סיור עם מנהל פרוייקט קו הרכבת לראשון

מצב
הנושא נעול.

Rubim88

New member
תוספות לסיכום הסיור
אז כמובן, תודה רבה ל מר דרור סופרו על הסיור ובעיקר על התשובות על כל שאלותינו. במהלך הסיור יכולנו להתרשם שגם בקטעים קצרים יחסית ( כמו גשר הולץ - שער חולון), סטטוס העבודות אנו אחיד (בעוד שבחלק הצפוני מתבצע מילוי של שכבות אדמה אחרונות, בחלק הדרומי יותר של הקטע עדיין עוסקים ב סילוק את העפר ה"פסול" שמורכב משאריות אספלט ישנות ושאר תשתיות ישנות שהוצאו ממתחת לתוואי הרכבת, ובהרכבת "אלמנטים אקוסטים לעיטור הרצועה מבפנים" (אני מניח ש רמי יצרף תמונה בהמשך). לגבי עבודות ההשלמה בקצה הרמפה בחנת ההגנה- הצפי לתחילת העבודות הוא מרץ 2010 (כמו שרמי ציין, שכדי לאפשר את העבודות יש צורך להוציא משימוש את רציף מס' 4, מה שגורר בעקבותיו שינויים תפעוליים- הרציף משמש כרגע רכבות רבות בקו מכפ"ס שמסיימות את נסיעתן בתחנת ההגנה שכנראה שיאלצו להמשיך לתחנת ת"א דרום תפעולית. לגבי תחנת שער חולון- אז למרות שבניית התחנה אכן החלה מאוחר יחסית- היא לא תהווה כ גורם העיקרי ל עיכוב אפשרי בהשלמת הקו. נכון להיום הושלמו כ 70% מ יציקת רצפת התחנה (הכוונה היא למפלס התחתון ביותר), וממשיכים לעבוד שם בקצב מואץ, כדי להספיק להשלים את הרצפה לפני תחילת הגשמים, שעלולים להקשות מאוד על העבודות.. ל מי שתהה לגבי הכוח המניע של 3 קרונות הרבד- עפ"י דברי דרור סופרו, הוחכר מעיין קטר קטן (מהסוג שמשמש במפעלים /מחצבות) שכבר נמצא באחד המחסנים הארץ, וישמש לדחיפת/ משיכת קרונות הרבד. מבחינת נקודות שליטה ובקרה על הקו- יהיו 4 נקודות לאורך כל הקו (בתחנת ת"א דרום תפעולית יוקצה חדר נוסף עבור ציוד שליטה ובקרה לקו. בתחנת משה דיין נבנה חדר גם כן עבור ציוד השלטיה והבקרה. ביבנה מערב הוקם מבנה שליטה ובקרה שתמונתיו כבר הופיעו כאן בעבר. וגם התחנה התפעולית בצומת פלשת תותאם לשינויים הרבים שעתידים להתרחש בה(התחנה עתידה להכיל 5 מסילות! (אשתדל לצרף שרטוט סכמתי בהמשך). מבחינת שטחי חניה בתחנות- בתחנת רשל"צ מערב יקום מגרש חניה מזרחית לתחנה (בינה לבין מתחם חצי חינם). בתחנת קוממיות יש כוונה להכשיר מגרש חניה מזרחית לתחנה (מול תחנת הדלק שנמצאת על כביש בגישה למוזאון, בסמוך למגרש שמשמש את האוטובוסים של דן)ולחלופין ניתן יהיה להשתמש במגרש החניה של האיצטדיון העירוני של בת ים . בתחנת שער חולון יוכשר שטח חניה במשולש שבין רמפת הירידה מאיילון עם שדרות לוי אשכול.בשאר בתחנות לא מתוכן מגרש חניה בעתיד הקרוב. לגבי סוגיית השמות של התחנות- כרגע אין התקדמות בנושא. דרור ציין שקיימת מחלוקת נוספת לגבי שייוך תחנות קוממיות לאזורי כיבוי. כמו כן- גם שמה הסופי של תחנת וולפסון "לוטה בערפל" כיוון שהשטח עליו היא נמצאת הוא עקרונית בתחום השיפוט של תל אביב. זהו לבינתיים. במידה ואזכר במשהו ששכחתי- אוסיף בהמשך.
האלמנטים האקוסטים(והאלסטים) האלה נקראים
Masse-Feder-System, שזו טכניקת בנייה שנועדה בין היתר להפחתת רעשים ..משתמשים בה במסילות שעוברות במקומות מאוכלוסים ובמיוחד במנהרות.
 

