כתבתי תגובה ומחקתי כל כך הרבה פעמים
אני קוראת את השרשור הזה מאז אתמול ועצוב לי... עצוב לי גם מפני שבמציאות של ימינו, כדי "למכור" ליגת אופניים לנשים, הכתבת צריכה לציין שהספורט הזה מחטב את הישבן... אבל עצוב לי גם מה שקורה פה בפורום אנחנו שמאמינות בפתיחות ובהעצמה ובכבוד הדדי אנחנו שגאות בהתנהלות כאן, והרבה פעמים אני רואה "השוואות" בין הפורום כאן לפורומים אחרים איך זה שאנחנו פתאום כל כך מתלהטות, ומתחרפנות על משפט קטן אחד? איך זה שפתאום אם מישהי רוצה להתחטב – זה לא בסדר? איך זה שדגנית משקיעה ימים כלילות, בלקדם את הפרוייקט הזה, שבשורה התחתונה יחולל שינוי, ויעשה טוב לכולנו, ומצליחה במינימום אמצעים להשיג חשיפה בעיתון עם תפוצה רחבה כמו כלכליסט, ופתאום יש גל כזה של תגובות שוללות? [ודגנית יקירתי, אני מנצלת את הבמה בשביל לפרגן לך מכל הלב: את עושה עבודה מדהימה. אני רואה את ההשקעה המטורפת שלך בפרוייקט הזה, מסביב לשעון, בכל רגע פנוי. ואני מכירה את התחושה הזו כשמשקיעים את כל כולך במשהו, ופתאום יש הרגשה שכל מה שמגיע זה ביקורת. אז רק שתדעי שלפחות ממני – יש לך קרדיט אדיר על כל מה שאת עושה כאן] האם זו הדרך שבה אנחנו רוצות לחולל שינוי? בלראות את השלילי, ולהתמקד בו? אז מה אם בכתבה מפרגנת בתפוצה ארצית כתבו שאופניים מחטבים את הישבן? (ושלא תבינו אותי לא נכון – גם לי זה צרם). אז מה אם אחרי מאמצים רבים נבחר שם לליגה, ולחלק מאיתנו זה עושה קונוטציה שלילית? אז מה אם באימון פתוח מתחילים מהבסיס, ובודקים אויר בגלגלים ותקינות ברקסים? תמיד נוכל להצביע על דברים שלא נראים לנו, והאמת שגם צריך לעשות את זה – אבל עד גבול מסויים. בעיני העצמה, זה לא להתעלם מהשלילי, אבל גם לא לתת לו להסיט אותנו מהמטרה, לא להתמקד בו ולהפוך אותו לעיקר. בעיני העצמה זה להמשיך ולראות את החיובי שסביבנו, ולחזק אותו. בעיני, לחולל שינוי, זה שכל מי שלא אוהבת את האופן שבו מכסים (או בעיקר לא מכסים) ספורט נשים – תתחיל לכתוב בעצמה על הנושא ולפרסם בכל מקום אפשרי (ככה אני התחלתי לכתוב את הכתבות שלי – וזו הדרך הקטנה שלי לנסות ולחולל שינוי באופן שבו מכסים את ספורט הנשים בארץ). יש לי עוד הרבה מה להגיד בנושא, אבל אני אפסיק כאן. ואם מישהי נפגעה ממה שכתבתי – אני מתנצלת מראש, זו לא הייתה כוונתי. היה לי חשוב לשפוך את מה שעל הלב שלי, במקום לכתוב ולמחוק כל הזמן מתוך חשש שמישהי תפגע. ורק דבר אחד: אני מאוד אוהבת את העובדה שהספורט מחטב לי את הישבן (וגם את הירכיים, ואת המתניים, ובכלל...). ואתן יודעות מה? אין לי שום בעיה עם זה. חלק מהגברים שסביבי מתעסקים בזה הרבה יותר ממני... ואני מכירה הרבה גברים שהגיעו לספורט מתוך רצון להוריד את הצמיג הרזרבי שצמח לו עם השנים סביב הבטן. אז מה? להיפך, כל הכבוד לנו הנשים שאנחנו לא מתביישות להודות בזה שזה מעניין אותנו.
