קצרים לשבת שלום

[vivikoob]

מרוץ אייל - כיף כיף כיף

בשביל מרוצים כאלו שווה לרוץ ! היה הכל מהכל - מסלול מדויק, מכוונים , מים , אקספו, צ'ופרים , חולצה בגזרת נשים !!! והכי חשוב חברים - הרבה חברים

תודה לאפרת (אגשית ) שפילסה את הדרך בזינוק- אין כמוך ! תודה למעודדים ולמעודדות במהלך העליה- מרב אורית ועינת. תודה מתרוצצת יקרה שהבטחת וקיימת והיית בשבילי להזכיר לי שזה סוף העליה וצריך לעבוד עם הידיים. וכרגיל - תודה להראל שלי - שתכנן את המרוץ, כמו שהוא מכיר אותי (ואת המסלול) - כמעט עמדתי ביעד - ואני כ"כ מרוצה!

 

[tamark4]

כבוד !

מעולה ! מירוץ לא קל, ככל הזכור לי.

 

[עוד נועה]

איזה כיף לקרוא../images/Emo13.gif

נשמע מרוץ מעולה. זוכרת איך כתבת על מרוצי 5 ו10 והיום את מתקתקת 15 (כמעט) לפי התכנית. נהדר!

 

[מור שלז]

יש לך את כל הסיבות להיות מרוצה../images/Emo24.gif

חברים, מעודדים ומעודדות וכמובן ... הראל. כולם ביחד חברו ביום הזה, יחד עם הגישה החיובית המדהימה שלך בשביל ליצור חוויה מושלמת. איזה כיף להיות מסוגלת להגיד לעצמך: "בשביל מרוצים כאלו שווה לרוץ!" איזה כיף להיות את

 

[אמא אדומה]

אחלה תוצאה ../images/Emo106.gif

כל הכבוד. בתמונות שראיתי נראית רעננה ומאושרת.

 

[יעל :-)]

איזה יופי!

עם כל הקושי שמדברים בנוגע למרוץ אייל, ממש שווה לקרוא שהיה לך כיף! שמחה שאת מרוצה. זה הרי הכי חשוב. ובהחלט נשמע מצוין כשיש הרבה חברים בסביבה. כל הכבוד!

 

[shemeshor]

ניראת נפלא גם באמצע העליה!

עם חיוך, רצה בקלילות. כל הכבוד!

 

[עוד נועה]

להתמודד עם השדים לבד...

הגב עדיין לא חזר לקדמותו ולכן ויתרתי על התכנית לרכוב עם הקבוצה כדי לא להעמיס. מה גם שתכננו טיולון משפחתי להמשך היום. לקחתי את העצה להתמודד עם הפחד מירידות באלו שאני כבר מכירה. לנסות להגביר מהירות, להרגיש בטוחה ולא ללחוץ על הבלמים. ניסיתי את זה הבוקר על הגבעות המתגלגלות של המרובע. הייתי די מרוצה מהתוצאה. חבל שלא היתה איתי אף אחת לחלוק את החיוך שאחרי. בדרך חזרה תפסתי טרמפ עם שלושה טריאתלטים שהעבירו לי בכיף את הדרך חזרה לנחשון. ניסינו לפתוח מחדש את עונת הטיולים בטיולונצ'יק למערת התאומים. היה חביב אך עצוב לראות את הדרך בנובמבר יבשה ומאובקת. המערה סגורה כרגע (העטלפי אמורים להיות בשנת חורף. מעניין אם הם יודעים שחורף

) אבל תאומים יש לנו. המשכנו לבילוי במגלשות הסלע ושבנו. הקטנות כבר הולכות מצויין. מקווה שבקרוב החורף יגיע ונטייל (ונרכב

) בין גשמים ופריחה.

 

[מור שלז]

טיול לבד ועם המשפחה - שילוב מושלם

אני שמחה לשמוע שהתמודדת במסלול מוכר עם פחד הירידות. איזה באסה שלא הייתי שם לראות את החיוך שאחרי. אין כמו לנצח את הפחד. כל הכבוד

ואיזה יופי שפתחתם את עונת הטיולים ... שילוב מושלם: גם רכיבת טיול לבד והתמודדות עם שדים, וגם טיול משפחתי.

 

[רצה רחוק]

קדחת הרשמות...

נרשמתי למרתון ירושלים. ציונות והיסטוריה וכל זה בעליות. ובירידות. ואני ממתינה לפתיחת ההרשמה לאולטרה מרתון של פרו ספורט- בדיוק 3 שבועות לפני מרתון ירושלים- לרוץ שם 50 ק"מ על תקן מסכמת מורחבת... יאללה 6 ימים לסובב עמק, אמנם לא מירוץ מטרה אבל בהחלט אירוע מרגש- תמיד כיף לרוץ בממלכת האולטרה! (אם כי ב-2011 האולטרה עובר דירה לאיזור המרכז...).

