|
סקר ילד שני: איך הגיבה המשפחה לרעיון?

niritne

New member
דירה ללא משכנתא-עוזרת ב"אי תלות בהורים"...

אז chiro, אם את פותחת שרשור כלכלי- אל תשכחי שאלה בנושא.... כלכלית יש כמובן את אלו שמפרנסות שניים כי משתכרות יפה מאד, וכל הכבוד להן. ויש גם את אלו שמסתדרות כספית ע"י מגורים עם ההורים (לי אישית קשה להבין את זה, אבל כל אחת מה שמתאים לה, ואולי רק זמנית, ועם הורים חמודים זה אולי אפילו כייף).
 

dafnapo

New member
בפעם הראשונה שהעליתי את הנושא

מתוך התלבטות אישית שלי, הורי מיד תמכו בי והבטיחו עזרה. לכולנו היה ברור שלא מדובר בעזרה כלכלית. הם דיברו על תמיכה מוראלית ופיזית במיוחד כי הם גרים מאד קרוב אלי. אבא שלי נתן לי תמיכה מלאה. לאחר לידת הבת השניה שלי הוא הגיע אלי מדי בוקר לחצי שעה כדי לשמור על התינוקת ולאפשר לי לקחת את הגדולה למעון. הנתינה שלו ללא תנאי ממשיכה עד היום בעשרות דברים קטנים. הוא לעולם לא עייף מדי כדי לעזור לי, לאחותי ואפילו לאחי שמעבר לים. אמא שלי זה כבר סיפור אחר. תמיכה מוראלית אכן היתה ובצידה הבטחות שלא קוימו. אני (בניגוד לאחותי) כבר מזמן הפסקתי להתעצבן ומסתפקת במעט מאד שהיא עוזרת.
 

judith4

New member
מה שאני זוכרת

זה שאמא שלי אמרה לי ש"לא אעשה תאומים" - והסוף ידוע... אבל זה כי היא חשבה שכל הפריה מסתיימת בהריון ובילד (צריך רק לקנא בה בבורות שלה בתחום הפוריות). תראי, אני מקבלת מהוריי עזרה, אבל זו עזרה מוגבלת, אני מניחה שהיא יותר גדולה מזו שהייתי מקבלת לו היה לי ילד אחד, אבל עדיין הנטל היומיומי הוא עליי ובגדול.
 
זו לא בורות. רוצה לשמוע בורות?

אמא שלי אמרה, בניסיונות לילד שני: "דווקא תאומים זה כייף, זה נורא חמוד, הולכים עם עגלת תאומים ברחוב"
(ואני אחרי קריאת השרשורים של אמהות יחידניות לתאומים פה, שכורעות תחת הנטל... אמרתי לה שאין לה מושג על מה היא מדברת).
 

Koru

New member
אם זה מה שכייף לה

אז שתיקח עגלת תאומים ותנצל את החצי הפנוי לשים תיקים וקניות
 
ילד שני

התבשלתי הרבה זמן ברעיון של ילד שני אבל כשהחלטתי להתחיל שוב טיפולים ההורים ידעו ובנוסף לכך גם לקחו חלק בלבטים שלי .. הם אף פעם לא אמרו לי לא ואמרו שזה תלוי בי ושהם יעזרו בכל מה שהם יכולים. גם אחי וגיסותי מאוד בעד למרות שכולנו מודעים לקשיים (בעיקר הכלכליים) אבל היתרונות עלו על החסרונות ובזכות העובדה שכל משפחתי חיזקה ועודדה אותי (אפילו סבא שלי שמתקרב ל-90) היום אני בשבוע 25 להריון שני :)
 

dbee70

New member
בהתלהבות

לי היה ברור שאעשה עוד ילד וגם אמרתי את זה להוריי. אחרי ההצלחה עם הראשון הוריי קיבלו בשמחה את ההחלטה והמעשה. בני משפחה אחרים ראו אותי בזמן ההריון השני וכולם שמחו מאוד ועודדו אותי ואמרו שזו החלטה נכונה להביא אח/אחות לראשון. מאחר שאני לא נעזרת כלכלית באיש מבני המשפחה, גם לא הוריי, הרי שזה ממש לא היה אישיו בתגובות המשפחה.
 

יחידה2

New member
עונה

התגובה לגבי ילד ראשון היתה חיובית ביותר...הדיעה לא ממש הובעה במילים,אבל הרגשתי שיש תמיכה. בניסיונות לילד שני אמי נזדקה:לא בבית שלי!!!(אני גרה איתה)..ואחיותי הזדעקו ההתנגדות שלהם ,אני בטוחה שנבעה מדאגה כי קשה לי כלכלית,אבל היא פגעה בי וגם כיום,יותר משנה וחצי אחרי ההפלה שהיתה לי,אני לא מסוגלת לשכוח להם את זה.
 

