../images/Emo32.gif למה דווקא לפני החופש?
הכל צריך פשוט להתחרבן לנו ככה שיצא שיהיה לנו את החופש הכי מסריח שיש. חברה שלי כנראה לא נשארת פה, היא בורחת מהבית בגלל שאמא שלה גילתה שלשום על החבר הערבי בכלא כי היא מצאה כל מיני מסמכים שלו ותעודות שלו ומכתבים שלו מהכלא וכל מיני מתנות... וזהו הכל נדפק. כל כך נמאס לי מזה שכל אחת מהחברות שלי יותר דפוקה מהשנייה ולא בקטע של דפוקה אלא בקטע של נדפקה. למה החיים שלנו לא יכולים להיות שקטים ונורמליים? ואין לי כבר כוח וסתם אני לא מרגישה טוב ובא לי לברוח כבר ולשכוח ולעוף מפה יאללה. ישבנו בספסל בשכונה, צפינו בכתובית "THUG LIFE" בענק על הקיר של המקלט, שמענו את הקולות של המשחק כדורגל במקלט כי כולם ישבו וצפו בו, ושירים של טופאק מהבית ליד, ישבנו, בכינו, התחבקנו, אמרנו ש"יהיה בסדר" ואנחנו נעבור את הכל.