד נמוכים(IUGR) כך שחוינו רק שבועיים של פגיה "לייט". אז בדיעבד- כמובן שאני מרוצה מהתוצאות, אבל גם כאן בפורום, כבר נתקלנו לצערנו בכאלה שחוו טרגדיות אחרי בטא כזו. אז מה אני רוצה בעצם? שנחשוב רגע לפני ההחזרה- שנתייעץ עם רופא (אולי אפילו כזה שאינו מקושר למסלול)- כמה לדעתו כדאי להחזיר בהתחשב בהיסטוריה שלנו. שנזכור שגם אם (ב"ה) יש לנו בפורום לא מעט תאומים ואפילו שלישיות בריאים- צריך לחשוב גם על הסיכונים שבעניין (ואני ממש זוכרת שכששמעתי בהריון שרופאים מגדירים הריון מרובה עוברים לאחר טיפולים כשלון של הטיפול נעלבתי באופן אישי...). וחלילה אני לא באה כמטיפה- הרי הייתי שם ובחרתי להחזיר 4 (לא מתוך מודעות מספקת ומתוך בעיות אובייקטיביות שהיו בטיפול ולא איפשרו הקפאה של העוברים). ואני אפילו לא יכולה להתחייב מה מספר העוברים שאחזיר בעתיד (באמת באמת מקווה שלא יותר משניים). אני מצרפת עלון של עמותת להב- למען הפגים בישראל שנכתב בעניין זה. בהמשך גם תגיב ותוסיף בעניין נציגת העמותה. אתם מוזמנים לקרוא, להגיב (או לא), חשאול ולהקשות- גם כדיון בפורום וגם לכותבי המסמך. והעיקר? שכל המצפות יחבקו בתום הריון מלא ותקין תינוק/ות בריאים

איוש

אני החזרתי רק 2
לגבי הנושא , על הכסא ברומניה עוד היה דיון לגבי ההחזרה ומס' העוברים , כשהגעתי לקלדרון לפגישה ראשונה , אמר לי נחזיר רק 2 בכדי לא להכנס להריון רב עוברי ונצטרך לערוך הפחתה שמעורר שאלות הלכתיות , ברומניה ניסו לויט וגניה לשכנע אותי להחזיר 3 , התקשרתי לארץ לבעלי ולמפקח מטעם פוע"ה והחליטו על 2. נולד לנו בן . עכשיו קראתי את דבריה של אמא שמחה שילדה שלישיה , עברה הריון קשה מאד ולא הפחיתה , אני מאמינה שזה קשור גם בגיל , בעבר הטיפולי ובמסקנותיו לפני התרומה . אינני מוסמכת לקבוע , אבל עם הבצקות שהיו לי , הדבר הקשה היחיד שהיה לי בהריון לסחוב 3 היה לי ודאי מאד קשה . ובתור אדם מאמין אני מאמינה שמה שצריך להיות יהיה וכל אחד זוכה למתאים לו. היום אני לפעמים שואלת את עצמי רציתי תאומים איך היתי מתמודד בסיטואציה זו או אחרת והתשובה לא תמיד החלטית לכיוון זה או אחר.

 

[ROSMARY]

הייי לך

דיון ומידע:מספר עוברים להחזרה
כבר הרבה זמן אני מתכננת לפתוח את ההודעה הזו, וזה נדחה לצערי מסיבות שונות. כידוע, המלצת משרד הבריאות למטופלות בארץ היא להחזיר לא יותר משני עוברים (בהנחה שאין היסטוריה שמכוונת ליותר מזה). גם בארץ זה לא בהכרח נעשה, אבל לגבינו- מטופלות תרומת הביצית- זה בכלל לא קיים. כולנו (כולל המכונים השונים) רוצות להגדיל למקסימום את הסיכויים להצליח- להשיג הריון ולידה, ולא תמיד לוקחות בחשבון את הסיכונים הנלווים. הצלחה של טיפול (בניגוד למשל לסטטסיטיקות של רוב המכונים- ויעידו על כך לצערנו המשתתפות שעברו את משוכת הבטא החיובית, וחוו אובדן הריון בשלבים שונים), היא לידה של תינוק בריא. אני יודעת שיש שכאלה שיקראו את ההודעה שלי, ואפילו יכעסו עלי על עצם הכניסה לנושא הזה. אני מרשה לעצמי (גם כמי שעברה הריון מרובה עוברים), כן לעורר את העניין- לפחות כדי שבבואנו לקבל החלטות- נחשוב על כל המשמעויות שלהן. אני מזכירה את הסיפור שלי- בטיפול הראשון הוחזרו שני עוברים יפים- והתוצאה היתה שלילית. בטיפול השני היו ארבעה עוברים יפים. ומה עשינו? החזרנו את כולם. אז כן, כבר אז עברה לנו בראש השאלה- ואם נופתע ויקלטו כולם או רובם? אבל זה התגמד בעיננו מול האפשרות להגדיל את הסיכויים. בסופו של דבר נקלטו 3 עוברים, ולאחר התלבטות, והתייעצות עם מספר רופאים, עברנו הפחתה- הליך מאוד מאוד לא נעים למי שעשתה הכל כדי לקבל את התשובה החיובית. כל הזמן חזרתי לעצמי בראש על משהו שקראתי במאמר הלכתי- שיש לקרוא לזה "החייאת עוברים" ולא "הפחתת עוברים" (אני בכלל בכלל לא נכנסת כאן לדיון בעד או נגד הפחתה- רק לעצם העניין הנובע ממספר העוברים המוחזרים). בסופו של דבר- לגבי זה היה כנראה מאוד משמעותי, כי הרחם שלי והשיליות בקושי רב עמדו בעומס של שני העוברים הנפלאים שנולדו בשבוע סביר ללידת תאומים (36+4) אבל במשקלים מאוד נמוכים(IUGR) כך שחוינו רק שבועיים של פגיה "לייט". אז בדיעבד- כמובן שאני מרוצה מהתוצאות, אבל גם כאן בפורום, כבר נתקלנו לצערנו בכאלה שחוו טרגדיות אחרי בטא כזו. אז מה אני רוצה בעצם? שנחשוב רגע לפני ההחזרה- שנתייעץ עם רופא (אולי אפילו כזה שאינו מקושר למסלול)- כמה לדעתו כדאי להחזיר בהתחשב בהיסטוריה שלנו. שנזכור שגם אם (ב"ה) יש לנו בפורום לא מעט תאומים ואפילו שלישיות בריאים- צריך לחשוב גם על הסיכונים שבעניין (ואני ממש זוכרת שכששמעתי בהריון שרופאים מגדירים הריון מרובה עוברים לאחר טיפולים כשלון של הטיפול נעלבתי באופן אישי...). וחלילה אני לא באה כמטיפה- הרי הייתי שם ובחרתי להחזיר 4 (לא מתוך מודעות מספקת ומתוך בעיות אובייקטיביות שהיו בטיפול ולא איפשרו הקפאה של העוברים). ואני אפילו לא יכולה להתחייב מה מספר העוברים שאחזיר בעתיד (באמת באמת מקווה שלא יותר משניים). אני מצרפת עלון של עמותת להב- למען הפגים בישראל שנכתב בעניין זה. בהמשך גם תגיב ותוסיף בעניין נציגת העמותה. אתם מוזמנים לקרוא, להגיב (או לא), חשאול ולהקשות- גם כדיון בפורום וגם לכותבי המסמך. והעיקר? שכל המצפות יחבקו בתום הריון מלא ותקין תינוק/ות בריאים

איוש

הייי לך
גם לי הייתה התלבטות גדולה האם להחזיר 2 או 3 (והיו לי 4 טובים) , אז קלדרון אמר תתקשרי לבעלך אם את רוצה , התקשרתי אבל הוא נתן לי את היד החופשית . חזרתי לקלדרון ואמרתי לו שלא יודעת . הוא אמר לי שאם הייתי הבת שלו , הוא בפירוש היה אומר לה להחזיר רק 2 (כי האיכות היה טוב) . וזה אכן מה שעשיתי . היום אני מאוד מאוד שמחה שעשיתי זאת , כי נקלתי עם שתהים , ואיבדתי את שתיהם , ולדעתי אם הייתי עם שלושתם , אז היה הולך לי לבזבוז (כמה שזה נשמע מוזר להגיד על עובר) . בעקבות זה , יש לי עכשיו 2 מוקפאים ולא רק 1 . בכל מקרה , עם 3 , המצב היה מסתכן וכמו שאומרים , הגיל יש לו חלק גדול עם הצלחת ההריון של רב עוברי . צריך לחשוב טוב טוב טוב על כמות העוברים שמחזירים ועל התוצאות של זה אם כן נקלטים . רוזמרי

 

[עתליה3 המקורית]

