סיור עם מנהל פרוייקט קו הרכבת לראשון

[raminec]

ומה הגובה התקני?
בקשר לרמפה..זה גם מה שרשמתי פה לפני כמה זמן וגם חישבתי את זה מבחינה תיאורטית, אנשים מזלזלים בבובו

לא חשבתי לשאול את זה
ואני לא יודע מה הוא התקן.

 

[Rubim88]

לא חשבתי לשאול את זה
ואני לא יודע מה הוא התקן.

אוקי..שלחתי את השאלה
לפניות הציבור ברכבת, במידה ואקבל תשובה אעלה אותה לפה..תודה בכל מקרה! גם על הסיכום המעניין.

 

[raminec]

אוקי..שלחתי את השאלה
לפניות הציבור ברכבת, במידה ואקבל תשובה אעלה אותה לפה..תודה בכל מקרה! גם על הסיכום המעניין.

התשובה שעלתה בגורל: 970 מ"מ

 

[Rubim88]

התשובה שעלתה בגורל: 970 מ"מ

תיארתי לעצמי.. אימצו תקן גרמני לרכ' פרבריות.

 

[תחנה]

ומה הגובה התקני?
בקשר לרמפה..זה גם מה שרשמתי פה לפני כמה זמן וגם חישבתי את זה מבחינה תיאורטית, אנשים מזלזלים בבובו

רצוי שלא יהיה גדול מ 800 על 600 פיקסלים

 

[מייקל אשבי]

סיכום סיור עם מנהל פרוייקט קו הרכבת לראשון
דניאל ואני יצאנו היום לסיור עם דרור סופרו - מנהל הפרוייקט להקמת קו הרכבת לחולון/בת-ים/מערב ראשון/יבנה/אשקלון (שאקרא לו פשוט הקו). לפני שאתחיל בסיכום הקצרצר מהסיור אני רוצה להודות לדרור שהקדיש לנו מזמנו היקר וטרח להסביר לנו על השלבים השונים בהקמת הקו ולענות על כל שאלותינו בסבלנות. אין ספק שמבין הפרוייקטים שנמצאים ב"קנה" של ר"י הקו הזה הוא הפרוייקט שיוסיף לר"י ישראל הכי הרבה נוסעים. ר"י משקיעה בו כיום משאבים רבים והתוצאות בשטח ניכרות. הסיור התחיל בתחנת ההגנה והמשיך לאורך העבודות עד בואכה 431, מקום חנייתם של קרונות הרבד. דרור סיפק כל מידע שרק רצינו לדעת אודות הקו, החל מאופן הקמת התשתית עפר שכולל סילוק תשתיות קיימות בתוואי (לעיתים יש צורך לחפור מס' מטרים של תשתיות שהצטברו במשך עשרות שנים ולסלקם מאתר העבודות), דרך הקשיים הלוגיסטיים של עבודה בין שני קירות תוחמים שמס' הפתחים בהם הולך ומצטמצם עם התקדמות הפרוייקט וכלה בטכניקה לבניית העוגנים שמשמשים לייצוב הקירות שתוחמים את הרצועה של מסילות הרכבת. בתחילת הסיור כמובן שעלתה השאלה על הרמפה התלולה שנמצאת בסמוך לתחנת ההגנה. מסתבר שהשיפוע של הרמפה הוא 2.8% ולדברי דרור לא צפויה בעיה לרכבות הקיימות של ר"י לעלות את הרמפה, גם אם הטיפוס יהיה איטי יחסית. לגבי לבלום בירידה לעומת זאת... כאן מדובר בבעיה יותר רצינית. יותר מכך, מסתבר שהעליה לכיוון הרמפה צפויה להתחיל כבר במרכז הרציף המזרחי של תחנת ההגנה על מנת לתת לרכבת עוד כמה מטרים להתחיל את העלייה. עוד עלתה השאלה שחוזרת ונשאלת פה לגבי גובה הרציפים של התחנות (כתוצאה מפדיחת מדרגת הסימנסים). הובטח לנו שכל הרציפים בקו נבנו בגובה אחיד לפי התקן של רכבת ישראל. הסיבה שבגללה כיום לא כל הרציפים בגובה אחיד היא פשוט העוול ההיסטורי של תקופה שבה לא היה קיים התקן לגובה רציפים וחלקם נותר בגובה לא תיקני עד היום... לדברי דרור, החיבור של תחנת ההגנה לרצף של המסילות בכיוון דרום ייעשה ככל הנראה רק בשלב הסופי של העבודות מכיוון שחיבור של המסילות יגרור השבתה של המסילה הרביעית בתחנת ההגנה שמהווה כיום את צוואר הבקבוק לכל הקווים שמגיעים לת"א. העיכוב בחיבור התחנה לקו יגרום לקשיים לוגיסטיים בהקמת הקו כמו למשל היעדר האפשרות להכניס ציוד מכני הנדסי שמשמש את הרכבת להנחת מסילות ויישורן במקומות אחרים כמו מבטשה, מנוף מסילתי, קרונות חצץ קרונות משא ועוד. הפתרון שמסתמן הוא ככל הנראה הובלה של ציוד על משאיות לאתר העבודה והשארתו שם עד לתום העבודות וחיבור לרשת. הקשיים הלוגיסטיים הולכים וגדלים עם התקדמות הקו מכיוון שהרצועה שנשארת לתמרון של משאיות עם אדנים, משאיות עם חצץ וכדו' הולכת ונעשית צרה ומוגבלת וכתוצאה מכך הזמן הנדרש להנחת המסילות מתארך בהתאמה. לסיום, למרות כל מה שתואר למעלה תאריך היעד לפתיחת הקו (עם הפעלת לחץ לפתיחתו עד לתחנת יבנה) הוא עדיין אמצע 2011. החיבור לצומת פלשת צפוי להיות מוכן באמצע 2012. בתמונה המצורפת ניתן לראות את חניית קרונות הרבד בין שני מפלגים שנמצאים בשלבי הנחה שונים, ליד הגשר של 431 מעל לאיילון. דניאל, אתה מוזמן לתרום לשרשור מרשמייך מהסיור.

