../images/Emo20.giflovergirl../images/Emo20.gif- פרק 14
פעם הייתי חברה של אותה ילדה, פעם הייתי איתה כל הזמן. אבל... מירי היא ילדה שפעם הייתה חברה שלי. היא עברה כיתה והשנה לא הייתה איתנו. היא עברה לאור יהודה, לתל אביב. תמיד חשבתי שהיא פאקצה. מדברת עם הידיים, היה לה קול מעצבן.. והכי נורא-היא נהייתה גרועה בגלל תל אביב. תל אביב עשתה אותה פרחה כזאת. בקיצור, לפעמים בשבתות היא באה למושב. אבל מה הבעיה?
כבר תקראו: אני פתאום רואה שהיא מחובתר באיסיקיו מדברת איתה ממצב מה חדש ובלה בלה בלה... פתאום היא רומקת לי שהיא גילתה כמעט לכל הכיתה את הסוד שלי: שאני ורון חברים. התעצבנתי. לא רציתי לדבר איתה. איזה מין חברה לא יודעת לשמור על הסודות שלי???!?!?!?!!? לא רציתי לדבר איתה. למחר התחברתי והיא כתבה לי שהיא עבדה עליי. פתאום היא החליטה שהיא רבה איתי, וכותבת לכל הילדים באיסיקיו שאני ורון חברים, ומפיצה כל מיני דברים מגעילים. מיד נשלחו איליי שתי הודעות. אחת מאחת מהחברותה כי טובות שלי, איילה: "נילי!!!" ואחת מעוד חברה, הדס: "בראבו!!" נשמע טלפון. הרמתי. הייתה זאת איילה. הסברתי לה הכל בטלפון!! היא כמובן, האמינה לי לפחות
. אבל..איבדתי חברה. את הדס, שהתחילה להעליב אותי. מירי שטפה לה את המוח. למה החיים מסובכים כל כך?
למה הייתי צריכה לאבד חברה טובה כמו הדס בגלל פרחה פאקצה כמו מירי? למה
?