הנה אני, "נציגת העמותה"../images/Emo150.gif

דיון ומידע:מספר עוברים להחזרה
כבר הרבה זמן אני מתכננת לפתוח את ההודעה הזו, וזה נדחה לצערי מסיבות שונות. כידוע, המלצת משרד הבריאות למטופלות בארץ היא להחזיר לא יותר משני עוברים (בהנחה שאין היסטוריה שמכוונת ליותר מזה). גם בארץ זה לא בהכרח נעשה, אבל לגבינו- מטופלות תרומת הביצית- זה בכלל לא קיים. כולנו (כולל המכונים השונים) רוצות להגדיל למקסימום את הסיכויים להצליח- להשיג הריון ולידה, ולא תמיד לוקחות בחשבון את הסיכונים הנלווים. הצלחה של טיפול (בניגוד למשל לסטטסיטיקות של רוב המכונים- ויעידו על כך לצערנו המשתתפות שעברו את משוכת הבטא החיובית, וחוו אובדן הריון בשלבים שונים), היא לידה של תינוק בריא. אני יודעת שיש שכאלה שיקראו את ההודעה שלי, ואפילו יכעסו עלי על עצם הכניסה לנושא הזה. אני מרשה לעצמי (גם כמי שעברה הריון מרובה עוברים), כן לעורר את העניין- לפחות כדי שבבואנו לקבל החלטות- נחשוב על כל המשמעויות שלהן. אני מזכירה את הסיפור שלי- בטיפול הראשון הוחזרו שני עוברים יפים- והתוצאה היתה שלילית. בטיפול השני היו ארבעה עוברים יפים. ומה עשינו? החזרנו את כולם. אז כן, כבר אז עברה לנו בראש השאלה- ואם נופתע ויקלטו כולם או רובם? אבל זה התגמד בעיננו מול האפשרות להגדיל את הסיכויים. בסופו של דבר נקלטו 3 עוברים, ולאחר התלבטות, והתייעצות עם מספר רופאים, עברנו הפחתה- הליך מאוד מאוד לא נעים למי שעשתה הכל כדי לקבל את התשובה החיובית. כל הזמן חזרתי לעצמי בראש על משהו שקראתי במאמר הלכתי- שיש לקרוא לזה "החייאת עוברים" ולא "הפחתת עוברים" (אני בכלל בכלל לא נכנסת כאן לדיון בעד או נגד הפחתה- רק לעצם העניין הנובע ממספר העוברים המוחזרים). בסופו של דבר- לגבי זה היה כנראה מאוד משמעותי, כי הרחם שלי והשיליות בקושי רב עמדו בעומס של שני העוברים הנפלאים שנולדו בשבוע סביר ללידת תאומים (36+4) אבל במשקלים מאוד נמוכים(IUGR) כך שחוינו רק שבועיים של פגיה "לייט". אז בדיעבד- כמובן שאני מרוצה מהתוצאות, אבל גם כאן בפורום, כבר נתקלנו לצערנו בכאלה שחוו טרגדיות אחרי בטא כזו. אז מה אני רוצה בעצם? שנחשוב רגע לפני ההחזרה- שנתייעץ עם רופא (אולי אפילו כזה שאינו מקושר למסלול)- כמה לדעתו כדאי להחזיר בהתחשב בהיסטוריה שלנו. שנזכור שגם אם (ב"ה) יש לנו בפורום לא מעט תאומים ואפילו שלישיות בריאים- צריך לחשוב גם על הסיכונים שבעניין (ואני ממש זוכרת שכששמעתי בהריון שרופאים מגדירים הריון מרובה עוברים לאחר טיפולים כשלון של הטיפול נעלבתי באופן אישי...). וחלילה אני לא באה כמטיפה- הרי הייתי שם ובחרתי להחזיר 4 (לא מתוך מודעות מספקת ומתוך בעיות אובייקטיביות שהיו בטיפול ולא איפשרו הקפאה של העוברים). ואני אפילו לא יכולה להתחייב מה מספר העוברים שאחזיר בעתיד (באמת באמת מקווה שלא יותר משניים). אני מצרפת עלון של עמותת להב- למען הפגים בישראל שנכתב בעניין זה. בהמשך גם תגיב ותוסיף בעניין נציגת העמותה. אתם מוזמנים לקרוא, להגיב (או לא), חשאול ולהקשות- גם כדיון בפורום וגם לכותבי המסמך. והעיקר? שכל המצפות יחבקו בתום הריון מלא ותקין תינוק/ות בריאים

איוש

הנה אני, "נציגת העמותה"

למי שלא מכיר אותי - אני עתליה, מנהלת הפורומים "הורים בטיפולי פוריות" ו"הריון בסיכון גבוה". יש לי בבית תאומים (מהביציות שלי...), שנולדו לי אחרי שני הריונות כושלים. ההריון שלהם היה הריון מהגיהנום, שהשתבש בו פחות או יותר כל מה שיכול להשתבש בהריון, והסתיים בשבוע 32+2. היינו בפגייה חודש וחצי (IUGR גם כן). לפני שנקלטתי איתם הייתי במצב נפשי מאוד רע, הייתי מוכנה לעשות פחות או יותר כל דבר כדי להיות אמא, ולא חשבתי בהגיון. התפללתי לתאומים וזו הייתה פשוט טעות, ואני אומרת את זה בפה מלא, ובלי קשר לעובדה שהילדים שלי הם אור חיי. במהלך ההריון היו לפחות שלוש אפיזודות שבהן הייתי "ככה קרובה" לאבד את כל ההריון ולהישאר שוב בידיים ריקות, ואין לי ספק שכל מהלך ההריון היה שונה אילו היה לי עובר אחד. ההריון הזה לימד אותי לקח, ולמרות השמחה העצומה שהילדים שלי גורמים לי בכל רגע ורגע, בטיפולים הנוכחיים שלי לילד שלישי אני הולכת על ESET - החזרה אלקטיבית של עובר אחד, כי אני לא מוכנה להתגרות שוב בגורל. לא הסבל שבמהלך ההריון מפחיד אותי, כי את זה שוכחים. אבל ילד שהיה צריך להיות ואיננו לא שוכחים אף פעם.

בכל אופן, הסיבה שאני מספרת לכן את כל הסיפור הזה היא שרציתי לתת קצת רקע לנסיבות שבהן נכתב העלון שאיוּש צירפה. חלק גדול מאנשי עמותת לה"ב הם מטופלי פוריות בעבר ואף בהווה. אין מה לעשות, שיעור הלידות המוקדמות בקרב מטופלי הפוריות (ואתן במועדון) גבוה משמעותית מאשר בקרב האוכלוסייה הכללית, ולהריונות מרובי עוברים יש חלק משמעותי בכך. ולידות מוקדמות זו קטסטרופה, במלוא מובן המילה. לא תמיד זה אומר שקצת משתהים בבי"ח וחוזרים הביתה לחיים הרגילים. לפעמים זה אומר שנשארים עם ילד שזקוק לטיפול צמוד כל החיים, ולפעמים זה אומר שנשארים בלי ילד בכלל. אבדן של ילד זה תמיד דבר נורא, אבל המחשבה שזה קורה לנשים שגם כך כבר עברו כל כך הרבה תמיד הייתה בלתי-נסבלת בעיניי, והעלון נכתב מתוך רצון אמיתי לחסוך מאחיותינו לצרה את הסיוט הזה על ידי כך שנכניס אותן לתוך העולם הרגשי שלנו, ואולי כך הן יבינו מבלי שייאלצו להיות שם. אנחנו מודעים לכך שבעיני רבות מהמטופלות, המשוואה טיפולים=פגייה היא מקוממת, וזה כלל לא מפליא בהתחשב בבורות ובדמגוגיה שמאפיינים חלק גדול מהדיונים בנושאים הנ"ל בתקשורת. נקודת המוצא שלנו מתייחדת בכך שאנחנו *בעד* המטופלות, ולא בעד התקציב של מדינת ישראל. עדיין, בכל מקום שבו העלון שלנו הועלה, הוא גרם לוויכוחים סוערים ואף לדמעות, אבל אני חושבת שהדברים מחלחלים לתודעה, ושמטופלות היום מודעות יותר לסכנות שבהריון מרובה-עוברים ולאוו דווקא רואות אותו כהצלחה מסחררת. אני חושבת שבנות שנמצאות במסלול של תרומת ביצית הן חלק חשוב מקהל היעד שלנו, וחשופות לסכנות לא פחות (ואולי יותר) ממטופלות הפוריות ה"קונבנציונליות". אני מקווה שתפיקו תועלת מהעלון הזה, ואם יהיו לכן שאלות אני אשמח לענות. מאחלת לכולכן המון

ומי יתן שכולנו נזכה לחבוק גוזל בקרוב.

עתליה

 

[ayoosh]

נציגת העמותה זה ../images/Emo68.gifלא../images/Emo150.gif../images/Emo8.gif

הנה אני, "נציגת העמותה"

למי שלא מכיר אותי - אני עתליה, מנהלת הפורומים "הורים בטיפולי פוריות" ו"הריון בסיכון גבוה". יש לי בבית תאומים (מהביציות שלי...), שנולדו לי אחרי שני הריונות כושלים. ההריון שלהם היה הריון מהגיהנום, שהשתבש בו פחות או יותר כל מה שיכול להשתבש בהריון, והסתיים בשבוע 32+2. היינו בפגייה חודש וחצי (IUGR גם כן). לפני שנקלטתי איתם הייתי במצב נפשי מאוד רע, הייתי מוכנה לעשות פחות או יותר כל דבר כדי להיות אמא, ולא חשבתי בהגיון. התפללתי לתאומים וזו הייתה פשוט טעות, ואני אומרת את זה בפה מלא, ובלי קשר לעובדה שהילדים שלי הם אור חיי. במהלך ההריון היו לפחות שלוש אפיזודות שבהן הייתי "ככה קרובה" לאבד את כל ההריון ולהישאר שוב בידיים ריקות, ואין לי ספק שכל מהלך ההריון היה שונה אילו היה לי עובר אחד. ההריון הזה לימד אותי לקח, ולמרות השמחה העצומה שהילדים שלי גורמים לי בכל רגע ורגע, בטיפולים הנוכחיים שלי לילד שלישי אני הולכת על ESET - החזרה אלקטיבית של עובר אחד, כי אני לא מוכנה להתגרות שוב בגורל. לא הסבל שבמהלך ההריון מפחיד אותי, כי את זה שוכחים. אבל ילד שהיה צריך להיות ואיננו לא שוכחים אף פעם.