תודה על ההסבר המפורט, אני סמוך ובטוח
כי יתגברו על הבעיות וההגבלות בשטחי העבודה, אולם אותי ממשיכה להטריד כבעבר בעיית השיפוע ביציאה/כניסה לגשר מתחנת ת''א ההגנה. שיפוע שכזה כשהוא קיים במקום שבו רכבת יוצאת מחניה או בולמת לקראת הכניסה לתחנה בעייתי ואין דינו של שיפוע אם קיים בתוואי שבו הרכבת כבר נוסעת במהירות ואינה צריכה להאיץ ביציאה מתחנה או לבלום לפני כניסה לתחנה. המגבלות הטופוגרפיות שקיימות בשל מיקומה של תחנת ת''א ההגנה ביחס לגשר הם עובדה קיימת , ונתון שיש לחיות איתו אך הבעיה לא פשוטה.

 

[ניקולאי]

סיכום סיור עם מנהל פרוייקט קו הרכבת לראשון
דניאל ואני יצאנו היום לסיור עם דרור סופרו - מנהל הפרוייקט להקמת קו הרכבת לחולון/בת-ים/מערב ראשון/יבנה/אשקלון (שאקרא לו פשוט הקו). לפני שאתחיל בסיכום הקצרצר מהסיור אני רוצה להודות לדרור שהקדיש לנו מזמנו היקר וטרח להסביר לנו על השלבים השונים בהקמת הקו ולענות על כל שאלותינו בסבלנות. אין ספק שמבין הפרוייקטים שנמצאים ב"קנה" של ר"י הקו הזה הוא הפרוייקט שיוסיף לר"י ישראל הכי הרבה נוסעים. ר"י משקיעה בו כיום משאבים רבים והתוצאות בשטח ניכרות. הסיור התחיל בתחנת ההגנה והמשיך לאורך העבודות עד בואכה 431, מקום חנייתם של קרונות הרבד. דרור סיפק כל מידע שרק רצינו לדעת אודות הקו, החל מאופן הקמת התשתית עפר שכולל סילוק תשתיות קיימות בתוואי (לעיתים יש צורך לחפור מס' מטרים של תשתיות שהצטברו במשך עשרות שנים ולסלקם מאתר העבודות), דרך הקשיים הלוגיסטיים של עבודה בין שני קירות תוחמים שמס' הפתחים בהם הולך ומצטמצם עם התקדמות הפרוייקט וכלה בטכניקה לבניית העוגנים שמשמשים לייצוב הקירות שתוחמים את הרצועה של מסילות הרכבת. בתחילת הסיור כמובן שעלתה השאלה על הרמפה התלולה שנמצאת בסמוך לתחנת ההגנה. מסתבר שהשיפוע של הרמפה הוא 2.8% ולדברי דרור לא צפויה בעיה לרכבות הקיימות של ר"י לעלות את הרמפה, גם אם הטיפוס יהיה איטי יחסית. לגבי לבלום בירידה לעומת זאת... כאן מדובר בבעיה יותר רצינית. יותר מכך, מסתבר שהעליה לכיוון הרמפה צפויה להתחיל כבר במרכז הרציף המזרחי של תחנת ההגנה על מנת לתת לרכבת עוד כמה מטרים להתחיל את העלייה. עוד עלתה השאלה שחוזרת ונשאלת פה לגבי גובה הרציפים של התחנות (כתוצאה מפדיחת מדרגת הסימנסים). הובטח לנו שכל הרציפים בקו נבנו בגובה אחיד לפי התקן של רכבת ישראל. הסיבה שבגללה כיום לא כל הרציפים בגובה אחיד היא פשוט העוול ההיסטורי של תקופה שבה לא היה קיים התקן לגובה רציפים וחלקם נותר בגובה לא תיקני עד היום... לדברי דרור, החיבור של תחנת ההגנה לרצף של המסילות בכיוון דרום ייעשה ככל הנראה רק בשלב הסופי של העבודות מכיוון שחיבור של המסילות יגרור השבתה של המסילה הרביעית בתחנת ההגנה שמהווה כיום את צוואר הבקבוק לכל הקווים שמגיעים לת"א. העיכוב בחיבור התחנה לקו יגרום לקשיים לוגיסטיים בהקמת הקו כמו למשל היעדר האפשרות להכניס ציוד מכני הנדסי שמשמש את הרכבת להנחת מסילות ויישורן במקומות אחרים כמו מבטשה, מנוף מסילתי, קרונות חצץ קרונות משא ועוד. הפתרון שמסתמן הוא ככל הנראה הובלה של ציוד על משאיות לאתר העבודה והשארתו שם עד לתום העבודות וחיבור לרשת. הקשיים הלוגיסטיים הולכים וגדלים עם התקדמות הקו מכיוון שהרצועה שנשארת לתמרון של משאיות עם אדנים, משאיות עם חצץ וכדו' הולכת ונעשית צרה ומוגבלת וכתוצאה מכך הזמן הנדרש להנחת המסילות מתארך בהתאמה. לסיום, למרות כל מה שתואר למעלה תאריך היעד לפתיחת הקו (עם הפעלת לחץ לפתיחתו עד לתחנת יבנה) הוא עדיין אמצע 2011. החיבור לצומת פלשת צפוי להיות מוכן באמצע 2012. בתמונה המצורפת ניתן לראות את חניית קרונות הרבד בין שני מפלגים שנמצאים בשלבי הנחה שונים, ליד הגשר של 431 מעל לאיילון. דניאל, אתה מוזמן לתרום לשרשור מרשמייך מהסיור.

