טריגר!!!!

ofnikit

New member
../images/Emo18.gifטריגר!!!!../images/Emo18.gif

אני לא יודעת ממש מאפה להתחיל אז אני אתחיל מההתחלה... לפני שנה ומשהו, חברה מאוד טובה שלי נהרגה בתאונת דרכים, היא ביקשה ממני באותו יום להתקשר לאיזה ידיד שלה משהו, בסופו של דבר נאלצתיי להודיע לו שהיא נהרגה, דיברנו המון ונהינו ידידים, עם הזמן נהינו חברים טובים... אחר כך נהינו חברים נפגשנוו המון והיה כ´´כ טוב ונעים הוא היה עדין נחמד לא עשה שום דבר בלי לבדוק מאה פעמים שהכל בסדר איתי... הוא הכיר אותי טוב מאוד וידע על כך שעברתי אונס... עזר לי ברגעים קשים חיבק אותי כשבכיתי ניגב לי את הדמעות, התנהג ברכות שזוכים רק מאנשים שבאמת אוהבים אותך... נישמע טוב עד עכשיו לא? בפגישה האחרונה שלי הוא סיפר לי משהו על עברו, משהו נוראי, הבן אדם הכ´´כ נחמד רך הזה לפני כמה שנים השתתף באונס קבוצתי... חזרתי הבייתה נעלתי את עצמי בחדר בכיתי עד שניגמרו לי הדמעות חתכתי את עצמי עד שהסכין נישברה... הרבצתי לכרית שלי עד שהיא התפרקה והרגשתי פשוט איום ונורא לא ידעתי איפה לקבור את עצמי... רציתי לברוח רציתי למות רציתי להעלם... ניפרתי ממנו כמובן, יומיים אחר כך הייתי בעיר עם כמה חברות הפלאפון מצלצל עניתי זה היה הוא ניתקתי מיד אבל הוא המשיך להתקשר ולהתקשר רציתי לכבות את הפלא אבל זכרתתי שחברה אמורה להתקשר אלי אז בסופו של דבר עניתי שמעתי את מה שהיה לו להגיד וכל מה שהיה לו להגיד זה ´´אני מצטער הייתי ילד, עברו מאז כמעט עשר שנים, מה את רוצה שאני אעשה?´´ ולא יכולתי להפסיק לחשוב שבאותו המשפט יכול להשתמש מי שאנס אותי... או כל אנס אחר... הוא המשיך ואמר.. ´´היא בסדר לא קרה שום דבר´´ כ´´כ התעצבנתי ששאלתי אותו ´´מאיפה אתה יודע שהכל בסדר אתה יודע איפה היא עכשיו? אתה יודע ממנה שהכל בסדר? אולי היא ניסתה להתאבד? אולי היא מאושפזת אולי היא התאבדה? אולי היא חיה בפחד איום מאנשים? מאיפה אתה יודע???´´ וכל מה שהוא ענה זה ´´היא עברה עיר אני לא יודע מה קרה לה אני בטוח שהיא בסדר´´ מניאק! עד שפגשתי מישהו שסמכתי עליו שסיפרתי לו הכל עלי... מתברר בסוף שהוא אנס!!! זה פשוט לא פייר!!! מאז הפגישה איתו לא ישנתי כמו שצריך לא ישנתי בערך חודש ואז סוף סוף נירדמתי והתעוררתי אחרי רבע שעה ושוב ושוב... הסיוטים חזרו ואני לא מצליחה לעשות שום דבר כמו שצריך לכל מקום שאני הולכת אני מרגישה כאילו הוא הולך אחרי כאילו הוא עוקב אחרי.. אני יודעת שהוא לא הוא לא גר באותה עיר שאני גרה.. אבל עדיין זו הרגשה שכזו... אני פשוט לא יודעת איפה לעזזל אני קוברת את עצמי?! שלכם הפרה העצובה ששונאת את עצמה, ששונאת את עצמה, שמתאבת את עצמה...!!!
 
