גמילה : בגן כן, אבל בבית לא...

[אד י]

../images/Emo201.gif באמת מבאס ...

מה עם הגן ? הם לא מרימים את הכפפה ?

 

[pazi2010]

../images/Emo4.gif אצלי בן 4 ולא גמול בלילה מה עושים ?

הוא עדין קם עם טיטול רטוב .

 

[פסטלית]

לא בטוח שיש קשר...

אני הורדתי לבת שלי את הטיטול אפילו שעדיין היתה קמה בבוקר עם טיטול מלא... פשוט יום אחד הצעתי להוריד את הטיטול... הקפדנו לעשות פיפי לפני השינה וגם הייתי לוקחת אותה מתוך שינה לפני שאני הלכתי לישון. חוץ מזה הגבלתי מאוד את השתייה בשעה שלפני השינה ובלילה וזהו. היא נגמלה בצ'יק. לא שלא היו פספוסים אבל לא נתנו לזה להפריע ...

 

[אד י]

גמילת לילה היא יכולת פיזיולוגית

שלא אצל כולם מתפתחת באותו גיל. אפשר להמשיך ולחכות לבשלות פיזיולוגית, ואפשר לפנות למרפאת הרטבה, יש כזה דבר בקופות החולים, אני חושבת שגיל 4 הוא הגיל המינימלי. חפשי באתר של קופת חולים.

 

[פסטלית]

השאלה אם יש בעיה... זה שהטיטול מלא בבוקר

לא אומר שהילד לא יכול להיגמל... אני הייתי מנסה להוריד את הטיטול לתקופה לפני שפונה למרפאה.. גם אני שמעתי שצריך לחכות שהטיטול יהיה יבש בבוקר, אני מאוד שמחה שלא חיכיתי לזה... הילדה היתה בת שלוש בגמילה

 

[וגם מנומסת]

../images/Emo45.gif

 

[אד י]

יצאתי מההנחה שנעשה ניסיון לגמילת לילה

אם באמת לא נעשה בכלל ניסיון, אז ברור שקודם כל צריך לנסות, לדבר עם הילד, להבטיח פרסים, להוריד חיתול ולנסות. אם באמת לא הולך גם אחרי שמנסים תקופה, צריך לזכור שיש גם נושא של בשלות פיזיולוגית.

 

[וגם מנומסת]

אני לא בטוחה לגבי זה

והראיה: ילדים שמגיל צעיר למדו לשלוט בסוגרים, נגמלים בלילה הרבה-הרבה יותר מוקדם (בסביבות גיל חצי שנה). אני די בטוחה שיש ילדים, נניח היפוטוניים ואולי עוד אחרים, שקשה להם יותר *פיזיולוגית* להיגמל בלילה. אבל לדעתי זה לא תופס לגבי כלל הילדים. אצל שני ילדיי, שגם גמלתי מוקדם מחיתולי יום, היתה יכולת גמילת לילה בגיל 1.8. הגדול המשיך עם זה ופשוט נפטר מהחיתולים (אם כי היה מרטיב לפעמים סביב לידת הקטן). הקטן היה קם יבש גם 10 לילות ברציפות. אבל התחילה אצלו רגרסיה אחרי כמה שבועות, בגלל שניסיתי גם גמ"ל באותה תקופה (טעות גדולה...). כך שהיום הוא עדיין בחיתול לילה כי נמאס לי מהכביסות בחורף. אבל אני לא מחכה לשום בשלות פיזיולוגית אלא להתבססות של הגמילה מהנקה ומלינה משפחתית, עד שאנחית עליו (שוב) את השינוי הנוסף הזה. בקיצור, עם ילד בגיל 4 לא הייתי מחכה לכלום (האם הוא יודע בכלל שכמעט כל חבריו ישנים בלי חיתול בלילה? איזה מושג יש לו לגבי הציפיות ממנו בגילו?). הייתי פשוט מנסה להוריד חיתול, להנהיג טבלת מדבקות שתעודד אותו להיגמל ויאללה הפועל. אם תתגלה בעיה "אמיתית" הייתי מטפלת במקרה הצורך.