בכל אופן, הסיבה שאני מספרת לכן את כל הסיפור הזה היא שרציתי לתת קצת רקע לנסיבות שבהן נכתב העלון שאיוּש צירפה. חלק גדול מאנשי עמותת לה"ב הם מטופלי פוריות בעבר ואף בהווה. אין מה לעשות, שיעור הלידות המוקדמות בקרב מטופלי הפוריות (ואתן במועדון) גבוה משמעותית מאשר בקרב האוכלוסייה הכללית, ולהריונות מרובי עוברים יש חלק משמעותי בכך. ולידות מוקדמות זו קטסטרופה, במלוא מובן המילה. לא תמיד זה אומר שקצת משתהים בבי"ח וחוזרים הביתה לחיים הרגילים. לפעמים זה אומר שנשארים עם ילד שזקוק לטיפול צמוד כל החיים, ולפעמים זה אומר שנשארים בלי ילד בכלל. אבדן של ילד זה תמיד דבר נורא, אבל המחשבה שזה קורה לנשים שגם כך כבר עברו כל כך הרבה תמיד הייתה בלתי-נסבלת בעיניי, והעלון נכתב מתוך רצון אמיתי לחסוך מאחיותינו לצרה את הסיוט הזה על ידי כך שנכניס אותן לתוך העולם הרגשי שלנו, ואולי כך הן יבינו מבלי שייאלצו להיות שם. אנחנו מודעים לכך שבעיני רבות מהמטופלות, המשוואה טיפולים=פגייה היא מקוממת, וזה כלל לא מפליא בהתחשב בבורות ובדמגוגיה שמאפיינים חלק גדול מהדיונים בנושאים הנ"ל בתקשורת. נקודת המוצא שלנו מתייחדת בכך שאנחנו *בעד* המטופלות, ולא בעד התקציב של מדינת ישראל. עדיין, בכל מקום שבו העלון שלנו הועלה, הוא גרם לוויכוחים סוערים ואף לדמעות, אבל אני חושבת שהדברים מחלחלים לתודעה, ושמטופלות היום מודעות יותר לסכנות שבהריון מרובה-עוברים ולאוו דווקא רואות אותו כהצלחה מסחררת. אני חושבת שבנות שנמצאות במסלול של תרומת ביצית הן חלק חשוב מקהל היעד שלנו, וחשופות לסכנות לא פחות (ואולי יותר) ממטופלות הפוריות ה"קונבנציונליות". אני מקווה שתפיקו תועלת מהעלון הזה, ואם יהיו לכן שאלות אני אשמח לענות. מאחלת לכולכן המון

ומי יתן שכולנו נזכה לחבוק גוזל בקרוב.

עתליה

נציגת העמותה זה

לא

 

[טלירונאלירן]

גם אני נציגת עמותה, וגם מנהלת את

הנה אני, "נציגת העמותה"

למי שלא מכיר אותי - אני עתליה, מנהלת הפורומים "הורים בטיפולי פוריות" ו"הריון בסיכון גבוה". יש לי בבית תאומים (מהביציות שלי...), שנולדו לי אחרי שני הריונות כושלים. ההריון שלהם היה הריון מהגיהנום, שהשתבש בו פחות או יותר כל מה שיכול להשתבש בהריון, והסתיים בשבוע 32+2. היינו בפגייה חודש וחצי (IUGR גם כן). לפני שנקלטתי איתם הייתי במצב נפשי מאוד רע, הייתי מוכנה לעשות פחות או יותר כל דבר כדי להיות אמא, ולא חשבתי בהגיון. התפללתי לתאומים וזו הייתה פשוט טעות, ואני אומרת את זה בפה מלא, ובלי קשר לעובדה שהילדים שלי הם אור חיי. במהלך ההריון היו לפחות שלוש אפיזודות שבהן הייתי "ככה קרובה" לאבד את כל ההריון ולהישאר שוב בידיים ריקות, ואין לי ספק שכל מהלך ההריון היה שונה אילו היה לי עובר אחד. ההריון הזה לימד אותי לקח, ולמרות השמחה העצומה שהילדים שלי גורמים לי בכל רגע ורגע, בטיפולים הנוכחיים שלי לילד שלישי אני הולכת על ESET - החזרה אלקטיבית של עובר אחד, כי אני לא מוכנה להתגרות שוב בגורל. לא הסבל שבמהלך ההריון מפחיד אותי, כי את זה שוכחים. אבל ילד שהיה צריך להיות ואיננו לא שוכחים אף פעם.

בכל אופן, הסיבה שאני מספרת לכן את כל הסיפור הזה היא שרציתי לתת קצת רקע לנסיבות שבהן נכתב העלון שאיוּש צירפה. חלק גדול מאנשי עמותת לה"ב הם מטופלי פוריות בעבר ואף בהווה. אין מה לעשות, שיעור הלידות המוקדמות בקרב מטופלי הפוריות (ואתן במועדון) גבוה משמעותית מאשר בקרב האוכלוסייה הכללית, ולהריונות מרובי עוברים יש חלק משמעותי בכך. ולידות מוקדמות זו קטסטרופה, במלוא מובן המילה. לא תמיד זה אומר שקצת משתהים בבי"ח וחוזרים הביתה לחיים הרגילים. לפעמים זה אומר שנשארים עם ילד שזקוק לטיפול צמוד כל החיים, ולפעמים זה אומר שנשארים בלי ילד בכלל. אבדן של ילד זה תמיד דבר נורא, אבל המחשבה שזה קורה לנשים שגם כך כבר עברו כל כך הרבה תמיד הייתה בלתי-נסבלת בעיניי, והעלון נכתב מתוך רצון אמיתי לחסוך מאחיותינו לצרה את הסיוט הזה על ידי כך שנכניס אותן לתוך העולם הרגשי שלנו, ואולי כך הן יבינו מבלי שייאלצו להיות שם. אנחנו מודעים לכך שבעיני רבות מהמטופלות, המשוואה טיפולים=פגייה היא מקוממת, וזה כלל לא מפליא בהתחשב בבורות ובדמגוגיה שמאפיינים חלק גדול מהדיונים בנושאים הנ"ל בתקשורת. נקודת המוצא שלנו מתייחדת בכך שאנחנו *בעד* המטופלות, ולא בעד התקציב של מדינת ישראל. עדיין, בכל מקום שבו העלון שלנו הועלה, הוא גרם לוויכוחים סוערים ואף לדמעות, אבל אני חושבת שהדברים מחלחלים לתודעה, ושמטופלות היום מודעות יותר לסכנות שבהריון מרובה-עוברים ולאוו דווקא רואות אותו כהצלחה מסחררת. אני חושבת שבנות שנמצאות במסלול של תרומת ביצית הן חלק חשוב מקהל היעד שלנו, וחשופות לסכנות לא פחות (ואולי יותר) ממטופלות הפוריות ה"קונבנציונליות". אני מקווה שתפיקו תועלת מהעלון הזה, ואם יהיו לכן שאלות אני אשמח לענות. מאחלת לכולכן המון

ומי יתן שכולנו נזכה לחבוק גוזל בקרוב.

עתליה

גם אני נציגת עמותה, וגם מנהלת את
פורום "הורים לפגים". אני מטופלת פוריות לשעבר, אחרי כשלונות מרובים ואחרי 8 שנים של נסיונות, הסכמתי להחזיר 4 עוברים[ לא הייתי מודעת לסכנות] נקלטתי לראשונה להריון של שלישיה, האושר היה רב, אך בשבוע 25 התפתחה לידה מהירה, בקושי הגעתי לבית החולים ובחדר קבלה כבר התחילה לידה. אף אחד מהם לא שרד[אחד נפטר בלידה ושניים שרדו ימים ספורים בפגיה]. זו היתה תקופה שחורה. לאחר שחזרתי לטיפולים לא החזרתי יותר מ 2 עוברים, לקח לי 3 שנים עד שילדתי את בני הגדול. ושוב באותו סוג טיפול וגם אחרי החזרת 2 עוברים , הריתי את בני אלירן, סיום ההריון היה מוקדם מאוד עקב רעלת הריון קשה, והוא נולד בשבוע 26+4, כיום בן שנתים וחצי. הרבה הצלחה לכולכן,

 

[אדוינה]

תודה על השיתוף ...