אנשים משתנים

ברמה הפילוסופית, הענף של החזרה בתשובה מלא בדיונים על האם מי שפשע באמת יכול לחזור למוטב. והאם צריך לסלוח למי שחטא ופשע ותילי תילים של סוגיות ובעיות. הידי שלך בטח בך מספיק כדי לספר לך על העבר שלו. יכול להיות שמה שהוא עשה איתך בכל הזמן הזה שהוא היה איתך כשנפלת וניגב לך את הדמעות ותמך בך והיה אוזן קשבת עבורך, היה עבורו כמו נסיון לכפר על מה שהוא עשה אז. אולי משם באה השאלה "מה את רוצה שאני עוד אעשה". כי עם כל הכאב על מה שהוא עשה פעם, הוא עשה עבורך דבר שמעטים מביננו שלא נפגעים מוכנים לעשות עבור אחרים. אין לי שום כוונה לסנגר עליו. אני לא מכיר אותו וגם לא מעוניין לעסוק בו. כל מה שאני מנסה להגיד לך שאת לא צריכה להרגיש רע ולא לישון ולנסות לקבור את עצמך, רק בגלל שהתחברת עם מישהו שפעם השתתף באונס. זה לא פייר כלפייך להאשים את עצמך על משהו שלא ידעת ולא יכולת לנחש. אנשים משתנים. הוא תמיד יילך עם האונס שלו על הגב כל החיים. זה לא אומר שאת צריכה לסחוב את האונס שלו על הגב שלך. את פגשת אדם אחר, השאלה היא אם את רוצה לזכור אותו בתור מה שהוא היה עבורך כשהכרת אותו, או בתור מי שהוא היה פעם לפני עשר שנים כשבכלל לא הכרת אותו. קחי חיוך
מי אמר שאת לא יכולה להיות פרה עצובה ולחייך בו זמנית?
עכבר
 
מסכימה עם כתום למעלה...

והוא די לקח לי מהפה כל מה שרציתי להגיד..... אבל... אני לא מסכימה עם מה שהוא אמר: "היא עברה עיר אני לא יודע מה קרה לה אני בטוח שהיא בסדר´´, אבל יכול להיות שהוא פשוט מפחד להתמודד עם מה שהוא עשה? עברו 10 שנים, ואנשים יכולים להשתנות... יש בגמרא מושג שאומר "תשובה קדמה לעולם". הפירוש של זה, זה שעוד לפני שהיה כאן בכלל משהו, היה את האפשרות להשתנות, לקחת את הכל, ולהתחיל מהתחלה... לא הייתי ממשיכה לצאת איתו אם נראה לי שהוא עדיין אותו בנאדם, אבל אם הוא השתנה, הוא השתנה...... זה היופי בבני האדם, שהם יכולים לכפר על מה שהם עשו (כמובן שאת צריכה לראות אם הוא באמת מצטער או בכל מה היחס שלו למקרה). אני מאמינה שכן, ולא הוא לא היה מספר לך את זה... אל תעשי משהו שאת לא רוצה, ואני מתארת לעצמי שלדבר איתו זה יהיה הכי קשה שבעולם, אבל תחשבי על זה ככה: אם היית עושה את הדבר הכי נורא בעולם, ואח"כ מתחרטת על זה בכל עמקי נפשך, לא היית רוצה שיסלחו לך,ולא יזכירו לך את זה תמיד? אני יודעת (ואני יודעת שאני לא דוגמא) שלא משנה מה קרה עם אחי, טוב לי לראות אותו נהנה... בכל מקרה אפשר לתת חיבוק? ((((((((((((((((((((((((((((((((אופניקית))))))))))))))))))))))))))))) [ושלא יעיזו למכור לך בולשיט, פרה זה חיה מאוד חמודה!!]
 
וואו... אוי´ש....

זה באמת מאד מאד מאד לא נעים לגלות את זה וזה מביוחד מפחיד!! אבל אולי באמת הוא השתנה.. ואז גם אולי כאשר סיפרת לו שעברת אונס.. אולי זה שינה אותו עוד יותר לטובה
אוהבת כל ה-
 

גילתי

New member
אמממ.....

קודם כל-
אני חושבת שהייתי מתנהגת בדיוק כמוך. לא חושבת שהייתי מסוגלת להיפגש עם בנאדם שאולי דפק למישהי אחרת את החיים כמו שדפקו לי אותם. אני מצטערת בשבילך. עוד
לחיזוק.
 
למעלה