תודה על הסיקור.
קטע התוואי בין וולפסון לראשון עובר בתעלה די עמוקה. איך ינוקזו מי הגשמים מקטע הנ"ל?

 

[מסוף כרמלית]

תודה על הסיקור.
קטע התוואי בין וולפסון לראשון עובר בתעלה די עמוקה. איך ינוקזו מי הגשמים מקטע הנ"ל?

למיטב ידיעתי באיזור וולפסון עובר מובל עם מי
נחל האיילון, הנשפך לחוף ימה של יפו. לפני מס' שנים, משהוכשר התוואי לדרך המהירה ולרכבת נבנה המובל המנקז את מי הנחל וכן פותר את בעיות הניקוז הקשות של מי הגשם בפרדס דקה ביפו וברחובות נחל באר שבע ואשדוד ביפו. לדעתי, מי הגשם בתוואי יתנקזו למובל זה. יתכן, כמובן שישיה צורך בתעלות שינקזו גשמים מקולטנים בנק' נמוכות נוספות בתוואי, אך לדעתי וולפסון היא הנק' הנמוכה ביותר בתוואי.

 

[ניקולאי]

למיטב ידיעתי באיזור וולפסון עובר מובל עם מי
נחל האיילון, הנשפך לחוף ימה של יפו. לפני מס' שנים, משהוכשר התוואי לדרך המהירה ולרכבת נבנה המובל המנקז את מי הנחל וכן פותר את בעיות הניקוז הקשות של מי הגשם בפרדס דקה ביפו וברחובות נחל באר שבע ואשדוד ביפו. לדעתי, מי הגשם בתוואי יתנקזו למובל זה. יתכן, כמובן שישיה צורך בתעלות שינקזו גשמים מקולטנים בנק' נמוכות נוספות בתוואי, אך לדעתי וולפסון היא הנק' הנמוכה ביותר בתוואי.

 

[בועז ל]