luckydude

Member
תוספות לסיכום הסיור
אז כמובן, תודה רבה ל מר דרור סופרו על הסיור ובעיקר על התשובות על כל שאלותינו. במהלך הסיור יכולנו להתרשם שגם בקטעים קצרים יחסית ( כמו גשר הולץ - שער חולון), סטטוס העבודות אנו אחיד (בעוד שבחלק הצפוני מתבצע מילוי של שכבות אדמה אחרונות, בחלק הדרומי יותר של הקטע עדיין עוסקים ב סילוק את העפר ה"פסול" שמורכב משאריות אספלט ישנות ושאר תשתיות ישנות שהוצאו ממתחת לתוואי הרכבת, ובהרכבת "אלמנטים אקוסטים לעיטור הרצועה מבפנים" (אני מניח ש רמי יצרף תמונה בהמשך). לגבי עבודות ההשלמה בקצה הרמפה בחנת ההגנה- הצפי לתחילת העבודות הוא מרץ 2010 (כמו שרמי ציין, שכדי לאפשר את העבודות יש צורך להוציא משימוש את רציף מס' 4, מה שגורר בעקבותיו שינויים תפעוליים- הרציף משמש כרגע רכבות רבות בקו מכפ"ס שמסיימות את נסיעתן בתחנת ההגנה שכנראה שיאלצו להמשיך לתחנת ת"א דרום תפעולית. לגבי תחנת שער חולון- אז למרות שבניית התחנה אכן החלה מאוחר יחסית- היא לא תהווה כ גורם העיקרי ל עיכוב אפשרי בהשלמת הקו. נכון להיום הושלמו כ 70% מ יציקת רצפת התחנה (הכוונה היא למפלס התחתון ביותר), וממשיכים לעבוד שם בקצב מואץ, כדי להספיק להשלים את הרצפה לפני תחילת הגשמים, שעלולים להקשות מאוד על העבודות.. ל מי שתהה לגבי הכוח המניע של 3 קרונות הרבד- עפ"י דברי דרור סופרו, הוחכר מעיין קטר קטן (מהסוג שמשמש במפעלים /מחצבות) שכבר נמצא באחד המחסנים הארץ, וישמש לדחיפת/ משיכת קרונות הרבד. מבחינת נקודות שליטה ובקרה על הקו- יהיו 4 נקודות לאורך כל הקו (בתחנת ת"א דרום תפעולית יוקצה חדר נוסף עבור ציוד שליטה ובקרה לקו. בתחנת משה דיין נבנה חדר גם כן עבור ציוד השלטיה והבקרה. ביבנה מערב הוקם מבנה שליטה ובקרה שתמונתיו כבר הופיעו כאן בעבר. וגם התחנה התפעולית בצומת פלשת תותאם לשינויים הרבים שעתידים להתרחש בה(התחנה עתידה להכיל 5 מסילות! (אשתדל לצרף שרטוט סכמתי בהמשך). מבחינת שטחי חניה בתחנות- בתחנת רשל"צ מערב יקום מגרש חניה מזרחית לתחנה (בינה לבין מתחם חצי חינם). בתחנת קוממיות יש כוונה להכשיר מגרש חניה מזרחית לתחנה (מול תחנת הדלק שנמצאת על כביש בגישה למוזאון, בסמוך למגרש שמשמש את האוטובוסים של דן)ולחלופין ניתן יהיה להשתמש במגרש החניה של האיצטדיון העירוני של בת ים . בתחנת שער חולון יוכשר שטח חניה במשולש שבין רמפת הירידה מאיילון עם שדרות לוי אשכול.בשאר בתחנות לא מתוכן מגרש חניה בעתיד הקרוב. לגבי סוגיית השמות של התחנות- כרגע אין התקדמות בנושא. דרור ציין שקיימת מחלוקת נוספת לגבי שייוך תחנות קוממיות לאזורי כיבוי. כמו כן- גם שמה הסופי של תחנת וולפסון "לוטה בערפל" כיוון שהשטח עליו היא נמצאת הוא עקרונית בתחום השיפוט של תל אביב. זהו לבינתיים. במידה ואזכר במשהו ששכחתי- אוסיף בהמשך.
קצה הרמפה... אכן התכוונת למרץ 2010, לא 2011?
אם כך אז זה עוד לא כ"כ הרבה זמן. מקווה שבאמת ייסיימו את יציקת הבסיס של תחנת חולון לפני בוא הגשמים אחרת זה יכול להיות בלגן לא קטן שם.
 

amit1270

New member
סיכום סיור עם מנהל פרוייקט קו הרכבת לראשון
דניאל ואני יצאנו היום לסיור עם דרור סופרו - מנהל הפרוייקט להקמת קו הרכבת לחולון/בת-ים/מערב ראשון/יבנה/אשקלון (שאקרא לו פשוט הקו). לפני שאתחיל בסיכום הקצרצר מהסיור אני רוצה להודות לדרור שהקדיש לנו מזמנו היקר וטרח להסביר לנו על השלבים השונים בהקמת הקו ולענות על כל שאלותינו בסבלנות. אין ספק שמבין הפרוייקטים שנמצאים ב"קנה" של ר"י הקו הזה הוא הפרוייקט שיוסיף לר"י ישראל הכי הרבה נוסעים. ר"י משקיעה בו כיום משאבים רבים והתוצאות בשטח ניכרות. הסיור התחיל בתחנת ההגנה והמשיך לאורך העבודות עד בואכה 431, מקום חנייתם של קרונות הרבד. דרור סיפק כל מידע שרק רצינו לדעת אודות הקו, החל מאופן הקמת התשתית עפר שכולל סילוק תשתיות קיימות בתוואי (לעיתים יש צורך לחפור מס' מטרים של תשתיות שהצטברו במשך עשרות שנים ולסלקם מאתר העבודות), דרך הקשיים הלוגיסטיים של עבודה בין שני קירות תוחמים שמס' הפתחים בהם הולך ומצטמצם עם התקדמות הפרוייקט וכלה בטכניקה לבניית העוגנים שמשמשים לייצוב הקירות שתוחמים את הרצועה של מסילות הרכבת. בתחילת הסיור כמובן שעלתה השאלה על הרמפה התלולה שנמצאת בסמוך לתחנת ההגנה. מסתבר שהשיפוע של הרמפה הוא 2.8% ולדברי דרור לא צפויה בעיה לרכבות הקיימות של ר"י לעלות את הרמפה, גם אם הטיפוס יהיה איטי יחסית. לגבי לבלום בירידה לעומת זאת... כאן מדובר בבעיה יותר רצינית. יותר מכך, מסתבר שהעליה לכיוון הרמפה צפויה להתחיל כבר במרכז הרציף המזרחי של תחנת ההגנה על מנת לתת לרכבת עוד כמה מטרים להתחיל את העלייה. עוד עלתה השאלה שחוזרת ונשאלת פה לגבי גובה הרציפים של התחנות (כתוצאה מפדיחת מדרגת הסימנסים). הובטח לנו שכל הרציפים בקו נבנו בגובה אחיד לפי התקן של רכבת ישראל. הסיבה שבגללה כיום לא כל הרציפים בגובה אחיד היא פשוט העוול ההיסטורי של תקופה שבה לא היה קיים התקן לגובה רציפים וחלקם נותר בגובה לא תיקני עד היום... לדברי דרור, החיבור של תחנת ההגנה לרצף של המסילות בכיוון דרום ייעשה ככל הנראה רק בשלב הסופי של העבודות מכיוון שחיבור של המסילות יגרור השבתה של המסילה הרביעית בתחנת ההגנה שמהווה כיום את צוואר הבקבוק לכל הקווים שמגיעים לת"א. העיכוב בחיבור התחנה לקו יגרום לקשיים לוגיסטיים בהקמת הקו כמו למשל היעדר האפשרות להכניס ציוד מכני הנדסי שמשמש את הרכבת להנחת מסילות ויישורן במקומות אחרים כמו מבטשה, מנוף מסילתי, קרונות חצץ קרונות משא ועוד. הפתרון שמסתמן הוא ככל הנראה הובלה של ציוד על משאיות לאתר העבודה והשארתו שם עד לתום העבודות וחיבור לרשת. הקשיים הלוגיסטיים הולכים וגדלים עם התקדמות הקו מכיוון שהרצועה שנשארת לתמרון של משאיות עם אדנים, משאיות עם חצץ וכדו' הולכת ונעשית צרה ומוגבלת וכתוצאה מכך הזמן הנדרש להנחת המסילות מתארך בהתאמה. לסיום, למרות כל מה שתואר למעלה תאריך היעד לפתיחת הקו (עם הפעלת לחץ לפתיחתו עד לתחנת יבנה) הוא עדיין אמצע 2011. החיבור לצומת פלשת צפוי להיות מוכן באמצע 2012. בתמונה המצורפת ניתן לראות את חניית קרונות הרבד בין שני מפלגים שנמצאים בשלבי הנחה שונים, ליד הגשר של 431 מעל לאיילון. דניאל, אתה מוזמן לתרום לשרשור מרשמייך מהסיור.
תודה רבה לרמי ודני על הסיקור המעניין
ותודה רבה למנהל הקו דרור סופרו שהקדיש מזמנו לטובת גולשי הפורום.
 

