שרשור חרופ

שינה והרגלים מוזרים...

בת שנתיים ו 8. נרדמת לבד אבל לאחרונה שמתי לב שלפני שהיא נרדמת היא מותחת רגליים תוך כדי חיבוק הכרית שלה ועושה שרירי רגליים (לא ייאמן אילו), תוך כדי אנחות ממשוכות של איזה רבע שעה היא נרדמת. מישהיא נתקלה בתופעה שכזו?
 

פומליתה

New member
../images/Emo133.gif קשה לקום בבוקר ../images/Emo199.gif

משלישי עד אתמול הגענו לגן מסביבות 8- 9 וחצי ונשארו עד אחרי ארוחת הצהריים ולקחתי אותם הביתה לישון ממחר הם יבוא בפתיחת הגן שזה אומר 7 בבוקר עד סביבות 15 משמע, אני אצטרך להתחיל להעיר אותם בבוקר
איך עושים את זה? מנסיון של אמהות שהילדים שלהם בגן, זה יפגע בהתחלה בשעות השינה שלהם? יהיו יותר עייפים במהלך היום? כדאי להעיר או לחכות שיתעוררו לבד ואז זה אומר להגיע לגן לקראת 9 כל יום להעיר כל יום יותר מוקדם או מההתחלה בשעה שצריך על מנת להגיע ב-7 לגן? מבולבלת מעיניין השעות ואשמח לעצות תודה
 

UmaGuza

New member
תלוי בלו"ז שלכם

האם אתם ממהרים להגיע מוקדם לעבודה? אם כן אז תרגילו אותם להגיע לגן בשבע, אין ברירה. אם לא ויש לכם זמן בבוקר אני לא רואה סיבה להתייצב ברגע שפותחים את השערים. הבת שלי מגיעה לגן בשמונה וחצי תשע, כי זה מה שמסתדר לנו מבחינת סדר היום שלנו. אנחנו משתדלים להגיע לפני ארוחת בוקר (בד"כ ברבע לתשע) כדי שלא תפספס אותה, כי היא לא אוכלת בבית. אנחנו מעירים אותה בסביבות רבע לשמונה בצורה רגועה: בהתחלה פותחים חלונות בחדר שלה ומאפשרים לה יקיצה טבעית מהאור, אם זה לא קורה מעירים אותה בליטופים, שירים ודברי חנופה
באופן כללי הליכה לגן גורמת לעייפות יתר במשך היום, ואם הם ישנים בגן אז גם שנת הצהריים שלהם תהיה כנראה קצרה יותר (אצלנו זה קצר באופן משמעותי - שעתיים בגן לעומת 3-4 שעות שהיא ישנה כשהיא בבית).
 

פומליתה

New member
בגן שלנו אוכלים בוקר

בסביבת 8 -8 וחצי אתמול קמו עצמאית ב-7 והגענו לגן ב-8 ורבע ובדיוק התיישבו לאכול אם יגיעו יותר מאוחר מ8 וחצי יפספסו ארוחת בוקר אני לא חייבת להעיר ב6 בבוקר, לפחות לא כרגע אבל מקסימום בסביבות 6 וחצי רבע ל7 אני צריכה כן להעיר ואני בעיקרון לא אוהבת להעיר באופן יזום לכן הקושי שלי
 
לגבי הגעה מאוחרת לגן - שאלה

גם אני לא חייבת להביא את הקטנה (שנתיים ואבעה חודשים ) מוקדם וארוחת הבוקר היא רק בתשע - תשע ורבע בגן כלומר אנחנו אפילו מספיקים לאכול משהו בבית. האם זה לא קשה לילד שהוא מגיע לגן וכולם כבר שם ? נאמר לי פעם שהילדים שמגיעים מוקדם מסתגלים לגן ונוצרות מן קבוצות וילד שמגיע הכי מאוחר מגיע כבר לגן מלא וילדים שמשחקים ביחד ויש לו קושי להכנס לעיניינים גם חברתית. האם זה נשמע הגיוני או שזה שטויות בגיל הזה ?
 

UmaGuza

New member
לא נראה לי שבגיל הזה זה רלוונטי

לא נתקלתי בקשיים מיוחדים שנבעו מזה שהיא הגיעה מאוחר. להגיע באמצע ארוחת הבוקר זה קצת בעייתי ואנחנו משתדלים שלא, אבל מעבר לזה אין בעיה לדעתי. בד"כ בשעות האלה (אצלנו לפחות), עד ארוחת הבוקר זה שעות של משחק חופשי בגן או בחצר ואין בעיה להשתלב באמצע.
 

lilend

New member
הבת שלי תמיד התקשתה להפרד מאיתנו בימים בהם

הגיעה מאוחר ולעומת זאת כאשר הגיעה בין הראשונים היא נכנסה לגן בהתלהבות רבה. אני מניחה שזה שונה מילד לילד, אבל משיחה עם חברות מדובר על תגובות די דומות. יותר קל להם להיות בין הראשונים , לפני כל ההמולה. יש משהו מרתיע בהמולה והצטרפות למשחקים שכבר החלו. מה שכן, לא מסכימה שזה מקשה על ההסתגלות לגן או יוצר קשיים חברתיים- זה קשה רק בדקות הראשונות.
 