סיכום סיור עם מנהל פרוייקט קו הרכבת לראשון
דניאל ואני יצאנו היום לסיור עם דרור סופרו - מנהל הפרוייקט להקמת קו הרכבת לחולון/בת-ים/מערב ראשון/יבנה/אשקלון (שאקרא לו פשוט הקו). לפני שאתחיל בסיכום הקצרצר מהסיור אני רוצה להודות לדרור שהקדיש לנו מזמנו היקר וטרח להסביר לנו על השלבים השונים בהקמת הקו ולענות על כל שאלותינו בסבלנות. אין ספק שמבין הפרוייקטים שנמצאים ב"קנה" של ר"י הקו הזה הוא הפרוייקט שיוסיף לר"י ישראל הכי הרבה נוסעים. ר"י משקיעה בו כיום משאבים רבים והתוצאות בשטח ניכרות. הסיור התחיל בתחנת ההגנה והמשיך לאורך העבודות עד בואכה 431, מקום חנייתם של קרונות הרבד. דרור סיפק כל מידע שרק רצינו לדעת אודות הקו, החל מאופן הקמת התשתית עפר שכולל סילוק תשתיות קיימות בתוואי (לעיתים יש צורך לחפור מס' מטרים של תשתיות שהצטברו במשך עשרות שנים ולסלקם מאתר העבודות), דרך הקשיים הלוגיסטיים של עבודה בין שני קירות תוחמים שמס' הפתחים בהם הולך ומצטמצם עם התקדמות הפרוייקט וכלה בטכניקה לבניית העוגנים שמשמשים לייצוב הקירות שתוחמים את הרצועה של מסילות הרכבת. בתחילת הסיור כמובן שעלתה השאלה על הרמפה התלולה שנמצאת בסמוך לתחנת ההגנה. מסתבר שהשיפוע של הרמפה הוא 2.8% ולדברי דרור לא צפויה בעיה לרכבות הקיימות של ר"י לעלות את הרמפה, גם אם הטיפוס יהיה איטי יחסית. לגבי לבלום בירידה לעומת זאת... כאן מדובר בבעיה יותר רצינית. יותר מכך, מסתבר שהעליה לכיוון הרמפה צפויה להתחיל כבר במרכז הרציף המזרחי של תחנת ההגנה על מנת לתת לרכבת עוד כמה מטרים להתחיל את העלייה. עוד עלתה השאלה שחוזרת ונשאלת פה לגבי גובה הרציפים של התחנות (כתוצאה מפדיחת מדרגת הסימנסים). הובטח לנו שכל הרציפים בקו נבנו בגובה אחיד לפי התקן של רכבת ישראל. הסיבה שבגללה כיום לא כל הרציפים בגובה אחיד היא פשוט העוול ההיסטורי של תקופה שבה לא היה קיים התקן לגובה רציפים וחלקם נותר בגובה לא תיקני עד היום... לדברי דרור, החיבור של תחנת ההגנה לרצף של המסילות בכיוון דרום ייעשה ככל הנראה רק בשלב הסופי של העבודות מכיוון שחיבור של המסילות יגרור השבתה של המסילה הרביעית בתחנת ההגנה שמהווה כיום את צוואר הבקבוק לכל הקווים שמגיעים לת"א. העיכוב בחיבור התחנה לקו יגרום לקשיים לוגיסטיים בהקמת הקו כמו למשל היעדר האפשרות להכניס ציוד מכני הנדסי שמשמש את הרכבת להנחת מסילות ויישורן במקומות אחרים כמו מבטשה, מנוף מסילתי, קרונות חצץ קרונות משא ועוד. הפתרון שמסתמן הוא ככל הנראה הובלה של ציוד על משאיות לאתר העבודה והשארתו שם עד לתום העבודות וחיבור לרשת. הקשיים הלוגיסטיים הולכים וגדלים עם התקדמות הקו מכיוון שהרצועה שנשארת לתמרון של משאיות עם אדנים, משאיות עם חצץ וכדו' הולכת ונעשית צרה ומוגבלת וכתוצאה מכך הזמן הנדרש להנחת המסילות מתארך בהתאמה. לסיום, למרות כל מה שתואר למעלה תאריך היעד לפתיחת הקו (עם הפעלת לחץ לפתיחתו עד לתחנת יבנה) הוא עדיין אמצע 2011. החיבור לצומת פלשת צפוי להיות מוכן באמצע 2012. בתמונה המצורפת ניתן לראות את חניית קרונות הרבד בין שני מפלגים שנמצאים בשלבי הנחה שונים, ליד הגשר של 431 מעל לאיילון. דניאל, אתה מוזמן לתרום לשרשור מרשמייך מהסיור.

וְ

תודה רבה-רבה לרמי ודניאל על השתתפותם בסיור ובקשת סליחה מרמי על ששוב נשלף מעבודתו על ידי לטובת פעילות ציבורית. תודה גדולה למנהל הקו, דרור סופרו, על היענותו ליוזמה. דרור סופרו ואייל פיטוסי מרכבת ישראל מקדמים בהצלחה רבה שניים מהפרויקטים החשובים ביותר של הרכבת. מי שעוקב אחר ביצוע הקו לראשל"צ והכפלת הקו לב"ש, אינו יכול שלא להתרשם מההתקדמות הרבה שהושגה בפרויקטים אלה ובמיוחד כאשר אנו עורכים השוואה לפרויקטים אחרים של הרכבת (ההכפלה הצפונית, הכפלת הקו לכפ"ס ועוד). אני מקווה שלעניין השיפוע בתחנת ההגנה, שכה מטריד את סר אשבי, תינתן תשובה מספקת כבר בפגישה הקרובה עם סמנכ"ל חטיבת נייד, מר סמי כהן. אז יצטרך רמי'ש שוב לוותר על מקום עבודתו האהוב.