raminec

New member
סיכום סיור עם מנהל פרוייקט קו הרכבת לראשון
דניאל ואני יצאנו היום לסיור עם דרור סופרו - מנהל הפרוייקט להקמת קו הרכבת לחולון/בת-ים/מערב ראשון/יבנה/אשקלון (שאקרא לו פשוט הקו). לפני שאתחיל בסיכום הקצרצר מהסיור אני רוצה להודות לדרור שהקדיש לנו מזמנו היקר וטרח להסביר לנו על השלבים השונים בהקמת הקו ולענות על כל שאלותינו בסבלנות. אין ספק שמבין הפרוייקטים שנמצאים ב"קנה" של ר"י הקו הזה הוא הפרוייקט שיוסיף לר"י ישראל הכי הרבה נוסעים. ר"י משקיעה בו כיום משאבים רבים והתוצאות בשטח ניכרות. הסיור התחיל בתחנת ההגנה והמשיך לאורך העבודות עד בואכה 431, מקום חנייתם של קרונות הרבד. דרור סיפק כל מידע שרק רצינו לדעת אודות הקו, החל מאופן הקמת התשתית עפר שכולל סילוק תשתיות קיימות בתוואי (לעיתים יש צורך לחפור מס' מטרים של תשתיות שהצטברו במשך עשרות שנים ולסלקם מאתר העבודות), דרך הקשיים הלוגיסטיים של עבודה בין שני קירות תוחמים שמס' הפתחים בהם הולך ומצטמצם עם התקדמות הפרוייקט וכלה בטכניקה לבניית העוגנים שמשמשים לייצוב הקירות שתוחמים את הרצועה של מסילות הרכבת. בתחילת הסיור כמובן שעלתה השאלה על הרמפה התלולה שנמצאת בסמוך לתחנת ההגנה. מסתבר שהשיפוע של הרמפה הוא 2.8% ולדברי דרור לא צפויה בעיה לרכבות הקיימות של ר"י לעלות את הרמפה, גם אם הטיפוס יהיה איטי יחסית. לגבי לבלום בירידה לעומת זאת... כאן מדובר בבעיה יותר רצינית. יותר מכך, מסתבר שהעליה לכיוון הרמפה צפויה להתחיל כבר במרכז הרציף המזרחי של תחנת ההגנה על מנת לתת לרכבת עוד כמה מטרים להתחיל את העלייה. עוד עלתה השאלה שחוזרת ונשאלת פה לגבי גובה הרציפים של התחנות (כתוצאה מפדיחת מדרגת הסימנסים). הובטח לנו שכל הרציפים בקו נבנו בגובה אחיד לפי התקן של רכבת ישראל. הסיבה שבגללה כיום לא כל הרציפים בגובה אחיד היא פשוט העוול ההיסטורי של תקופה שבה לא היה קיים התקן לגובה רציפים וחלקם נותר בגובה לא תיקני עד היום... לדברי דרור, החיבור של תחנת ההגנה לרצף של המסילות בכיוון דרום ייעשה ככל הנראה רק בשלב הסופי של העבודות מכיוון שחיבור של המסילות יגרור השבתה של המסילה הרביעית בתחנת ההגנה שמהווה כיום את צוואר הבקבוק לכל הקווים שמגיעים לת"א. העיכוב בחיבור התחנה לקו יגרום לקשיים לוגיסטיים בהקמת הקו כמו למשל היעדר האפשרות להכניס ציוד מכני הנדסי שמשמש את הרכבת להנחת מסילות ויישורן במקומות אחרים כמו מבטשה, מנוף מסילתי, קרונות חצץ קרונות משא ועוד. הפתרון שמסתמן הוא ככל הנראה הובלה של ציוד על משאיות לאתר העבודה והשארתו שם עד לתום העבודות וחיבור לרשת. הקשיים הלוגיסטיים הולכים וגדלים עם התקדמות הקו מכיוון שהרצועה שנשארת לתמרון של משאיות עם אדנים, משאיות עם חצץ וכדו' הולכת ונעשית צרה ומוגבלת וכתוצאה מכך הזמן הנדרש להנחת המסילות מתארך בהתאמה. לסיום, למרות כל מה שתואר למעלה תאריך היעד לפתיחת הקו (עם הפעלת לחץ לפתיחתו עד לתחנת יבנה) הוא עדיין אמצע 2011. החיבור לצומת פלשת צפוי להיות מוכן באמצע 2012. בתמונה המצורפת ניתן לראות את חניית קרונות הרבד בין שני מפלגים שנמצאים בשלבי הנחה שונים, ליד הגשר של 431 מעל לאיילון. דניאל, אתה מוזמן לתרום לשרשור מרשמייך מהסיור.
עוד מספר תמונות מהסיור
לבקשתו של דניאל, כאן אפשר לראות את הפועלים שמצמידים את החיפויים על קירות הבטון.
 

