מה המשמעות של "להיות כאן ועכשיו" בעינכם?

[בוחרת לצמוח]

../images/Emo20.gifמה המשמעות של "להיות כאן ועכשיו" בעינכם?

 

[בוחרת לצמוח]

ניסיתי להיות עם השאלה הזו אתמול

וגיליתי שזה ממש לא פשוט עבורי להבין למה אני מתכוונת כשאני משתמשת במושג הזה. הסתבר שהפער בהבנה שלי לא קיים לעומת הבנה חיצונית כלשהי, אלא שבתור התחלה קיים פער בהבנה שלי את עצמי... אוקיי, אז מה שעלה לי עד כה- "להיות כאן ועכשיו"= להיות במקום שעד (מתבונן) לתנוחת הגוף, לתחושות הגוף, למחשבות, ולאימג'ים שעולים המקום הזה הוא חופשי מסבל

 

[שרית H]

כאן ועכשיו

עולות בי שתי משמעויות: 1. לחוות ולהיות ברגע עם כל מה שעולה בי, בלי לצזנר ולסרס רגשות של כאב,עצבות, שמחה.... 2. להיות ברגע הזה בלבד, חופשיה, ומבלי היקשרות לסיפורים על עבר ועתיד. הכאן ועכשיו במובנים הללו הוא אחד מהמוטיבים המרכזיים שאני מוצאת ב"עבודה" ובגישות טיפוליות שונות. ועבורי, האחד-להיות ברגע עם כל מה שעולה (וזה יכול להיות גם סבל) מוביל ללהיות ברגע חופשיה ומשוחררת. מספר 1 הוא תוצר לואי של מספר 2. זו התשובה הקצרה, והנה התשובה הארוכה יותר.

~ עבורי להיות בכאן ועכשיו זה להיות ברגע עם כל מה שהוא מביא איתו - בלי לצנזר, לעצור, לסרס, לסנן. זה להיות עם הרגש, התחושה בגוף, הזרימה של התנועה, המילים שעולות, המחשבות - לשמוח, להיות עצובה, להרגיש את הכעס...כל מה שעולה. זה לחוות את השמחה במלואה, ולחוות את העצב והכאב במלואו. עבורי, להיות ברגע, זה לא אומר בהכרח לא להיות בסבל. כי לעיתים, מה שאני מרגישה ברגע זה - את הכאב. להיות ברגע זה לחוות את הכאב הזה בלי לצנזר, בלי לחשוב שאני צריכה להרגיש אחרת. להיות ברגע זה גם לכבד את זה שאני לא מצליחה תמיד להיות ברגע. כי זה הרגע עצמו. ופה אני מוצאת את החופש בכאן ועכשיו -הרגע בדיוק כמו שהוא, בדיוק כמו שאני. המקום בו אין צריך. זה לכבד את המקומות בהם עולה בי ה"צריך". ומתוך הקבלה של הרגע כמות שהוא, ואותי ברגע, אני מרגישה תנועה שיוצרת חופש. זה לקבל באהבה גם את המקומות של האהבה וגם את המקומות של החוסר אהבה שבתוכי. זה פשוט להיות מה שאני, עם כל מה שעולה כאן ועכשיו בלי צנזורה. וכשאני מפסיקה להלחם בדברים, אני משתחררת מהם, ומגיע החופש. כשאני מאפשרת לעצמי להיות, מגיע החופש. ועדיין הרגע עצמו יכול להכיל כאב. להיות בכאן ועכשיו זה לא אומר עבורי להיות תמיד בתחושה עילאית של חופש אלא להיות חופשיה לחוות את כל מה שעולה בתוכי. ומתוך האיפשור הזה, מגיע החופש, שמחזיר אותי לכאן ועכשיו עם הרבה פחות "רעשים" וסיפורים. בחוויה שלי, להיות בכאן ועכשיו במובן של להיות חופשיה ובלי סיפורים - זה התוצר לוואי של להיות בכאן ועכשיו במובן של כבוד ומקום לכל הסיפורים והמקומות הכואבים. תודה על השאלה. אני אשמח לקרוא את התשובות שעלו בך לבינתיים...

 

[אבי בכר 2005]

מה מהמשעות של "כאן ועכשיו"?