 

[דניאל בוכמן]

סיכום סיור עם מנהל פרוייקט קו הרכבת לראשון
דניאל ואני יצאנו היום לסיור עם דרור סופרו - מנהל הפרוייקט להקמת קו הרכבת לחולון/בת-ים/מערב ראשון/יבנה/אשקלון (שאקרא לו פשוט הקו). לפני שאתחיל בסיכום הקצרצר מהסיור אני רוצה להודות לדרור שהקדיש לנו מזמנו היקר וטרח להסביר לנו על השלבים השונים בהקמת הקו ולענות על כל שאלותינו בסבלנות. אין ספק שמבין הפרוייקטים שנמצאים ב"קנה" של ר"י הקו הזה הוא הפרוייקט שיוסיף לר"י ישראל הכי הרבה נוסעים. ר"י משקיעה בו כיום משאבים רבים והתוצאות בשטח ניכרות. הסיור התחיל בתחנת ההגנה והמשיך לאורך העבודות עד בואכה 431, מקום חנייתם של קרונות הרבד. דרור סיפק כל מידע שרק רצינו לדעת אודות הקו, החל מאופן הקמת התשתית עפר שכולל סילוק תשתיות קיימות בתוואי (לעיתים יש צורך לחפור מס' מטרים של תשתיות שהצטברו במשך עשרות שנים ולסלקם מאתר העבודות), דרך הקשיים הלוגיסטיים של עבודה בין שני קירות תוחמים שמס' הפתחים בהם הולך ומצטמצם עם התקדמות הפרוייקט וכלה בטכניקה לבניית העוגנים שמשמשים לייצוב הקירות שתוחמים את הרצועה של מסילות הרכבת. בתחילת הסיור כמובן שעלתה השאלה על הרמפה התלולה שנמצאת בסמוך לתחנת ההגנה. מסתבר שהשיפוע של הרמפה הוא 2.8% ולדברי דרור לא צפויה בעיה לרכבות הקיימות של ר"י לעלות את הרמפה, גם אם הטיפוס יהיה איטי יחסית. לגבי לבלום בירידה לעומת זאת... כאן מדובר בבעיה יותר רצינית. יותר מכך, מסתבר שהעליה לכיוון הרמפה צפויה להתחיל כבר במרכז הרציף המזרחי של תחנת ההגנה על מנת לתת לרכבת עוד כמה מטרים להתחיל את העלייה. עוד עלתה השאלה שחוזרת ונשאלת פה לגבי גובה הרציפים של התחנות (כתוצאה מפדיחת מדרגת הסימנסים). הובטח לנו שכל הרציפים בקו נבנו בגובה אחיד לפי התקן של רכבת ישראל. הסיבה שבגללה כיום לא כל הרציפים בגובה אחיד היא פשוט העוול ההיסטורי של תקופה שבה לא היה קיים התקן לגובה רציפים וחלקם נותר בגובה לא תיקני עד היום... לדברי דרור, החיבור של תחנת ההגנה לרצף של המסילות בכיוון דרום ייעשה ככל הנראה רק בשלב הסופי של העבודות מכיוון שחיבור של המסילות יגרור השבתה של המסילה הרביעית בתחנת ההגנה שמהווה כיום את צוואר הבקבוק לכל הקווים שמגיעים לת"א. העיכוב בחיבור התחנה לקו יגרום לקשיים לוגיסטיים בהקמת הקו כמו למשל היעדר האפשרות להכניס ציוד מכני הנדסי שמשמש את הרכבת להנחת מסילות ויישורן במקומות אחרים כמו מבטשה, מנוף מסילתי, קרונות חצץ קרונות משא ועוד. הפתרון שמסתמן הוא ככל הנראה הובלה של ציוד על משאיות לאתר העבודה והשארתו שם עד לתום העבודות וחיבור לרשת. הקשיים הלוגיסטיים הולכים וגדלים עם התקדמות הקו מכיוון שהרצועה שנשארת לתמרון של משאיות עם אדנים, משאיות עם חצץ וכדו' הולכת ונעשית צרה ומוגבלת וכתוצאה מכך הזמן הנדרש להנחת המסילות מתארך בהתאמה. לסיום, למרות כל מה שתואר למעלה תאריך היעד לפתיחת הקו (עם הפעלת לחץ לפתיחתו עד לתחנת יבנה) הוא עדיין אמצע 2011. החיבור לצומת פלשת צפוי להיות מוכן באמצע 2012. בתמונה המצורפת ניתן לראות את חניית קרונות הרבד בין שני מפלגים שנמצאים בשלבי הנחה שונים, ליד הגשר של 431 מעל לאיילון. דניאל, אתה מוזמן לתרום לשרשור מרשמייך מהסיור.