raminec

New member
סיכום סיור עם מנהל פרוייקט קו הרכבת לראשון
דניאל ואני יצאנו היום לסיור עם דרור סופרו - מנהל הפרוייקט להקמת קו הרכבת לחולון/בת-ים/מערב ראשון/יבנה/אשקלון (שאקרא לו פשוט הקו). לפני שאתחיל בסיכום הקצרצר מהסיור אני רוצה להודות לדרור שהקדיש לנו מזמנו היקר וטרח להסביר לנו על השלבים השונים בהקמת הקו ולענות על כל שאלותינו בסבלנות. אין ספק שמבין הפרוייקטים שנמצאים ב"קנה" של ר"י הקו הזה הוא הפרוייקט שיוסיף לר"י ישראל הכי הרבה נוסעים. ר"י משקיעה בו כיום משאבים רבים והתוצאות בשטח ניכרות. הסיור התחיל בתחנת ההגנה והמשיך לאורך העבודות עד בואכה 431, מקום חנייתם של קרונות הרבד. דרור סיפק כל מידע שרק רצינו לדעת אודות הקו, החל מאופן הקמת התשתית עפר שכולל סילוק תשתיות קיימות בתוואי (לעיתים יש צורך לחפור מס' מטרים של תשתיות שהצטברו במשך עשרות שנים ולסלקם מאתר העבודות), דרך הקשיים הלוגיסטיים של עבודה בין שני קירות תוחמים שמס' הפתחים בהם הולך ומצטמצם עם התקדמות הפרוייקט וכלה בטכניקה לבניית העוגנים שמשמשים לייצוב הקירות שתוחמים את הרצועה של מסילות הרכבת. בתחילת הסיור כמובן שעלתה השאלה על הרמפה התלולה שנמצאת בסמוך לתחנת ההגנה. מסתבר שהשיפוע של הרמפה הוא 2.8% ולדברי דרור לא צפויה בעיה לרכבות הקיימות של ר"י לעלות את הרמפה, גם אם הטיפוס יהיה איטי יחסית. לגבי לבלום בירידה לעומת זאת... כאן מדובר בבעיה יותר רצינית. יותר מכך, מסתבר שהעליה לכיוון הרמפה צפויה להתחיל כבר במרכז הרציף המזרחי של תחנת ההגנה על מנת לתת לרכבת עוד כמה מטרים להתחיל את העלייה. עוד עלתה השאלה שחוזרת ונשאלת פה לגבי גובה הרציפים של התחנות (כתוצאה מפדיחת מדרגת הסימנסים). הובטח לנו שכל הרציפים בקו נבנו בגובה אחיד לפי התקן של רכבת ישראל. הסיבה שבגללה כיום לא כל הרציפים בגובה אחיד היא פשוט העוול ההיסטורי של תקופה שבה לא היה קיים התקן לגובה רציפים וחלקם נותר בגובה לא תיקני עד היום... לדברי דרור, החיבור של תחנת ההגנה לרצף של המסילות בכיוון דרום ייעשה ככל הנראה רק בשלב הסופי של העבודות מכיוון שחיבור של המסילות יגרור השבתה של המסילה הרביעית בתחנת ההגנה שמהווה כיום את צוואר הבקבוק לכל הקווים שמגיעים לת"א. העיכוב בחיבור התחנה לקו יגרום לקשיים לוגיסטיים בהקמת הקו כמו למשל היעדר האפשרות להכניס ציוד מכני הנדסי שמשמש את הרכבת להנחת מסילות ויישורן במקומות אחרים כמו מבטשה, מנוף מסילתי, קרונות חצץ קרונות משא ועוד. הפתרון שמסתמן הוא ככל הנראה הובלה של ציוד על משאיות לאתר העבודה והשארתו שם עד לתום העבודות וחיבור לרשת. הקשיים הלוגיסטיים הולכים וגדלים עם התקדמות הקו מכיוון שהרצועה שנשארת לתמרון של משאיות עם אדנים, משאיות עם חצץ וכדו' הולכת ונעשית צרה ומוגבלת וכתוצאה מכך הזמן הנדרש להנחת המסילות מתארך בהתאמה. לסיום, למרות כל מה שתואר למעלה תאריך היעד לפתיחת הקו (עם הפעלת לחץ לפתיחתו עד לתחנת יבנה) הוא עדיין אמצע 2011. החיבור לצומת פלשת צפוי להיות מוכן באמצע 2012. בתמונה המצורפת ניתן לראות את חניית קרונות הרבד בין שני מפלגים שנמצאים בשלבי הנחה שונים, ליד הגשר של 431 מעל לאיילון. דניאל, אתה מוזמן לתרום לשרשור מרשמייך מהסיור.
עבודות עפר על הרמפה לכיוון מחלף חולון
על אף שתחנת שער חולון עדיין בשלב יציקת היסודות (כפי שאפשר יהיה לראות בתמונה הבאה) הרמפה שעולה לכיוון התחנה כבר כמעט גמורה. חדי העין שביניכם יכולים להבחין בריבועים בקיר הימני בחיבורים בין היציקות. הריבועים האלו הם חיבורים בין הברזלים של יציקות הבטון שבקיר שמטרתם ליצור רצף של הולכת חשמל בקירות הבטון על מנת לאפשר הארקה לקראת חישמול הקו בעתיד. עניין של השראות מהמתח הגבוה הנדרש להנעת הרכבות.
 

Rubim88

New member
עבודות עפר על הרמפה לכיוון מחלף חולון
על אף שתחנת שער חולון עדיין בשלב יציקת היסודות (כפי שאפשר יהיה לראות בתמונה הבאה) הרמפה שעולה לכיוון התחנה כבר כמעט גמורה. חדי העין שביניכם יכולים להבחין בריבועים בקיר הימני בחיבורים בין היציקות. הריבועים האלו הם חיבורים בין הברזלים של יציקות הבטון שבקיר שמטרתם ליצור רצף של הולכת חשמל בקירות הבטון על מנת לאפשר הארקה לקראת חישמול הקו בעתיד. עניין של השראות מהמתח הגבוה הנדרש להנעת הרכבות.
(זרם) זליגה..לא השראה
כל מה שנמצא בסביבת החשמולת דורש הארקה - עמודים, סימנורים, קירות אקוסטים, מנהרות וכו'
 

easylivin

New member
אוקיי, תודה על התיקון
מאריקים בגלל שתי הסיבות גם יחד:
גם השראה וגם זליגה. למטה יותר כתבתי בפירוט. בכל אופן, טוב לראות שחושבים על הדברים האלה מראש. בזמנו הפתיעו אותי לטובה "המרפסות" בגשר אדוריים, למרות שמסילת לוד - ב"ש לא נכללת בשלב הראשון של תכנית החישמול (וחבל שלא). מעניין האם המכרז המחודש אכן יתפרסם בשנה הבאה, או ששוב יצליחו לדחות אותו (בכל אופן, כבר עכשיו הם מנסים).
 

easylivin

New member
(זרם) זליגה..לא השראה
כל מה שנמצא בסביבת החשמולת דורש הארקה - עמודים, סימנורים, קירות אקוסטים, מנהרות וכו'
אתה מבלבל בין שני דברים שונים: השראה וזליגה.
אכן בקרבת חוטי חישמולת השדה הא"מ, למרות שהוא נמצא הטווח התקן הבריאותי, עדיין חזק מספיק בשביל להשרות מתח רציני על גדרות לא מוארקים וכיו"ב. למעשה, ללא הארקה הגדר והאדמה יוצרים קבל חשמלי, שאפשר להתחשמל ממנו. השראה קיימת גם קיימת, ובגללה מאריקים כל דבר מוליך שנמצא בסביבה. זליגה היא עניין אחר לגמרי - כאשר זורם זרם חשמלי באדמה (שוב, בגלל הארקה לא טובה) - זה קורה במיוחד במערכות של פס שלישי למיניהן, ובכל אופן פסי הרכבת נמצאים תחת מתח נמוך בגלל שמעבירים דרכם אותות בקרה למיניהם. הזליגה גורמת לקורוזיה (חלודה) של צינורות מתכת וכו'.
 