גם אני נציגת עמותה, וגם מנהלת את
פורום "הורים לפגים". אני מטופלת פוריות לשעבר, אחרי כשלונות מרובים ואחרי 8 שנים של נסיונות, הסכמתי להחזיר 4 עוברים[ לא הייתי מודעת לסכנות] נקלטתי לראשונה להריון של שלישיה, האושר היה רב, אך בשבוע 25 התפתחה לידה מהירה, בקושי הגעתי לבית החולים ובחדר קבלה כבר התחילה לידה. אף אחד מהם לא שרד[אחד נפטר בלידה ושניים שרדו ימים ספורים בפגיה]. זו היתה תקופה שחורה. לאחר שחזרתי לטיפולים לא החזרתי יותר מ 2 עוברים, לקח לי 3 שנים עד שילדתי את בני הגדול. ושוב באותו סוג טיפול וגם אחרי החזרת 2 עוברים , הריתי את בני אלירן, סיום ההריון היה מוקדם מאוד עקב רעלת הריון קשה, והוא נולד בשבוע 26+4, כיום בן שנתים וחצי. הרבה הצלחה לכולכן,

תודה על השיתוף ...
והכוונה של המסמך מאוד טובה ונכונה. חשוב להזכיר ולידע על הסיכונים של הריון מרובה עוברים. מאידך במרוץ הארוך המתיש והיקר אחרי הבטא החיובית ,ייתכן והשיקול דעת והאחריות קצת מתערערים,וברגע האמת של ההחזרה, הסיכונים אף נשכחים. לכן אני כותבת פעמים רבות לעשות את החלטה לגבי מספר העוברים להחזרה, בצורה שקולה עם הרופא תוך העזרות בהנחיות (של משרד הבריאות),במרפאה ליד הבית, ולא ברגע האחרון לפני ההחזרה כאשר נמצאים בחו"ל.

 

[a17]

אני החזרתי שני עוברים ../images/Emo9.gif../images/Emo9.gif

דיון ומידע:מספר עוברים להחזרה
כבר הרבה זמן אני מתכננת לפתוח את ההודעה הזו, וזה נדחה לצערי מסיבות שונות. כידוע, המלצת משרד הבריאות למטופלות בארץ היא להחזיר לא יותר משני עוברים (בהנחה שאין היסטוריה שמכוונת ליותר מזה). גם בארץ זה לא בהכרח נעשה, אבל לגבינו- מטופלות תרומת הביצית- זה בכלל לא קיים. כולנו (כולל המכונים השונים) רוצות להגדיל למקסימום את הסיכויים להצליח- להשיג הריון ולידה, ולא תמיד לוקחות בחשבון את הסיכונים הנלווים. הצלחה של טיפול (בניגוד למשל לסטטסיטיקות של רוב המכונים- ויעידו על כך לצערנו המשתתפות שעברו את משוכת הבטא החיובית, וחוו אובדן הריון בשלבים שונים), היא לידה של תינוק בריא. אני יודעת שיש שכאלה שיקראו את ההודעה שלי, ואפילו יכעסו עלי על עצם הכניסה לנושא הזה. אני מרשה לעצמי (גם כמי שעברה הריון מרובה עוברים), כן לעורר את העניין- לפחות כדי שבבואנו לקבל החלטות- נחשוב על כל המשמעויות שלהן. אני מזכירה את הסיפור שלי- בטיפול הראשון הוחזרו שני עוברים יפים- והתוצאה היתה שלילית. בטיפול השני היו ארבעה עוברים יפים. ומה עשינו? החזרנו את כולם. אז כן, כבר אז עברה לנו בראש השאלה- ואם נופתע ויקלטו כולם או רובם? אבל זה התגמד בעיננו מול האפשרות להגדיל את הסיכויים. בסופו של דבר נקלטו 3 עוברים, ולאחר התלבטות, והתייעצות עם מספר רופאים, עברנו הפחתה- הליך מאוד מאוד לא נעים למי שעשתה הכל כדי לקבל את התשובה החיובית. כל הזמן חזרתי לעצמי בראש על משהו שקראתי במאמר הלכתי- שיש לקרוא לזה "החייאת עוברים" ולא "הפחתת עוברים" (אני בכלל בכלל לא נכנסת כאן לדיון בעד או נגד הפחתה- רק לעצם העניין הנובע ממספר העוברים המוחזרים). בסופו של דבר- לגבי זה היה כנראה מאוד משמעותי, כי הרחם שלי והשיליות בקושי רב עמדו בעומס של שני העוברים הנפלאים שנולדו בשבוע סביר ללידת תאומים (36+4) אבל במשקלים מאוד נמוכים(IUGR) כך שחוינו רק שבועיים של פגיה "לייט". אז בדיעבד- כמובן שאני מרוצה מהתוצאות, אבל גם כאן בפורום, כבר נתקלנו לצערנו בכאלה שחוו טרגדיות אחרי בטא כזו. אז מה אני רוצה בעצם? שנחשוב רגע לפני ההחזרה- שנתייעץ עם רופא (אולי אפילו כזה שאינו מקושר למסלול)- כמה לדעתו כדאי להחזיר בהתחשב בהיסטוריה שלנו. שנזכור שגם אם (ב"ה) יש לנו בפורום לא מעט תאומים ואפילו שלישיות בריאים- צריך לחשוב גם על הסיכונים שבעניין (ואני ממש זוכרת שכששמעתי בהריון שרופאים מגדירים הריון מרובה עוברים לאחר טיפולים כשלון של הטיפול נעלבתי באופן אישי...). וחלילה אני לא באה כמטיפה- הרי הייתי שם ובחרתי להחזיר 4 (לא מתוך מודעות מספקת ומתוך בעיות אובייקטיביות שהיו בטיפול ולא איפשרו הקפאה של העוברים). ואני אפילו לא יכולה להתחייב מה מספר העוברים שאחזיר בעתיד (באמת באמת מקווה שלא יותר משניים). אני מצרפת עלון של עמותת להב- למען הפגים בישראל שנכתב בעניין זה. בהמשך גם תגיב ותוסיף בעניין נציגת העמותה. אתם מוזמנים לקרוא, להגיב (או לא), חשאול ולהקשות- גם כדיון בפורום וגם לכותבי המסמך. והעיקר? שכל המצפות יחבקו בתום הריון מלא ותקין תינוק/ות בריאים

איוש

אני החזרתי שני עוברים

בזמנו עשיתי חישוב שפשוט עם לא אהרה יהיו לי עוד שנים קפואים כי נגמר הכסף...הייתי אז בת 46 ככה שלא היתה בעייה חוקית להחזיר יותר, אני זוכרת שד"ר באום (שהחזיר את העוברים), די התפלא על ההחזרה הסלקטיבית ושאל עם אנחנו בטוחים...אני גם לא בטוחה שיותר עוברים מגדילים את הסיכוי להרות...בהחזרה הראשונה החזרנו 4 ולא היתה הצלחה וגם לא קפואים...

 

[אדוינה]

בשלושת ההחזרות האחרונות...

דיון ומידע:מספר עוברים להחזרה
כבר הרבה זמן אני מתכננת לפתוח את ההודעה הזו, וזה נדחה לצערי מסיבות שונות. כידוע, המלצת משרד הבריאות למטופלות בארץ היא להחזיר לא יותר משני עוברים (בהנחה שאין היסטוריה שמכוונת ליותר מזה). גם בארץ זה לא בהכרח נעשה, אבל לגבינו- מטופלות תרומת הביצית- זה בכלל לא קיים. כולנו (כולל המכונים השונים) רוצות להגדיל למקסימום את הסיכויים להצליח- להשיג הריון ולידה, ולא תמיד לוקחות בחשבון את הסיכונים הנלווים. הצלחה של טיפול (בניגוד למשל לסטטסיטיקות של רוב המכונים- ויעידו על כך לצערנו המשתתפות שעברו את משוכת הבטא החיובית, וחוו אובדן הריון בשלבים שונים), היא לידה של תינוק בריא. אני יודעת שיש שכאלה שיקראו את ההודעה שלי, ואפילו יכעסו עלי על עצם הכניסה לנושא הזה. אני מרשה לעצמי (גם כמי שעברה הריון מרובה עוברים), כן לעורר את העניין- לפחות כדי שבבואנו לקבל החלטות- נחשוב על כל המשמעויות שלהן. אני מזכירה את הסיפור שלי- בטיפול הראשון הוחזרו שני עוברים יפים- והתוצאה היתה שלילית. בטיפול השני היו ארבעה עוברים יפים. ומה עשינו? החזרנו את כולם. אז כן, כבר אז עברה לנו בראש השאלה- ואם נופתע ויקלטו כולם או רובם? אבל זה התגמד בעיננו מול האפשרות להגדיל את הסיכויים. בסופו של דבר נקלטו 3 עוברים, ולאחר התלבטות, והתייעצות עם מספר רופאים, עברנו הפחתה- הליך מאוד מאוד לא נעים למי שעשתה הכל כדי לקבל את התשובה החיובית. כל הזמן חזרתי לעצמי בראש על משהו שקראתי במאמר הלכתי- שיש לקרוא לזה "החייאת עוברים" ולא "הפחתת עוברים" (אני בכלל בכלל לא נכנסת כאן לדיון בעד או נגד הפחתה- רק לעצם העניין הנובע ממספר העוברים המוחזרים). בסופו של דבר- לגבי זה היה כנראה מאוד משמעותי, כי הרחם שלי והשיליות בקושי רב עמדו בעומס של שני העוברים הנפלאים שנולדו בשבוע סביר ללידת תאומים (36+4) אבל במשקלים מאוד נמוכים(IUGR) כך שחוינו רק שבועיים של פגיה "לייט". אז בדיעבד- כמובן שאני מרוצה מהתוצאות, אבל גם כאן בפורום, כבר נתקלנו לצערנו בכאלה שחוו טרגדיות אחרי בטא כזו. אז מה אני רוצה בעצם? שנחשוב רגע לפני ההחזרה- שנתייעץ עם רופא (אולי אפילו כזה שאינו מקושר למסלול)- כמה לדעתו כדאי להחזיר בהתחשב בהיסטוריה שלנו. שנזכור שגם אם (ב"ה) יש לנו בפורום לא מעט תאומים ואפילו שלישיות בריאים- צריך לחשוב גם על הסיכונים שבעניין (ואני ממש זוכרת שכששמעתי בהריון שרופאים מגדירים הריון מרובה עוברים לאחר טיפולים כשלון של הטיפול נעלבתי באופן אישי...). וחלילה אני לא באה כמטיפה- הרי הייתי שם ובחרתי להחזיר 4 (לא מתוך מודעות מספקת ומתוך בעיות אובייקטיביות שהיו בטיפול ולא איפשרו הקפאה של העוברים). ואני אפילו לא יכולה להתחייב מה מספר העוברים שאחזיר בעתיד (באמת באמת מקווה שלא יותר משניים). אני מצרפת עלון של עמותת להב- למען הפגים בישראל שנכתב בעניין זה. בהמשך גם תגיב ותוסיף בעניין נציגת העמותה. אתם מוזמנים לקרוא, להגיב (או לא), חשאול ולהקשות- גם כדיון בפורום וגם לכותבי המסמך. והעיקר? שכל המצפות יחבקו בתום הריון מלא ותקין תינוק/ות בריאים