מנסיוני הדל

ככל שמגיעים מוקדם יותר, קל יותר לילד. בשעות המוקדמות יש מעט ילדים. יש פחות המולה. הילד מקבל את כל הילדים, ולא הם מקבלים אותו. גם הגננות פנויות יותר לתת יחס אישי לאורך יותר זמן. המעבר מהבית לגן הוא יותר רך.
 

קוף1000

New member
יש בזה משו

שאני מביא את בני שבערך בגיל של הקטנה שלך, הוא ישר משתלב ולא בוכה, כי אני מגיע בין הראשונים לעומת אישתי שמגיע יותר מאוחר ואז הוא בוכה ולא נותן לה ללכת. כך, שאולי זה קשור ואולי לא, כי זה נסיבתי ויכול להיות גם שאנחנו משתמשים בטכניקת הפרדות אחרת שגם משפיעה.
 
לי זה נשמע יותר כמו הבדל בין פרידה מאבא לעומת

מאמא. להרבה ילדים קל יותר להפרד מהורה אחד ומהשני קשה להם. אולי כדאי שאתה זה שיביא את הבן לגן בימים הקרובים...
 

פ ט ל2

New member
../images/Emo45.gifאצלינו זה בדיוק ככה, ואנחנו מביאים לגן בא

באותה שעה. לאבא הוא נותן נשיקה ועושה לו ביי ביי, כשאני מביאה אותו הוא נדבק לי לרגל, לא נותן ללכת ומתקשה להפרד.
 
אני יודעת מנסיון שלמתן יותר קשה

"לשחרר" כשאנחנו מגיעים ויש כבר ילדים משחקים, ואפילו איזה הורה או שניים שנשארים קצת עם הילד. כשאנחנו מגיעים מוקדם הוא לרוב שולח אותי לדרכי והולך לעסוק בענייניו (גדול מאביב בחודש)
 
ומצד שני - לילדים שמגיעים מוקדם, קשה לראות

הורים אחרים שמגיעים לגן, והרבה ילדים בוכים גם שעה אחרי שנכנסו לגן, כשהם רואים הורים באים. אני מההורים שמגיעים מאוחר, ורואה את זה קורה הרבה... לפעמים גם כיף לילד להגיע מאוחר - החברים שלו כבר הגיעו, והוא לא צריך לחכות להם, ובינתיים אין לו עם מי לשחק, כשהוא נכנס כולם שמחים לקראתו .... חברתית לא ראיתי הבדל, בין אלו שמגיעים מוקדם ובין אלו שמגיעים מאוחר. הכל תלוי בילד ובכישורים החברתיים שלו. ואגב - יש ילדים שהפרידה קשה להם יותר מילדים אחרים.
 

happy00

New member
זה תלוי בילד

אנחנו מאלה שמגיעים מוקדם. זה נתן לילד את הדקות שבהם הגננת רק (או כמעט רק) שלו בלי הרבה ילדים מסביב. זה יצר קשר מיוחד עם הגננת. לילדים שלי היה יותר קשה להגיע מאוחר. בדר"כ יש בגן שעה של התכנסות, ומשעה מסוימת מתחילים בפעילות, ואז כשמגיעים מאחרים, זה קוטע ומפריע בפעילות.
 

פלגיה

New member
בעיני זה לא קשה

כל מה שקבוע - לא קשה. ואם ילד מתרגל לבוקר נינוח ורגוע עם ההורה, ויודע מראש לאיזה שלב הוא מגיע בגן - אין חשיבות רבה לשעה הזאת בבוקר. גם לא מבחינת חברויות. יש מספיק זמן אחר כך להתחבר.
 

muga

New member
לילדונת שלי

אף פעם לא היה קושי עם זה. הרבה פעמים היא מגיעה כשרוב הילדים כבר הגיעו, לא נראה שזה הפריע לה כהוא זה. אני לא חושבת שבגילאים האלו יש עדיין את העניינים החברתיים.
 

noabl

New member
לדעתי להעיר

אצלינו בגן ביקשו במפורש להביא את הילדים עד 8 ורבע כי אח"כ הם מקבלים ארוחת בוקר ומתחילים את שרגת היום אם תשימי אותו ב 9 נראה לי שהוא יפסיד את ארוחת הבוקר בגן, לא? מעבר לזה שהם מתרגלים מהר מאוד לשינויים האלו, מקסימום ירדם לך יותר מוקדם בערב... נועה
 
למעלה