מה דעתכן על שרשור תמונות?

natalixx

New member
תודה ../images/Emo140.gif

האמת היא שמאז שהתחלתי לרכב על אופני יד אני מקבלת את התגובה הזו די הרבה "יו איזה מגניב" בעיקר מילדים בפארק ונראה לי שזו הסיטואציה היחידה שבה אני זוכה לתואר הזה אפילו כתבתי על זה פוסט בבלוג שלי פעם- על איך הפכתי להיות מגניבה שבוע טוב
 

מור שלז

New member
איפה הבלוג שלך?

נשמע מעניין - אני מאוד רוצה לקרוא על איך הפכת למגניבה (כשאני פגשתי אותך כבר היית כזו!)
 

מור שלז

New member
יגעתי ומצאתי../images/Emo13.gif את כותבת מקסים../images/Emo140.gif

והנה הפוסט המפורסם: כך הפכתי להיות מאגניבה אני חנונית אמיתית כל חיי הייתי כזו ילדה טובה שלא עושה בעיות וממלאת את כל הכללים האפשריים. את ההברזה הראשונה שלי עשיתי באוניברסיטה
. כן מצחיק אני יודעת כנראה שלא סתם דבקה בי תדמית "הילדה הטובה" שאולי אחראית בחלקה לעובדה שמעולם לא הייתי חלק מהמרכז החברתי. כמו כל חברה של ילדים ובני נוער גם החברה שאני גדלתי בה התחלקה ל in ו out, למקובלים וללא מקובלים וגם אני במשך חלקן הגדול של שנות ילדותי ונעורי רציתי להיות חלק מה"חבר`ה", להרגיש מקובלת או איך שלא קוראים לזה... עם השנים השלמתי עם העובדה שאני לא אצליח להכנס לקבוצה הסגורה הזאת ומצאתי לעצמי חברים אחרים טובים לא פחות ואף יותר
וההמשך כאן: http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1071513&passok=ok כל כך אהבתי לקרוא את מה שכתבת, כל כך התחברתי באינספור רבדים
גם אני תמיד הייתי חנונית, והיום כל פעם מחדש מדהים אותי כשהילדים שלי והחברים שלהם חושבים שאני כזאת אמא קולית, שרוכבת על אופניים, ועושה עוד מלא דברים מגניבים. אפשר להוסיף את הבלוג שלך לבלוגים המומלצים של הפורום? (מצד שמאל, תחת "עוד בנושא הפורום")
 

natalixx

New member
בטח!

חחחח לא חשבתי שתעבירי את הרשומה לפה. נו טוב ממילא כולן יוכלות למצוא אותה בבלוג אז זה לא ממש משנה שמחה שהתחברת. ואת חנונית???
לא מאמינה לך
 

susieada

New member
קו סיום והתחלה...

I'm (hopefully) attaching 2 photos. The one of me with our flag is my FAVORITE! - It shows me as I crossed the finish line of my half ironman competition last August in Belgium! I had dreamed of doing a half ironman for 4 years and loved every moment, even the hard (painful) parts of the run! The second photo is from today - it shows the beginning, my first time on my bike in 8 1/2 months. I still can't swing my new hip over the bike bar (rama), so I had to climb on using a stool and holding onto the wall, but I did it. We all start somewhere. May we all take our first steps with pride and joy! May we celebrate each victory! Susie
 

susieada

New member
והנה ההתחלה...

אני לאט לאט מנסה ללמוד להכיר את טכניקות הפורום!
 

מור שלז

New member
איזה כיף לראות אותך על אופניים שוב ../images/Emo24.gif

אחרי שמונה וחצי חודשים - וואו! מה פלא שיש לך כזה חיוך ענק על הפנים? (ועכשיו גם לי
)
 

hartzitzit

New member
כל הכבוד סוזי!!!

לפי מה שראיתי, ששמעתי וקראתי, זוהי רק ההתחלה אצלך! כל הכבוד!
 
הנה שלי + סיפור

לפני שנתיים בערך, מקום שני במירוץ המדרגות (חובבים) והגביע היחידי שכנראה אי פעם אקבל! זה היה ממש מגניב, כי השתתפתי במירוץ בקטגוריה ה"חופשית" שנה קודם לכן. זה היה מרוץ מאד קצר, אבל הנוף בפסגה, והשקית מלאת הצ'ופרים, שכנעו אותי לנסות שוב. לאור העובדה שהכושר שלי עלה, ולפי התוצאות של ה"חובבים" ראיתי שאולי אגיע מקום רביעי. ראיתי שעקפו אותי לקראת הסוף (תמיד שוכחת שלא כל הבנות באותה קטגוריה) אז הנחתי שאני מקום רביעי-חמישי גם הפעם. משום מה נשארתי לפרסים (שזה משהו שאני אף פעם לא עושה), ודיברתי שם עם הבחורה שהגיעה אחרי. אז אנחנו עומדות ומדברות, ופתאום היא מניחה את התיק ומתקדמת לעבר הבמה. חשבתי שהיא רוצה לראות יותר טוב מה הולך, ואז פתאום שמעתי את השם שלי - הסתבר שהיא הגיעה מקום שלישי ואני מקום שני... לפעמים, אבל רק לפעמים, אני שמחה שאין הרבה בנות בספורט!!! ...וזאת תמונת המרוצים היחידה שיש לי שבה אני לא נראית כאילו מענים אותי למוות
 

susieada

New member
המון מדרגות! קצר ואינטנסיבי!!!

