תשובות במוצאי שבת - לידה רביעית
1. רציתי עוד הריון כי בכל פעם שהתינוקת שלי גדלה קצת, מדגדג לי בבטן לעוד ילד. מהריון להרין החשק הזה מגיע קצת יותר מאוחר אבל מגיע. 2. כשיש שלוש בנות בבית, זה לא ממש חלל שצריך להתמלא ולכן ההריון הזה לא מילא בי חלל. הוא עונה על הצורך שלי בעוד ילד אבל זה לא שלא הייתי יכולה בלעדיו... 3. בכל הריון מחדש ההתרגשות בגילוי של שני פסים בבדיקה היא עצומה. ההריונות אף פעם לא היו ממש ספונטניים כי "עבדנו" בשבילם ולכן זה מפתח ציפיה כל פעם מחדש. 4. תמיד אני עושה את הבדיקה בשתן של הבוקר כשבעלי עוד ישן. בהתעוררות שלו אני מודיעה לו שהחל מעכשיו יש אשה בהריון בבית ושיתנהג יפה... 5. לא קיבלתי כלום לכבוד שום הריון. הוא תמיד אומר לי "רצית הריון, קיבלת וזה צריך להספיק"... 6. לא שיניתי כלום בבגדים או באיפור ואני משתדלת לא ללכת בבגדי הריון "אמיתיים" אלא לסחוב כמה שאני יכולה בבגדים הרגילים שלי. 7-8. לא היו לי חשקים מוזרים ממש. היתה לי תקופה של סלט תפו"א פתאום או סלמון מעושן אז הלכתי לסופר וקניתי. בעלי היה באותה תקופה במילואים ולא היה שותף לחשקים הללו. מנסה להיזכר בלידה הראשונה בשביל לענות על ההמשך. בסיום כל לידה אני נורא בוכה מהתרגשות. דווקא אחרי הלידה הראשונה לא הרגשתי את החיבור המיידי שנשים לפעמים מדווחות עליו ורציתי בעיקר לנוח. בלידות הבאות החיבור כבר היה הרבה יותר קל כי כבר ידעתי מה זה לאהוב ילד משלי. היחס של בעלי לא השתנה במיוחד בעקבות הלידה. זה משהו ששנינו רצינו ולא התייחסנו לזה בתור "הישג" שלי שמצריך שינוי בהתייחסות. לשמחתי גם לא היה ריחוק או קושי בזוגיות בעקבות הלידה. לא קיבלתי משהו מיוחד ללידות. רק בשלישית קיבלתי תכשיט אחרי שבעלי "קיבל על הראש" מגיסתי שזה לא בסדר לא לקנות לי כלום...
1. רציתי עוד הריון כי בכל פעם שהתינוקת שלי גדלה קצת, מדגדג לי בבטן לעוד ילד. מהריון להרין החשק הזה מגיע קצת יותר מאוחר אבל מגיע. 2. כשיש שלוש בנות בבית, זה לא ממש חלל שצריך להתמלא ולכן ההריון הזה לא מילא בי חלל. הוא עונה על הצורך שלי בעוד ילד אבל זה לא שלא הייתי יכולה בלעדיו... 3. בכל הריון מחדש ההתרגשות בגילוי של שני פסים בבדיקה היא עצומה. ההריונות אף פעם לא היו ממש ספונטניים כי "עבדנו" בשבילם ולכן זה מפתח ציפיה כל פעם מחדש. 4. תמיד אני עושה את הבדיקה בשתן של הבוקר כשבעלי עוד ישן. בהתעוררות שלו אני מודיעה לו שהחל מעכשיו יש אשה בהריון בבית ושיתנהג יפה... 5. לא קיבלתי כלום לכבוד שום הריון. הוא תמיד אומר לי "רצית הריון, קיבלת וזה צריך להספיק"... 6. לא שיניתי כלום בבגדים או באיפור ואני משתדלת לא ללכת בבגדי הריון "אמיתיים" אלא לסחוב כמה שאני יכולה בבגדים הרגילים שלי. 7-8. לא היו לי חשקים מוזרים ממש. היתה לי תקופה של סלט תפו"א פתאום או סלמון מעושן אז הלכתי לסופר וקניתי. בעלי היה באותה תקופה במילואים ולא היה שותף לחשקים הללו. מנסה להיזכר בלידה הראשונה בשביל לענות על ההמשך. בסיום כל לידה אני נורא בוכה מהתרגשות. דווקא אחרי הלידה הראשונה לא הרגשתי את החיבור המיידי שנשים לפעמים מדווחות עליו ורציתי בעיקר לנוח. בלידות הבאות החיבור כבר היה הרבה יותר קל כי כבר ידעתי מה זה לאהוב ילד משלי. היחס של בעלי לא השתנה במיוחד בעקבות הלידה. זה משהו ששנינו רצינו ולא התייחסנו לזה בתור "הישג" שלי שמצריך שינוי בהתייחסות. לשמחתי גם לא היה ריחוק או קושי בזוגיות בעקבות הלידה. לא קיבלתי משהו מיוחד ללידות. רק בשלישית קיבלתי תכשיט אחרי שבעלי "קיבל על הראש" מגיסתי שזה לא בסדר לא לקנות לי כלום...