איוש

בשלושת ההחזרות האחרונות...
החזרתי 4 עוברים . פעמיים ראשונות ללא תוצאות ,ובפעם השלילשית היתה השתרשות של עובר אחד. לדעתי השאלה היא מאוד תאורתית ותלוייה בכל מקרה לגופו. תלוי בהיסטוריה הגיניקולוגית של כל מטופלת,ותלוי גם במצב העוברים. יש גם הנחיות של משרד הבריאות,שהן טובות לדעתי. לדעתי את התשובה הנכונה כמה עוברים להחזיר אפשר לעשות רק בדיעבד. גם בטיפול הבא שלי (אם יהיה כזה),לאור ההיסטוריה הרפואית שלי, אחזיר לא פחות מ4 עוברים ,בתיקווה שיהיו. וכן,לצערי יש גם שיקול כלכלי.

 

[הרמוניה]

ואצלי....

דיון ומידע:מספר עוברים להחזרה
כבר הרבה זמן אני מתכננת לפתוח את ההודעה הזו, וזה נדחה לצערי מסיבות שונות. כידוע, המלצת משרד הבריאות למטופלות בארץ היא להחזיר לא יותר משני עוברים (בהנחה שאין היסטוריה שמכוונת ליותר מזה). גם בארץ זה לא בהכרח נעשה, אבל לגבינו- מטופלות תרומת הביצית- זה בכלל לא קיים. כולנו (כולל המכונים השונים) רוצות להגדיל למקסימום את הסיכויים להצליח- להשיג הריון ולידה, ולא תמיד לוקחות בחשבון את הסיכונים הנלווים. הצלחה של טיפול (בניגוד למשל לסטטסיטיקות של רוב המכונים- ויעידו על כך לצערנו המשתתפות שעברו את משוכת הבטא החיובית, וחוו אובדן הריון בשלבים שונים), היא לידה של תינוק בריא. אני יודעת שיש שכאלה שיקראו את ההודעה שלי, ואפילו יכעסו עלי על עצם הכניסה לנושא הזה. אני מרשה לעצמי (גם כמי שעברה הריון מרובה עוברים), כן לעורר את העניין- לפחות כדי שבבואנו לקבל החלטות- נחשוב על כל המשמעויות שלהן. אני מזכירה את הסיפור שלי- בטיפול הראשון הוחזרו שני עוברים יפים- והתוצאה היתה שלילית. בטיפול השני היו ארבעה עוברים יפים. ומה עשינו? החזרנו את כולם. אז כן, כבר אז עברה לנו בראש השאלה- ואם נופתע ויקלטו כולם או רובם? אבל זה התגמד בעיננו מול האפשרות להגדיל את הסיכויים. בסופו של דבר נקלטו 3 עוברים, ולאחר התלבטות, והתייעצות עם מספר רופאים, עברנו הפחתה- הליך מאוד מאוד לא נעים למי שעשתה הכל כדי לקבל את התשובה החיובית. כל הזמן חזרתי לעצמי בראש על משהו שקראתי במאמר הלכתי- שיש לקרוא לזה "החייאת עוברים" ולא "הפחתת עוברים" (אני בכלל בכלל לא נכנסת כאן לדיון בעד או נגד הפחתה- רק לעצם העניין הנובע ממספר העוברים המוחזרים). בסופו של דבר- לגבי זה היה כנראה מאוד משמעותי, כי הרחם שלי והשיליות בקושי רב עמדו בעומס של שני העוברים הנפלאים שנולדו בשבוע סביר ללידת תאומים (36+4) אבל במשקלים מאוד נמוכים(IUGR) כך שחוינו רק שבועיים של פגיה "לייט". אז בדיעבד- כמובן שאני מרוצה מהתוצאות, אבל גם כאן בפורום, כבר נתקלנו לצערנו בכאלה שחוו טרגדיות אחרי בטא כזו. אז מה אני רוצה בעצם? שנחשוב רגע לפני ההחזרה- שנתייעץ עם רופא (אולי אפילו כזה שאינו מקושר למסלול)- כמה לדעתו כדאי להחזיר בהתחשב בהיסטוריה שלנו. שנזכור שגם אם (ב"ה) יש לנו בפורום לא מעט תאומים ואפילו שלישיות בריאים- צריך לחשוב גם על הסיכונים שבעניין (ואני ממש זוכרת שכששמעתי בהריון שרופאים מגדירים הריון מרובה עוברים לאחר טיפולים כשלון של הטיפול נעלבתי באופן אישי...). וחלילה אני לא באה כמטיפה- הרי הייתי שם ובחרתי להחזיר 4 (לא מתוך מודעות מספקת ומתוך בעיות אובייקטיביות שהיו בטיפול ולא איפשרו הקפאה של העוברים). ואני אפילו לא יכולה להתחייב מה מספר העוברים שאחזיר בעתיד (באמת באמת מקווה שלא יותר משניים). אני מצרפת עלון של עמותת להב- למען הפגים בישראל שנכתב בעניין זה. בהמשך גם תגיב ותוסיף בעניין נציגת העמותה. אתם מוזמנים לקרוא, להגיב (או לא), חשאול ולהקשות- גם כדיון בפורום וגם לכותבי המסמך. והעיקר? שכל המצפות יחבקו בתום הריון מלא ותקין תינוק/ות בריאים

איוש

ואצלי....
בפעם הראשונה החזרתי שניים.נקלט אחד אבל נדם לו בשבוע 8 בפעם השניה-שידעתי שהיא האחרונה עבורי החזרתי שלושה מהם נקלטו שניים. היה לי הריון קשה והייתי מאוד קרובה להפסיד אותו. ילדתי בשבוע 32 עם פגיה סבירה סך הכל ואני כן שמחה שיש לי שניים כי לא הייתי יכולה להרשות לעצמי עוד הריון ועוד נסיון (הגיל, הכסף,) ואני מאוד שמחה שיש לי שניים. מסכימה שצריך לקחת בחשבון את כל הסיכונים הרמוניה

 

[א מ א ש מ ח ה]

אני

ואצלי....
בפעם הראשונה החזרתי שניים.נקלט אחד אבל נדם לו בשבוע 8 בפעם השניה-שידעתי שהיא האחרונה עבורי החזרתי שלושה מהם נקלטו שניים. היה לי הריון קשה והייתי מאוד קרובה להפסיד אותו. ילדתי בשבוע 32 עם פגיה סבירה סך הכל ואני כן שמחה שיש לי שניים כי לא הייתי יכולה להרשות לעצמי עוד הריון ועוד נסיון (הגיל, הכסף,) ואני מאוד שמחה שיש לי שניים. מסכימה שצריך לקחת בחשבון את כל הסיכונים הרמוניה

אני
במחזורי הטריים- פעם1- החזרתי 2 שלא נקלטו פעם2- החזרתי 3 ונקלט כנראה 1 (לא זכינו לראות דופק) פעם3- החזרתי 2 שלא נקלטו פעם4- הרופא המליץ על 2 אני רציתי אפילו את כל ה-6 כי הלא אצלי אין עבר מפואר. הרופא נבהל והסכים על 3 עוברים. דילמת הדילול היתה קשה מאוד והיו מעורבים מספר רופאים ומספר רבנים- אפילו קיימת מחלוקת רבנים בסוגיה הקשה האם לדלל או לא. התנוקות נולדו פגים והדרך איתם ארוכה וכרוכה בבדיקות ומעקב התפתחות עד גיל שנתיים. בגדול גם אני מאמינה שמה שצריך לקרות קורה- קשה היה לי להאמין שיקלטו כולם והנה זה קרה. אישית אני מאוד שמחה אך לו היו שואלים אותי הייתי ממליצה להחזיר 2 עוברים בלבד. בהצלחה!

 

[ROSMARY]

גם אני בדעה להחזיר עד 2 ולא יותר

אני
במחזורי הטריים- פעם1- החזרתי 2 שלא נקלטו פעם2- החזרתי 3 ונקלט כנראה 1 (לא זכינו לראות דופק) פעם3- החזרתי 2 שלא נקלטו פעם4- הרופא המליץ על 2 אני רציתי אפילו את כל ה-6 כי הלא אצלי אין עבר מפואר. הרופא נבהל והסכים על 3 עוברים. דילמת הדילול היתה קשה מאוד והיו מעורבים מספר רופאים ומספר רבנים- אפילו קיימת מחלוקת רבנים בסוגיה הקשה האם לדלל או לא. התנוקות נולדו פגים והדרך איתם ארוכה וכרוכה בבדיקות ומעקב התפתחות עד גיל שנתיים. בגדול גם אני מאמינה שמה שצריך לקרות קורה- קשה היה לי להאמין שיקלטו כולם והנה זה קרה. אישית אני מאוד שמחה אך לו היו שואלים אותי הייתי ממליצה להחזיר 2 עוברים בלבד. בהצלחה!

