דאחקיות ועוד
באחת הפעמים שהקורס הקודם שלי עמד בשלשות, אחת הבנות גירדה את האף. המפקד שאל אותה: "למה זזת?", והיא אמרה לו שגירד לה האף. הוא בתגובה: "תארי לך שאת יושבת עכשיו במארב עם חברים שלך, פתאום מגרד לך האף. את מגרדת אותו, חושפת את חברים שלך, כולכם נהרגים ולמחרת מופיעה כותרת בעיתון 'אף גירד'". כמה ימים לאחר מכן אני ועוד כמה אנשים עושים ממלאים שאלון תחקיר בטחוני, והמפקד הנ"ל נכנס לכיתה. אחד מהאנשים שאל אותו למה השאלון (כי לא ידענו לשם מה זה), והמפקד ענה לו: "זה רק המיוחדים עושים אותו". השואל היה מופתע מהתשובה, והמפקד מחזיר לו: "מה, אתה לא חושב שאתה מיוחד?". החייל, ההמומם בשנית, ענה לו שלא. בתגובה לזה המפקד שאל אותו: "ואמא שלך? היא לא חושבת שאתה מיוחד?" "ואבא שלך? הוא לא חושב גם כן שהבן שלו מיוחד?".... כל מילה נוספת, מיותרת. מעבר לזה, ביום הראשון שלי בקורס הנוכחי שלי, המש"ק (השווה בטירוף, ד"א), רצה להסביר לנו איך לשלוח מכתבים וחבילות לבסיס. אז נפלט לו "מכתבות וחבילים"... המסכן התבלבל שוב לאחר מכן], כשרצה לומר לנו שלפני כל יציאה מהכיתה צריך לסגור אותה ולמחוק את הלוח. אז במקום להגיד את זה, הוא אמר: "לוח, למחוק כיתה, לסגור אורות..." אבל חוץ מדאחקות יש לי גם מודל לחיקוי- מפקד הקורס שלי, שאחרי 4 וחצי שנים בצבא הוא כבר סגן (שני ארונות). אני חושב על קצונה והייתי רוצה להתקדם מהר כמוהו.
מי היה המפקד שהכי השפיע עליכם?