תוספות לסיכום הסיור
אז כמובן, תודה רבה ל מר דרור סופרו על הסיור ובעיקר על התשובות על כל שאלותינו. במהלך הסיור יכולנו להתרשם שגם בקטעים קצרים יחסית ( כמו גשר הולץ - שער חולון), סטטוס העבודות אנו אחיד (בעוד שבחלק הצפוני מתבצע מילוי של שכבות אדמה אחרונות, בחלק הדרומי יותר של הקטע עדיין עוסקים ב סילוק את העפר ה"פסול" שמורכב משאריות אספלט ישנות ושאר תשתיות ישנות שהוצאו ממתחת לתוואי הרכבת, ובהרכבת "אלמנטים אקוסטים לעיטור הרצועה מבפנים" (אני מניח ש רמי יצרף תמונה בהמשך). לגבי עבודות ההשלמה בקצה הרמפה בחנת ההגנה- הצפי לתחילת העבודות הוא מרץ 2010 (כמו שרמי ציין, שכדי לאפשר את העבודות יש צורך להוציא משימוש את רציף מס' 4, מה שגורר בעקבותיו שינויים תפעוליים- הרציף משמש כרגע רכבות רבות בקו מכפ"ס שמסיימות את נסיעתן בתחנת ההגנה שכנראה שיאלצו להמשיך לתחנת ת"א דרום תפעולית. לגבי תחנת שער חולון- אז למרות שבניית התחנה אכן החלה מאוחר יחסית- היא לא תהווה כ גורם העיקרי ל עיכוב אפשרי בהשלמת הקו. נכון להיום הושלמו כ 70% מ יציקת רצפת התחנה (הכוונה היא למפלס התחתון ביותר), וממשיכים לעבוד שם בקצב מואץ, כדי להספיק להשלים את הרצפה לפני תחילת הגשמים, שעלולים להקשות מאוד על העבודות.. ל מי שתהה לגבי הכוח המניע של 3 קרונות הרבד- עפ"י דברי דרור סופרו, הוחכר מעיין קטר קטן (מהסוג שמשמש במפעלים /מחצבות) שכבר נמצא באחד המחסנים הארץ, וישמש לדחיפת/ משיכת קרונות הרבד. מבחינת נקודות שליטה ובקרה על הקו- יהיו 4 נקודות לאורך כל הקו (בתחנת ת"א דרום תפעולית יוקצה חדר נוסף עבור ציוד שליטה ובקרה לקו. בתחנת משה דיין נבנה חדר גם כן עבור ציוד השלטיה והבקרה. ביבנה מערב הוקם מבנה שליטה ובקרה שתמונתיו כבר הופיעו כאן בעבר. וגם התחנה התפעולית בצומת פלשת תותאם לשינויים הרבים שעתידים להתרחש בה(התחנה עתידה להכיל 5 מסילות! (אשתדל לצרף שרטוט סכמתי בהמשך). מבחינת שטחי חניה בתחנות- בתחנת רשל"צ מערב יקום מגרש חניה מזרחית לתחנה (בינה לבין מתחם חצי חינם). בתחנת קוממיות יש כוונה להכשיר מגרש חניה מזרחית לתחנה (מול תחנת הדלק שנמצאת על כביש בגישה למוזאון, בסמוך למגרש שמשמש את האוטובוסים של דן)ולחלופין ניתן יהיה להשתמש במגרש החניה של האיצטדיון העירוני של בת ים . בתחנת שער חולון יוכשר שטח חניה במשולש שבין רמפת הירידה מאיילון עם שדרות לוי אשכול.בשאר בתחנות לא מתוכן מגרש חניה בעתיד הקרוב. לגבי סוגיית השמות של התחנות- כרגע אין התקדמות בנושא. דרור ציין שקיימת מחלוקת נוספת לגבי שייוך תחנות קוממיות לאזורי כיבוי. כמו כן- גם שמה הסופי של תחנת וולפסון "לוטה בערפל" כיוון שהשטח עליו היא נמצאת הוא עקרונית בתחום השיפוט של תל אביב. זהו לבינתיים. במידה ואזכר במשהו ששכחתי- אוסיף בהמשך.

 

[davidfainshtein]

