פליצי קפיצי
New member
../images/Emo220.gif התהליך האבולוציוני של אביתר ../images/Emo220.gif
דיון חדש שעלה לאוויר העולם בפורום שלי, וחשבתי להעלות אותו גם פה כי זה יהיה מעניין לקרוא את התשובות שלכם
(כמו כל דיון).
אביתר הוא בין האמנים הכי מגוונים לדעתי שיש ברוק הישראלי. גם בגלל החזרה בתשובה שהוא עבר, אבל לא רק. בעיניי, תמיד האלבום הראשון הוא דבר שאין לו תחליף ואי אפשר להשוות לו שום אלבום אחר. להרבה אמנים, לא רובם אבל יש גם לא מעט, יש תסמונת שאני קוראת לה "תסמונת האלבום השני". שמשהו מתפספס להם בדרך. אביתר הוציא אלבום ראשון שגרף הצלחה מאוד גדולה, ויצאו ממנו להיטים גדולים לא פחות. אני זוכרת שכשקניתי את שלושת האלבומים הראשונים ב- "דיסק קלאב" באילת ושמעתי בלילה בדיסקמן את שלושתם בסדר כרונולוגי, לא ידעתי איך לעכל את השינוי מאלבום לאלבום. אביתר לא ממחזר את עצמו, וזה דיי מדהים. הוא משתנה ומתבגר מאלבום לאלבום, ועובר המון תהליכים בינו לבין עצמו. אמנם זאת לא "תסמונת האלבום השני", כי אביתר לא ניסה לשחזר את ההצלחה של האלבום הראשון, אלא הוא הלך עם סגנון מאוד אחר ועם אופי נורא אפל באלבום השני שהיה יותר אינסטרומנטלי ויותר קשה לעיכול. לאלבום השני לא הייתה הצלחה מרובה, אבל אחרי הנפילה הזאת, אביתר חזר גם בתשובה אבל גם באלבום שלישי, שגם בו יש לא מעט להיטים וגם הוא גרף הצלחה גדולה לא פחות מההצלחה שהאלבום הראשון גרף. האופי של האלבום השלישי קיבל גם תפנית נורא אחרת, בעקבות החזרה בתשובה של אביתר, ובאלבום הרביעי אני חושבת שזה נורא התחזק. זה גם מתבטא לא מעט בהופעות. הסגנון של אביתר, האופי שלו ושל השירים והביצועים, האינטימיות של ההופעות. הכל אחר. קראתי המון סיקורי הופעות, ישנים וחדשים, ומסיבוב לסיבוב ומהופעה להופעה- אביתר מאוד מגוון ומאוד משתנה. מצאתי את עצמי הרבה יותר מתחברת לאלבומים הראשון והשלישי, ולחצי מהאלבום הרביעי. וזה לא משהו שנאמר אישית כלפי אביתר או כלפי האלבום "שיר טיול", וגם אין לי בעיה עם אינסטרומנטלי, אבל לאלבום הזה היה לי יותר קשה להתחבר, ואני עדיין בתהליכים של השלמה איתו. הוא הרבה יותר "כבד" ונורא אחר לי. לחצי מהאלבום הרביעי מאוד קשה לי להתחבר, כי אני לא מבינה את כוונת המשורר, דבר שמאוד הקשה עליי גם בהופעה שהייתי בה במעבדה. וכן, תסקלו אותי
, אבל אני שוב חוזרת לאותה נקודה שדיברתי עליה לא מעט. מה אני אעשה. קשה לי. קשה לי עם הדת, וקשה לי עם שירים שמדברים ונוגעים בנושא הזה. אני לא מצליחה להבין מהי אורייתא עדיין, לא מצליחה להבין את "אב הרחמן". "אבא" הוא שיר שהופך לי את כל הקיבה, כי הוא סוחף אותי להמון נקודות שאני בורחת מהן. אני יודעת ובטוחה שכולם כאן אוהבים את אביתר ואת השירים שלו. אחרת, מה אנחנו עושים כאן בפורום הזה? אבל אני בטוחה גם שאנחנו לא אוהבים כל מה שאביתר שר ומנגן, ויש לנו שירים שאנחנו מעבירים מידי פעם כי אין לנו כוח לשמוע, או שירים ש... מה לעשות, לא אוהבים ו/או לא מתחברים אליהם. וכאן, יקיריי
, אני אעצור ברשותכם בחפירות שלי ואעבור לשאלות!
לאיזה אלבום של אביתר אתם הכי מתחברים, ולמה?
אם כבר הפסקתם לשמוע את אביתר: נמאס לכם, או שפשוט שקעתם והשקעתם באמן/ים אחרים?
בארבעת האלבומים האחרונים ממש אפשר להרגיש את ההתבגרות של אביתר דרך המוזיקה המילים והעיבודים. מה הפרשנות שלכם לכל זה? איך זה מתפרש בראייה שלכם? (או יותר נכון, באוזניים שלכם)
יש שיר שלקח לכם זמן לאהוב ולהתחבר אליו? אם כן, מה גרם לכם פחות להתחבר לשיר בשמיעה ראשונה, וכמה שמיעות נדרשו לכם כדי "להשלים" איתו?
בברכה שהלילה יאיר את כולנו, ולא יעיר את כולנו
מוזמנים לענות
