בדיקה אחת שתיים שלוש...

../images/Emo251.gif בדיקה אחת שתיים שלוש...

אנו מברכים בברכת ברוך הבא לפורום את היוצר שמואל שוחט
אתם מוזמנים לשרשר שאלות
 
ערב ושבוע טוב שמואל ../images/Emo13.gif

ברוך הבא לפורום
ותודה שהסכמת להתארח אצלנו
נשמח אם תספר לנו על עצמך ועל עבודתך כשחקן,בובנאי,יוצר וכותב על מנת שנוכל להכיר אותך טוב יותר ובעקבות זה לשאול שאלות.
 
תודה על ההזמנה

לכבוד היה לי להתארח בפורום, אשמח לענות על שאלות נוספות בעתיד... בינתיים אני גאה להזמינכם לבוא ולצפות בדיבוק בין שני העולמות ב3 וב4 לינואר (כלומר היום ומחר) בתאטרון הסימטה ביפו. אשמח לראותכם בקהל...
 

shir300

New member
אתחיל..

אשמח לשמוע על דרכך המקצועית ואיך הגעת לתחום... וגם על הקשר בין אמנות סיפור ותיאטרון בובות. תודה
 
אמן אורח - שמואל שוחט

שלום לחברי פורום תאטרון בובות. שלום לחבובית ואילן שלום דודי ומירי לקרון ולדבורה להדס ולכולם. שמי שמואל שוחט, אני אומן חזותי בתאטרון עוסק בעיצוב בימוי ומופע כבר כמעט 20 שנה אני בוגר של החזותי שם זכיתי ללמוד אצל מירי הדס ורוני. אחר כך ביימתי את המשתה עם גיל קופטש, ולאחרונה גם את הדיבוק בין שני עולמות בהבימה. בין לבין מצאתי את עצמי עובד במחלקות אביזרים בבימה בקאמרי וכמעצב תפאורות במקומות אחרים. יצרתי צלליות ללעוף מכאן בקאמרי, בובות לפסטיבל לתאטרון קצר בצוותא, ולמופעים רבים אחרים... כיום אני נמצא בעיצומו של תהליך עיצוב ויצור בובות להצגה בבימויה של אופירה ארכוני במידיטק. וזומם לי לאיטי את הפרוייקט הבא. לפי בקשתה של חבובית ודודי אני אהיה זמין בשעה הקרובה ואשמח לענות על שאלות.
 
תחילת דרכי האומנותית

ערב טוב דודי ושירה. את דרכי האומנותית התחלתי כילד . מאז אני זוכר את עצמי ציירתי תמיד שיבחו את "ידי הזהב" שלי והתפעלו מציורי. כילד פיסלתי את מיס פיגי בבוץ. כשהתבגרתי החל הרומאן שלי עם התאטרון, בתחילה כמספר סיפורים ( למדתי אצל מיכל פורת בסדנאת המספרים בבית אריאלה) ולאחר מכן כיוצר על הבמה. מופע הסיפורים הראשון שלי היה על סיפורי פיות איריים וקלטיים יחד עם זאנין מאנטל שניגנה מוסיקה בכלים עתיקים.. לאחר מכן הלכתי ללמוד בבית הספר לתאטרון חזותי, חשבתי שאני אצא משם צייר אבל שם התוודעתי לתאטרון הבובות והעבודה הסטודנטייאלית הראשונה שלי הייתה שילוב של בובות וסיפור בענק וגנו על פי סיפור הילדים של אוסקר ווילד. לאחר בית הספר הופעתי עם המשתה שאותו ביימתי וכבר היה ברור לי שכשאמשיך בתאטרון אחפש את הדרכים שלי לשלב את העולם הפלאסטי. מהתהליך הזה נולדו הצגות כמו חוט המחשבה במוזאון המדע, קין והבל בפסטיבל לתאטרון קצר ולבסוף הדיבוק בין שני העולמות
 
שאלות

1) כיצד אתה בוחר את החומרים לעבודה על בובה? האם זה מתחיל בסיפור או בחומר? 2) כאשר מכינים שיער לבובה העשויה מלטקס- עם איזה דבק להדביק את השיער לראש (צמר, פרווה, אחר) שאיננו דבק מגע- כלומר שאם נשפך בטעות במקומות שלא רוצים שיראו שהדבקנו- אז הדבק יתייבש לצבע שקוף? 3)מיהם היוצרים שאתה שואב מהם השראה ?
 
דבקים וחומרים

הכל מתחיל ברוח, כמו הגשם שמתחיל בוח המסיעה את העננים כך ההגשמה של החומר בבובה מתחיל ברוח, ברעיון. אני מתחיל בסיפור ובודק אילו רעיונות אני מנסה להביע בו לפיהם אני בוחר את החומרים... בהצגה אחת אני רוצה ליצר עולם של ילדות ואני בוחר בבובות צעצוע, בעולם אחר אני רוצה להדגיש את ההבדלים שבין הבובות השונות ואני בוחר את החומרים והעיצוב בהתאם.. אני לא עובד עם לטקס, למרות התוצאה הטובה שהוא נותן, אני לא סומך עליו לטווח הארוך, (הוא נוטה להיתדבק ולהצהיב עם הזמן ועם מגע בזיעה).... אבל בחומרים בכלל אני תמיד מנסה להתאים את רמת הגמישות של הדבקים והחומרים, ככלל עדיף להדביק חומר בחומר דומה, כלומר לטקס בלקס. אני מוצא השראה במקומות רבים, בתאטרון הנו והבונרקו היפאני, בקרגוז הטורקי, ואפילו בעולם הקומיקס והקולנוע הפופולארי בין היוצרים, אני אוהב מאוד את העבודות של שוונקמאייר (אליסה במיוחד) את ג'ים הנסון, טים ברטון, ועוד רבים אחרים
 
אז ככה...