לאחר שכתבתי ומחקתי והרהרתי והתבוננתי ושוב כתבתי ושוב... אלו שלוש תשובות שאני יכול לחיות איתן בשלום. 1. זה בערך כמו לשאול מה זה זן. 2 לא מה שאת חושבת. 3. אני אסכים לגלות לך רק אם תפגשי איתי

בכל מקרה היה יופי של תרגיל, תודה.

 

[בוחרת לצמוח]

כך פירשתי את השתיקה שלך

קייטי אמרה על השאלה "who am I?" משהו בסגנון: " אם תחפש את התשובה לשאלה הזו עמוק בפנים- you will never speak again"

 

[אבי בכר 2005]

להיות ג'ון מלקוביץ

זה הזכיר לי את הסרט להיות ג'ון מלקוביץ, כשג'ון מלקוביץ נכנס לפורטל שמוביל אל הראש שלו עצמו (מין מטאפורה להתבוננות פנימה וחיפוש אחר האני אולי) בכל מקרה זה מה שהוא פוגש שם - קישור לסרט כשאתה פוגש את עצמך, מה כבר יש לומר?

 

[בוחרת לצמוח]

../images/Emo6.gif

 

[טל נסיה כהן]

אוהבת את השאלה ... בעבורי זה...../images/Emo23.gif

תודה על השאלה מצאתי לאורך הדרך שקל היה לי להגדיר מה זה להיות בכאן ועכשיו דווקא דרך כל הרגעים בהם לא הייתי בכאן ועכשיו אז אתחיל משם לא להיות בכאן ועכשיו זה לכתוב את המייל ולחשוב על דברים אחרים בו זמנית למשל על העבר על העתיד על האחר וכו' כל מחשבה או חוויה שלוקחת אותי מהרגע הנוכחי היא חוויה שהפוכה לי מהכאן ועכשיו למשל כרגע נוכחת בכאן ועכישו זה להיות נוכחת בתוך הכתיבה זה הדבר היחיד שיש וכשבו זמנית המיינד שלי בורח לעוד 20 ד' על המקום הבא שאני צריכה / אמורה להיות בו כבר יצאתי מחווית הרגע הנוכחי

מצאתי לא פעם שמחשבות / השערות/ ציפיות של- רוצה/ הוא צריך/ אני צריכה/ אמור וכו' מרחיקות אותי מהנוכחות עם מה שיש בכל מחשבה שאני מתעסקת בעבר - שנגמר (לא אמור היה להיות / לא צריך היה להיות / אמור היה להיות אחרת/ נוסטלגיה למה שנגמר...וכו') או בעתיד -שטרם קרה (וזה לא משנה אם העתיד הוא משמח או מפחיד ) אני כבר לא כאן....

אני צריכה... אני אמורה... אני כבר לא כאן כי בכאן ועכשיו יש את מה שבאמת אמור להיות

הוא /היא צריכים אמורים.... אני כבר לא כאן כי אני לא נוכחת עם מה שיש באמת

מחשבות מפחידות..... אני כבר לא כאן....

אני כרגע חווה עייפות גדולה מאוד כשאני מאמינה שאני לא אמורה להרגיש את זה או שאני אמורה להיות עם יותר אנרגיה כרגע אני כבר לא כאן...

כשאני בחרטה על משהו שאמרתי /עשיתי / הייתי אמורה- לא אמורה לעשות... אני לא כאן....

כשאני נוכחת במחשבות על מה שהאחר חושב עליי / יחשוב עליי ... אני כבר לא איתי אלא "איתו הדמיוני" שאני ממציאה / משליכה במחשבתי

כשאני עסוקה בענייניו של האחר כשאני עסוקה בענייניו של אלוהים אני כבר לא כאן...

כשאני עסוקה בהשלכות פרשניות תירוצים הסברים וכו' אני כבר לא כאן....