תוספות לסיכום הסיור
אז כמובן, תודה רבה ל מר דרור סופרו על הסיור ובעיקר על התשובות על כל שאלותינו. במהלך הסיור יכולנו להתרשם שגם בקטעים קצרים יחסית ( כמו גשר הולץ - שער חולון), סטטוס העבודות אנו אחיד (בעוד שבחלק הצפוני מתבצע מילוי של שכבות אדמה אחרונות, בחלק הדרומי יותר של הקטע עדיין עוסקים ב סילוק את העפר ה"פסול" שמורכב משאריות אספלט ישנות ושאר תשתיות ישנות שהוצאו ממתחת לתוואי הרכבת, ובהרכבת "אלמנטים אקוסטים לעיטור הרצועה מבפנים" (אני מניח ש רמי יצרף תמונה בהמשך). לגבי עבודות ההשלמה בקצה הרמפה בחנת ההגנה- הצפי לתחילת העבודות הוא מרץ 2010 (כמו שרמי ציין, שכדי לאפשר את העבודות יש צורך להוציא משימוש את רציף מס' 4, מה שגורר בעקבותיו שינויים תפעוליים- הרציף משמש כרגע רכבות רבות בקו מכפ"ס שמסיימות את נסיעתן בתחנת ההגנה שכנראה שיאלצו להמשיך לתחנת ת"א דרום תפעולית. לגבי תחנת שער חולון- אז למרות שבניית התחנה אכן החלה מאוחר יחסית- היא לא תהווה כ גורם העיקרי ל עיכוב אפשרי בהשלמת הקו. נכון להיום הושלמו כ 70% מ יציקת רצפת התחנה (הכוונה היא למפלס התחתון ביותר), וממשיכים לעבוד שם בקצב מואץ, כדי להספיק להשלים את הרצפה לפני תחילת הגשמים, שעלולים להקשות מאוד על העבודות.. ל מי שתהה לגבי הכוח המניע של 3 קרונות הרבד- עפ"י דברי דרור סופרו, הוחכר מעיין קטר קטן (מהסוג שמשמש במפעלים /מחצבות) שכבר נמצא באחד המחסנים הארץ, וישמש לדחיפת/ משיכת קרונות הרבד. מבחינת נקודות שליטה ובקרה על הקו- יהיו 4 נקודות לאורך כל הקו (בתחנת ת"א דרום תפעולית יוקצה חדר נוסף עבור ציוד שליטה ובקרה לקו. בתחנת משה דיין נבנה חדר גם כן עבור ציוד השלטיה והבקרה. ביבנה מערב הוקם מבנה שליטה ובקרה שתמונתיו כבר הופיעו כאן בעבר. וגם התחנה התפעולית בצומת פלשת תותאם לשינויים הרבים שעתידים להתרחש בה(התחנה עתידה להכיל 5 מסילות! (אשתדל לצרף שרטוט סכמתי בהמשך). מבחינת שטחי חניה בתחנות- בתחנת רשל"צ מערב יקום מגרש חניה מזרחית לתחנה (בינה לבין מתחם חצי חינם). בתחנת קוממיות יש כוונה להכשיר מגרש חניה מזרחית לתחנה (מול תחנת הדלק שנמצאת על כביש בגישה למוזאון, בסמוך למגרש שמשמש את האוטובוסים של דן)ולחלופין ניתן יהיה להשתמש במגרש החניה של האיצטדיון העירוני של בת ים . בתחנת שער חולון יוכשר שטח חניה במשולש שבין רמפת הירידה מאיילון עם שדרות לוי אשכול.בשאר בתחנות לא מתוכן מגרש חניה בעתיד הקרוב. לגבי סוגיית השמות של התחנות- כרגע אין התקדמות בנושא. דרור ציין שקיימת מחלוקת נוספת לגבי שייוך תחנות קוממיות לאזורי כיבוי. כמו כן- גם שמה הסופי של תחנת וולפסון "לוטה בערפל" כיוון שהשטח עליו היא נמצאת הוא עקרונית בתחום השיפוט של תל אביב. זהו לבינתיים. במידה ואזכר במשהו ששכחתי- אוסיף בהמשך.

המון תודה על הסקירה המפורטת!
תודה למנהל הקו שהקדיש מזמנו לחברי הפורום ולשאלותיהם הרבות. אשמח באמת לקבל ציורים סכמתיים שיש ברשותך!

 

[דניאל בוכמן]

