חייבת לשתף-אשמח לתגובות.
הבן שלי בן 2 וחודשיים וכמובן שמיותר לציין שהוא טעם החיים שלי.מדובר בילד מתוק מקסים,חייכן חברותי אבל.....עקשן ומרדן כיאה לבני גילו.לצערי הוא מ פונק וברור שכל האשמה היא עליי ועכשיו אני מרגישה שאני משלמת על הטעות הזו בגדול.הוא חושב שמגיע לו הכל ובאותו רגע .... עם זה מעדן שפתאום לא בא אז הוא פותח אחד אחר וגם אותו לא אוכל,זורק נעליים פתאום ולא מרים כשמבקשים,לא אוסף את הצעצועים ויש לי אין סוף דוגמאות....ברור שיש לו ימים טובים יותר שבאמת הו ילד מקסים ומשתף פעולה.לפני כחודש עמדתי על שלי וכמובן שהיה שיפור גדול בהתנהגותו ! לפתע הוא חזר לסורו.אתמול הכנסתי אותו לחדר האמבטיה עם אור דולק ודלת סגורה,ישר בכה ויצא מהחדר ובאמת הקשיב ושיתף פעולה.גם היום בבוקר לפני הגן.זה באמת עוזר "העונש" הזה.דיברתי עם הגננת בבוקר והיא אמרה לי בעצמה שמדובר בילד מפונק ויש כמובן השלכות של התנהגות זו בגן עם הילדים.הוא ישר בוכה אם לא מקבל מה שרוצה ומגיב התוקפנות לעיתים וגם צועק בעצבים. אם יש תוצאה לחדר העונש למה אני מרגישה כה אשמה ?הבן שלי מבין רק בתקיפות וזה ממש מפריע לי אבל מצד שני ידוע לי שזה רק לטובתו ההצבת גבולות.אני חוששת שמא הוא יתחיל לפחד ממני בכיוון הרע ויעשה דברים מפחד ולא מרצון אמיתי כי אז אני מרגישה כביכול שאני מבטלת את רצונותיו. אני ממש אשמח לדעת ולקרוא אתכן משתפות בבעיות דומות עם ילדכם....
הבן שלי בן 2 וחודשיים וכמובן שמיותר לציין שהוא טעם החיים שלי.מדובר בילד מתוק מקסים,חייכן חברותי אבל.....עקשן ומרדן כיאה לבני גילו.לצערי הוא מ פונק וברור שכל האשמה היא עליי ועכשיו אני מרגישה שאני משלמת על הטעות הזו בגדול.הוא חושב שמגיע לו הכל ובאותו רגע .... עם זה מעדן שפתאום לא בא אז הוא פותח אחד אחר וגם אותו לא אוכל,זורק נעליים פתאום ולא מרים כשמבקשים,לא אוסף את הצעצועים ויש לי אין סוף דוגמאות....ברור שיש לו ימים טובים יותר שבאמת הו ילד מקסים ומשתף פעולה.לפני כחודש עמדתי על שלי וכמובן שהיה שיפור גדול בהתנהגותו ! לפתע הוא חזר לסורו.אתמול הכנסתי אותו לחדר האמבטיה עם אור דולק ודלת סגורה,ישר בכה ויצא מהחדר ובאמת הקשיב ושיתף פעולה.גם היום בבוקר לפני הגן.זה באמת עוזר "העונש" הזה.דיברתי עם הגננת בבוקר והיא אמרה לי בעצמה שמדובר בילד מפונק ויש כמובן השלכות של התנהגות זו בגן עם הילדים.הוא ישר בוכה אם לא מקבל מה שרוצה ומגיב התוקפנות לעיתים וגם צועק בעצבים. אם יש תוצאה לחדר העונש למה אני מרגישה כה אשמה ?הבן שלי מבין רק בתקיפות וזה ממש מפריע לי אבל מצד שני ידוע לי שזה רק לטובתו ההצבת גבולות.אני חוששת שמא הוא יתחיל לפחד ממני בכיוון הרע ויעשה דברים מפחד ולא מרצון אמיתי כי אז אני מרגישה כביכול שאני מבטלת את רצונותיו. אני ממש אשמח לדעת ולקרוא אתכן משתפות בבעיות דומות עם ילדכם....