 

[אד י]

זה לא המצאה שלי

http://www.clalit.co.il/HE-IL/Family/parents/Development/articles/wetting+the+bed.htm וגם אצל הקטנה זה היה הכי קל שבעולם, הודעתי לה שפיפי עושים רק בשירותים ושזה תקף ליום וגם ללילה, וככה בו זמנית נגמלה בגיל שנתיים וארבע יום+לילה. אצלה הבשלות הפיזית לגמילת לילה הייתה קיימת כבר מגיל שנה ושבע, כבר אז לא הרטיבה בלילות, החיתול היה רק ליתר בטחון.

 

[וגם מנומסת]

אני יודעת שלא המצאה שלך

אני חולקת על התזה הזו של "בשלות פיזית".

 

[פסטלית]

אמא שלי תמיד אומרת

שבזמנם אף ילד לא נשאר עם חיתול אחרי גיל שנתיים ולרוב הרבה לפני... לטענתה בגלל שחיתול בד רטוב זה ממש לא נעים לעומת טיטול שסופג ובכלל לא מרגישים את הפיפי, אנחנו פשוט גמלנו את עצמנו בגילאים מאוד צעירים כולל בלילה... לא יודעת אם זה נכון, ככה היא אומרת...

 

[יחידה2]

ניסינו גם בגן

אבל היא התאפקה שעות... וחוצמזה חורף..גם בעיה..

 

[אד י]

מה רע בהתאפקות ?

הרי אנחנו שואפים שיתאפקו כל הלילה, אז למה אסור להם להחליט להתאפק כל היום ? וכן, התאפקות זה משהו שמאפיין את תחילת הגמילה, ובהתחלה קצת קשה לשכנע אותם ללכת לעשות פיפי, כי הם לא רגילים להפסיק פעילות כדי ללכת לשירותים. אבל עם הרבה חיזוקים חיוביים ואווירת גמילה בגן, זה בסוף מצליח. אני יודעת על עצמי, שלא הייתי מצליחה לגמול אם לא הייתה לי את העזרה של הגן. הם למעשה עשו את רוב עבודת השכנוע והתרגול, ואני רק "קצרתי" את הפירות. וחורף זו לא בעיה, אפשר לגמול בחורף, ככה הקטנה נגמלה, בשיא החורף בינואר-פברואר.

 

[יחידה2]

מה????

אני מתפלאת על השאלה. נשמע לך בריא שילד צריך קקי ופיפי ומחזיק את עצמו??? לא נשמע לי.לילה זה משהו אחר...

 

[אד י]

כמו שכתבתי זה חלק מהגמילה

גם אצלנו היה שלב כזה, ועבר. לדעתי, זו לא סיבה לחזור לחיתולים.

 

[פסטלית]

המלצה שלי....

חכי לפסח, זה רק עוד חודש. בחופשת הפסח היא תהיה בבית רצוף שבוע לפחות, לא? בשבוע הזה פשוט תורידי את הטיטול וזהו... תשתדלי לצאת כמה שפחות... לא להילחץ וגם לא להעיר אם היא מפספסת, אפילו לעודד אותה שלא נורא, בפעם הבאה היא תפסיק... חוץ מזה, שיטת הפרסים עובדת ובגדול.... בגיל שנתיים וחצי אני נתתי לרוני מדבקות על כל פעם שעשתה פיפי בשירותים ומתנה קטנה מהחנות של השקל כל פעם שעשתה קקי. זה עבד כמו קסם... אחרי כמה שבועות היא כבר שכחה לבקש....

 

[יחידה2]

אחכה באמת

אתחיל בפסח..וגם ראיתי שבימים האחרונים היא אוהבת..מטבעות שוקולד!!אנסה לשחד אותה בזה.