Rubim88

New member
אתה מבלבל בין שני דברים שונים: השראה וזליגה.
אכן בקרבת חוטי חישמולת השדה הא"מ, למרות שהוא נמצא הטווח התקן הבריאותי, עדיין חזק מספיק בשביל להשרות מתח רציני על גדרות לא מוארקים וכיו"ב. למעשה, ללא הארקה הגדר והאדמה יוצרים קבל חשמלי, שאפשר להתחשמל ממנו. השראה קיימת גם קיימת, ובגללה מאריקים כל דבר מוליך שנמצא בסביבה. זליגה היא עניין אחר לגמרי - כאשר זורם זרם חשמלי באדמה (שוב, בגלל הארקה לא טובה) - זה קורה במיוחד במערכות של פס שלישי למיניהן, ובכל אופן פסי הרכבת נמצאים תחת מתח נמוך בגלל שמעבירים דרכם אותות בקרה למיניהם. הזליגה גורמת לקורוזיה (חלודה) של צינורות מתכת וכו'.
בלבול שלי..
 

easylivin

New member
אתה מבלבל בין שני דברים שונים: השראה וזליגה.
אכן בקרבת חוטי חישמולת השדה הא"מ, למרות שהוא נמצא הטווח התקן הבריאותי, עדיין חזק מספיק בשביל להשרות מתח רציני על גדרות לא מוארקים וכיו"ב. למעשה, ללא הארקה הגדר והאדמה יוצרים קבל חשמלי, שאפשר להתחשמל ממנו. השראה קיימת גם קיימת, ובגללה מאריקים כל דבר מוליך שנמצא בסביבה. זליגה היא עניין אחר לגמרי - כאשר זורם זרם חשמלי באדמה (שוב, בגלל הארקה לא טובה) - זה קורה במיוחד במערכות של פס שלישי למיניהן, ובכל אופן פסי הרכבת נמצאים תחת מתח נמוך בגלל שמעבירים דרכם אותות בקרה למיניהם. הזליגה גורמת לקורוזיה (חלודה) של צינורות מתכת וכו'.
ושכחתי לציין עוד דבר:
שזליגה מתרחשת כאשר משהו שנמצא תחת מתח חשמלי (למשל, פס הזנה שלישי של רכבת תחתית) אינו מבודד כנדרש מהאדמה. כתוצאה מזה זורם זרם חשמלי דרך האדמה, שגורם לקורוזיה אלקטרוליטית של צינורות מים וכיו"ב. זו הייתה בעיה רצינית במערכות הרכבת התחתית המוקדמות, למשל בלונדון.
 

raminec

New member
סיכום סיור עם מנהל פרוייקט קו הרכבת לראשון
דניאל ואני יצאנו היום לסיור עם דרור סופרו - מנהל הפרוייקט להקמת קו הרכבת לחולון/בת-ים/מערב ראשון/יבנה/אשקלון (שאקרא לו פשוט הקו). לפני שאתחיל בסיכום הקצרצר מהסיור אני רוצה להודות לדרור שהקדיש לנו מזמנו היקר וטרח להסביר לנו על השלבים השונים בהקמת הקו ולענות על כל שאלותינו בסבלנות. אין ספק שמבין הפרוייקטים שנמצאים ב"קנה" של ר"י הקו הזה הוא הפרוייקט שיוסיף לר"י ישראל הכי הרבה נוסעים. ר"י משקיעה בו כיום משאבים רבים והתוצאות בשטח ניכרות. הסיור התחיל בתחנת ההגנה והמשיך לאורך העבודות עד בואכה 431, מקום חנייתם של קרונות הרבד. דרור סיפק כל מידע שרק רצינו לדעת אודות הקו, החל מאופן הקמת התשתית עפר שכולל סילוק תשתיות קיימות בתוואי (לעיתים יש צורך לחפור מס' מטרים של תשתיות שהצטברו במשך עשרות שנים ולסלקם מאתר העבודות), דרך הקשיים הלוגיסטיים של עבודה בין שני קירות תוחמים שמס' הפתחים בהם הולך ומצטמצם עם התקדמות הפרוייקט וכלה בטכניקה לבניית העוגנים שמשמשים לייצוב הקירות שתוחמים את הרצועה של מסילות הרכבת. בתחילת הסיור כמובן שעלתה השאלה על הרמפה התלולה שנמצאת בסמוך לתחנת ההגנה. מסתבר שהשיפוע של הרמפה הוא 2.8% ולדברי דרור לא צפויה בעיה לרכבות הקיימות של ר"י לעלות את הרמפה, גם אם הטיפוס יהיה איטי יחסית. לגבי לבלום בירידה לעומת זאת... כאן מדובר בבעיה יותר רצינית. יותר מכך, מסתבר שהעליה לכיוון הרמפה צפויה להתחיל כבר במרכז הרציף המזרחי של תחנת ההגנה על מנת לתת לרכבת עוד כמה מטרים להתחיל את העלייה. עוד עלתה השאלה שחוזרת ונשאלת פה לגבי גובה הרציפים של התחנות (כתוצאה מפדיחת מדרגת הסימנסים). הובטח לנו שכל הרציפים בקו נבנו בגובה אחיד לפי התקן של רכבת ישראל. הסיבה שבגללה כיום לא כל הרציפים בגובה אחיד היא פשוט העוול ההיסטורי של תקופה שבה לא היה קיים התקן לגובה רציפים וחלקם נותר בגובה לא תיקני עד היום... לדברי דרור, החיבור של תחנת ההגנה לרצף של המסילות בכיוון דרום ייעשה ככל הנראה רק בשלב הסופי של העבודות מכיוון שחיבור של המסילות יגרור השבתה של המסילה הרביעית בתחנת ההגנה שמהווה כיום את צוואר הבקבוק לכל הקווים שמגיעים לת"א. העיכוב בחיבור התחנה לקו יגרום לקשיים לוגיסטיים בהקמת הקו כמו למשל היעדר האפשרות להכניס ציוד מכני הנדסי שמשמש את הרכבת להנחת מסילות ויישורן במקומות אחרים כמו מבטשה, מנוף מסילתי, קרונות חצץ קרונות משא ועוד. הפתרון שמסתמן הוא ככל הנראה הובלה של ציוד על משאיות לאתר העבודה והשארתו שם עד לתום העבודות וחיבור לרשת. הקשיים הלוגיסטיים הולכים וגדלים עם התקדמות הקו מכיוון שהרצועה שנשארת לתמרון של משאיות עם אדנים, משאיות עם חצץ וכדו' הולכת ונעשית צרה ומוגבלת וכתוצאה מכך הזמן הנדרש להנחת המסילות מתארך בהתאמה. לסיום, למרות כל מה שתואר למעלה תאריך היעד לפתיחת הקו (עם הפעלת לחץ לפתיחתו עד לתחנת יבנה) הוא עדיין אמצע 2011. החיבור לצומת פלשת צפוי להיות מוכן באמצע 2012. בתמונה המצורפת ניתן לראות את חניית קרונות הרבד בין שני מפלגים שנמצאים בשלבי הנחה שונים, ליד הגשר של 431 מעל לאיילון. דניאל, אתה מוזמן לתרום לשרשור מרשמייך מהסיור.
יציקת היסודות לתחנת שער חולון
נמצאת בעיצומה לקראת החורף הממשמש ובא. גשמים כבדים עלולים לגרום להצפת השטח שאין לו ניקוז טוב כרגע ולעכב את הקמת התחנה במידה משמעותית. רכבת ישראל נערכה עם משאבות לפינוי מי גשמים במידה ויהיה צורך.
 

