ביחד או לחוד

ורד 3

New member
../images/Emo20.gifביחד או לחוד

חשבתי על זה בזמן האחרון ....אני גרושה כבר שנתיים...ועדיין לא הייתי בפרק ב' פה ושם קשרים קצרים ולא משמעותיים.... התרגלתי לסגנון חיים שלי...אני ושני ילדיי .....לא מתלוננת...למרות שלפעמים קשה.... יצא לי להיות לא מזמן עם הילדים בבריכה ..ולידי ישבו כמה משפחות[נשואים כדת וכדין ] שאני מכירה עוד מימי התיכון.. מן הסתם שמעתי את תוכן השיחה שהם ניהלו....הסתכלתי מהצד וזה נראה לי רחוק מאד....הרגשתי מעין חולשה כזו ...שלא הייתי חוזרת לסטטוס הזה ...לעולם...אפילו במחיר שהילדים שלי משלמים היום ...ואבא שלהם לא איתם.. .וכביכול התפרקה להם המשפחה.... נראה לי פתאום שהעולם שלהם אחר..שונה משלי....ולחשוב שפעם הייתי שם...מוזר....ואני תמיד רציתי משפחה כמו בסרטים...... זה אחד.... שניים..... אחרי הגירושין....רובנו מחפשים פרק ב' מוצלח יותר... מה שאני רואה תכלס בשטח ..זה שכן יש פרק ב' ..אבל במוקדם או במאוחר....זה נגמר....לא מכירה הרבה זוגות שנשארו יחד ...כזוג...לארוך זמן..מעט מאד.....והאמת זה עצוב...... אז מה יהיה .....בסוף....ניצור פרק ב' שהוא באחוז גבוה הולך להיות משהו זמני ונחליף כל פעם בן זוג אחר .... או שבסוף נשאר לבד ?
 

alma43

New member
נסיכתי../images/Emo140.gif../images/Emo47.gif

פרק ב' מן הסתם מבוסס על מטרות לגמרי שונות מפרק א'. אנחנו , הנשים , הכוונה, כמובן לא בכל מחיר נלך על פרק ב', ביחוד אילו מאיתנו שלא חולמות על הקמת משפחה או הרחבתה.. כל מה שמתבקש מפרק ב' מוצלח הוא: הבנה, אהבה,הכרה בפצעים מפרק א', הכרה בצורך גם בלבד-שיהיו לנו חיים אחרים חוץ מהזוגיות, כבוד לילדים ולמשפחות המוצא ושרק יהיה לנו עניין משותף בכך שיהיה לנו טוב.
אם לא יהיה טוב ונעים מי צריך את זה? לרוב כבר עברנו דרך ארוכה בלמצוא וללדת את עצמינו.. ואז אנחנו מגלות שאנחנו כבר לא מחפשות את החלק "החסר "בנו. כי אנחנו שלמות עם עצמינו. אנחנו רק מחפשות מישהו שיהיה לנו טוב איתו. ואם זה לא בא
אין דבר. יש לנו אחת את השניה. אגב אני אישית הייתי שמחה לחיות בזוגיות עם אשה.
לא סקס. אלא זוגיות שיתופית. אבל אין גבר בעולם שיסכים לזה....
 

t o t a l

New member
אני רק שאלה

למה "אנחנו הנשים"? האם את סבורה שאצל גברים זה אחרת?
 

ורד 3

New member
אני רק עונה

אני מכירה גברים ...שיורדים לזנות כדי לא להיות לבד.....וגם נשים.... לא אפתח את זה...... לי זה לא ברור ...או מובן .. ......אבל שיהיה.....
 
זה או זה..

בשנהם יש טוב... עד לפני כשנתתי..כשספרתי את ה4 שנים שלי לבד.. עוד שאלתי"..איך זה שלכולם יש משהו כזה או אחר..ולי אין.." בשנתיים האחרונות..ממצא ומוציאה מהלבד ומהעצמאות והגדילה..את כל הטוב שהשאלה "..איך זה.."..כבר לא נשמעת בתוכי..לפחות לא באותה עוצמה של תהייה וכאב.. ואני יוצא לי לאחרונה לראות המון התנהלות של זוגות. שמתחיל מ.. קנייה של נעלים או חולצה"רגע אני אשאל את בעלי.." "או רגע..אישתי צריכה לאהוב את זה.." וכשיש ילדים ובלאגן..את חוסר הסבלנות שלהם כלפי הילדים ואחד לשני. וחושבת בעצם בטוחה.. שאחרי 6 שנים..של להבין איך רוצה את החיים שלי.. ומה רוצה למצוא בבן הזוג שלי.. ואיך לשלב את שנהם יחד.. כבר לא דואגת..זה יבוא..היום מחר..עוד שנה..בגיל 40.. וזה לא.. זה או זה.. אצלי זה לשלה זה בזה..
 
פרק ב'...

ואולי הפם לא בסגנון... "משפחה כמו בסרטים". להיות מה שבא לך...מה שבא לו... בלי הרבה טייטלים ובוג'ראס. אפילו אני מאמינה בזה
 

magic40

New member
אפילו אני מאמינה זה

ולמצוא אותם זה בזכוכית מגדלת
 
מאז..

"מאז הם חיו באושר ואושר..." האומנם רק באגדות? כנראה שלא רק כי יש בודדים אני קוראת להם יחידי סגולה שמוכחים לנו אחרת. גם אני כשאני רואה משפחות יחד , כואבת שלילדי זה נגמר למרות שהם בוגרים.. גם היום שלוש שנים לאחר גרושי פוחדת פחד אימים מחיים משותפים (זוגיות) הוא ביקש שנגור יחד, שאבטיח לו שנחיה יחד לעולם ועד.... (הוא עדיין כנראה לא איבד את התמימות שלו) אולי אני עדיין לא מוכנה לזוגיות, בטוח שאני יודעת שאין דבר כזה "לעולם ועד" אז יש לי מנטרה כזו בלב
תחיי את היום בצורה הטובה ביותר שתהיי מאושרת האמת .......זה מצליח לי
 
בואי נאמר כך..