קודם כל רציתי לספר לך שמהצצה בפייסבוק לתמונות של הבובות, האביזרים והפאות שעיצבת ויצרת להצגות ופרוייקטים שונים אהבתי מאוווווד את עבודתך
ציבוני, מיוחד, מקורי, מקצועי ובעיקר יפהפה. את הבובות ל"דיבוק" שאותן ראיתי כבר מזמן בתמונות ובקטעי הוידאו ביו טיוב - אהבתי במיוחד
האם כמספר סיפורים אתה משתמש בבובות? אתה בובנאי שרק מעצב או שגם מפעיל? מבין כל תחומי העיסוק המגוונים שלך האם יש לך אהבה או העדפה לאחד יותר מהשני?! בדר"כ ( כמובן שיש יוצאים מן הכלל ) מתחילים בהצגות תיאטרון בובות לילדים אבל אתה בחרת לפנות בהפקתך הראשונה דווקא למבוגרים... האם יש לזה סיבה מיוחדת? מדוע בחרת דווקא בדיבוק??? והאם אתה מתכוון ליצור לעצמך גם הצגת ילדים בעתיד???
 
אופס ../images/Emo250.gif ../images/Emo9.gif

ציבוני = ציבעוני ברחה לי אות... ככה זה כשעושים מיליון דברים תוך כדי כתיבה
 
אם זה עדיין אקטואלי

אפשר לקבל הסבר (לבורים שבינינו) על התמונה שצירפת זאת של המסיכה (לפחות כך זה נראה) נראה לי שלא עבדתי עם החומרים האלה, אשמח להסבר קצר.
 
שלום המון קינמון

למרבה המזל ניתן לנסות לפתור בורות ע"י נסיון ולימוד, אני מניח שאת שואלת על התמונה של תול. מדובר בתהליך מורכב מעט שנותן תוצאה איכותית מאוד. בתהליך הזה ישנם שלושה שלבים. יצירת מודל מחימר או פלסטלינה בדמות הבובה שעיצבת, יציקת תבנית נגאטיב מגבס ( תהליך שמצריך קצת נסיון ) סביב למודל, לאחר שקליפת הגבס מוכנה משחררים מתוכה את מודל הפלסטלינה ויוצרים פוזיב מחומרים שונים, (בתמונה אני משתמש בתחבושות סיליקוניות אבל אפשר לצקת פנימה פליואוריטן, או לרדד עיסת נייר) לאחר שהפוזיב יבש, חולצים אותו מתוך התבנית מחברים את שני החלקים שלו, צובעים ומחברים לגוף הבובה. למרבה הצער אין באמת אפשרות לדעת הכל ולכן בורות היא מצב אנושי קבוע, ככל שאתה לומד אתה מבין כמה עוד יש לך ללמוד, תמיד יש עוד טכניקה ללמוד עוד חומר להכיר עוד רעיון לנסות אם הנושא מעניין אותך עוד, האינטרנט הוא מקום מצויין לזה, את יכולה להכנס לערוץ שלי ביוטיוב שם אספתי הרבה סרטונים מעניינים אני ממליץ לך לנסות לשוטט בספרית המועדפים
 
אהה,אחרי שהסברת ברור לי שעשיתי מעיסת נייר

אצל דבורה. לשלי קוראים מרתה ולצערי היא לא כ"כ בשימוש מכיוון שאני עובדת עם ילדים צעירים (לפחות כרגע). אבל מי יודע ...יום יבוא. תודה רבה על התשובה המפורטת.
 
תודה

ראשית אני שמח שאהבת כמספר סיפורים אני בדרך כלל לא משתמש בבובות, אני שואב הנאה מהאתגר שבלברוא עולם שלם בכוחן של מילים ותנועות בלבד.עם זאת כבובנאי אני מוצא עצמי ללבוש פעמים רבות את כובע המעצב מייצר ומפעיל הבובות, או בקיצור, מה שצריך וכשצריך את זה. ככה זה בתאטרון. ולכן או אולי למרות זאת אני לא יכול לענות לך על השאלה הבאה שלך, האם אני אוהב לעצב או להופיע? האם אתה אוהב אחת מבין ששתי הידיים שלך יותר? כמובן שאני אוהב כל מה שאני עושה, את ההנאה שביצירה, אם מדובר בפרצוף מדוייק מגולף בספוג או זיק מסויים בעין הקהל כשהוא מקשיב רואה ומבין. אבל בינינו כמו כולם גם אני הכי אוהב את מה שעוד לא עשיתי, את הפוטנציאל שטמון בעתיד, המילה הבאה, הבובה הבאה, ההצגה הבאה... כמו ששמת לב בוודאי, החומרים שמעסיקים אותי והצורה בה אני מתעסק בהם אינם מתאימים באופן מובהק לילדים, למרות שבכולן היו ילדים ונהנו לא פחות, ואפילו אם אני מספר סיפור ילדים או עובד עם בובות מצחיקות וילדותיות אני תמיד מכוון למבוגרים בו זמנית, אני מנסה לעורר במבוגרים את הילד ולדבר אל הלדים כמבוגרים , ולכן ועוד פחות אוכל לענות על שאלתך האחרונה, אני לא חושב שאני הולך ליצר לי הצגת ילדים מכיוון שאין לי מושג מה זה או מה טומן העתיד...
אני כן יכול לספר לך שבהצגה הבאה שאני מתכנן יש הרבה ילדים, זה עיבוד של סיפורו של יאנוש קורצאק וילדיו למבוגרים ועם המון בובות
 
למעלה