כל הכבוד על הפודיום!!
לעלות 54 קומות מדרגות זה מאמץ "קצר" וקשה!! למרות הרצון, ולפעמים הצורך, להגיע הביתה במהירות האפשרית אחרי תחרות, תמיד נחמד לכבד את הזוכים וזוכות (והמארגנים) בנוכחותכן בטקס סיום! טוב שנשארת!
שוב, כל הבכוד על ההישיג! גם תמונות שבהן אנו נראות כאילו "מענים אותנו למוות" מסמלות את ההשקעה ומאמץ האדיר שלנו - נקודת גאווה! חיבוק, סוזי
 

hartzitzit

New member
טוב, נו - לא יכולה לתאפק

זו אני, בסיום טריאתלון נשים האחרון. נרשמתי לטרי' נשים 3 שבועות לפני זינוק למקצה עממי. זה לא היה פשוט. אני שוחה חזה, עליתי על אופניים לראשונה יום לפני התחרות ונפלתי מהם, ובעצם, רק הריצה היתה האיזור הבטוח שלי. בפועל - שחיתי חזה וסיימתי הרבה יותר מהר מהצפוי (ותודה לגלים שעזרו לי בדרך חזרה), חלק הרכיבה היה מדהים. שכרתי אופניים לתחרות, ולמעט העובדה שבקבוק המיץ שלי עף אחרי 2 דקות רכיבה (כל מי שהבחינה בבקבוק המיץ בצד הדרך - כם הוא שלי...), נהניתי נורא. לראות את סוזי עם השלט הוסיף עוד נדבך של אושר ושל אנרגיה (תודה סוזי
). בריצה כבר לא היה לי כח. אחרי האופניים, הרגליים לא זזו לי וכבר היה חם וכאב לי בצד והיה לי מאוד מאוד קשה. 500 מטר מהסוף, שכבר באמת כל מה שרציתי היה לעצור, עמדו כל המאמנים ואילו שסיימו וצעקו לי שאני גיבורה וחזקה וראשונה (כן כן... ) ככה שלא היתה ברירה - נשימה עמוקה וקדימה. בסיום - היית כלכך מאושרת וכלכך גאה. הרגשתי שאני מלכת העולם ואין דבר שאני לא מסוגלת לעשות. אכן - כל אחת מנצחת.
 

מור שלז

New member
איך התרגשתי לקרוא../images/Emo24.gifכל הכבוד

תמונה מדהימה! מקרינה המון נחישות ועצמה אכן יש לך הרבה מה להיות מאושרת וגאה.
 

efroch99

New member
הפתעת אותי

לא הייתי מעלה על דעתי להשתתף בטריאתלון בלי הכנהמשמעותית בכל שלושת האלמנטים... איזה תעוזה יש לך!!! כל הכבוד!
 

ofec bar

New member
מצטרפת...

הי, אני רוני, בת 21, בקרוב מירושלים, מתאמנת באנדיור כבר כמה שנים, כרגע למרתון ברלין. התמונה היא תמונה "פפרצי" שצולמה במחנה אימונים אחרון שהיה בכינרת לפני מעט יותר מחודש. אני לא יודעת מי הצלם... זאת הפעם הראשונה שרכבתי אחרי למעלה משנה ואין ספור הצהרות שאני לא אוהבת אופניים ושאני לא אחזור לרכוב. היא אהובה עלי במיוחד כי החיוך הענק שמרוח לי על הפנים עומד בסתירה להצהרות הקונסיסטנטיות שאין בכוונתי לחזור לרכיבה. מיותר לציין שחודש וקצת לאחר מכן - אני מתייצבת מדי שבת בלטרון ואף הוספתי רכיבת שטח. מזל טוב על הפורום החדש!
 

מור שלז

New member
ברוכה הבאה../images/Emo140.gif איזה חיוך ../images/Emo13.gif

סיפור מקסים! לכולנו יש האת ההצהרות של "אני לא אעשה את זה...", ו-"זה לא בשבילי" ועוד אינספור כאלו. למעשה, המקורבים אלי יודעים שבימים אלו ממש אני עומדת להפר עוד אחת מההצהרות האלו שלי. כניראה שזו המשמעות של "לפרוץ את הגבולות" שלנו. בכל דבר ובחיים, וגם בספורט. לעשות דברים שלא חשבנו שנעשה, שלא חשבנו שאנחנו אוהבות, ו... לעשות את זה עם חיוך ענק
יופי שאת כאן! את מוזמנת להשאר כאן, לספר, לשתף ו... להמשיך לחייך
 
למעלה