גם אני בדעה להחזיר עד 2 ולא יותר

 

[לגלק]

הזכרת את הנושא ההלכתי

דיון ומידע:מספר עוברים להחזרה
כבר הרבה זמן אני מתכננת לפתוח את ההודעה הזו, וזה נדחה לצערי מסיבות שונות. כידוע, המלצת משרד הבריאות למטופלות בארץ היא להחזיר לא יותר משני עוברים (בהנחה שאין היסטוריה שמכוונת ליותר מזה). גם בארץ זה לא בהכרח נעשה, אבל לגבינו- מטופלות תרומת הביצית- זה בכלל לא קיים. כולנו (כולל המכונים השונים) רוצות להגדיל למקסימום את הסיכויים להצליח- להשיג הריון ולידה, ולא תמיד לוקחות בחשבון את הסיכונים הנלווים. הצלחה של טיפול (בניגוד למשל לסטטסיטיקות של רוב המכונים- ויעידו על כך לצערנו המשתתפות שעברו את משוכת הבטא החיובית, וחוו אובדן הריון בשלבים שונים), היא לידה של תינוק בריא. אני יודעת שיש שכאלה שיקראו את ההודעה שלי, ואפילו יכעסו עלי על עצם הכניסה לנושא הזה. אני מרשה לעצמי (גם כמי שעברה הריון מרובה עוברים), כן לעורר את העניין- לפחות כדי שבבואנו לקבל החלטות- נחשוב על כל המשמעויות שלהן. אני מזכירה את הסיפור שלי- בטיפול הראשון הוחזרו שני עוברים יפים- והתוצאה היתה שלילית. בטיפול השני היו ארבעה עוברים יפים. ומה עשינו? החזרנו את כולם. אז כן, כבר אז עברה לנו בראש השאלה- ואם נופתע ויקלטו כולם או רובם? אבל זה התגמד בעיננו מול האפשרות להגדיל את הסיכויים. בסופו של דבר נקלטו 3 עוברים, ולאחר התלבטות, והתייעצות עם מספר רופאים, עברנו הפחתה- הליך מאוד מאוד לא נעים למי שעשתה הכל כדי לקבל את התשובה החיובית. כל הזמן חזרתי לעצמי בראש על משהו שקראתי במאמר הלכתי- שיש לקרוא לזה "החייאת עוברים" ולא "הפחתת עוברים" (אני בכלל בכלל לא נכנסת כאן לדיון בעד או נגד הפחתה- רק לעצם העניין הנובע ממספר העוברים המוחזרים). בסופו של דבר- לגבי זה היה כנראה מאוד משמעותי, כי הרחם שלי והשיליות בקושי רב עמדו בעומס של שני העוברים הנפלאים שנולדו בשבוע סביר ללידת תאומים (36+4) אבל במשקלים מאוד נמוכים(IUGR) כך שחוינו רק שבועיים של פגיה "לייט". אז בדיעבד- כמובן שאני מרוצה מהתוצאות, אבל גם כאן בפורום, כבר נתקלנו לצערנו בכאלה שחוו טרגדיות אחרי בטא כזו. אז מה אני רוצה בעצם? שנחשוב רגע לפני ההחזרה- שנתייעץ עם רופא (אולי אפילו כזה שאינו מקושר למסלול)- כמה לדעתו כדאי להחזיר בהתחשב בהיסטוריה שלנו. שנזכור שגם אם (ב"ה) יש לנו בפורום לא מעט תאומים ואפילו שלישיות בריאים- צריך לחשוב גם על הסיכונים שבעניין (ואני ממש זוכרת שכששמעתי בהריון שרופאים מגדירים הריון מרובה עוברים לאחר טיפולים כשלון של הטיפול נעלבתי באופן אישי...). וחלילה אני לא באה כמטיפה- הרי הייתי שם ובחרתי להחזיר 4 (לא מתוך מודעות מספקת ומתוך בעיות אובייקטיביות שהיו בטיפול ולא איפשרו הקפאה של העוברים). ואני אפילו לא יכולה להתחייב מה מספר העוברים שאחזיר בעתיד (באמת באמת מקווה שלא יותר משניים). אני מצרפת עלון של עמותת להב- למען הפגים בישראל שנכתב בעניין זה. בהמשך גם תגיב ותוסיף בעניין נציגת העמותה. אתם מוזמנים לקרוא, להגיב (או לא), חשאול ולהקשות- גם כדיון בפורום וגם לכותבי המסמך. והעיקר? שכל המצפות יחבקו בתום הריון מלא ותקין תינוק/ות בריאים

איוש

הזכרת את הנושא ההלכתי
הייתי רוצה אם אפשר לקבל ממך מידע נוסף בכל הקשור לנושא ההלכתי החל מהקביעה מי האם וכלה בשאלה איך עושים זאת האם נדרשת השגחת רב/ רבנית וכדומה.תודה מראש.

 

[יגעתומצאת]

מנסה לענות

הזכרת את הנושא ההלכתי
הייתי רוצה אם אפשר לקבל ממך מידע נוסף בכל הקשור לנושא ההלכתי החל מהקביעה מי האם וכלה בשאלה איך עושים זאת האם נדרשת השגחת רב/ רבנית וכדומה.תודה מראש.

מנסה לענות
ללגלק ראשית ברוכה הבאה , אם אינני טועה את לראשונה בפורום , נשמח לשמוע יותר פרטים , לענין ההלכתי אני מציעה לך לפנות לפוע"ה (פוריות על פי ההלכה) , לרבנים המשיבים הם כבר ענו ועזרו בהרבה תרומות ביצית כולל שלי , לגבי מי האם הפסיקה עליה מסתמכים פועה כידוע לי שהאם זוהי הנושאת בבטן את הילד ולא בעלת המטען הגנטי שניתן לילד (התורמת) יש מספר גישות לגבי הילד תשאלי אותם. ענין נוסף אין צורך ברב בזמן התהליך יש משגיחות מטעם פוע"ה, הרבנים המשיבים מתעסקים בשאלות ההלכתיות טרם התחלת התהליך ותוך כדי אבל לא הם המשגיחים בעת הביצוע. אני אפילו ברגע ההחזרה , הרופא ניסה לשכנע אותי להחזיר 3 עוברים , כי קיווה שיהיו שניים , צילצלתי לארץ והשיבו לי להחזיר רק שניים . (כרגע יש דיון בענין גם מעבר להלכה) בכל אופן , תפני אליהם וכשתהי מצוידת בתשובות , ותחליטי שאת הולכת על כך , את מוזמנת לשאול כל שאלה לגבי מסלולים , התהליך וכו' ושוב נשמח לשמוע מעט עליך , כנהוג לכל מצטרפת לפורום , הכוונה לא פרטים מזהים אלא גיל , היסטורית הטיפולים וכו'. בהצלחה ובשורות טובות

 

[עד קצה העולם]

קשה , קשה ../images/Emo4.gif

דיון ומידע:מספר עוברים להחזרה
כבר הרבה זמן אני מתכננת לפתוח את ההודעה הזו, וזה נדחה לצערי מסיבות שונות. כידוע, המלצת משרד הבריאות למטופלות בארץ היא להחזיר לא יותר משני עוברים (בהנחה שאין היסטוריה שמכוונת ליותר מזה). גם בארץ זה לא בהכרח נעשה, אבל לגבינו- מטופלות תרומת הביצית- זה בכלל לא קיים. כולנו (כולל המכונים השונים) רוצות להגדיל למקסימום את הסיכויים להצליח- להשיג הריון ולידה, ולא תמיד לוקחות בחשבון את הסיכונים הנלווים. הצלחה של טיפול (בניגוד למשל לסטטסיטיקות של רוב המכונים- ויעידו על כך לצערנו המשתתפות שעברו את משוכת הבטא החיובית, וחוו אובדן הריון בשלבים שונים), היא לידה של תינוק בריא. אני יודעת שיש שכאלה שיקראו את ההודעה שלי, ואפילו יכעסו עלי על עצם הכניסה לנושא הזה. אני מרשה לעצמי (גם כמי שעברה הריון מרובה עוברים), כן לעורר את העניין- לפחות כדי שבבואנו לקבל החלטות- נחשוב על כל המשמעויות שלהן. אני מזכירה את הסיפור שלי- בטיפול הראשון הוחזרו שני עוברים יפים- והתוצאה היתה שלילית. בטיפול השני היו ארבעה עוברים יפים. ומה עשינו? החזרנו את כולם. אז כן, כבר אז עברה לנו בראש השאלה- ואם נופתע ויקלטו כולם או רובם? אבל זה התגמד בעיננו מול האפשרות להגדיל את הסיכויים. בסופו של דבר נקלטו 3 עוברים, ולאחר התלבטות, והתייעצות עם מספר רופאים, עברנו הפחתה- הליך מאוד מאוד לא נעים למי שעשתה הכל כדי לקבל את התשובה החיובית. כל הזמן חזרתי לעצמי בראש על משהו שקראתי במאמר הלכתי- שיש לקרוא לזה "החייאת עוברים" ולא "הפחתת עוברים" (אני בכלל בכלל לא נכנסת כאן לדיון בעד או נגד הפחתה- רק לעצם העניין הנובע ממספר העוברים המוחזרים). בסופו של דבר- לגבי זה היה כנראה מאוד משמעותי, כי הרחם שלי והשיליות בקושי רב עמדו בעומס של שני העוברים הנפלאים שנולדו בשבוע סביר ללידת תאומים (36+4) אבל במשקלים מאוד נמוכים(IUGR) כך שחוינו רק שבועיים של פגיה "לייט". אז בדיעבד- כמובן שאני מרוצה מהתוצאות, אבל גם כאן בפורום, כבר נתקלנו לצערנו בכאלה שחוו טרגדיות אחרי בטא כזו. אז מה אני רוצה בעצם? שנחשוב רגע לפני ההחזרה- שנתייעץ עם רופא (אולי אפילו כזה שאינו מקושר למסלול)- כמה לדעתו כדאי להחזיר בהתחשב בהיסטוריה שלנו. שנזכור שגם אם (ב"ה) יש לנו בפורום לא מעט תאומים ואפילו שלישיות בריאים- צריך לחשוב גם על הסיכונים שבעניין (ואני ממש זוכרת שכששמעתי בהריון שרופאים מגדירים הריון מרובה עוברים לאחר טיפולים כשלון של הטיפול נעלבתי באופן אישי...). וחלילה אני לא באה כמטיפה- הרי הייתי שם ובחרתי להחזיר 4 (לא מתוך מודעות מספקת ומתוך בעיות אובייקטיביות שהיו בטיפול ולא איפשרו הקפאה של העוברים). ואני אפילו לא יכולה להתחייב מה מספר העוברים שאחזיר בעתיד (באמת באמת מקווה שלא יותר משניים). אני מצרפת עלון של עמותת להב- למען הפגים בישראל שנכתב בעניין זה. בהמשך גם תגיב ותוסיף בעניין נציגת העמותה. אתם מוזמנים לקרוא, להגיב (או לא), חשאול ולהקשות- גם כדיון בפורום וגם לכותבי המסמך. והעיקר? שכל המצפות יחבקו בתום הריון מלא ותקין תינוק/ות בריאים

