שבת שלום לכולם

[אנילה1]

קובידובית ,חבל על אוכל גורמה

לילדים. אין להם את חוש הטעם המפותח שיש לנו. כמה חבל שהם אוכלים אותו דבר כל הזמן? אני רואה את זה מהנכדים שלי. אגב בחו"ל זה לא כך. בארה"ב הילדים שלי היו רגילים לאכול הכל, אוכל סיני, מקסיקני, ישראלי, איטלקי, אמריקאי והודי. אפילו היה לי מאכל אוזבקי שאמא שלי לימדה אותי. בארץ משום מה הילדים לא אוכלים עם ההורים. או שזה רק אצל כלתי? אצלי כולם אוכלים ביחד כשהם מגיעים בשבת.

 

[נויה של 4]

היי סיגלי

מה שלומך? איזה כיף לראות את השם שלך בפורום. לישון, מה זה? לא ישנתי לילה שלם כבר חמש וחצי שנים, הילדים שלי קמים מיליון פעמים בלילה - סיוט, אבל התרגלתי. שיהיה לך המשך יום מקסים מקווה שתצליחי קצת לנוח

 

[קובידובית]

חמש וחצי שנים?

חשבתי שאני מחזיקה בשיא, אבל אצלי זה היה רק שלוש שנים... קרה לי כמה פעמים שנרדמתי על השולחן בעבודה. איזה באסה. מתעוררים כשכל הגוף תפוס. תודה לאל שזה עבר. איזה זומבי הייתי כל הזמן הזה

. וכן, גם אני טענתי שהתרגלתי

. כדאי לך להרגיל אותם לישון רצוף, גם במחיר של כמה לילות לבנים. לא שאני הצלחתי לאמץ את העיצה הזו, אבל אני יודעת שזה אפשרי.

 

[אנילה1]

אני לא הייתי אמא כזאת רכה, אצלי

ישנו מגיל אפס כל הלילה רצוף. בכו לילה או שניים וזהו. אני הייתי אמא קשוחה שאי אפשר היה לסדר אותה.

 

[קובידובית]

נראה אותך עם תאומים ../images/Emo8.gif

אלה, צמד תחמנים. ניסיתי להרגיל אותם להרדם לבד בזמנו (היו בני שנה). אחד צעק 20 דקות רצוף! כמובן שניגשתי כל דקה, אבל יצאתי. כל הזמן הזה אחיו היה שקט. אחרי 20 דקות התעייף, ואז השני, שנח עד אז, נכנס לפעולה... את הטקטיקה הזו הפעילו עלי כמה ימים! אחד צועק, השני נח בינתיים, וחוזר חלילה. אחרי כמה ימים נשברתי. אחרי שנתיים נוספות התחלתי לישון רצוף... ועכשיו, כששואלים אותי אם אלה הילדים הראשונים שלי, אני עונה "כן, וגם האחרונים"...

 

[קול העם 11]

ד'ר ספוק חנך את הילדים שלי

בזמני גידלנו את הילדים לפי ד'ר ספוק, יזכר לרע. הוא היה האורים והתומים שלנו, עשיתי בקנאות כל מה שהוא אמר. הוא קבע שילד מגיל שלושה חדשים צריך לישון כל הלילה. לאכול ארוחה אחרונה בעשר בלילה ולישון עד הבוקר. לא לגשת אליו ולא לתת לו אוכל והוא יתרגל כך לישון כל הלילה. עשיתי בדיוק מה שהוא אמר. ואיז מריבות היו לי עם בעלי, הילדה בכתה ובעלי צעק ואני התעקשתי, בערך כמו אנילה, אבל הילדה צרחה ואני לא עניתי לה כי כך אמר ד'ר ספוק. שלושים שנה יש לי נקיפות מצפון על העוול שעשיתי לילדי, אני לא סולחת זאת לעצמי. היא לא התרגלה לישון בלילה כנראה שהמסכנה היתה רעבה מכיון שהיתה אכלנית גרועה ולפי ספוק לא נותנים אוכל. בקיצור אני כל השנים מרגישה שעשיתי עוול לילדים ושונאת את ד'ר ספוק. בדיעבד אחרי שנפטר בנו כתב ספר על אביו ואמר שהוא היה אבא גרוע ורע, ושהו בכלל לא ידע להתנהג עם בני אדם ובמיוחד לא עם ילדים. אז זהו ילדי סבלו בגלל ד'ר ספוק. ועובדה שהיום אף אחד לא מתיחס לספריו. הוא נמחק.