 

[אניני2]

../images/Emo207.gifלשאלה על נעליים:

אחרי הריצה בחול היום בא לי לכבס את הנעליים(נעלי ברוקס), אני צריכה למצוא יום שלא ארוץ "ריצה חשובה", אבל השאלה: לכבס רגיל עם הבגדים? לשטוף מתחת הברז? איך לייבש? בשמש? בחדר מוצל? חבל שיהרסו...משכנתא...

 

[tamark4]

עדיף לא במכונה

נראה לי שאין בעיה להשרות בגיגית.

 

[אניני2]

ואיך לייבש? בשמש או סתם ככה בסלון נגיד?

 

[גמדים קטנים]

עם ניירות עיתון דחוסים בפנים

אבל למה לנקות? בוץ = כבוד

 

[אניני2]

../images/Emo6.gifאוהבת נקי...חולת ניקיון....

 

[יער יפעת]

הכי טוב במדיח כלים... בחיי!

נשמע כמו בדיחה, אבל הסיבוב של המכונה הורס את הנעליים גם אם לא סוחטים. הכי טוב להניח הפוך במדיח, לשים רפידות בנפרד ולא לשכוח להוציא שרוכים שלא ייתפסו בממטרה. לשים אבקה או טבליה כמו לכלים - לא אבקת כביסה כי עושה יותר מידי קצף! הנעליים יוצאות כמו חדשות. לייבש בצל עם עיתונים מגולגלים בפנים לשמירה על הצורה.

 

[אניני2]

ניסית את זה???זה נשמע מפתה!

חיבת לנסות

 

[מור שלז]

אין עליך! רק את מסוגלת... ../images/Emo24.gif

מרוץ אולטרה של 50 ק"מ על תקן מסכמת מורחבת למרתון מפרך... על כל אחד אחר הייתי אומרת שזה לא שפוי. במקרה שלך... איך שהוא זה נראה טבעי ושפוי לחלוטין

מרתון ירושליים נראה לי תפור עליך: כמה שיותר קשה, כמה שיותר עליות, ככה יותר טוב לך! תיהני בסובב עמק

 

[מור שלז]

200.9 ק"מ ../images/Emo234.gif../images/Emo178.gif../images/Emo153.gif

"תזכירי לי למה בעצם את עושה איש ברזל?" 130 ק"מ בקבוצה ואז עוד 55 ק"מ נג"ש לבד, אני והשעון ונסיון לא להוריד את הקצב שהוכתב באימון ושחרור ארוך נקודות משבר: להמשיך לבד אחרי 130 ק"מ. בשלב הזה אני מודה ששאלתי את עצמי "למה?" ולא ממש היתה לי תשובה טובה. "תורידי את הראש ותסובבי" אמרתי לעצמי, והמשכתי. יש מצבים שפשוט לא כדאי לשאול את עצמנו שאלות מיותרות - וזה היה אחד מהם. להגיע אחרי הנג"ש לסוף המסלול, לקבל מחיאות כפים מהנוכחים שם שסיימתי את האימון, ואז להסתכל בשעון ולגלות שבעצם יש לי עוד 13 ק"מ בשביל להשלים ל-200. להקליק בחזרה ולהמשיך

אני מודה שאלו היו 13 ק"מ מאוד מאוד ארוכים. אבל הסיפוק שבלראות 200 עגול על השעון היה מתוק במיוחד. באופן מפליא הרגליים די בסדר, הבטן לעומת זאת ממש לא. בחילה איומה הופיעה בשעה השביעית ונשארה איתי עד סוף האימון

בשעה האחרונה כבר לא הצלחתי לשתות, האיזוטוני עשה לי בחילה, השתולל לי בבטן, והרגשתי שעוד שלוק אחד וזה נגמר בהקאה

(לקח חשוב לפעם הבאה: לא לשכוח לקחת מים רגילים, לא רק איזוטוני). אבל היי, עשיתי את זה

להגיע הביתה, להכין עבודה לבית ספר עם הגדול, להסיע את הקטנה למסיבה, ו... לקרוס לשנ"צ, רק בשביל לקום ולגלות שהכל כואב נראה לי שכדאי שאני אמשיך לא לשאול את עצמי שאלות מיותרות כמו "למה?"

 

[רצה רחוק]

יאאאא כמה כיף לך!!!

גמני רוצה לרכב 200 ק"מ בשבת, מצידי כל שבת! למה את עושה את זה? כי מרחקים ארוכים הם התשוקה שלך, ברכיבה, בריצה ואפילו בשחיה! ופעם הבאה אם את בסביבה (איזור עמק יזרעאל בשבת או צפון כללי במהלך השבוע) ולא בא לך לרכב לבד אחרי רכיבת הקבוצה- נסי לבדוק איתי, יש מצב שאצטרף אליך בשמחה