פחד... פחדים...

[אריאלה האחת1]

ועוד נאמר

והעיקר לא לפחד כלל...

 

[רונית 1411]

אומרים שהפחד

השני בעוצמתו אחרי המוות הוא הפחד לעמוד מול קהל...

 

[בני33]

ועוד בעניין הפחד,,,

פחד הוא רגש קיים, פחד מנפילה מגבוה,פחד מטביעה,,, אבל מדוע אתה מפחד משינוי??? הרי אתה לא יודע מה יהיה, עדיין לא ניסית זאת, עדיין לא היית שם, אתה מבין?

 

[פרויז1]

אצלי זה דואלי :

כשאני נכנס למקום הומה יושבים - אולם חתונות מלא או כיו"ב, אני מביט למטה ו"אוסף את עצמי" . אבל, אם אני צריך לעמוד מול קהל ולא אכפת לי כמה הוא גדול - ולהציג משהו שאני מכיר אותו, אין לי ממש שום בעיה עם זה. ממש לא.

 

[גילי פרי]

התכוונתי להפוך את זה למשהו אישי כזה../images/Emo13.gif

שכל אחד מאיתנו יחשוף את פחדיו באם קיימים, ואולם הדיון הזה הלך למקום אחר

. נו.. אם זה מה יש - סבבה. אז אני חושבת שכולנו פוחדים במודע או שלא במודע "לא להיות" ואני מצטטת מתוך הדיון שהיה פעם... מזמן בנושא "סאדומאזוכיזם": הפסיכולוגים מבחינים בשני יצרים – יצר המוות ויצר החיים – כאשר לכל אחד מהם תפקיד פסיכולוגי חשוב. יצר המוות הוא זה האחראי לרצון שלנו להיות אחד, להתאחד עם האם ועם האחר כמות שהיינו ברחם ובעולם הנשמות בטרם נולדנו לפיזי. יצר החיים אחראי לרצון שלנו להתבדל, להיות עצמאים, חזקים וכל יכולים, כאשר יצר זה לא יכול להיות מסופק ללא ההכרה ע"י האחר על מנת להבין ולדעת את עצמנו. אז ראשית אני מקבלת את הכתוב, ולכן כנראה נוצרים יחסי שליטה/כניעה, בהמשך לדיון שהיה על חופש/בחירה וכיו"ב. ועוד: כאשר אנו חשים איום מצד האחר, כאילו הוא הולך לאיין אותנו (לשון "אין) או להכשיל את היותנו נבדלים, חזקים, עצומים לפחות כמוהו, אנו ממהרים להפעיל מניפולציה שתזכה אותנו בהכרה. כך התינוק שהאם מתעלמת ממנו לרגע, עשוי לצרוח עד כדי הכחלה, (שאיפה למוות קטן) בכדי לזכות בתשומת ליבה של האם, בהכרתה בקיומו. מחד, הוא כמו מבקש למות באמצעות הבכי והצעקה ומאידך הוא זועק להכרה בקיומו. הכרתו וקיומו תלוי בהכרת האחר אותו. במקרה זה האם, ובמקרה של בוגרים יחסי שליטה וכניעה המבוטאים במיטבם ביחסים אירוטיים. בבגרות, כאשר אנו מבקשים הכרה מצד האחר, אנו עושים זאת לרוב ע"י האדרת הדמות ממנה אנו מבקשים להכיר בקיומנו. כאילו, אם האדיר והחזק הזה מכיר בי, אני כנראה באמת שווה לו. שווה למושא ההערצה שלנו. בתחילת החיים האם נחוותה כחלק מאיתנו ולאחר מכן כסובייקט בעל ישות עצמאית ועם זאת שלוחה של עצמנו. מה עכשיו?

 

[טארוט מלאכים]

מימה אנחנו כל כך פוחדים

אנחנו פוחדים מילגלות את האוצר הזה שניקרא מהותנו העוגן שלנו שמחולק ל 3 מילים אמונה \ אמינות \ וסבלנות \

 

[טארוט מלאכים]

מהו הפחד הגדול ביותר שלי

לקיחת סיכונים והתשה על ידיי מישהו או משהו

 

[rasha911]

כל הכבוד נושא מעניין ../images/Emo8.gif ומי אמר שאנחנו

לא בוחרים את חיינו ??? הפחדים שלנו זה חלק מבחירה שלנו הרי! אני בוחר לפחד או לשמוח פחד או שמחה או כל רגש אחר נוביע ממחשבה שלנו על הדבר שמפחיד אותנו (למשל) , לא משנה לאיזה כיוון (שלילי או חיובי) והמחשבות שלנו מושכות (או ממגנטות) את הדברים ההם אלינו, (כדאי לקרוא ספר "חוק המשיכה") מה שחלק גדול מאנשים לא יודעים, זה שכל אשר תפחד (-תחשוב) מדבר מסויים, תמשוך אותו אליך! וההפך נכון, ז"א, אם רוצים לבחור לעצמינו חיים יותר יפים, פשוט עלינו לחשוב על דברים יפים שרוצים להכניס לחיינו! עם אמונה קטנה והן יתגשמו. באותו יחס צריך פשוט להרחיק את הפחדים ממחשבותינו כדי שלא יעלו לחיינו. (מומלץ גם ספר "כחו של התת מודע") בהצלחה

רשא

 

[אזרח בעולם הוירטואלי]

מה הפחד הגדול שלי?להמשיך לחיות...

אם הפלצנים הפרסים רוצים נ.צ לטיל האטומי.. אני מוכן לתת להם את הנ.צ של העיר בה אני חי תמות נפשי עם פלשתים(_: איזה באסה שהעתיד קבוע..ואי אפשר לשנות כלום ולא העתיד לא נתון לבחירה,זה רק סיפורי פלצנות מהתנ"ך.

 

[גילי פרי]

האמנם../images/Emo35.gif../images/Emo70.gif

או שכדאי בעצם... לפתוח על זה שרשור חדש

אוטוטו זה מגיע..

 

[בני33]

מתאים לשאלתך,,,האומנם??

בדרך כלל הפחד שאתה חושב שאינך יכול להתמודד עימו,,הוא בסבירות גבוהה בדיוק הדבר שאתה ''חייב'' להתמודד עימו.