איוש

קשה , קשה

כשעשיתי טיפולים עם הביציות הזקנות שלי החזירו לי תמיד מה שהיה (ביג דיל, מקסימום 3 עוברים) בתרומה לא חושבת לקחת סיכון בפעם הראשונה לא היה לי מקום להתלבטות , רק עובר אחד, אבל עכשיו ארצה שיחזירו לי רק שניים , אם הם באיכות מצוינת, אם הם לא יהיו כל כך מצטיינים, אז מקסימום 3 . מודה ומתוודה שאני מתאווה לתאומים למרות שאני מודעת לסיכונים הכרוכים בכך אני גם מודעת לעובדה שמעבר לזה לא יהיו לי יותר ילדים .

 

[נופר אפרת]

מה אומר ומה אגיד. אני גם החזרתי 6.

דיון ומידע:מספר עוברים להחזרה
כבר הרבה זמן אני מתכננת לפתוח את ההודעה הזו, וזה נדחה לצערי מסיבות שונות. כידוע, המלצת משרד הבריאות למטופלות בארץ היא להחזיר לא יותר משני עוברים (בהנחה שאין היסטוריה שמכוונת ליותר מזה). גם בארץ זה לא בהכרח נעשה, אבל לגבינו- מטופלות תרומת הביצית- זה בכלל לא קיים. כולנו (כולל המכונים השונים) רוצות להגדיל למקסימום את הסיכויים להצליח- להשיג הריון ולידה, ולא תמיד לוקחות בחשבון את הסיכונים הנלווים. הצלחה של טיפול (בניגוד למשל לסטטסיטיקות של רוב המכונים- ויעידו על כך לצערנו המשתתפות שעברו את משוכת הבטא החיובית, וחוו אובדן הריון בשלבים שונים), היא לידה של תינוק בריא. אני יודעת שיש שכאלה שיקראו את ההודעה שלי, ואפילו יכעסו עלי על עצם הכניסה לנושא הזה. אני מרשה לעצמי (גם כמי שעברה הריון מרובה עוברים), כן לעורר את העניין- לפחות כדי שבבואנו לקבל החלטות- נחשוב על כל המשמעויות שלהן. אני מזכירה את הסיפור שלי- בטיפול הראשון הוחזרו שני עוברים יפים- והתוצאה היתה שלילית. בטיפול השני היו ארבעה עוברים יפים. ומה עשינו? החזרנו את כולם. אז כן, כבר אז עברה לנו בראש השאלה- ואם נופתע ויקלטו כולם או רובם? אבל זה התגמד בעיננו מול האפשרות להגדיל את הסיכויים. בסופו של דבר נקלטו 3 עוברים, ולאחר התלבטות, והתייעצות עם מספר רופאים, עברנו הפחתה- הליך מאוד מאוד לא נעים למי שעשתה הכל כדי לקבל את התשובה החיובית. כל הזמן חזרתי לעצמי בראש על משהו שקראתי במאמר הלכתי- שיש לקרוא לזה "החייאת עוברים" ולא "הפחתת עוברים" (אני בכלל בכלל לא נכנסת כאן לדיון בעד או נגד הפחתה- רק לעצם העניין הנובע ממספר העוברים המוחזרים). בסופו של דבר- לגבי זה היה כנראה מאוד משמעותי, כי הרחם שלי והשיליות בקושי רב עמדו בעומס של שני העוברים הנפלאים שנולדו בשבוע סביר ללידת תאומים (36+4) אבל במשקלים מאוד נמוכים(IUGR) כך שחוינו רק שבועיים של פגיה "לייט". אז בדיעבד- כמובן שאני מרוצה מהתוצאות, אבל גם כאן בפורום, כבר נתקלנו לצערנו בכאלה שחוו טרגדיות אחרי בטא כזו. אז מה אני רוצה בעצם? שנחשוב רגע לפני ההחזרה- שנתייעץ עם רופא (אולי אפילו כזה שאינו מקושר למסלול)- כמה לדעתו כדאי להחזיר בהתחשב בהיסטוריה שלנו. שנזכור שגם אם (ב"ה) יש לנו בפורום לא מעט תאומים ואפילו שלישיות בריאים- צריך לחשוב גם על הסיכונים שבעניין (ואני ממש זוכרת שכששמעתי בהריון שרופאים מגדירים הריון מרובה עוברים לאחר טיפולים כשלון של הטיפול נעלבתי באופן אישי...). וחלילה אני לא באה כמטיפה- הרי הייתי שם ובחרתי להחזיר 4 (לא מתוך מודעות מספקת ומתוך בעיות אובייקטיביות שהיו בטיפול ולא איפשרו הקפאה של העוברים). ואני אפילו לא יכולה להתחייב מה מספר העוברים שאחזיר בעתיד (באמת באמת מקווה שלא יותר משניים). אני מצרפת עלון של עמותת להב- למען הפגים בישראל שנכתב בעניין זה. בהמשך גם תגיב ותוסיף בעניין נציגת העמותה. אתם מוזמנים לקרוא, להגיב (או לא), חשאול ולהקשות- גם כדיון בפורום וגם לכותבי המסמך. והעיקר? שכל המצפות יחבקו בתום הריון מלא ותקין תינוק/ות בריאים

איוש

מה אומר ומה אגיד. אני גם החזרתי 6.
בטיפולי ההפרייה מביציותי, שתמיד היו עוברים יפים, המספר עלה ועלה, החזירו לי לא פעם אחת 5 והייתה גם פעם של 6. וכלום. הטיפולי התרומה, עכשיו אנו במצב של החזרת 3. כשיש כמובן. ועדיין מחכים לאחד וליחיד!

 

[גם אני אמא1]