 

[אנילה1]

קול העם 11 גם אני קראתי את ד"ר

ספוק. אבל אחרי שקראתי אותו פעם אחת, זרקתי אותו. אמרתי לעצמי לסמוך על החושים שלי. אז בעצם לקחתי מספוק מה שנראה לי טוב ומתאים לאופי שלי, וכל השאר בא ממני. לא הייתה פשרה בשעות שינה אצלי. ארוחות לילה הם הפסיקו בעצמם מוקדם. לא היה אוכל מיוחד לילדים, כולנו אכלנו מה שבישלתי, כולל התינוקות. היו לי חוקים מוגדרים לגבי לימודים. בגיל ההתבגרות התרתי קצת את הרסן. לא דרשתי חדר מסודר, רק פעם בשבוע כשהעוזרת באה לנקות. סמכתי על ילדי, כיבדתי אותם כאנשים עצמאיים מגיל מאוד צעיר. אין לי נקיפות מצפון בתור אם. אני לדעתי אם טובה ומסורה גם היום. מה שאני יכולה אני נותנת. ואני גם מתחלקת עם ילדי. לא ממתינה עד שאמות. אני רואה את הנכדים פעם בשבוע ויש לי המון סבלנות אליהם. לדעתי, אני גם סבתא הוגנת. ד"ר ספוק השפיעה עלי רק בזה ששיחקתי יותר עם הילדים. והיו לי איתם יותר שיחות מאשר הורי איתי. היינו יותר חברים מאשר הורי איתי. אבל תמיד הזכרתי להם שאני לא חברה אלא אמא שלהם. וככזאת אני רוצה כבוד שמגיע לי על שגידלתי אותם ותמכתי בהם בכל נפשי ומאודי.

 

[קול העם 11]

אנילה שלא תביני לא נכון - נקיפות

המצפון שלי הן רק על זה שלא נתתי ארוחות לילה. ספוק לא הזיק להם הם גדלו יפה מאוד. ילדים נהדרים ומערכת היחסים שלי אתם מצויינת אבל כדרכן של אמהות אם עושים פעם משהו שחושבים שהוא לא טוב לא סולחים לעצמנו. ובדבר הזה של ארוחות לילה אני לא סולחת לעצמי למרות שהיום הילדים כבר גדולים יפים ובריאים .

 

[אנילה1]

קול העם 11 , תשאלי את הבת שלך

אם זה שלא נתת לה ארוחות לילה הזיקו לה? אולי בגלל זה היא רזה היום. אולי ככה למדה לצמק את הקיבה? תני למצפון שלך לנוח בשלום. הילדים גדלו גם בלי ארוחות לילה. לא קרה להם כלום. כולנו טועים, כי כולנו אנושיים.

 

[שש שבע]

אני לא קראתי שום ספר על גידול ילדים

עשיתי דברים על פי ההרגשה שלי, אם ריבונו של עולם היה רוצה שילדי יגדלו לפי ספוק, היה נותן אותם לספוק. הוא נתן אותם לי, ואני התנהגתי כפי ראות עיני. בינתים זה לא הוכח כדבר רע, אז נתתי יותר אוכל , אז מה? עשיתי עוד הרבה דברים אחרים שלא כתובים בספרים, ולפעמים הצלתי את חייהם בזה, או קיצרתי את הסבל, פעם אפילו קיבלתי צל"ש מאיזה פרופסור בבית חולים "כל הכבוד על היוזמה" אמר לי כשנקטתי בפעולה מסוימת שהתבררה כהכי נכןנה ואף אחד לא היה חושב עליה קודם גם אני לא, אילמלא אבי זרק לי רעיון. אבל, בכל אופן, תמיד הראשונים יהיו שפני הניסיון, תמיד הקטנים יהיו אלה שנהנים מיותר חירות, וככה זה. גם לי יש נקיפות מצפון לפעמים, אבל לכל הרוחות, מה יכולתי לעשות אז במצב ההוא בתנאים ההם? ככה אני חושבת ואני מניחה שאותו דבר, לו הייתי מתחילה ללדת אותם עם החוכמה של היום הדברים היו אחרים לגמרי, מכל מקום הילדים שלי יודעים שאני אוהבת אותם ורוצה בטובתם, ותמיד רציתי, ומיד עשיתי דברים מתוך כך, וזה הכי חשוב...

 

[אנילה1]

קובידובית אצלי הבת הגדולה הייתה בת

שנה וארבעה חודשים כשהבן נולד. אז מה יותר קשה? תאומים או הפרש גילים קטן? לא יודעת אני רק יודעת שאחרי זה לא רציתי לשמוע יותר מילדים.

 

[קובידובית]

שאלה קשה

אלה קשיים שונים ובאמת קשה להשוות. בכל מקרה, האפקט אצל שתינו היה זהה

 

[אנילה1]

קובידובית, מסתבר../images/Emo24.gif

 

[שש שבע]

אצלי אחרי הראשונה הבטחתי לכולם

שאת הבא אני מביאה מלשכת הסעד, אז הנה הבאתי עוד שבעה אחר כך. השאלה מה הציפיות שלנו מעצמנו.

 

[שש שבע]

תאומים יותר קשה

ואת זה שמעתי מהורים שהיה להם גם זה וגם זה. שלישיה יותר קשה, אבל מכיון שתמיד מבינים שצריך עזרה בשלישיה, זה הופך יותר קל מתאומים.

 

[נויה של 4]

חכי

זה עוד לא נגמר... חמש וחצי שנים, ולא רואים את האור בקצה המנהרה. אולי כשיהיו בבית הספר, הם יתנו לי לישון... אפשרי? גם אני לא הצלחתי.

 

[שש שבע]

אני לא מסכימה נויה

את יכולה לקחת מישהי שתשגיח עליהם וללכת לישון, נראה לך בזבוז? זה הכי לא. לי נראה סופר בזבוז ללכת איתם לבריתה שעולה לך 700 ש"ח.

 

[נויה של 4]

חחחחחח

לא מבינים פה, על מה את מדברת.