באחוזים בודדים לכאן או לכאן שמונים אחוז מהגרושים בסופו של דבר יישארו לבד בגלל הרבה סיבות ...ואין ממש סיכוי גדול הרבה בני זוג יעברו במיטות שלנו ועדיף לא לעשות רישום כי יום אחד תקלטו כמה טיפשים היינו זונים זונות מסוג אחר שמכרו את גופם למען הסיכוי אבל מוחם לא נתן לסיכוי לצמוח תזכרו את שאמרתי... לבבבבבבבבבבבבבבבבדדדדדדדדדדדדדדדדדד
 
בסוף

בסוף נבין שדברים הם לא לנצח. הם שם כשהם שם. וכשהם שם זה זמן מעולה להנות מהם במקום לחיות את הסוף שלהם.
 
../images/Emo127.gifמעולה!

לחיות את הרגע , להעריך את הדברים הקטנים, ולדעת שתמיד יהיו שינויים.
 
קודם כל- לא רואה שום בעיה- בלהשאר

לבד! מאמינה יחד עם זאת, שזוגיות נרקמת...רק אחריי (שהיית לבד)- והגעת אליה (לזוגיות) כשלם אחד, יציב ראוי, בטוח ומאושר. משם ההדרך לזוגיות עם בסיס איתן- קרובה מתמיד. (ומן הסתם אלה הזוגות שכן מצליחים בביחד שלהם). הבעיה שאת רואה/מתארת בפרק ב'- (כל המתפרקים למינהם)- שהבסיס שלהם, בסיס הזוגיות שלהם- לא היה נכון מלכתחילה. וללא יסודות חזקים- כל אחד יודע, אי אפשר לבנות כלום! ...(בטח שלא לאורך זמן).
 

bigpashosh

New member
רק המחשבה

על פרק ב' עושה לי חלושס ואולי בגלל שאני ממש ממש טריה ,רק בתחילת הדרך. נהנית מאוד מהלבד+ הילדים מהנית לגלות את מי ומה שאני בלי ועדות הביקורת נהנית להקשיב למוסיקה שהיא לא "מקובלת" נהנית לשים לק על הציפרניים- מחליפה כל יומים צבע ובגדול כן חולמת על זוגיות טובה ובעיקר חברות, מקבלת מבינה ותומכת נישואין כבר ניסיתי- לא משהו ילדים כבר יש לי - משהו משהו ועכשיו הזמן להנות לאהוב את מי שאני וללמוד לקבל את עצמי כמו שאני ואפילו להיות מרוצה מכך חתונה, רחמנא ליצלן ממש לא!
 
"משפחה כמו בסרטים" ../images/Emo141.gif

לפעמים נדמה לי שחלק גדול מהאומללות שאנשים חווים בתרבות שלנו נובע מזה שהם רוצים שיהיו להם חיים "כמו בסרטים" (משפחה כמו בסרטים, אהבה כמו בסרטים, בית צמוד קרקע כמו בסרטים וכו') ועושים את כל השטויות שבעולם כדי להשיג את זה. ואני בכלל אוהב קולנוע
 

ורד 3

New member
חחח

גרמת לי לצחוק..לא שאני לא צוחקת ..ביננו צחוק הוא בריא מאד...בדוק !!! כשאני כותבת משפחה מהסרטים ...אני מתכוונת ..למשפחה יפה.....שהיחסים בין ההורים והילדים... מושתתים על כבוד והערכה ...על לשבת ביחד ביום שישי ולאכול ביחד.....ועוד ועוד.... ויש כאלה משפחות יפות....... אני גם בת להורים גרושים כך ..שסהכ ...כשהתחתני ....רציתי להגשים זאת...משפחה יפה.... טבעי לא ? גמני אוהבת קולנוע וגם תיאטרון......
 
"כמו ששם צחקנו ../images/Emo79.gif

לא בכינו שנים" (C) מאיר אריאל הבנתי שלזה התכוונת. האם טבעי זה בהכרח טוב ?
 
ורד

גם פרק א' הוא משהו זמני (בהרבה מיקרים)....אז מה????? אולי נוותר גם עליו? לא מוותרים....פשוט נהנים ממה שיש ...רובנו בנויים לחיים זוגיים......והפחד מכישלון...אסור לו שישתק אותנו... זה כמו להגיד....במילא נמות.....אז בוא נחייה וניסתפק במינימום שזמין לנו עכשיו. בקיצור.....תשאפי לפרק ב'...ואם זה זמני- אז יהיה עוד פרק.....ותהני מכל מה שאת יכולה ואל תוותרי לעצמך... "תקופת החיפושים" אכן מייגעת...אבל כשזה מגיע- את נהנית מכל רגע (טוב.....לא "מכל" רגע....אלא מהמיכלול (-:
 

ורד 3

New member
סביו

משום מה לפי התגובות נראה לי שחלק כאן לא ממש הבין ..למה התכוון המשורר.... פתחתי נושא לדיון ..לא מהמקום האישי שלי ..אלא באופן כללי על פרק ב'.... ושלצערי ברוב המקרים שאני מכירה הוא זמני ...ונגמר..... לא אמרתי שאני לא מעוניינת בפרק ב' ....כשיגיע יגיע וגם אם לא..אז לא........ ובאישי חיה את הרגע ....לפעמים את העתיד וגם הרבה פעמים את העבר......
 
למעלה