../images/Emo24.gif../images/Emo91.gif../images/Emo201.gif

בוקר טוב פורום, תודה על תגובותיכן בעקבות ההודעה על אמי. לא הגבתי כי לא רציתי להקפיץ, אך השבתי על כל השאלות בפני עצמי, ותודה - כי הן מהותיות ונוקבות. ועכשיו - המלצה: היכנסו ללינק. לקבל חיבוק מבטיחה לכן שתחייכו.
 
חכי שרחלי תראה את זה

שלשום ראינו בחור (אולי הבחור מהסרטון) ובחורה עושים את אותו דבר בדיוק, ורחלי הייתה לגמרי המומה, הדוסע. אני, לעומת זאת, כבר ראיתי דברים מוזרים בחיי.
 
וכמו שאמר גבי ניצן למלך באדולינה

"אם אתה מחייך אל זרים בישראל, הם יזמינו לך משטרה."
 
אגב באדולינה...

[פתאום אני לא בטוחה, אולי כתבתי את זה כאן בעבר...]
כבר כמה שבועות אני מלווה את מלך ומלכת באדולינה בביקורם הרשמי בישראל, ועדיין לא לקחתי אותם למסעדה. זאת אומרת, הלכנו כמובן לאינספור חומוסיות ושיפודיות, אבל לא לשום מסעדה ראויה לשמה. ולא בגלל שהזוג המלכותי אדיש לאוכל, בדיוק להיפך: בחיים לא פגשתי אנשים שאוכלים כל כך טוב כמוהם. ברגעים של חסד, הוד מלכותו מספר לי על לילות סביב מדורות אסאדו עם בוקרים ברזילאיים, והוד מלכותה נזכרת בסלט טרופי שקיבלה בהוואי, מתובל בצוף של תריסרי סחלבים טריים. לא הצלחתי לבחור מסעדה שתארח אותם. בכל יום דחיתי את ההחלטה, וציפיתי שהוד מלכותו יבקש ממני שנלך למסעדה אמיתית. אבל הימם נוקפים, והוא לא מבקש. יום אחד ישבנו בשיפודיה השכונתית שלנו. השולחן, כרגיל, היה מכוסה בסלטים, והמלכה ריחפה עם רצועת פיתה מעל לצלחות, ביס מפה וביס משם, פניה משקפים מיזוג נדיר של ריכוז ועונג. המלך ניגב חומוס, מוהל לתוכו במיומנות כמות מדודה של סחוג ירוק. "הוד מלכותו", אמרתי אחרי שהזמנתי לנו עוד גולדסטאר, "אני שוב ושוב מתפעל מהיכולת שלך להסתגל למצבים חדשים. אתה נגבן חומוס מלידה. לא חסר לך השימוש בסכו"ם?". המלכה דגה באצבעותיה רצועה דקה של פלפל קלוי, נשאה אותה אל-על והצניחה אותה לפה בתנועת מציצה קולנית. "במסעדות בבאדולינה אין בכלל סכו"ם", הוא אמר. בינתיים הגיעו צלעות הכבש שהוא הזמין. "יש לכם משהו נגד סכו"ם?" "לאכול בסכו"ם זה כמו לעשות אהבה דרך שמיכה. אוכל הוא חוויה לכל החושים. בדיוק כמו שחשוב לראות את המנה לפני שטועמים, צריך להרגיש את האוכל בידיים. עד שהוא מגיע לפה, השפתיים שלך כבר מקבלות מהאצבעות אינפורמציה חושית: כמה האוכל חם, כמה הוא רך, כמה הוא חלקלק. אחר כך אתה מריח.אחר כך אתה טועם. .. במסעדות בבאדולינה, הדבר הראשון שמגיע לשולחן היא קערת מים חמים עם לימון, שמוחלפת אחרי כל מנה. אם זה נראה לך חשוב, הידיים שלך נקיות. אנחנו שוטפים ידיים לפני האוכל כדי לא להרגיש את הטעם של המכונית שהביאה אותנו לכאן על האצבעות שלנו. אני לא רוצה שהטעם של המנה הראשונה יסתיר את זה של המנה הבאה. .. הוא אמר לי "עצום עיניים עכשיו. שים לב. אני לוקח חתיכה של אוכל מהשולחן ומחזיק אותה שני סנטימטר מהאף שלך. אתה יכול להריח ולהגיד לי מה אני מחזיק כאן?" ריחרחתי ושאפתי. בשום אופן לא יכלתי לזהות ניחוח אחד שהיה יותר קרוב אלי מכל השאר. "בסדר". אמר המלך, "תפקח עיניים". הוא החזיק מתחת לאף שלי זית גדול ועסיסי. "עכשיו תגיד לי מה דעתך. לאיש מאחורינו יש אפטר שייב?" "כן". "אפילו לא היית צריך לרחרח שוב כדי לענות, נכון? הזית היה במרחק הושטת לשון ממך, ולא יכולת להריח אותו. וזאת לא אשמתך. איך אתה יכול להריח משהו, כשהאיש הזה נכנס לכאן עם פצצת כימיקלים". הוא קרע נתח ענק של בשר. לקחתי לו צלע מהצלחת בלי לבקש ועשיתי כמוהו. הוא חייך אלי בסיפוק. "סטייק בלי ידית", הוא אמר, "באמת".
 
אני יכולה להישבע

שמישהי שמה את הקטע הזה פעם בפורום. [אני אגב שמתי את הקטע על חג המולד. אבל זה היה לפני שנים].
 
O.M.G

אני בהלם, לתופעה יש שם
אני הייתי חלק מתופעה הולכת ומתרחבת בארץ ובעולם, שמאחוריה אידאולוגיה מפותחת, ולא ידעתי בכלעל
[כמה צחקתי. פתאום הם באים ככה ומושיטים לך ידיים לחבק אותך. פחחחחחח. פחחחחחחחחחחח. פחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח. צחקתי כל כך הרבה.]
 
אני לעומת זאת,

כבר ראיתי אותך, וזה די מוזר, יש לציין. חצופע. רק שתדעו, אני ממש צחקתי והתכוונתי להמשיך לצחוק מזה, עד שגרניום באה וייבשה אותי כליל ואמרה לי לא להתסכל עליהם ושבואי נלך כבר וכל מיני דברים כאלו, ובכלל לא רצתה להסתכל מה הם עושים ואיך אנשים מגיבים והרסה את כל הכיף. ואז היא עוד לקחה אותי לשוק של דוסים
ששמה בכלל אין חיבוקים. איזה באסה.
 
וחיבוק בחינם ל

לנעמשהיא, שימחת אותי הרבה השבוע עם הדברים שכתבת פה, ושקורים לך. [ובכלל נראה לי את בעניין.]
 
למעלה