הרשימה עוד ארוכה..... אותן דרכים שמרחיקות אותנו מהכאן ועכשיו הנוכחי הצפתי מה שעלה בי... ובתכלס הכאן ועכשיו זה מה שנכתב ואחרי שאשלח את ההודעה בזה זה נגמר אך כל עוד אחזור למחשבה על מה שרשמתי רגע אחרי שישלח אני כבר לא כאן ועכשיו

חיבוק אהובה ותודה על התזכורת של הכאן ועכשיו לחזור לנשימה, לנוכחות, לערות של מה שיש באמת של מה שאני חווה וקורה בתוך השנייה הזו השנייה שבתוך שנייה כבר הפכה לעבר כל שנייה חדשה זה הווה חדש זה כאן ועכשיו חדש ובכל רגע שבו אני מסוגלת להיות נוכחת ברגע הזה יש חופש ושקט

טל

 

[מדען חלל]

עבורי

המשמעות של זה היא מין תרגיל מנטלי. הרי אנחנו תמיד כאן ועכשיו, אז מאיפה צץ הביטוי הזה "להיות כאן ועכשיו"? האם אפשר לא להיות כאן ועכשיו?

 

[אבי בכר 2005]

רק כשאתה נזכר להרהר ב"כאן ועכשיו"

אתה מגלה שקודם אולי לא היית כאן ועכשיו מה שנכון לחלוטין כיוון שכאן ועכשיו לא יכול להיות מקודם.

 

[הצופה.]

כאן ועכשיו

נתחיל תחשבי שאת מכניסה לאוזן מנקה אזניים לשני האזניים ומנקה בעדינות עד שממש את מגיע לנקודת המפגש בינהם וזה עושה לך צמרמורת את נכנסת גם לתוך מערות האף עמוק עמוק עד לנקודה שזה תחבר עם הנקודם של סוף החיבור של האזניים ולאחר מכן את הולכת הם התחושה של הטעם ובאופן פלאי היא נפגשת גם עם אותה נקודה שגם חוש הראיה מתחבר אליה סוג של נקודת חיבור כל החושים עכשיו את מרפה ומרגישה את מרכז החושים רפוי את עדה לשמיעה לראיה לטעם לריח, ולאחר מכן את חשה מגע קל על כל הגוף מלמעטה למעלה ובמעלה עמוד השידרה עד שאת חשה צמרמורת בכל הגוף צמרמורת עדינה ונעימה.......אחרי שהדלקת את האור בגופך את פוקחת את עינייך חשה את הנפח של החלל שאת נמצאת בו מבלי לשכוח את הצמרמורת והחיבור של החושים.....את לא נמצאת במתח, לא מחכה לשום דבר את נמצאת בהקשבה מלאה להכל כולל לחלק שהדלקנו מקודם גם לחוץ וגם לפנים--עכשיו את נותנת לצמרמורת ולתחושה הנעימה ולמודעות לגלוש לתוכך לתוך מרכז הרגשות את חשה התרחבות נעימה ולא מתוחה תוך כדי עדות לכל המתרחש מתוך הבנה חסרת מאמץ כי אין דבר אחר פרט למה שיש , אין צפיה למשהו אחר ממה שיש, אין אחר כך, אתה חש את כפות רגלך על הקרקע , אתה הווה ....התחושות הרגשות והמחשבות הופכים אחד ואינך עוסק בהבדלה בניתוח אתה לא רק צופה בהם אתה גם חי אותם אתה רוקד איתם ריקוד מושלם שבו התחושות הרגשות והמחשבות חיים בהרמוניה ואין אחד שגובר על השני אתה או מי שאתה הוא נקודת החיבור בין התחושת הרגשות והמחשבות אתה הוא נקודת האיזון ואתה מודע לזה זה לא כאן ועכשיו זו אוטופיה חחחחח

כאן ועכשין זה לשבת מריר וכועס על כל דבר כי כלום לא מתנהל כמו שצריך להיות והכי גרוע שאתה אף פעם לא יודע מה צריך להיות וגם על זה אין לך הסכמה וזו סיבה מספיק טובה לריב עם כל מה שזז זה מה שנחשב בעיניי להיות כאן ועכשיו

שנה טובה

 

[בוחרת לצמוח]

תודה על התגובות שלכם, נהניתי מאד לקרוא ../images/Emo42.gif

 

[שרית H]

../images/Emo13.gif תודה גם ממני

התשובות שלכם "פתחו" לי את הראש, והובילו אותי לחפש את התשובה ברובד אחר-בו התשובה אינה ניתנת באמצעות סיפורים או מילים. וגיליתי מקום בו אני לא יודעת...