פינת היוצר

fireyes

New member
../images/Emo215.gif../images/Emo188.gif../images/Emo3.gif כפרעלייך

נ.ב: גם לי גנבו את "השורה"!! אבל שטויות, זה כמו משפחה פה...
 
../images/Emo191.gif כמה קטעי פרוזה מאתמול..

זה לא מספיק לה . זה לא מספיק לה, היא צריכה עוד, היא רוצה עוד, שאתן את כולי, עד שלא יהיה מה לתת, שאהיה כלום. זה לא מספיק לה, שום דבר לא מספיק לה. היא צריכה עוד, שאתן את מה שיש וגם את מה שאין, העיקר שלא ישאר ממני כלום, שלא אהיה כאן, שאעלם מחייה. אני כמו מטרד בשבילה, מפריעה לה בדרך למלוכה, אני האיש העני והיא המלך, המלך הרם. אני מזמינה אותה איתי לתל אביב, לקניון, לבאולינג. זה עדיין לא מספיק לה, היא צריכה יותר. אני מזמינה אותה איתי לסרט, לאכול, רק שתהיה איתי. זה עדיין לא מספיק לה, היא מחכה שאוותר. מתי יהיה לך די? מתי תעזבי אותי? את רוצה עוד? הנה, קחי, כל חיי פרושים לפנייך, אל תשאירי דבר אחר. זה מספיק לה, אני לבד. אני כאן. אני כאן, את לא רואה? אני כאן, מחכה שתבואי, מחכה שתגידי שאת רואה אותי, שאני לא בלתי נראית. אני כאן, את לא שמה לב שאני מחכה לך? את לא שמה לב שרע לי? את לא שמה לב שאני שבורה? את לא שמה לב שהדבק הזה, בו את מצטיינת נחוץ לי כעת, כדי להיות שלמה? את לא שמה לב שרע לי? שאני בוכה? את בכלל שמה לב שאני פה?! לא. לרוץ. אני רוצה לרוץ, רחוק מכאן, לרוץ ולרוץ ולא להפסיק. גם כשלא יהיה לי אוויר, לרוץ, רק להתרחק לכמה זמן, לנשום אוויר רחוק מכאן, לנשום. אני רוצה לרוץ, גם כשיכשלו רגליי. אני רוצה לרוץ, לרוץ ולרוץ וליפול. זה לא יכאב, מספיק כואב לי. מספיק רע לי כדי לא להרגיש כלום. מספיק רע לי כדי שיתחיל להיות טוב, לא מספיק? לא מספיק הכאב הזה? לא מספיק לי לסבול? לא מספיק שזאת השנה הכי גרועה שאיי פעם חוויתי? לא מספיק שאני רוצה לרוץ מכאן? מישהו בכלל ירגיש בחסרוני? מישהו בכלל ידאג לחכות לי כשאחזור? אם אחזור... למישהו יש ידיים פנויות? אני זקווה להן, לחיבוק, למילה טובה, לאיזה אכפתיות ... אני זקוקה לנעליים חדשות, כדי לרוץ, רחוק מכאן, לרוץ ולרוץ למקום טוב, להיות לבד, זה כל כך נחוץ... אני רוצה לרוץ מכאן, פשוט לרוץ.
 
הרבה יותר אהבתי שבוע שעבר ../images/Emo9.gif

וגם הפעם הקטעים די דומים אחד לשני... ככה זה לדעתי. אבל את כותבת ממש יפה :)
 

עדן גפן

New member
אוקיי זה קטע../images/Emo190.gif|פיס|

שכתבתי על ילדה אחת מכיתה יב' מהבצפר שלי שנפטרה השנה.. : רווית, תסלחי לי שאני לא מכירה אותך ואני עדיין בוכה. מאז שהשמועה על מותך מתרוצצת פה בבית הספר הצמרמורות שלי בגוף לא נרגעו. רק לפני כמה ימים ישבתי איתך על ספסל בחצר בבית הספר.. לא דיברנו, אבל ידעתי מי את. זה קצת בלתי נתפס כל הסיפור הזה, לראות בנאדם שהולך, מדבר ונושם.. ופתאום אחרי, אחרי שניה, כבר לא. אנשים יאשימו אותי ברגשנות יתר, כי בסך הכל, לא הכרנו ולא דיברנו יותר מפעם-פעמיים. אבל הדמעות ירדו בכל זאת והכאב בחזה לא מרפה.. הצמרמורות עדיין צורמות בכל עצם ועצם.. בכל שריר ושריר.. היום, בבית הספר, כל נשימה מלווה בעצב, בילבול וכאב. פתאום נהיה נורא חשוך, נורא קריר ונורא קודר.. אני רואה פה את כל החברים שלך, כמה שזה קשה להם.. אני רק מקווה, שעכשיו, לך, הרבה יותר טוב.. עדן.
 

עדן גפן

New member
ברכה שכתבתי שנה שעברה לאביב../images/Emo190.gif|פיס|

[ליומולדת
] מזל טוב לך. לך, האדם שאתה. לאדם הזה שלא משנה מה אני אעשה, מה אני אגיד ואיך אני אראה לך, שאתה תמיד איתי.. לך, שתמיד נותן לי את התחושה הזאת שאני בעצם לא כ"כ לבד. אני לא כ"כ לבד. לך, האדם החלש והחזק שבך, האדם שקשה לו פה, אבל נשאר בכל זאת.. לך, שנותן לי להרגיש רצויה.. לך, שבזכותך אני שונה.. לך, שבזכותך אני עוברת דברים שמחשלים אותי.. לך, שעוד משאיר אותי פה בין האנשים שעוד איכשהו נשאר להם טיפת אוויר.. לך, אביב, תודה שאתה אתה. מזל טוב, עדן סימן-טוב.
 

עדן גפן

New member
קטע שכתבתי ליום השואה../images/Emo190.gif|פיס|

והקריאו את זה גם. אמ, שמתי את זה כבר?
קר פה כבר הרבה זמן\ עדן סימן-טוב . קר פה כבר הרבה זמן. אמא.. אני לא מוצאת אותה פה, וכבר עבר זמן, אבל אני אפילו לא יודעת כמה.. הכל פה שונה, לא כמו בבית. ההליכה של האנשים שאני מכירה, או שהכרתי, נהייתה שונה פה.. הם כפופים ורועדים... קר פה כבר הרבה זמן, אפילו בגדים האנשים האלה שדואגים להפחיד אותנו בכל רגע נתון לא נותנים לנו.. הכל שונה פה.. כל צליל שיוצא מפה אנוש.. כל זוג עיניים נראים כאילו איבדו תקווה.. קר פה כבר הרבה זמן, כל צמרמורת שעוברת בגוף.. עוברת בגל ששוטף את כולי בצורה כל כך כואבת.. כל צמרמורת שעוברת בגוף.. עוברת ואוספת את כל הזעם שאי פעם גופי ידע.. כל צמרמורת שעוברת בגוף, עוברת כאילו היא הצמרמורת האחרונה.
 
למעלה