 

[אמאנחל]

יחידה: בגיל שלה היא לא תיזום כנראה. את יכולה

ליזום. להתחיל לקרוא לה ספרים על גמילה כמו "סיר הסירים" או להראות קלטת על גמילה כמו "בלי חיתולים" הנחמד. להגיד לה שהיא כבר גדולה ושבקרוב אתן תורידו לה את החיתול וכמה נעים זה יהיה ושכולם בהתחלה מפספסים ובסוף כולם נגמלים. את יכולה לקבוע לה מועד להורדה של הטיטול סופית אבל בינתיים אפשר להתאמן: מיד אחרי השינה בבוקר לקחת אותה לשירותים ולשבת כמה רגעים. יש סיכוי ממש טוב שיצא משהו . כנ"ל אחרי מנוחת צהריים בגן או ביום שישי-שבת בבית. אם את רואה שהיא עושה קקי, אצל הילדים שלי זה היה מאוד ברור שהם עכשיו בהפסקת פעילות לצורך זה, אז להגיד לה חכי חכי ולקחת אותה מהר לשבת על הישבנון. את יכולה אפילו בפעמים הראשונות להושיב אותה על הישבנון עם החיתול רק כדי לראות שזה אפשרי בישיבה. או ישר לנסות בלי חיתול. לבחירתכן. מובן שאת צריכה לעשות הצגה שלמה וחגיגה שלמה של חיבוקים נשיקות ושירים לנוכח כל הצלחה. ומינימום תגובה לכל כשלון משהו בנוסח " בפעם הבאה תצליחי" וזה הכל. כשמחליטים שזהו זה אז מגינים על כל הספות עם ניילונים או שפשוט אומרים לה שהיא לא יושבת על הספות עד להודעה חדשה. מגלגלים שטיחים. מכינים ערימה של חיטולי טטרה בהיכון ויאללה פיספוסים. בכל פספוס מנגבים עם חיטול טטרה שסופג יותר טוב מכל דבר אחר, וזה הכל. מחכים לפעם הבאה. היא צריכה ללמוד את ההרגשה כשזה יוצא וללמוד איך לעצור את זה ורק אחרי שיהיו כמות מסוימת של פיספוסים היא תדע לזהות לפני שזה עומד לקרות ולהגיב מספיק בזמן... אצלנו בהתחלה אחר הצהריים היה פספסוס כל עשר דקות ובבוקר לפעמים שעתיים שלמות בלי פיפי. בהדרגה הזמן בין פספוס לפספוס גדל... התהליך כולו ארך אצלנו כחודשיים שלושה, לא כל הזמן באותה תדירות של פיספוסים כמובן. אולי יהיה לך מזל ושלך תיגמל מהר. אבל גם אם לא, בסוף זה קורה!!! דווקא כדאי לצאת הרבה מהבית כי פספוס בחוץ ממש לא נורא, מחליפים וזה הכל. כמה שפחות תהיי בלחץ מהפיספוסים הבלתי נמנעים כך התהליך ילך חלק יותר. בלילה הייתי משאירה את הטיטול בינתיים. בהצלחה.

 

[יחידה2]

תודה אמאנחל

על העיצות המועילות והתשובה המפורטת.

 

[פרח333]

הבן שלי נגמל בשלוש ושלושה חודשים

חודש לפני הוא יזם, אבל חזר בו (וככה זה גם גם נראה). כשהוא החליט שזהו הורדנו עם מינימום פספוסים (ממש בקטנה). בהתחלה עוד התעקש על חיתול לקקי (וזה מבחינתי היה סוג של גמילה כי לא היו לו פיפוסים, למעט פעמיים שהוא שילשל בגן עירייה). מה שכן, לפני כן דיברתי איתו על זה והוא גם שמע בשמחה על כל מיני ילדים בסביבה שהורידו את החיתול (הייתי מציינת את זה בהתלהבות, וגם בגן היו מציינים את זה ). תתחילי לדבר איתה על זה, תראי לה סרטים, תקנו סיר, אבל דעתי - לתת להם ליזום אחרת זה עוד מקום למאבקי כוח וסיוטים רגשיים.