raminec

New member
סיכום סיור עם מנהל פרוייקט קו הרכבת לראשון
דניאל ואני יצאנו היום לסיור עם דרור סופרו - מנהל הפרוייקט להקמת קו הרכבת לחולון/בת-ים/מערב ראשון/יבנה/אשקלון (שאקרא לו פשוט הקו). לפני שאתחיל בסיכום הקצרצר מהסיור אני רוצה להודות לדרור שהקדיש לנו מזמנו היקר וטרח להסביר לנו על השלבים השונים בהקמת הקו ולענות על כל שאלותינו בסבלנות. אין ספק שמבין הפרוייקטים שנמצאים ב"קנה" של ר"י הקו הזה הוא הפרוייקט שיוסיף לר"י ישראל הכי הרבה נוסעים. ר"י משקיעה בו כיום משאבים רבים והתוצאות בשטח ניכרות. הסיור התחיל בתחנת ההגנה והמשיך לאורך העבודות עד בואכה 431, מקום חנייתם של קרונות הרבד. דרור סיפק כל מידע שרק רצינו לדעת אודות הקו, החל מאופן הקמת התשתית עפר שכולל סילוק תשתיות קיימות בתוואי (לעיתים יש צורך לחפור מס' מטרים של תשתיות שהצטברו במשך עשרות שנים ולסלקם מאתר העבודות), דרך הקשיים הלוגיסטיים של עבודה בין שני קירות תוחמים שמס' הפתחים בהם הולך ומצטמצם עם התקדמות הפרוייקט וכלה בטכניקה לבניית העוגנים שמשמשים לייצוב הקירות שתוחמים את הרצועה של מסילות הרכבת. בתחילת הסיור כמובן שעלתה השאלה על הרמפה התלולה שנמצאת בסמוך לתחנת ההגנה. מסתבר שהשיפוע של הרמפה הוא 2.8% ולדברי דרור לא צפויה בעיה לרכבות הקיימות של ר"י לעלות את הרמפה, גם אם הטיפוס יהיה איטי יחסית. לגבי לבלום בירידה לעומת זאת... כאן מדובר בבעיה יותר רצינית. יותר מכך, מסתבר שהעליה לכיוון הרמפה צפויה להתחיל כבר במרכז הרציף המזרחי של תחנת ההגנה על מנת לתת לרכבת עוד כמה מטרים להתחיל את העלייה. עוד עלתה השאלה שחוזרת ונשאלת פה לגבי גובה הרציפים של התחנות (כתוצאה מפדיחת מדרגת הסימנסים). הובטח לנו שכל הרציפים בקו נבנו בגובה אחיד לפי התקן של רכבת ישראל. הסיבה שבגללה כיום לא כל הרציפים בגובה אחיד היא פשוט העוול ההיסטורי של תקופה שבה לא היה קיים התקן לגובה רציפים וחלקם נותר בגובה לא תיקני עד היום... לדברי דרור, החיבור של תחנת ההגנה לרצף של המסילות בכיוון דרום ייעשה ככל הנראה רק בשלב הסופי של העבודות מכיוון שחיבור של המסילות יגרור השבתה של המסילה הרביעית בתחנת ההגנה שמהווה כיום את צוואר הבקבוק לכל הקווים שמגיעים לת"א. העיכוב בחיבור התחנה לקו יגרום לקשיים לוגיסטיים בהקמת הקו כמו למשל היעדר האפשרות להכניס ציוד מכני הנדסי שמשמש את הרכבת להנחת מסילות ויישורן במקומות אחרים כמו מבטשה, מנוף מסילתי, קרונות חצץ קרונות משא ועוד. הפתרון שמסתמן הוא ככל הנראה הובלה של ציוד על משאיות לאתר העבודה והשארתו שם עד לתום העבודות וחיבור לרשת. הקשיים הלוגיסטיים הולכים וגדלים עם התקדמות הקו מכיוון שהרצועה שנשארת לתמרון של משאיות עם אדנים, משאיות עם חצץ וכדו' הולכת ונעשית צרה ומוגבלת וכתוצאה מכך הזמן הנדרש להנחת המסילות מתארך בהתאמה. לסיום, למרות כל מה שתואר למעלה תאריך היעד לפתיחת הקו (עם הפעלת לחץ לפתיחתו עד לתחנת יבנה) הוא עדיין אמצע 2011. החיבור לצומת פלשת צפוי להיות מוכן באמצע 2012. בתמונה המצורפת ניתן לראות את חניית קרונות הרבד בין שני מפלגים שנמצאים בשלבי הנחה שונים, ליד הגשר של 431 מעל לאיילון. דניאל, אתה מוזמן לתרום לשרשור מרשמייך מהסיור.
מסילות בתחנת יוספטל
וחיפויים עם חצים (שהנהג ידע לאן לסע
)
 