תוספות לסיכום הסיור
אז כמובן, תודה רבה ל מר דרור סופרו על הסיור ובעיקר על התשובות על כל שאלותינו. במהלך הסיור יכולנו להתרשם שגם בקטעים קצרים יחסית ( כמו גשר הולץ - שער חולון), סטטוס העבודות אנו אחיד (בעוד שבחלק הצפוני מתבצע מילוי של שכבות אדמה אחרונות, בחלק הדרומי יותר של הקטע עדיין עוסקים ב סילוק את העפר ה"פסול" שמורכב משאריות אספלט ישנות ושאר תשתיות ישנות שהוצאו ממתחת לתוואי הרכבת, ובהרכבת "אלמנטים אקוסטים לעיטור הרצועה מבפנים" (אני מניח ש רמי יצרף תמונה בהמשך). לגבי עבודות ההשלמה בקצה הרמפה בחנת ההגנה- הצפי לתחילת העבודות הוא מרץ 2010 (כמו שרמי ציין, שכדי לאפשר את העבודות יש צורך להוציא משימוש את רציף מס' 4, מה שגורר בעקבותיו שינויים תפעוליים- הרציף משמש כרגע רכבות רבות בקו מכפ"ס שמסיימות את נסיעתן בתחנת ההגנה שכנראה שיאלצו להמשיך לתחנת ת"א דרום תפעולית. לגבי תחנת שער חולון- אז למרות שבניית התחנה אכן החלה מאוחר יחסית- היא לא תהווה כ גורם העיקרי ל עיכוב אפשרי בהשלמת הקו. נכון להיום הושלמו כ 70% מ יציקת רצפת התחנה (הכוונה היא למפלס התחתון ביותר), וממשיכים לעבוד שם בקצב מואץ, כדי להספיק להשלים את הרצפה לפני תחילת הגשמים, שעלולים להקשות מאוד על העבודות.. ל מי שתהה לגבי הכוח המניע של 3 קרונות הרבד- עפ"י דברי דרור סופרו, הוחכר מעיין קטר קטן (מהסוג שמשמש במפעלים /מחצבות) שכבר נמצא באחד המחסנים הארץ, וישמש לדחיפת/ משיכת קרונות הרבד. מבחינת נקודות שליטה ובקרה על הקו- יהיו 4 נקודות לאורך כל הקו (בתחנת ת"א דרום תפעולית יוקצה חדר נוסף עבור ציוד שליטה ובקרה לקו. בתחנת משה דיין נבנה חדר גם כן עבור ציוד השלטיה והבקרה. ביבנה מערב הוקם מבנה שליטה ובקרה שתמונתיו כבר הופיעו כאן בעבר. וגם התחנה התפעולית בצומת פלשת תותאם לשינויים הרבים שעתידים להתרחש בה(התחנה עתידה להכיל 5 מסילות! (אשתדל לצרף שרטוט סכמתי בהמשך). מבחינת שטחי חניה בתחנות- בתחנת רשל"צ מערב יקום מגרש חניה מזרחית לתחנה (בינה לבין מתחם חצי חינם). בתחנת קוממיות יש כוונה להכשיר מגרש חניה מזרחית לתחנה (מול תחנת הדלק שנמצאת על כביש בגישה למוזאון, בסמוך למגרש שמשמש את האוטובוסים של דן)ולחלופין ניתן יהיה להשתמש במגרש החניה של האיצטדיון העירוני של בת ים . בתחנת שער חולון יוכשר שטח חניה במשולש שבין רמפת הירידה מאיילון עם שדרות לוי אשכול.בשאר בתחנות לא מתוכן מגרש חניה בעתיד הקרוב. לגבי סוגיית השמות של התחנות- כרגע אין התקדמות בנושא. דרור ציין שקיימת מחלוקת נוספת לגבי שייוך תחנות קוממיות לאזורי כיבוי. כמו כן- גם שמה הסופי של תחנת וולפסון "לוטה בערפל" כיוון שהשטח עליו היא נמצאת הוא עקרונית בתחום השיפוט של תל אביב. זהו לבינתיים. במידה ואזכר במשהו ששכחתי- אוסיף בהמשך.

שרטוט של משולש פלשת
כך פחות או יותר צפוי להראות אזור משולש פלשת, עם השלמת העבודות.

 

[בועז ל]

שרטוט של משולש פלשת
כך פחות או יותר צפוי להראות אזור משולש פלשת, עם השלמת העבודות.

תודה רבה, דני, על התרשים והתוספות.
אגב, האם ידוע לך מהו הלו"ז לסיומה של תחנת שער חולון?

 

[davidfainshtein]

שרטוט של משולש פלשת
כך פחות או יותר צפוי להראות אזור משולש פלשת, עם השלמת העבודות.

תודה. למה משנים את התוואי של הקשת?

 

[luckydude]

תודה. למה משנים את התוואי של הקשת?

ההערכה שלי...
כדי שיוכלו לחבר את קו יבנה מערב לקו פלשת-בני דרום לפני הפיצול של הצלע הדרומית, ז"א ההיא מבני דרום לנמל אשדוד. אחרת יצתרכו לבנות גשר נוסף מעל הצלע הדרומית בנוסף לצפונית.

 

[luckydude]

שרטוט של משולש פלשת
כך פחות או יותר צפוי להראות אזור משולש פלשת, עם השלמת העבודות.

האם ידוע לך אם מתוכננת אפשרות עתידית
לחיבור של קו יבנה מערב-פלשת גם לכיוון נמל אשדוד?

 

[david80]

שרטוט של משולש פלשת
כך פחות או יותר צפוי להראות אזור משולש פלשת, עם השלמת העבודות.

חבל שלא מתחשבים על אופצייה עתידית
על קו רכבת נוסעים לטרמינל בנמל אשדוד שתוכל לשמש הן את נוסעי כספי ספנות והן את עובדי נמל אשדוד!

 

[down under]

חבל שלא מתחשבים על אופצייה עתידית
על קו רכבת נוסעים לטרמינל בנמל אשדוד שתוכל לשמש הן את נוסעי כספי ספנות והן את עובדי נמל אשדוד!

לעובדי הנמל יש הסעה

 

[אורי404]

חבל שלא מתחשבים על אופצייה עתידית
על קו רכבת נוסעים לטרמינל בנמל אשדוד שתוכל לשמש הן את נוסעי כספי ספנות והן את עובדי נמל אשדוד!

לא רק זה. שלוחת הנמל קרובה יחסית ברגל
(כן ברגל. שלא לדבר על רכיבה באופניים או נסיעה קצרצרה במכונית) לחלק מאזורי המגורים הצפוניים בעיר.