מילנו67

New member
למרות ששמעת את דעתי , עונה ../images/Emo140.gif

בשמחה רבה, לא דיברנו על חלוקת תפקידים או עזרה כספית. כי דיה צרה בשעתה. אני מאושרת והם מטורפים על הקטנצ'יק.
 

niritne

New member
מצער! ועוד:

באמת נשמע שלאימך תפקיד רב בחייך, את גרה בביתה! ולכן בא המקום לדעתה, הצורך להתחשב. אגב אולי יהיה לך יותר כייף בחיים עם ילד אחד בלבד, אבל השקעת הכסף בשכירת דירה משלך? סתם רעיון.
 

מרגנית2

New member
אצלי היתה תגובה כל כך קשה שהובילה לנתק

הייתי בהליכי פוריות כשנה וחצי ואף אחד מהמשפחה הקרובה לא ידע על זה. כולם התנגדו נחרצות. זו היתה הפעם הראשונה שפעלתי על דעת עצמי בלבד. ללא כל עזרה או תמיכה של המשפחה. תמיד הייתי ילדה של אמא. מצלצלת כל יום לאמא. מדווחת לה כל מה שעשיתי. אבל ילד נוסף היא אמרה לא בצורה כל כך ברורה כולל איומים והרתעות. ואחותי שהיתה באותה תקופה בהליכי פוריות בעצמה גם היא לא היתה מסוגלת לשמוע אפילו על התוכנית שלי להביא עוד ילד ללא בן זוג. וככה גייסתי עזרה נפשית מחברים חברות והלכתי לטיפול אחרי טיפול... בכיתי בקופת חולים.. בכיתי בבית מול המחשב אחרי כל הזרעה שנכשלה. אבל לא בכיתי לאמא... כיום כשכולם מאוהבים בפשוש המוצלח שלי - אמא שלי מחייכת ואומרת: מזל שיש לך אותו.. כלכלית זה קשה מאד שניים. ולוגיסטית. ואני לבד בירושלים בלי משפחה קרובה. אבל הילד השני שלי כל כך תורם למשפחה הקטנה שהקמתי. בסופו של יום יש לי ילדה גדולה וילד אחד קטן שמשמח אותי מאד.
 

Lucy4

New member
אצלי

כשרחרחתי להבין איפה הם עומדים זה כבר קרה כשהקטנה הייתה בת 3 חודשים....הורי מאוד התנגדו 'מה פתאום? מה את צריכה את זה? ניסיתי שוב לעלות את זה אחרי שנה....והייתה אותה התגובה בעיקר מסיבה כלכלית איך אני אחזיק שניים והם פיזית לא עוזרים....רחוקים ומבוגרים.... החלטתי שאני לא משתפת אותם בטיפולים כי אין בזה טעם זה רק יחליש אותי... זה בטח לא עוזר....שהם ידעו...מה שברור הוא שזה לא עוזר שהם גם לא יודעים עכשיו.... בכל אופן אני עדיין מקווה לכשזה יקרה....הם ישמחו עבורי
 

simply mia

New member
כדבר טבעי

אחרי שבפעם הראשונה המשפחה עוד האמינה שאתמסד לפני שאביא ילד לבד, הפעם זה היה ממש ברור מאליו. אני מניחה שגם לפקטור הגיל יש משמעות (לפחות אצלי כך היה). המשפחה, לרבות המורחבת, הגיבה בשמחה. כמובן שיש מעט חששות (ההורים בעיקר) איך אסתדר לבד עם שני ילדים, אבל זה מינורי בהשוואה לציפייה.
 

ayalaviv

New member
אני תמיד חלמתי על 4 ילדים ו../images/Emo107.gif

כאשר הגעתי לגיל והבנתי כי זה מתרחק ממני החלטתי להביא ילד ולאחר שנה עוד ילד. מרגע החלטה וההזרעה הראשונה לקח לי כ-12 שנה להיקלט ואז נאמר לי כי יש תאומות שמחתי עד השמיים ורק אז סיפרתי לכולם. לומר את האמת רציתי 2 בנים ואבל יצא בנות ואני מטורפת על כל אחת מהן בצורה חולנית. אצלי הגיבו בשמחה רבה ואוהבים ומטפלים בבנות מבלי שאני יבקש אפילו
 

יעלה 72

New member
שמחים

אצלי הם מפרגנים ותומכים. הם מאוהבים בנכד שלהם ורוצים שהוא יגדל בסביבה בריאה ושמחה. הם מתגייסים לעזור ולגמרי שם בשבילנו. (אני שבוע 7)
 

שיסנדרה

New member
באנטי מקיר לקיר ../images/Emo3.gif

למרות זאת ניסיתי במשך שנה, כולל IVF. בסופו של דבר ויתרתי, הגעתי למסקנה שכנראה זה לא בוער בעצמותיי מספיק כדי שאמשיך להיאבק על זה...
 

3מרגו

New member
משפחה-שזה בני הבכור ואמא

-הראשון היה בענינים מהתחלה(הוא ידע שיש בן זוג שהיה בזה משהו אומנם לא מהתחלה),השניה קיבלה הודעה משמחת ביום הדופק וחודש יום הולדת(שלי).פשוט הודעתי שיש 2 מתנות לעצמי.השניה?תאומים...
 
למעלה