raminec

New member
סיכום סיור עם מנהל פרוייקט קו הרכבת לראשון
דניאל ואני יצאנו היום לסיור עם דרור סופרו - מנהל הפרוייקט להקמת קו הרכבת לחולון/בת-ים/מערב ראשון/יבנה/אשקלון (שאקרא לו פשוט הקו). לפני שאתחיל בסיכום הקצרצר מהסיור אני רוצה להודות לדרור שהקדיש לנו מזמנו היקר וטרח להסביר לנו על השלבים השונים בהקמת הקו ולענות על כל שאלותינו בסבלנות. אין ספק שמבין הפרוייקטים שנמצאים ב"קנה" של ר"י הקו הזה הוא הפרוייקט שיוסיף לר"י ישראל הכי הרבה נוסעים. ר"י משקיעה בו כיום משאבים רבים והתוצאות בשטח ניכרות. הסיור התחיל בתחנת ההגנה והמשיך לאורך העבודות עד בואכה 431, מקום חנייתם של קרונות הרבד. דרור סיפק כל מידע שרק רצינו לדעת אודות הקו, החל מאופן הקמת התשתית עפר שכולל סילוק תשתיות קיימות בתוואי (לעיתים יש צורך לחפור מס' מטרים של תשתיות שהצטברו במשך עשרות שנים ולסלקם מאתר העבודות), דרך הקשיים הלוגיסטיים של עבודה בין שני קירות תוחמים שמס' הפתחים בהם הולך ומצטמצם עם התקדמות הפרוייקט וכלה בטכניקה לבניית העוגנים שמשמשים לייצוב הקירות שתוחמים את הרצועה של מסילות הרכבת. בתחילת הסיור כמובן שעלתה השאלה על הרמפה התלולה שנמצאת בסמוך לתחנת ההגנה. מסתבר שהשיפוע של הרמפה הוא 2.8% ולדברי דרור לא צפויה בעיה לרכבות הקיימות של ר"י לעלות את הרמפה, גם אם הטיפוס יהיה איטי יחסית. לגבי לבלום בירידה לעומת זאת... כאן מדובר בבעיה יותר רצינית. יותר מכך, מסתבר שהעליה לכיוון הרמפה צפויה להתחיל כבר במרכז הרציף המזרחי של תחנת ההגנה על מנת לתת לרכבת עוד כמה מטרים להתחיל את העלייה. עוד עלתה השאלה שחוזרת ונשאלת פה לגבי גובה הרציפים של התחנות (כתוצאה מפדיחת מדרגת הסימנסים). הובטח לנו שכל הרציפים בקו נבנו בגובה אחיד לפי התקן של רכבת ישראל. הסיבה שבגללה כיום לא כל הרציפים בגובה אחיד היא פשוט העוול ההיסטורי של תקופה שבה לא היה קיים התקן לגובה רציפים וחלקם נותר בגובה לא תיקני עד היום... לדברי דרור, החיבור של תחנת ההגנה לרצף של המסילות בכיוון דרום ייעשה ככל הנראה רק בשלב הסופי של העבודות מכיוון שחיבור של המסילות יגרור השבתה של המסילה הרביעית בתחנת ההגנה שמהווה כיום את צוואר הבקבוק לכל הקווים שמגיעים לת"א. העיכוב בחיבור התחנה לקו יגרום לקשיים לוגיסטיים בהקמת הקו כמו למשל היעדר האפשרות להכניס ציוד מכני הנדסי שמשמש את הרכבת להנחת מסילות ויישורן במקומות אחרים כמו מבטשה, מנוף מסילתי, קרונות חצץ קרונות משא ועוד. הפתרון שמסתמן הוא ככל הנראה הובלה של ציוד על משאיות לאתר העבודה והשארתו שם עד לתום העבודות וחיבור לרשת. הקשיים הלוגיסטיים הולכים וגדלים עם התקדמות הקו מכיוון שהרצועה שנשארת לתמרון של משאיות עם אדנים, משאיות עם חצץ וכדו' הולכת ונעשית צרה ומוגבלת וכתוצאה מכך הזמן הנדרש להנחת המסילות מתארך בהתאמה. לסיום, למרות כל מה שתואר למעלה תאריך היעד לפתיחת הקו (עם הפעלת לחץ לפתיחתו עד לתחנת יבנה) הוא עדיין אמצע 2011. החיבור לצומת פלשת צפוי להיות מוכן באמצע 2012. בתמונה המצורפת ניתן לראות את חניית קרונות הרבד בין שני מפלגים שנמצאים בשלבי הנחה שונים, ליד הגשר של 431 מעל לאיילון. דניאל, אתה מוזמן לתרום לשרשור מרשמייך מהסיור.
ראשל"צ מערב
כאן הונחו כבר שתי מסילות בצד המזרחי מתוך 4 מסילות בסה"כ. לדברי דרור האופציה לחיבור הקו לתחנת ראשונים נמצאת במקום רחוק למטה בסדר העדיפויות של האוצר עקב עלויות גבוהות יחסית להקמתו.
 

luckydude

Member
ראשל"צ מערב
כאן הונחו כבר שתי מסילות בצד המזרחי מתוך 4 מסילות בסה"כ. לדברי דרור האופציה לחיבור הקו לתחנת ראשונים נמצאת במקום רחוק למטה בסדר העדיפויות של האוצר עקב עלויות גבוהות יחסית להקמתו.
חיבור לראשונים...
לא מאמין שנראה את זה לפני שA1 יהיה גמור וגם עד שתהיה תוכנית להתחיל לעבוד על מסילת הרכבת בין ראשונים לדניאל\ענבה. עם זאת ייתכן ונראה את תחנת רשל"צ מרכז מוקמת לפני כן. מה שכן, ברגע שכן יהיה A1 והחיבור המיוחל הזה אפשר יהיה להגיע מחולון, בת ים, ורשל"צ לירושלים צ'יק צ'ק ואפילו בטיפה פחות מהזמן מת"א. זה גם יעזור להוריד מהחלץ שיהיה על מסילת נתב"ג בין ת"א לי"ם. כמובן שמדובר בחזון למועד שיקח שנים רבות עם לא עשורים שלמים עד שייתממש, אם בכלל. אגב, חיבור בין רשל"צ מרכז והראשונים יצריך ככל הנראה גשר כביש במסלולים לכיוון מערב מעל מסילת הרכבת בכביש 431 בין עין הקורא לראשונים,דבר שלא נבנה בעת בניית 431 וחבל.
 