אני החזרתי

דיון ומידע:מספר עוברים להחזרה
כבר הרבה זמן אני מתכננת לפתוח את ההודעה הזו, וזה נדחה לצערי מסיבות שונות. כידוע, המלצת משרד הבריאות למטופלות בארץ היא להחזיר לא יותר משני עוברים (בהנחה שאין היסטוריה שמכוונת ליותר מזה). גם בארץ זה לא בהכרח נעשה, אבל לגבינו- מטופלות תרומת הביצית- זה בכלל לא קיים. כולנו (כולל המכונים השונים) רוצות להגדיל למקסימום את הסיכויים להצליח- להשיג הריון ולידה, ולא תמיד לוקחות בחשבון את הסיכונים הנלווים. הצלחה של טיפול (בניגוד למשל לסטטסיטיקות של רוב המכונים- ויעידו על כך לצערנו המשתתפות שעברו את משוכת הבטא החיובית, וחוו אובדן הריון בשלבים שונים), היא לידה של תינוק בריא. אני יודעת שיש שכאלה שיקראו את ההודעה שלי, ואפילו יכעסו עלי על עצם הכניסה לנושא הזה. אני מרשה לעצמי (גם כמי שעברה הריון מרובה עוברים), כן לעורר את העניין- לפחות כדי שבבואנו לקבל החלטות- נחשוב על כל המשמעויות שלהן. אני מזכירה את הסיפור שלי- בטיפול הראשון הוחזרו שני עוברים יפים- והתוצאה היתה שלילית. בטיפול השני היו ארבעה עוברים יפים. ומה עשינו? החזרנו את כולם. אז כן, כבר אז עברה לנו בראש השאלה- ואם נופתע ויקלטו כולם או רובם? אבל זה התגמד בעיננו מול האפשרות להגדיל את הסיכויים. בסופו של דבר נקלטו 3 עוברים, ולאחר התלבטות, והתייעצות עם מספר רופאים, עברנו הפחתה- הליך מאוד מאוד לא נעים למי שעשתה הכל כדי לקבל את התשובה החיובית. כל הזמן חזרתי לעצמי בראש על משהו שקראתי במאמר הלכתי- שיש לקרוא לזה "החייאת עוברים" ולא "הפחתת עוברים" (אני בכלל בכלל לא נכנסת כאן לדיון בעד או נגד הפחתה- רק לעצם העניין הנובע ממספר העוברים המוחזרים). בסופו של דבר- לגבי זה היה כנראה מאוד משמעותי, כי הרחם שלי והשיליות בקושי רב עמדו בעומס של שני העוברים הנפלאים שנולדו בשבוע סביר ללידת תאומים (36+4) אבל במשקלים מאוד נמוכים(IUGR) כך שחוינו רק שבועיים של פגיה "לייט". אז בדיעבד- כמובן שאני מרוצה מהתוצאות, אבל גם כאן בפורום, כבר נתקלנו לצערנו בכאלה שחוו טרגדיות אחרי בטא כזו. אז מה אני רוצה בעצם? שנחשוב רגע לפני ההחזרה- שנתייעץ עם רופא (אולי אפילו כזה שאינו מקושר למסלול)- כמה לדעתו כדאי להחזיר בהתחשב בהיסטוריה שלנו. שנזכור שגם אם (ב"ה) יש לנו בפורום לא מעט תאומים ואפילו שלישיות בריאים- צריך לחשוב גם על הסיכונים שבעניין (ואני ממש זוכרת שכששמעתי בהריון שרופאים מגדירים הריון מרובה עוברים לאחר טיפולים כשלון של הטיפול נעלבתי באופן אישי...). וחלילה אני לא באה כמטיפה- הרי הייתי שם ובחרתי להחזיר 4 (לא מתוך מודעות מספקת ומתוך בעיות אובייקטיביות שהיו בטיפול ולא איפשרו הקפאה של העוברים). ואני אפילו לא יכולה להתחייב מה מספר העוברים שאחזיר בעתיד (באמת באמת מקווה שלא יותר משניים). אני מצרפת עלון של עמותת להב- למען הפגים בישראל שנכתב בעניין זה. בהמשך גם תגיב ותוסיף בעניין נציגת העמותה. אתם מוזמנים לקרוא, להגיב (או לא), חשאול ולהקשות- גם כדיון בפורום וגם לכותבי המסמך. והעיקר? שכל המצפות יחבקו בתום הריון מלא ותקין תינוק/ות בריאים

איוש

אני החזרתי
4 בפעם הראשונה 2 בפעם השנייה (כי זה מה שהיה בגדר ראוי להחזרה) ובפעם השלישית והמנצחת שוב 4 בהמלצת הרופא שלי ובהמלצת פדיוס (גם הגיל 46 וגם בשל ההחלטה של הופא שלי שאנחנו הולכים על הריון ויהי מה).

 

[עתליה3 המקורית]

חייבת להגיד לכן קודם כל

דיון ומידע:מספר עוברים להחזרה
כבר הרבה זמן אני מתכננת לפתוח את ההודעה הזו, וזה נדחה לצערי מסיבות שונות. כידוע, המלצת משרד הבריאות למטופלות בארץ היא להחזיר לא יותר משני עוברים (בהנחה שאין היסטוריה שמכוונת ליותר מזה). גם בארץ זה לא בהכרח נעשה, אבל לגבינו- מטופלות תרומת הביצית- זה בכלל לא קיים. כולנו (כולל המכונים השונים) רוצות להגדיל למקסימום את הסיכויים להצליח- להשיג הריון ולידה, ולא תמיד לוקחות בחשבון את הסיכונים הנלווים. הצלחה של טיפול (בניגוד למשל לסטטסיטיקות של רוב המכונים- ויעידו על כך לצערנו המשתתפות שעברו את משוכת הבטא החיובית, וחוו אובדן הריון בשלבים שונים), היא לידה של תינוק בריא. אני יודעת שיש שכאלה שיקראו את ההודעה שלי, ואפילו יכעסו עלי על עצם הכניסה לנושא הזה. אני מרשה לעצמי (גם כמי שעברה הריון מרובה עוברים), כן לעורר את העניין- לפחות כדי שבבואנו לקבל החלטות- נחשוב על כל המשמעויות שלהן. אני מזכירה את הסיפור שלי- בטיפול הראשון הוחזרו שני עוברים יפים- והתוצאה היתה שלילית. בטיפול השני היו ארבעה עוברים יפים. ומה עשינו? החזרנו את כולם. אז כן, כבר אז עברה לנו בראש השאלה- ואם נופתע ויקלטו כולם או רובם? אבל זה התגמד בעיננו מול האפשרות להגדיל את הסיכויים. בסופו של דבר נקלטו 3 עוברים, ולאחר התלבטות, והתייעצות עם מספר רופאים, עברנו הפחתה- הליך מאוד מאוד לא נעים למי שעשתה הכל כדי לקבל את התשובה החיובית. כל הזמן חזרתי לעצמי בראש על משהו שקראתי במאמר הלכתי- שיש לקרוא לזה "החייאת עוברים" ולא "הפחתת עוברים" (אני בכלל בכלל לא נכנסת כאן לדיון בעד או נגד הפחתה- רק לעצם העניין הנובע ממספר העוברים המוחזרים). בסופו של דבר- לגבי זה היה כנראה מאוד משמעותי, כי הרחם שלי והשיליות בקושי רב עמדו בעומס של שני העוברים הנפלאים שנולדו בשבוע סביר ללידת תאומים (36+4) אבל במשקלים מאוד נמוכים(IUGR) כך שחוינו רק שבועיים של פגיה "לייט". אז בדיעבד- כמובן שאני מרוצה מהתוצאות, אבל גם כאן בפורום, כבר נתקלנו לצערנו בכאלה שחוו טרגדיות אחרי בטא כזו. אז מה אני רוצה בעצם? שנחשוב רגע לפני ההחזרה- שנתייעץ עם רופא (אולי אפילו כזה שאינו מקושר למסלול)- כמה לדעתו כדאי להחזיר בהתחשב בהיסטוריה שלנו. שנזכור שגם אם (ב"ה) יש לנו בפורום לא מעט תאומים ואפילו שלישיות בריאים- צריך לחשוב גם על הסיכונים שבעניין (ואני ממש זוכרת שכששמעתי בהריון שרופאים מגדירים הריון מרובה עוברים לאחר טיפולים כשלון של הטיפול נעלבתי באופן אישי...). וחלילה אני לא באה כמטיפה- הרי הייתי שם ובחרתי להחזיר 4 (לא מתוך מודעות מספקת ומתוך בעיות אובייקטיביות שהיו בטיפול ולא איפשרו הקפאה של העוברים). ואני אפילו לא יכולה להתחייב מה מספר העוברים שאחזיר בעתיד (באמת באמת מקווה שלא יותר משניים). אני מצרפת עלון של עמותת להב- למען הפגים בישראל שנכתב בעניין זה. בהמשך גם תגיב ותוסיף בעניין נציגת העמותה. אתם מוזמנים לקרוא, להגיב (או לא), חשאול ולהקשות- גם כדיון בפורום וגם לכותבי המסמך. והעיקר? שכל המצפות יחבקו בתום הריון מלא ותקין תינוק/ות בריאים

איוש

חייבת להגיד לכן קודם כל
שאני לומדת המון מהשרשור הזה (ומהפורום בכלל) על הצרכים היחודיים שלכן ועל מה שרלבנטי לכן, וזה מאוד עוזר לי להבין אתכן יותר, אז קודם המון

לכל מי שמשתתפת בשרשור הזה. שנית, אני מבינה שכשמדובר בתרומת ביצית השיקולים הם קצת שונים מאשר בהחזרה "רגילה", למשל בנושא העלויות שתופס מקום הרבה יותר נכבד מאשר בטיפולי IVF שממומנים ע"י המדינה (בהנחה שמדובר בטיפולים לילד ראשון/שני). מצד שני, היות שבטיפול שמבוסס על תרומת ביצית בעצם כמעט ונעדר לחלוטין האלמנט של טיפול הורמונלי אינטנסיבי, פחות קיים הלחץ להחזיר יותר עוברים בגלל ההשקעה הפיזית העצומה שקיימת בטיפול. אין ספק שבשני המקרים מדובר על השקעה עצומה, ובשני המקרים קשה לקבל החלטה שמורידה את סיכויי ההצלחה, אבל אני חושבת שבמקרה של בנות שהולכות על תרומת ביצית הרבה פעמים קיים גם אלמנט הגיל, שעושה את ההריונות שייקלטו לבני סיכון גבוה מלכתחילה, כי לנשים בגיל מתקדם יותר יש יותר סיכוי לרעלת הריון, למשל. אז נכון שיש נטייה לקחת סיכונים כי מחזור טיפול עולה הון, ומצד שני, למקסם סיכויים זה גם לתת להריון שייקלט יותר סיכוי להצליח. בקיצור, מה שאני מנסה לומר הוא שמהמקום הספציפי שלכן הסוגייה הזו ממש רלבנטית, ואני שמחה לראות שהנושא הזה מוכר לכן ושאתן מקבלות את ההחלטות בנושא בצורה מושכלת.

עתליה