easylivin

New member
חיבור לראשונים...
לא מאמין שנראה את זה לפני שA1 יהיה גמור וגם עד שתהיה תוכנית להתחיל לעבוד על מסילת הרכבת בין ראשונים לדניאל\ענבה. עם זאת ייתכן ונראה את תחנת רשל"צ מרכז מוקמת לפני כן. מה שכן, ברגע שכן יהיה A1 והחיבור המיוחל הזה אפשר יהיה להגיע מחולון, בת ים, ורשל"צ לירושלים צ'יק צ'ק ואפילו בטיפה פחות מהזמן מת"א. זה גם יעזור להוריד מהחלץ שיהיה על מסילת נתב"ג בין ת"א לי"ם. כמובן שמדובר בחזון למועד שיקח שנים רבות עם לא עשורים שלמים עד שייתממש, אם בכלל. אגב, חיבור בין רשל"צ מרכז והראשונים יצריך ככל הנראה גשר כביש במסלולים לכיוון מערב מעל מסילת הרכבת בכביש 431 בין עין הקורא לראשונים,דבר שלא נבנה בעת בניית 431 וחבל.
החיבור הזה יחייב עוד הרבה סידורים מורכבים.
לא ברור כיצד תעבור המסילה מבין מסלולי 431 לכיוון התחנה המרכזית החדשה, מתחת לכל הכבישים והמחלפים (במנהרה, אני משער?). מזל שלאורך שד' רבין ישנה רצועה פנויה, שאפשר לחפור בה חפיר למסילות, או אפילו מנהרה בשיטת חפירה וכיסוי (מה שעדיף לדעתי מכמה שיקולים, וגם לדעת התושבים כנראה). מסכים איתך שהקמת החיבור הזה כרוכה בחיבור נוסף בין A1 לאורך 431. הוא יספק קישוריות מעולה בין מספר אזורים חשובים, ומסילת ת"א - ירושלים העתידית תהפוך מיד לאחד הקווים העמוסים ביותר ברשת הארצית. וטוב שכך - כי זה יאפשר להחזיר את ההשקעה בו במהירות יחסית, במידה ויופעלו רכבות לא רק לנתב"ג/ת"א אלא גם לראשל"צ/חולון/בת-ים, ובעתיד גם במסילה המזרחית לאזור השרון לאשדוד/אשקלון, ולבאר שבע כמובן - במידה וייבנה קישור באזור מחלף נשרים. הוא גם יאפשר חיבור לבית שמש, אם כי יש לבחון את זמן הנסיעה המתקבל, שהוא לא יהיה דומה למסילת שורק הישנה...
 

luckydude

Member
החיבור הזה יחייב עוד הרבה סידורים מורכבים.
לא ברור כיצד תעבור המסילה מבין מסלולי 431 לכיוון התחנה המרכזית החדשה, מתחת לכל הכבישים והמחלפים (במנהרה, אני משער?). מזל שלאורך שד' רבין ישנה רצועה פנויה, שאפשר לחפור בה חפיר למסילות, או אפילו מנהרה בשיטת חפירה וכיסוי (מה שעדיף לדעתי מכמה שיקולים, וגם לדעת התושבים כנראה). מסכים איתך שהקמת החיבור הזה כרוכה בחיבור נוסף בין A1 לאורך 431. הוא יספק קישוריות מעולה בין מספר אזורים חשובים, ומסילת ת"א - ירושלים העתידית תהפוך מיד לאחד הקווים העמוסים ביותר ברשת הארצית. וטוב שכך - כי זה יאפשר להחזיר את ההשקעה בו במהירות יחסית, במידה ויופעלו רכבות לא רק לנתב"ג/ת"א אלא גם לראשל"צ/חולון/בת-ים, ובעתיד גם במסילה המזרחית לאזור השרון לאשדוד/אשקלון, ולבאר שבע כמובן - במידה וייבנה קישור באזור מחלף נשרים. הוא גם יאפשר חיבור לבית שמש, אם כי יש לבחון את זמן הנסיעה המתקבל, שהוא לא יהיה דומה למסילת שורק הישנה...
מסילה ב431 לA1
גם תאפשר נסיעה מהירה למדי לירושליים מאשדוד ורחובות מיכיוון שאפשר יהיה לחבר בין מסילת לוד-פלשת לבין מסילת 431. החיבורים הנצרכים בין רשל"צ מרכז לראשונים אמנם מסובכים ויקרים אבל לא בלתי אפשריים. העניין הוא שבלי הקו דרך 431 וA1, אין להם ממש הצדקה.
 

easylivin

New member
מסילה ב431 לA1
גם תאפשר נסיעה מהירה למדי לירושליים מאשדוד ורחובות מיכיוון שאפשר יהיה לחבר בין מסילת לוד-פלשת לבין מסילת 431. החיבורים הנצרכים בין רשל"צ מרכז לראשונים אמנם מסובכים ויקרים אבל לא בלתי אפשריים. העניין הוא שבלי הקו דרך 431 וA1, אין להם ממש הצדקה.
זה בדיוק מה שהתכוונתי להגיד.
 

easylivin

New member
האם שוב מדובר ב-
טעות תכנונית,סטייל איילון דרום, שלא מאפשרת סלילה של המסילה ממשה דיין לראשונים?
לא, לדעתי אין שום טעות.
אחרי תחנת הראשונים ישנה רצועה קצרה בין נתיבי 431, שאמורה להספיק כדי לאפשר את יציאת המסילה מבין המסלולים לכיוון צפון. זה מה שתוכנן, ולא היה תכנון להמשיך את המסילה הלאה לאורך 431 לכיוון מחלף מבוא איילון (לדעתי גם אין בו צורך). אלא שבהמשך נתקלים במערכת כבישים ומחלפים מורכבת, שאכן דורשת הפרדה מפלסית כלשהי, אבל אין בה שום דבר שניתן היה לעשות כהכנה מראש. רק מנהרת רכבת מתחת לכל העסק הזה (וזה עדיף) או מערכת מורכבת של גשרים. הכל עניין של כדאיות, ועם חיבור ל-A1 זה יהיה מאוד כדאי.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה